פרק ז עריכה
ונבאר עתה כמה בחי' יש במוחין אלו ונאמר כי הנה הם ו' בחי' ואלו הם. א' בהיותם במקומם עדיין תוך או"א. ב' כי ע"י הארת מזלא דדיקנא דא"א כנ"ל באו א' נתוסף הארה בהם ומתנוצץ אורם עד מבחוץ בסוד אור מקיף כנגד מקומם שבפנים. ג' כי אח"כ נמשך האור שלהם עד למטה בנ"י דאמא ומתלבשין בתוכם כנודע. ד' כי גם מתנוצץ אורם מבחוץ של נה"י דאמא בסוד אור מקיף ודע כי אור מקיף זה הוא עיקר מציאת אור המקיף עצמו דז"א ומאיר בו משם מלמעלה בהיותו שם מבחוץ לנה"י דאמא מקיף לז"א. ה' הוא אח"כ כאשר מתפשטין יותר ונכנסין הנה"י דאמא עם המוחין שבתוכם בתוך ז"א עצמו בג' חללי דגולגלתא. ו' כי גם שם מתנוצץ אור המוחין מבחוץ במצח דז"א בסוד תפילין כמ"ש למטה בע"ה. הנה נתבאר ו' בחי' ג' פנימים ג' מקיפים אמנם אין אנו קורין פנימים אלא אל הבחי' הה' כשנכנסין המוחין עצמם תוך ז"א עצמו וכל השאר נקרא מקיף כיון שאינו בתוכו ממש. ודע כי כל אלו מקיפין אין בנו כח להשיג זולת הששית שהוא בחי' תפילין לכן אנו מניחין תפילין והבן זה. [הגהה - צמח דהיינו שאין אנו עושין רמז לשאר כמו שאנו עושין מעשה להניח תפילין הרומז לבחי' ו']. וגם דע כי כל אלו הבחי' אין הכוונה שהמוחין האלו נעקרין ממקומן ויורדין מדרגה אחר מדרגה אמנם במה שהודעתיך פעמים רבות כי כל דבר שבקדושה שרשו קיים בכ"מ שיהיה והארתו נמשכת למטה וכן הענין כאן כי שרשם לעולם קיים ומכח ריבוי הארה שנתוסף בהם הם מתפשטים ומאירים למטה מהם כל בחי' אלו ושרשם קיים למעלה. אמנם בב' עטרין הנ"ל שהם ב' כתפין הנ"ל הם עצמן אחר שנתלבשו באו"א יוצאים ויורדין בדעת ז"א ולא הארה בלבד אמנם עצמותן ממש כנ"ל אך מ"ש כי שרשם נשאר למעלה והארתן נמשכת למטה ממדרגתן הם חו"ב דז"א כי אלו שרשם נשאר למעלה והארתן לבד נמשכת למטה והבן זה. [הגהה - ונל"ח כי הטעם ששורש או"א הם חו"ב ושורש הז"א הוא הדעת א"כ או"א הם השרשים לכל חכמות וכל הבינות אך הדעת שהוא שורשו דז"א עצמו לכן הוא עצמו יורד למטה בז"א והארתו לבד נשאר למעלה להכריע בין או"א נמצא כי לעולם או"א נקראו חו"ב של כללות האצילות וז"א דעת של הכללות]. נמצא כי מחג"ת דא"א עצמו כשמתלבשין תוך או"א כנודע הנה מהם נעשו מוחין אל הז"א בסוד אור מקיף למעלה ומנה"י דא"א נעשו בז"א מוחין פנימים שנכנסו תוך ראשו ועיין בזוהר מצורע דכ"ב. וכבר נת"ל איך מחצי ת"ת תחתון דא"א נעשה גלגלתא דז"א ומנה"י שלו נעשין לו מוחין פנימים שנתלבשו בתוך נה"י דאמא וגופא דז"א נעשה מהתפשטות יסוד דא"א בתוכם והרי נתבאר ענין א"א שבתוך ז"א איך נתלבש בו. ונחזור לענין בחי' אלו בקיצור כי הנה נתבאר כי ג' מקומות הם. א' בהיותן תוך או"א באור פנימי ומקיף. ב' בנה"י דאו"א אחר שנתלבשו שם בפנימי ומקיף. ג' אחר שנתלבשו בז"א בפנימי ומקיף. ונבאר מאמר אחד באד"ר קל"ה בענין אוירא דכיא ואשא דכיא ועיין בביאור לעיל דע כי בוצינא דקרדינותא הוא גבורה דא"א ואוירא דכיא הוא חסד דא"א ואלו ב' נתחברו יחד כנזכר באדר"ז רצ"ב והענין כי או"א הם שרשם חו"ב ובהם נגנזים ח"ג דא"א הנקרא אוירא דכיא ובוצינא דקרדינותא ונתחברו יחד אלו בוציא דקרדינותא ואוירא דכיא בהיותן גנזים תוך או"א והוציאו גולגלתא דז"א הנעשה מת"ת דא"א כי כמו שהת"ת מכריע בין ח"ג דא"א ומבין חיבור שניהן יצא כן גלגלתא דז"א לא נעשה מהת"ת זה אלא מהתחברות ח"ג שעליו והבן זה. והנה נת"ל כי תחלה היו בחי' המוחין דז"א תוך או"א בסוד פנימי ומקיף אשר כל זה נקרא מקיף לרישא דז"א ואחר כך נכנסו בנה"י דאמא פנימי ומקיף ואח"כ נכנסין תוך ז"א עצמו ואז נעשין לו גלגלתא ומוחין פנימים ונמצא כי קודם שהתחיל בחי' גלגלתא אל זעיר אנפין עצמו הקדים אליה בחי' המוחין המקיפים העליונים. והנה כמו שח"ג דאריך אנפין נקרא אוירא דכיא ובוצינא דקרדינותא כן המוחין דחו"ב דזעיר אנפין היוצאים מהם נקרא כך וכן הדעת דזעיר אנפין שהוא הכרעת חו"ב נקרא כן כי גם הם מח"ג דאריך אנפין מתרין כתפוי נמשכו אלא שהפרש הוא כי חו"ב שלו נקרא אוירא דכיא ואשא דכיא אך ב' עטרין דחו"ג החסדים נקרא אוירא סתם וגבורה נקרא אשא סתם והב זה. נמצא כי מתחלה יצאו אלו המוחין הנקרא אוירא דכיא וכו' בסוד מקיפין ואחר כך נעשה גולגלתא דז"א. וז"ס דקל"ה נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא ואתפשט ונפיק חד גולגלתא תקיפא לד' סטרין כי תחלה נפקו ונעשו המוחין הנקרא אוירא דכיא עם ניצוצא דאתכליל ביה כמ"ש שם ואחר כך נתגלגלו ונתפשטו שהוא מש"ל כי שרשם נשאר למעלה ואורם נמשך למטה. ואח"כ נעשו ונפיק מכחם חד גולגלתא הנעשה אחר המוחין אלו המקיפין העליונים. וביאר כי קודם שנעשה האי גולגלתא ונכנסו המוחין אח"כ ג"כ לז"א עצמו בגו האי גולגלתא היו ד' מוחין כי עטרא דחסד מתפשט בצד ימין ועטרא דגבורה בצד שמאל נתפשט. וז"ש אתפשט אשר מסטרא חד ואוירא מסטרא חד ואח"כ מתפשטים ב' מוחין עליונים שהם חו"ב וחכמה גם כן נתפשט לצד ימין למעלה מעטרא דחסד ובינה לצד שמאל למעלה מעטרא דגבורה. וז"ש ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטרא ר"ל כי מוח החכמה הנקרא אוירא דכיא עומדת על עטרא דחסד הנקרא אוירא סתם העומד מסטר ימינא ואשא דכיא שהוא מוח הבינה קאים עליה על עטרא דגבורה הנקרא אשא סתם והאי לסטר שמאלא. ודע כי כל זה נעשה כן קוד בסוד אור מקיף על הז"א כנ"ל ולכן היו אז ד' מוחין כנ"ל ואחר כך נתלבשו בנה"י דאמא ואז נעשו ג' מוחין כי ב' עטרין נכנסו ביסוד דאמא ונעששו דעת אחד. וז"ש באדר"ז רצ"ב ואי תימא תלת ד' אינון כמא דאמינא אחסנתא דאו"א וב' גניזין דילהון דמתעטרין כולהון ברישא ואינון תפילין ברישא לבתר מתחברין בסטרוי ונהרין ועאלין בג' חללי דגלגלתא כנ"ל. ר"ל כי בעודן באור מקיף הם ד' מוחין וכן גם כן הם אח"כ בבחי' ו' הנ"ל שהוא סוד התפילין כנ"ל שגם אז הם אור מקיף לכן גם אז הם נעשין ד' מוחין ד' פרשיות. אמנם לבתר מתחברין בסטרוי ר"ל כי כשנכסים תוך נה"י דאו"א שהם הקצוות התחתונים הנקרא סטרוי ושם מתחברי הב' עטרין ביסוד שלהם ונעשו דעת א' אח"כ כשנכנסין תוך חלל גלגלתא דז"א ממה (נ"א ממש) שחוזר לרדת הארת המוחין ולא עצמותן כנ"ל. וז"ס ונהרין ועאלין בג' חללי דגלגלתא כי גם שם הם ג' מוחין לבד בג' חללין ואינם ד' רק ג' לבד ואמנם גם שם בג' חללי דגלגלתא הארת כל ד' מוחין יש בתוכם ולא נאמר כי ג' בלחידיהו נכנסים רק שמד' נעשו ג'. וז"ש באד"ר קל"ה ונפיק חד גלגלתא תקיפא לד' סטרין כי גם שם יש בחי' ד' סטרין ד' מוחין אלא שהב' עטרין נכנסו בחלל א' הנקרא דעת ואל תשכח כל אשר בארנו כי שורש המוחין נשארין למעלה והארתן לבד נמשכת ממדרגה למדרגה ובכל מדרגה נששאר בה שורש א' ומדרגה שלמטה ממנו הוא הארה לבד מהראשונה וכן בכל המדרגות. ובזה תבין כי שורש המוחין דז"א הם למעלה באו"א ומשם מתחיל מציאותם ועיין בדרוש הצלם שאמר כי הצ' הוא בחי' הדעת ול"ם הוא בחי' חו"ב שבו וע"ש. אמנם סדר כניסתן הוא כי חכמה נתלבש בנצח דאמא ובינה בהוד וב' עיטרין שהם דעת א' ביסוד ואח"כ נכנסו אלו הנה"י ובתוכם המוחין תוך ז"א באופן זה הנ"ל גם כן כי תחלה נכנס מוח דחכמה שבתוך הנצח דאמא ברישא דז"א. ואח"כ מוח בינה שבתוך ההוד דאמא ברישא דז"א. ואח"כ נכנס הדעת שהם הב' עטרין שבתוך היסוד דאמא ברישא דז"א. וז"ש באדר"ז דרפ"ט אגליף האי חכמתא ואפיק ואתעביד חד מוחא וכו' וזה נגד חכמה דאבא שנעשה חכמה בז"א. ואח"כ אמר אתגליף האי חכמתא והוא סוד אחסנתא דאמא שהוא חכמה דאמא ונעשה בינה ברישא דז"א. ואח"כ נכנסו הב' עטרין וז"ש האי נהירו דאתמשכא מב' אילין ב' משיכין מתגלפין ואתחברו בחדא רישא עמיקא דבירא דכתיב בדעתו תהומות נבקעו ועייל ברישא דז"א ואתעביד חד מוחא אחרא צריך שתדע כי נצח דאמא לא נתפשטה בז"א רק עד הטבור של לבא דז"א והוא מקום החזה והטעם כי מוח חכמה שבנצח הוא לצורך ז"א עצמו לכן נתפשט עד שיעור הזה שהוא עד החזה כי משם ולמטה הוא מציאת נוקבא כנודע לכן בינה דז"א שהוא בהוד דאמא מתפשטת עד טבורא שהוא עד הוד דז"א אשר שם הוא מוח בינה דנוקבא דז"א. ונמצא כי הוא בחי' בינה הוד והמוח הוא בינה ונתפשט עד בינה דנוקבא דז"א כי נתפשטה כדי להשלים מציאת נוקבא כנ"ל. וז"ש בתקונים והתפשטותא דבינה עד הוד והל"ל עד נצח הוד אמנם זה מורה התפשטותו היותר תחתון הוא הוד כי שם נתפשט יותר משיעור נצח דאמא. נמצא כי זה ג"כ ענין מ"ש בזוהר איהו בנצח ואיהי בהוד כי לעולם הזכר מנצח ונוקבא מהוד. ואמנם טעם אל הנ"ל הוא סוד והקרנים גבוהים ואחת גבוה מהב'. והענין דע כי זה כלל גדול שכל בחי' נו"ה שבכל הפרצופים הנה נצח גבוה מהוד (ואמנם טעם אל הנ"ל) ופירש גבוה קצרה כי בהיותו קצר אינו יורד למטה ונשאר למעלה גבוה וזה בין בא"א בין באו"א בין בז"א כולם הם קצרים הנצח שלהם יותר מהוד שלהם ותשלום ענין זה יתבאר לקמן בסוד הרצועות של תפילין אשר הוא בחי' ו' הנ"ל. וכבר נתב"ל כי נה"י דאמא עם כללות הג' מוחין שבתוכם נכנסים ברישא דז"א ושם נעשו ג' מוחין שבו גו גולגלתא. ואמנם זה היה בג"פ ראשונים דנ"ה כי שאר פרקין נכנסים ומתפשטין בכל קומת ז"א כמבואר במ"א. וז"ש באדר"ז אתגליף האי חכמתא וכו' ומתמן אתמשיך ונגיד בכל גופא ומתמן אתמשיך ועייל בגו האי גופא ומליא כל אינון אדרין ואכסדראין. גם דרצ"ב אמר נפקין כל חד בסטרוי ומתפשטין בכל גופא וכן בנשא דקל"ו אילין תלתא מתפשטין בכל גופא:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |