פתיחת התפריט הראשי

דרוש בעריכה

והנה נמצא כי כל ג' בחינות כלים דחיצוניות הם שמות אלקים דניצוצין כנזכר במ"א, אך נר"ן שבהם הם הויות ואורות, אך בהכנס הפנימיות -- אז הכלים הראשונים נעשים כלים, והכלי הפנימי נקרא "נשמות" בערך הכלים דחיצוניות, [הגהה - צמח ר"ל בערך כלים הראשונים] ולא בערך הנר"ן שבתוך החיצוניות. ואז כלים הראשונים הם הקרומים והכלים הפנימים הם מוחין ממש.

והנה ג' בחינות כלים הנזכר אצלינו בכל ספירה וספירה שהם הויות -- כולם הם כלים דפנימיות, ולא חיצוניות. וזכור גם כלל זה מאד.

גם דע כי ג' כלים דחיצוניות הם כנגד בי"ע שבז"א, ולכן כנגדן ג' כלים. ובתוכם נר"ן שהם מלכות ות"ת ובינה שהם בי"ע שהם כנגד רוחניות ג' עולמות בי"ע, וג' כלים של פנימיות הם כנגד אצילות דז"א שגם הוא יש בו ג' בחינות בינה ת"ת ומלכות שבו ובתוכו נר"ן דבחינת האצילות עצמו, והם י' הויות המנוקדות בקמץ ופתח כו' כנזכר בתיקונים. ונמצא כי גם בז"א דאצילות עצמו יש בו בי"ע כנגד בי"ע התחתונים, ויש בו פנימיות בי"ע כנגד בי"ע דאצילות עצמו, עם היות שו' כלים אלו הם אצילות אלא שהם ג' חיצוניות בסוד בי"ע-חיצוניות-דאצילות והג'‏[1] פנימיות בסוד בי"ע-דפנימיות-דאצילות.

וע"כ תראה מ"ש בשער השמות עיי"ש כי ג' כלים של בריאה גמורה תחתונה ושל יצירה ושל עשיה הם שמות אלקים כולם והוא ע"ד שיש בבי"ע דחיצוניות דז"א דאצילות כנזכר ובתוכן מתלבשין הג' כלים פנימיים דז"א דאצילות של הויות ונעשים נשמה ממש להם כנודע ע"ד מה שהוא פה באצילות עצמו אכן בהיות ג' כלים פנימיים האלו באצילות יש בתוכן נר"ן האמיתיים כנזכר.

גם אל יקשה בעיניך אם תראה לפעמים שיש זווג בחיצוניות אבא ואמא או אריך אנפין וע"י נכנסים מוחין (דפנים) דז"א, כי דע כי כל מה שהוא למעלה כלים חיצוניים כשיורדין למטה ממקומם נעשים שם כלים פנימיים גמורים. וכן להיפך, כשעולין כלים פנימים דלמטה למעלה -- אז נתהווה שם לבחינת הכלים דחיצוניות, כנזכר במ"א ובכמה מקומות דעליית התפלות ועליית שבת.

גם תמצא זה בענין שית סטרין דחיצוניות הבינה ונקרא "גופא דבינה", שבהכנסן בז"א נעשין הם עצמן נשמות ופנימיות לז"א, ולא עוד אלא שחיצוניות נה"י דבינה נעשה פנימיות לחב"ד דז"א. וכן על דרך זה מז"א לנוקבא -- כי חיצוניות כלים דנה"י דז"א הם כלים פנימיות שבחב"ד דנוקבא. והבן זה היטב ויתורצו לך מאמרים רבים וקושיות רבות בענין זה.

וכללות הענין דע כי כל בחינת מצות מעשיות וברכותיהם, כמו ציצית ותפלין ואכילת מצה וסוכה ולולב וכיוצא בזה, כולן הם בחיצוניות העולמות -- אע"פ שיש בהם בחינת מוחין -- הם בחיצוניות. וכל מצוה שהוא בדיבור לבד כמו תפלה -- הכל הוא בפנימיות. וזה תמצא בפירוש ברוך שאמר במקומו ובפירוש כוונת התפלין ובכוונת נט"י.

ונמצא כי ארבע עולמות אבי"ע, וכן בכל ה' פרצופים שבכל עולם מהד', יש בכל א' מהם חיצוניות ופנימיות. וכל המעשה -- הוא וברכותיה -- הכל הוא בחיצוניות אור פנימי כנגד המעשה ואור מקיף כנגד הברכה, כמו ג' סעודות דשבת ואכילת מצה דפסח וקידוש שבת שעל היין וציצית וסוכה ולולב ותפילין. אכן כל דבר התלוי בפה לבדו -- כגון התפלה ועסק התורה -- הכל תלוי בפנימיות. ואמנם הכונה במחשבה הוא הנשמה. בין בחיצוניות -- כמו כוונת עשיית המצות שהוא בחיצוניות, וכן הוא נשמה לפנימית כגון כוונת התפלות כו', כי החיצוניות והפנימית הכל הוא בבחינת הכלים.

וכיוצא בזה בנשמות יש חיצוניות ופנימיות, שהוא נשמת חיצוניות לכלי חיצוניות, ונשמת פנימיות לכלי פנימיות. וכל זה בבחינת אור פנימי. וכנגדן יש בבחינת אור מקיף כנזכר במ"א. וכן כל בחינה שיש בחיצוניות -- שהוא אחור באחור, ואחור בפנים, ופנים בפנים, ופנים באחור, ופנימי ומקיף, ומוחין, וצלם דאבא, וצלם דאמא, וכלים ועצמות, וכיוצא בזה -- בכל הפרטים כולם ישנם בחיצוניות לבדו, וכן בפנימיות לבד. כי החצוניות של כל עולם ועולם הוא בחינת חלק העשיה שיש בכל עולם כנודע, כי כל א' מד' עולמות אבי"ע כלול מכל חלקי אבי"ע. ולא זו לבד אלא אין לך כל ספירה וספירה שאין בה ד' חלקי אבי"ע ובפרטות בחי' חיצוניות הספירה ההיא הוא בחינת עשיה אשר בה:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל



  1. ^ אולי צריך למחוק את הה' ולגרוס וג' פנימיות - ויקיעורך