עץ חיים

אזהרה!

על פי המסורת, יש איסור ואף סכנה לומר את שמות המלאכים ושאר שמות קדושים, ויש להרהר בלב בלבד!!!

ספר

עץ חיים

שחיבר הרב האלהי מו' רבי חיים ויטאל זלה"ה, כפי מה ששמע מרבו מובהק הרב האלהי בוצינא קדישא מוהר"ר יצחק לוריא אשכנזי זלה"ה אשר דבר בקדשו כפי הקבלה האמיתית שקיבל מפי אליהו זלה"ה. ומה לנו לספר בשבחים הועתק והוגהה מכמה ספרי עץ החיים מוגהים ומסודרים על נכון בכל מה דאפשר.

(נוסח השער דפוס קארעץ שנת ועץ החיים בתוך הגן (תקמ"ב))

על הספר

ספר זה כולל יסודות בחכמת הקבלה בכלל ובתורת האר"י ז"ל בפרט. נאסף על ידי המקובל רבי מאיר פאפרוש מכתבי רבי חיים ויטאל ומכל המהדורות שהיו לפניו (ראה בארוכה "כתבי האר"י" ו"עץ חיים" בויקיפדיה).

רבי חיים ויטאל כתב מהדורות רבות של תורת האר"י, ובפרט של הדרושים שבספר זה - אותם הוא מכנה "הקדמות". את המהדורות המגובשות יותר, שבהן ניסה ליישב לשיטה אחידה את הדרושים השונים של רבו, הוא גנז - וכשנמצאו כתבי היד שלהן, הם התפרסמו בשמות מהדורא תניינא (מ"ת) ומהדורא בתרא (מ"ב). הכתבים שהרח"ו השאיר אצלו (מהדורא קמא, או מ"ק) הועברו לבנו הרב שמואל ויטאל אחריו, ולא הודפסו שנים רבות, אבל העתקות שונות שנעשו שלא מדעתו התחילו להתפרסם כבר בימיו. ההדפסה הראשונה של כתבי מהרח"ו נעשתה על ידי אחרים בשנת פטירתו, שנת ש"פ. בנו, רבי שמואל ויטאל, המשיך בעריכת כתבי אביו. אחריו הדברים נערכו שוב ושוב בעיקר על ידי המקובלים הירושלמים שהדפיסו את אחת המהדורות הראשונות של הספר, ובנפרד על ידי רבי יעקב צמח שהדפיס כמה ספרים, וחזר בו בעצמו מעריכותיו הראשונות. אפילו שם הספר שונה מהוצאה להוצאה.

העץ חיים הנפוץ כיום הוא מסידורו המושקע של רבי מאיר פאפרוש תלמידו של הגר"י צמח הנ"ל. הגרמ"פ סידר את הדברים בהשערה על פי הבנה שהיתה לו מתוך דברי רבי חיים ויטאל. למרות שהיום נטיית החוקרים שלא כיון בכלל לדעתו של מהרח"ו, [ראה בעיקר ספר בנין אריאל לר' יוסף אביבי, והשלמות בקובץ צפונות קובץ יז, ועוד השלמות בספרו קבלת האר"י], כבר נתקבלה מהדורה זו כספר המרכזי ללימוד יסודות קבלת האר"י אצל רוב גורף של המקובלים, על פיה נדפסה בירושלים תרכ"ו עם לקט של ביאורים והגהות, ועל פי המהדורה הירושלמית נדפסה בווארשא תרנ"א על ידי ר' מענכין היילפרין וחבריו בתוספת עוד הגהות וביאורים רבים, ושוב בירושלים תר"ע עם הסכמות שני הבדצי"ם, ועל פי מהדורה זו בדרך כלל נדפסות כל מהדורות הספר בזמנינו.

תוכן הספר

הסכמות

הקדמות

שער הכללים - ובו י"ג פרקים:

- כל פרקי השער בדף אחד (ארוך!)

היכל א' מן שבעה היכלות, והוא היכל אדם קדמון, ובהיכל זה יש ז' שערים:

שער א

שער ב

השער השני - השתלשלות הי"ס תוך העיגולים ובו ג' ענפים:
ענף א | ענף ב | ענף ג | כל השער בדף אחד

שער ג

שער השלישי - מ"ב סדר אצילות בקיצור מופלג למוהרח"ו:
פרק א | פרק ב | פרק ג | כל השער בדף אחד

שער ד

שער ה

שער ו

שער ז

שער השביעי שער מטי ולא מטי ובו ה' פרקים:
פרק א | פרק ב | פרק ג | פרק ד | פרק ה כל השער בדף אחד

היכל שני והיכל זה הוא הנקרא היכל נקודים ובו ד' שערים:

שער ח

שער ט

שער י

שער יא

היכל שלישי היכל זה נקרא היכל הכתרים ובו ב' שערים:

שער יב

שער יג

היכל הרביעי היכל זה נקרא היכל אבא ואמא ובו ג' שערים:

שער יד

שער טו

שער טז

היכל החמישי והיכל זה נקרא היכל זעיר אנפין ובו י"ז שערים:

שער יז

שער יז - שער הראשון - שער ז"א ויתחלק לד' פרקים:
פרק א מ"ת | פרק ב מ"ת | פרק ג מ"ב | פרק ד מ"ב | כל השער בדף אחד

שער יח

שער יט

שער כ

שער כא

שער כא - שער החמישי - שער לידת המוחין ויתחלק לג' פרקים:
פרק א מ"ת | פרק ב מ"ת | פרק ג מ"ת | | כל השער בדף אחד

שער כב

שער כב - שער הששי - שער מוחין דקטנות ויתחלק לג' פרקים:
פרק א מ"ק | פרק ב מ"ק | פרק ג מ"ק | | כל השער בדף אחד

שער כג

שער כד

שער כה

שער כו

שער כז

שער כח

שער כט

שער ל

שער לא

שער לב

שער לג

היכל הששי והיכל זה נקרא היכל נוקבא דזעיר אנפין ובו ח' שערים:

שער לד

שער לה

שער לו

שער לז

שער לח

שער לט

שער מ

שער מא

שער מא - השער הח' - שער החשמל ובו ג' פרקים:
פרק א מ"ק | פרק ב | פרק ג | | כל השער בדף אחד

היכל השביעי והיכל הזה נקרא היכל אבי"ע אצילות, בריאה, יצירה, עשייה ובו ט' שערים:

שער מב

שער מב - השער הראשון - שער דרושי אבי"ע אצילות, בריאה, יצירה, עשייה ובו י"ב פרקים:

שער מב*^[6] - שער השני - שער כללות אבי"ע ובו ד' פרקים:

שער מג

שער מד

שער מה

שער מו

שער מז

שער מח

שער מט

שער נ

כללי מוהרח"ו ז"ל

כללי מוהרח"ו ז"ל

ראו גם

למהדורה המבוארת

הערות

הטקסט בספר זה הושלם

^ כך כתוב בדפוסים שיש י"א פרקים אבל הדפיסו רק י'. לא יודע אם זה סתם טעות דפוס או שיש פרק שפספסו להדפיס. מן הסתם הראשון. -- ויקיעורך
^ בכמה מהדורות (שאלוניקי וקארעץ) כתוב ד' פרקים אבל בפועל יש ה' -- ויקיעורך
^ בכמה מהדורות (שאלוניקי וקארעץ) כתוב ה' פרקים אבל בפועל יש ד' -- ויקיעורך
^ כך מובא בהרבה דפוסים למרות שבפועל הדפיסו ט"ו דרושים - ויקיעורך
^ במהדורת ירושלים תשמ"ח, פרקי י"א וי"ב נרשמו כפרקי י"ג וי"ד תחת כותרת חדשה "ענין הפרש שיש בין אצילות לבריאה ויצירה ועשיה" ללא מתן הסבר במקום. אולי יש הסבר בהקדמת המהדורה - לא הסתכלתי -- ויקיעורך
^ ע"פ מהדורת ירושלים תשמ"ח, למרות ששער זה לא מופיע בלוח השערים בתחילת מהדורת הספר (דף 5 של קובץ PDF), בכל זאת הד' פרקים הבאים מופיעים תחת הכותרת "השער השני, שער כללות אבי"ע ובו ד' פרקם", ללא מתן הסבר בטבעם של ד' פרקים אלו.
הסתבכות נוספת של העניין כאן לקורא הוא, שכתוב שהיכל השביעי כוללת ט' פרקים, אבל בפועל במהדורת ירושלים תשמ"ח מחשיבים וממספרים את השער הזו וע"י כך המספר יוצא באמת לי' שערים. אולי יש הסבר בהקדמת המהדורה - לא הסתכלתי -- ויקיעורך
^ ראה בהערת הויקיעורכים לעיל

[1] כך כתוב בדפוסים שיש י"א פרקים אבל הדפיסו רק י'. לא יודע אם זה סתם טעות דפוס או שיש פרק שפספסו להדפיס. מן הסתם הראשון. -- ויקיעורך

[2] בכמה מהדורות (שאלוניקי וקארעץ) כתוב ד' פרקים אבל בפועל יש ה' -- ויקיעורך

[3] בכמה מהדורות (שאלוניקי וקארעץ) כתוב ה' פרקים אבל בפועל יש ד' -- ויקיעורך

[4] כך מובא בהרבה דפוסים למרות שבפועל הדפיסו ט"ו דרושים - ויקיעורך

[5] במהדורת ירושלים תשמ"ח, פרקי י"א וי"ב נרשמו כפרקי י"ג וי"ד תחת כותרת חדשה "ענין הפרש שיש בין אצילות לבריאה ויצירה ועשיה" ללא מתן הסבר במקום. אולי יש הסבר בהקדמת המהדורה - לא הסתכלתי -- ויקיעורך

[6] ע"פ מהדורת ירושלים תשמ"ח, למרות ששער זה לא מופיע בלוח השערים בתחילת מהדורת הספר (דף 5 של קובץ PDF), בכל זאת הד' פרקים הבאים מופיעים תחת הכותרת "השער השני, שער כללות אבי"ע ובו ד' פרקם", ללא מתן הסבר בטבעם של ד' פרקים אלו.
הסתבכות נוספת של העניין כאן לקורא הוא, שכתוב שהיכל השביעי כוללת ט' פרקים, אבל בפועל במהדורת ירושלים תשמ"ח מחשיבים וממספרים את השער הזו וע"י כך המספר יוצא באמת לי' שערים. אולי יש הסבר בהקדמת המהדורה - לא הסתכלתי -- ויקיעורך

[7] ראה בהערת הויקיעורכים לעיל

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]