פתיחת התפריט הראשי

פרק אעריכה

מקומות אנ"כ בזמן העיבור בבינהעריכה

ונחזור עתה לענין ראשון כי ג' בחינות יש בז"א והם: אורות, ניצוצין, וכלים. וכל ג' בחינות אלו נכנסין תוך מעוי דאמא-בינה להתקשר ולהתחבר ולהתתקן שם בבחינת עיבור. לכן נבאר עתה ג' בחינות מקומות שיש בבינה אשר בהם נכנסו ג' בחי' הז"א הנ"ל בסוד העיבור.

והוא, כי הלא נתבאר שבינה ותבונה נכללו ונעשו פרצוף א' בלבד. והנה הג' מקומות שבבינה הם אלו:

  • ( א ) הוא המקום אשר היה בתחלה בחי' יסוד דבינה העליונה בהיותה נפרדת מן התבונה.
  • ( ב ) הוא המקום אשר היה בתחלה יסוד תבונה.
  • ( ג ) הוא מקום החתך שבין רגלי הבינה לראש התבונה.

והנה אע"פ שעתה נתחברו בינה ותבונה בפרצוף אחד, עכ"ז הרושם של מקום הנ"ל נשאר שם (כנודע אצלינו בהקדמה שאין לך שום אור שאינו מניח רשימו במקומו אף אחר הסתלקותו משם).

והנה

  • ( א ) במקום שהיה יסוד דבינה-- שם נכנסו האורות;
  • ( ג ) ובמקום החתך-- שם נכנסו הניצוצין;
  • ( ב ) ובמקום יסוד דתבונה שם נכנסו הכלים.


זמן תיקון אנ"כעריכה

ובהיות ג' מקומות אלו, ובהם ג' בחי' אלו הנ"ל -- זה נקרא בחינת "עיבור דזעיר אנפין במעוי דבינה". והנה פשוט הוא שג' בחינות אלו אין זמן תקונם שוה. כי הכלים צריכין זמן רב להתתקן, והניצוצין פחות מהם, והאורות זמן מועט מכולם. וזה פרטם:

  • כי האורות אינן עומדים בסוד העיבור רק ז' חדשים ואח"כ נגמרו להתתקן;
  • והניצוצין נגמרים אחר ט' חדשים;
  • והכלים נגמרים אחר י"ב חדשים.


ולכן תמצא ג' עיבורים שיש בעולם-- זמן ז' וט' וי"ב (כנזכר בגמרא בהאי עובדא דאשתהי תריסר ירחי שתא ואכשריה רבה תוספאה). והענין, כי האמת שאין האורות נגמרים להתתקן עד גמר זמן ז' חדשים אבל הם מתחילין להתתקן מתחלת הז' קצת עד שנגמרים בסוף הז', כי בחודש ראשון נתקן קצתם ואז נכנס מה שנתתקן בתוך הכלים ובחדש שני שנתקנו בחי' אורות יותר ונכנסו בכלים עד שבכללות ז' חדשים נגמרו כל האורות להתתקן ולכנוס תוך הכלים; ועל דרך זה בניצוצים -- נתקנו מעט מעט ונכנסים בכלים עד גמר ט' חדשים שאז נגמרו להתתקן ולהכנס בתוך הכלים. ואח"כ נשארים שם עם הכלים עד גמר י"ב חדש שנגמרו גם בחי' הכלים ואז נולד הולד ויצא לחוץ לאויר העולם במקום הראוי לו.


ונבאר עתה איך מתחילין להתתקן כל הג' בחינות. ונאמר כי פשוט הוא כי בג' ימים הראשונים הנקרא ימי קליטה, אז מתחילין לכנוס קצת אורות וקצת ניצוצין בכלים; כי כבר נתבאר לעיל שכל הג' בחינות נתקנו מעט מעט. והנה נת"ל כי אורות וכלים וניצוצין כולם נכללו ונעשו ג' כלילין בג’, והלבישו את נה"י א"א; ואבא מכסה ומלביש מצד ימין א"א, ואמא מצד שמאל א"א.   ונמצא כי מחצית אלו ג' בחי' עומדין בתוך אבא ומחציתן תוך אמא. והנה אבא נותנן כולם אל אמא בסוד ג' ימי קליטה כמ"ש בע"ה.

והנה הענין הוא כי הנה נתבאר לעיל כי כל הפגם והשבירה והמיתה שאירע לאלו המלכים היתה לסבת הפירוד אשר ביניהן שיצאו זעג"ז שלא כדרך קוין (ולמעלה בענין תיקון עתיק (עץ חיים שער יב פרק ה) נתבאר פי' דרך קוים מה ענינו. עי"ש בדרוש הספיקות שיש ברדל"א). אז היה רה"ר בסוד הפירוד. ונמצא כי בחי' התיקון הוא כדי לחברם עד שיהיו בבחי' קוין מאירין זה בזה ועי"ז יהיה להם תיקון. והבן מאד ענין קוין מה ענינם, ואיך זה עיקר התיקון. וזכור זה שתצטרך אליו בהרבה מקומות.

והנה כאשר עלו הז' מלכים בג' בחי' להתתקן בסוד עיבור בתוך או"א כנ"ל נמצאו החסד והנצח וחצי ת"ת וחצי היסוד וחצי המלכות הימיני עומדין תוך אבא, ומחציתן האחרת בתוך אמא. והנה

  • ביום א' של הקליטה נתחברו יחד אותן החצאין שהיו בתוך אבא והיו לאחדים ונכלל חסד בנצח, ויסוד בת"ת, ומל' ביסוד, ונתקשרו בבחי' קוין זה בזה ונתאחזו ביחד.
  • ואח"כ ביום ב' של הקליטה נתאחזו ונתקשרו החצאין אשר בתוך אמא יחד, זה בזה, בבחי' קוין כנ"ל.
  • ואח"כ ביום ג' נתקשרו יחד אותן שבתוך אבא עם אותן שבתוך אמא ואז נותן אבא לאמא המחצית אשר היו בו. ונמצא כי כל הז"א נתון תוך אמא בסוף שלשה ימי הקליטה.

ואמנם כל זה הוא בבחי' הכלים. ודע כי בחי' התקשרות הכלים ואחיזתן כנ"ל היה ע"י זווג שנזדווגו אבא עם אמא, ואבא נתן טפה דדכורא ואמא נתנה טפה דנוקבא, ועי"ז נתקשרו הכלים הנ"ל אשר כבר היו בעולם בתחלה, ונתקנו על ידם, ואחר כך נגמרים להתתקן הכלים בי"ב חדשי העיבור כנ"ל.


והנה הם ז' כלים. נמצא שבכל נ"א יום וחצי נתקן כלי ספי' אחת.

  • ואמנם בחי' אורות הם ז' אורות בז' חדשים-- נמצא כי בכל חודש נתקן אור א'. ואם תשכיל תבין כי בג' חדשים הראשונים שהוא זמן היכר עובר (כמארז"ל וכמ"ש לקמן) הנה בהם נתקנו אורות חסד ת"ת ויסוד לפי שת"ת ויסוד הם בקו האמצעי שהוא רחמים ולכן הם נתקנו תחלה עם החסד שהוא קו ימין. ואמנם נצח אע"פ שהוא קו ימין אינו נתקן תחלה לפי שהוא בחי' הרגלים, וגם לפי שהוא קשור בהוד (וכמ"ש בדרוש בהדי הוצא לקי כרבא הנאמר על נ"ה שאינן מתבררים לגמרי עד זמן היניקה. שמן היותם דם חוזרים לחלב, ויונק הז"א, ואז נגמרים להתתקן. ועי"ש).
  • ובחי' הניצוצין צריך בהם ביאור רחב והוא תלוי בדרוש רפ"ח ניצוצין שנתבאר לעיל. ושם נתבאר כי הרפ"ח הם ד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן - ע"ב ניצוצין מכל א'. והנה ג"ר שהם ע"ב ס"ג מ"ה הם בז"א לבדו כנ"ל, כי הם בחי' חסד - ע"ב, וגבורה - ס"ג, ת"ת עם נה"י - מ"ה; אבל ב"ן הוא בנוקבא דז"א. והבן הקדמה זו היטב. ונמצא כי ג' שמות אלו של ע"ב ס"ג מ"ה הם ניצוצין שנכנסו באלו הכלים דז"א להחיותו. ואחר כך נבאר ענין הנוקבא בעזרת האל:


[הערה: נלעד"ח כי טיפות אלו דאו"א הם משם מ"ה החדש אשר על ידו נתקן הב"ן כנ"ל:
מ"ק סוד הטפה שמזריע אבא באמא הוא אות י'. והנה אות י' יש בה ג' קוצין והם נחלקין בבטן לג' יודי"ן בבחי' ג' כליל בג’ שהם חג"ת לבד. ולפי שהם סוד יודי"ן נמצא שהם ג' שמות ע"ב דיודי"ן שהם רי"ו, והם ע"ב גשרים של מימי החסד. והד' של אות ה' מקפת עליהם. ורי"ו הנ"ל עם ל"ב נתיבות גימט' רמ"ח איברים המתפשטין בו: ]


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל