פתיחת התפריט הראשי

פרק העריכה

הקדמה כוללת ענין אלו המלכים כולם הכוללים כל עולם אצילות ונתחיל מן המאוחר אל המוקדם ונאמר כי נודע הוא שעולם אצילות הנזכר בכל ס"ה הנה הוא נעשה מבחי' אותם הי' נקודות היוצאין מנקבי עינים של א"ק הנזכר בדף הנ"ל באורך ותחלה יצאו בלתי תיקון ואח"כ נתקנו באופן זה שנבאר בקיצור. והוא כי הנקודה א' שנקרא כתר נתקנה עתה והיתה בג' בחי' שהם ג' רישין דא לעילא מן דא הנזכר בתחלת אדר"ז והם כתר נחלק לב' רישין והם ע"י וא"א תחתיו אשר גם הוא מכלל כתר וא"א זה הנקרא כתר יש בו בתוכו רישא תליתאי שהוא מוחא סתימאה שבו הנקרא חכמה כמבואר ענינם באורך בדרוש עתיק לקמן וג' אלו נתלבשו זה תוך זה. ואח"כ מן הנקודה הב' והג' חו"ב נעשו עתה ב' פרצופים הנקרא או"א וגם הם מלבישים עתה את חג"ת דא"א כנזכר שם ואח"כ מן הו' נקודות שהם ד' ה' ו' ז' ח' ט' הנקרא חג"ת נה"י נעשה עתה פרצוף א' הנקרא ז"א ואח"כ מן הנקו' עשירית הנקרא מלכות נעשה פרצוף אחד הנקרא נוקבא דז"א והנה גם זו"נ הם מלבישים את א"א בחי' נה"י שלו כנזכר באורך לקמן. ועתה נבאר תחלתן איך היו בעת יציאתן הראשונים בהיותן בלי תיקון דע כי כאשר יצאו אלו הי' נקודות יצאו בבחי' אורות וכלים ואמנם יצאו בלתי תיקון ולסבה זו לא יכלו הכלים לסבול האורות שלהם שהם עצמות שבתוכם ונשברו ומתו כמש"ל בע"ה והנה הטעם לזה שלא יצאו ע"ד התיקון ולא יצטרכו לשביר' ואח"כ יהי' התיקון. הסבה לזה כי תכלי' הכוונ' הי' להוציא ולעשות בחי' קליפות החיצונים כי הם צריכות בעולם לתת שכר טוב לצדיקים ולהעניש לרשעים שהיה עתיד לברוא אח"כ וע"כ יצאו הנקודות הנ"ל בלתי תיקון כדי שהכלים שלהם לא יוכלו לסבול את האור וישברו ושבירתן זו היא טהרתן כי אז נתבררו הזוהמא והסיגים שבהם ונעשו קליפות הם הטומאות כאשר היה בדעתו יתברך ואח"כ חזר לתקנם והקדושה שבאותן כלים נתעלו למעלה ע"י התיקון אך לא הובררה הקדושה לגמרי כמ"ש בע"ה. וטרם שנבאר מהו ענין היות הנקודות הנ"ל בלתי תיקון ומה הפי' של תיקון צריך שנעורר קצת שאלות והם כי אחר שנת"ל כי כל הי' נקודות נכללו כולם בעת התיקון ונעשו בחי' ה' פרצופים שהם א"א ואו"א וזו"נ מלבד עתיק כי הוא נכלל בא"א כמ"ש בע"ה. א"כ מה נשתנה השינוי הזה שתחלה יהיו י' נקודות ואח"כ נעשו ה' פרצופים לבד ולמה לא היו בתחלה ה' נקודות לבד או יהיה באחרונה י' פרצופים גם בכלל השאלה מה נשתנה הז"א מכל השאר כי כ"א מהד' פרצופים היא נקודה א' בלבד מן הי' נקודות הראשונים וז"א נעשה מו' נקודות ביחד ולמה לא היה תחלה גם הוא מנקודה א' לבד כמו האחרים או יהיו כל האחרים כ"א מהם ו' נקודות כמוהו. ועוד בכלל זה כי נודע שלעולם אנו מוציאים שכל אחד מנקודה כלול מי' נקודות ממש וא"כ כיון שכל פרצוף ופרצוף כלול מי"ס כנודע א"כ (נ"א אנו מוציאין שנזכר או נקודה אחד מי' או יו"ד נקודות ממש וא"כ) למה זה יצא ז"א בתחלה בסוד ו"נ ולא יצא אז בסוד י' נקודות או בסוד נקודה א' כמו האחרים גם יש לשאול למה לא מצינו בשאר הד' פרצופים בחי' עיבור ויניקה ועיבור דמוחין לצורך תיקונם כמו שמצינו בז"א לבדו ואין כך לא בג"ר ולא בנוקבא. והתשובה בזה כי ודאי שמאותן י' נקודות הראשונים לא היו רק ה' נקודות לבד זו גדולה מעלתה על זו והם בחי' ה' פרצופים הנ"ל שנעשו אחר התיקון. והנה כל נקודה ונקודה מהם צריך שתהיה כלולה מי' נקודות פרטיות שבה כדי שיעשו אח"כ כ"א מהם בחי' פרצוף א' כלול מי"ס ואמנם לא היה כך מתחלה והיה חילוק באלו הנקודות באופן זה כי הנקודה א' ב' ג' כולם היו שלימות בכל חלקיהם פירוש שבכל נקודה מהם היה בחי' י' נקודות פרטיות וכ"א מאלו הג"ר היתה כלולה מי' נקודות. אמנם הנקודה הראשונה כתר היתה גדולה מכל הי' נקודות [נ"א מכל הנקודות] אשר למטה ממנו וכן הב' נקודות שהם הב' וג' חו"ב היו גדולים מכל מה שלמטה מהם אבל הנקודה הד' אשר היא בחי' ז"א לא יצאה כלולה מי' נקודות פרטיות שבה רק יצאתה כלולה מו' נקודות שהם ו' נקודות התחתונים הנקודה ההוא וחסרו ממנו ג' נקודות הראשונים הפרטיות בה. באופן שאע"פ שאמרנו שז"א כלול מו' נקודות אינם אפילו נקודה אחת שלימה רק ו' נקודות פרטיות שבנקודה אחת וחסרו ממנו שלשה ראשונים והרי יצא ז"א חסר משאר הפרצופי הג' העליונים ואמנם הנקודה הה' שממנה נעשה הנוקבא דז"א אין לומר בה שיצאה כלולה מי' על דרך ג' ראשונות שא"כ נמצאת מעלתה גדולה מז"א. אמנם נקודה זו היא נקודה פרטית מן י' נקודות שהיו צריכין להיות בנקודה שלה והיא בחי' הכתר שלה בלבד באופן שג' נקודות הראשונים יצאו כ"א מהם כלולה מי' נקודות ונקודה רביעית יצאה כלולה מו' נקודות תחתונים שבה לבד ונקודה הה' לא יצאה רק החלק העליון שבה שהיא כתר שבה לבד וכדי לידע חשבון מה שיצא מן הז"א אנו אומרים שיש לו ו' נקודו' אמנם ודאי שאינם רק ו' חלקים של נקודה א' לבד והרי נתבאר איך הם י' נקודות וכפי האמת אינם רק ה' נקודות והרי נתבאר שינוי א' שיש בין הג' נקודות ראשונים אל הז' נקודות התחתונים. עוד שינוי אחר היה בהם אשר בו יתבאר מלת בלתי תיקון מה עניינו והוא כי ג' נקודות הראשונים מלבד מה שיצאו כ"א מהם כלולה מי' עוד זאת היתה בהם שהיו י' שבו מחוברות יחד ולא נפרדות זו מזו אמנם ו' נקודות דז"א מלבד היותן ו' חלקי נקודה א' וחסרו מהם הג"ר שבהם עוד שינוי אחר בהם שהיו נפרדות זה מזה ולא מחוברות באופן שב' שינוים נמצאו בז"ת מן הג"ר שהם א"א או"א וזה סדרן בתחלה כאשר היה בלתי תיקון כי אלו הי' נקודות כאשר יצאו בראשונה היו כל הי' דומין כאלו ביחד היו פרצוף א' לבדו ולא שהיה ממש כך בציור אלא בדמיון פי' כי הנקודה העליונה היתה אז בחי' כתר והשניים הם הב' והג' היו בחי' חו"ב והו' היו בבחי' גוף בעל ו"ק אמנם לא היו ממש מצוירות כמו שהוא עתה אחר התיקון אמנם בנקודה א' היו בה כללות י' בחי' אלא שהיתה קטנה וגם כי לא היו היו"ד שלה (נ"א לא היה שלם) בסוד פרצוף ממש רק בסוד כללות פי' כי אז היתה בסוד ג' בחי' שהם עתיק וא"א וחכמה שבו ששם ג' רישין הנ"ל ואלו הג' בחי' היו מתפשטין בבחי' קוין בתוך ט' נקודות האחרות כמו שהוא עתה והם היו לבושין אליו ומלבישין אותו גם הי' נקודות שבה היו קשורים כולם זב"ז בסוד קוין מתפשטין זו בזו ופי' ענין הקוין האלו נתבאר למעלה וכן ע"ד זה גם ב' הנקודות של חו"ב היה כך שכ"א היתה כלולה מי' וכולן קשורין זב"ז דרך קוין אבל אלו הו' חלקים נקודות של ז"א יצאו נפרדות זו מזו שלא כדרך קוין רק זעג"ז נפרדות ולא מקושרות יחד ואז היו נקראים אלו הו' רה"ר כי לא היה בהם יחוד והתקשרות ואחדות רק כדמיון אנשים נפרדין איש לדרכו פנה ולא היה ביניהם אהבה וחבה ולכן לא יוכלו לסבול אלו הכלים שלהם בחי' האורות ומתו כמו שכתוב חבור עצבים אפרים הנח לו כי החבור גורם קיום והעמדה ומשל הדיוט אומר אם תקח י' קנים כל אחת לבדו ישתברו ואם תקח ג' לבד ביחד יתקיימו ולא ישתברו:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל