עץ חיים/שער מד (הכל)

מתוך: עץ חיים/שער מד/פרק א (עריכה)

עץ חיים · שער מד · פרק א · >>

פרק א

אבי"ע

דע כי האצילות הם י"ס ונחלקות בזה הסדר:

1. ספי' ראשונה כתר והוא א"א.
2. ספי' ב' וג' הם חו"ב, ונקרא או"א.
3. ו' ספירות אחרונות הם חג"ת נה"י, הם הנקראי' ז"א דכורא, ומתחלקים לי"ס פרטות שבו כמ"ש בע"ה.
4. ספירה י' היא מלכות, הנקרא נוקבא דז"א, וגם היא מתחלקת לי"ס פרטות שבה.

[ והענין כי הנה אין בכל מי שיהיה בהם היכר פרצוף וחילוק פרטי איברים כמו אלו ה' ספירות שהם כח"ב תו"מ. ואף ע"פ שכל ספירה כלולה מי', נ"ל (נראה לי?) כי כמו שהזרוע של אדם עם היותו כלול מאברי הגוף ובתוכם כולם, (כנודע שיש בו וורידי הראש, ושל לב וכבד ושל כל הגוף כנודע לרופאים שמקיזים דם ממנו לתועלת חולי כל הגוף), אבל הגובר בזרוע הוא בחי' חסד. ועל דרך זה בכל ספירה וספירה. אבל בה' ספירות הנ"ל יש פרצוף בכל אחד מהם, וכל פרטי איברים יש בכל א' מהם. כי כל הפרצוף מתגלה ומתבאר בכל אחד מהם. וכ"ז נק' אצילות. ] והרי נתבאר ענין י"ס דאצילות.

ואח"כ מאלו הי"ס דאצילות האירו והוציאו ניצוצין, והם סוד החותם, והם נקרא י"ס דבריאה. וגם בעולם הבריאה יש בו י"ס הנחלקות לא"א ואו"א וזו"נ דבריאה, על דרך הנ"ל באצילות, רק שאלו הם חותם דאצילות אשר נתפשט ממנו. אח"כ מכח אלו י"ס דבריאה האירו והוציאו ניצוצין והם הנקרא י"ס דיצירה, והם בחינת חותם שני, הנחתם מבריאה המתפשט ממנו. וגם הי"ס אלו נחלקין לא"א ואו"א וזו"נ דיצירה על דרך הנ"ל. ואח"כ מכח אלו הי"ס דיצירה נחתמו י"ס דעשיה, והם חותם לאותן של יצירה. וגם בזה יש א"א ואו"א וזו"נ דעשיה ע"ד הנ"ל.

והנה כל ספירה אלו הנ"ל כולם הם אלהות אחדות גמור, מתחלת י"ס דאצילות עד סוף י"ס דעשיה. אמנם צריך שתדע כי בעולם הבריאה אור אותם הי"ס שבה הם נגלין ומאירין להיות יותר עליונים מיצירה ועשיה, לכן הג"ר שבה הם מאירין ואין האור הז"ת ניכר ונחשב. ולכן אמרו בתקונים ג' ספירות עלאין מקננן בבריאה שהם^[1] הנקרא "כורסייא" כנודע.

וזה שאנו אומרים שג"ר דבריאה מאירין -- אינו רק על ג"ר דנוקבא-דז"א-דבריאה; כי גם היא כלולה מי' ספירות; כי כל הג' עולמות -- בי"ע -- הם דוגמת עולם האצילות כנ"ל. והענין הוא כי כל הג' עולמות בי"ע הם חלקי אצילות, כי הם חיילות המלכות; ואע"פ שאנו אומרים שג"ר מקננה בכורסיא רצונו לומר שהם הג"ר של הנוקבא דז"א של עולם הבריאה עצמה; ובעולם היצירה אין הג"ר של נוקבא דז"א דיצירה מתגלה, רק אור ו"ק שלה לבד הם מתגלים ומאירים בה, ולא אור ג"ר שלה. וכן העשירית שבה אינה מתגלית מחמת רוב אור הו"ק שלה. וז"ש בתקונים ו' ספירות מקננן במטטרו"ן.   ובעולם עשיה אין ט"ס ראשונות מתגלין כלל, רק העשירית של נוקבא דז"א בלבד. וזה סוד "אמא תתאה מקננא באופן", ודו"ק.    והרי נתבאר כללות אבי"ע.

י"ס דנוקבא

ונתחיל לבאר י"ס דנוקבא דז"א בבחינת ד' עולמות אבי"ע. ודע כי הנה הנוקבא דז"א דאצילות יש בה י"ס, ובכל ספירה יש ג' מדרגות: פנים, ואחור, ואמצעי. וכל אלו הם בחי' הגוף של נוקבא דז"א דאצילות כי הם י' תוך י' וי' אחרים בתוכם והם ג' לבושים כל אחד כלול מי'.   והנה ג' מדרגות אלו שאמרנו הם ל' שמות שיש אל נוקבא דז"א שהם גוף שלה כמ"ש בע"ה. והנה אלו ג' מדרגות הנ"ל הם מתלבשין בבי"ע, והענין הוא מיעוט הירח. פירוש: כי כאשר נטרדה השכינה וירדה למטה להיות "ראש לשועלים" (שהם בג' עולמות אלו הנקרא בי"ע), הנה הלבוש הפנימי שהם י"ס הפנימי של נוקבא דז"א דאצילות הם ירדו ונכנסו ונתלבשו תוך י"ס הבריאה, והיו נשמה להם לי"ס דנוקבא-דבריאה. וי"ס אמצעים שלה ירדו ונתלבשו תוך י"ס דנוקבא-דז"א-דיצירה. ולבוש החיצון שהם י"ס אחור שלה ירדו ונתלבשו תוך י"ס-דנוקבא-דעשיה, והיו נשמה להם. ואח"כ יש בחי' רוחין ונפשין כמ"ש בע"ה.

ועתה נבאר ענין נר"ן של הנוקבא דז"א דאצילות. כי הנה י' הויו"ת הם כדאיתא בתקונים:    (א) הוי"ה בקמץ בכתר, (ב) הוי"ה בפתח בחכמה כו'... (י) והוי"ה עשירית, בלי ניקוד, היא בנוקבא-דז"א-דאצילות; והוי"ה הזאת היא נשמה של כל אלו הל'.

כיצד?    הרי ל' הנ"ל הם ג' לבושין שלה והם הנקרא 'גוף דנוקבא דז"א'. והוי"ה שהוא בלתי נקוד-- הנה ה' אחרונה שבה מתלבשת תוך הי"ס הנקרא אחור, ואות ה' זו נקרא "נפש דנוקבא". ואות ו' נכנס תוך י"ס אמצעי שלה ונקרא "רוח דנוקבא". ואות ה' ראשונה נכנס תוך הי"ס פנימית שלה ואות זו נקרא "נשמת הנוקבא"; כי כמו שהנר"נ הם ההמתלבשים במוח לב וכבד, כן ג' אותיות הו"ה אלו הם נר"ן שלה ומתלבשין כל א' מהם במלבוש א' כנ"ל. ואות י' הוא בפנים מכולם והיא נקרא "נשמה לנשמה של הנוקבא".

ודע כי כל אות ואות מאלו ד' אותיות הוי"ה הנ"ל מתחלק לי' ואלו הם בחי' אותן ד' אותיות הנזכר בזוהר פרשה תצוה ופרשת בראשית בכת"י בסוד אותם הסמכין שיש לכל אות ואות מאלו הד', והבן זה וזכרהו. ואלו הי' סמכין שיש לכל אות ואות מאלו הד' [הם מתחלקין בי"ס שבכל לבוש ולבוש מאלו הג' לבושים דנוקבא דז"א. ודע כי אלו י' סמכין הנ"ל] הם מתלבשים בי"ס דנוקבא שבכל עולם מג' עולמות בי"ע כנ"ל.

והנה אע"פ שאמרנו כי ג' אותיות הו"ה הם נר"נ, הנה הם רק בבחי' נר"ן אל הנוקבא דז"א עצמה אשר באצילות; אמנם בבחי' בי"ע כבר ביארנו לעיל כי אותן הל' ספי' של נוקבא דאצילות הם מתחלקים בתוכם ונעשית בחי' נשמה ממש להם, ומכאן ואילך --ר"ל מבחי' נשמה שיש בבי"ע-- משם ואילך אינם בחי' אלהות, רק בסוד "ומשם יפרד והיה לד' ראשים" ונקרא פירוד; ר"ל כי יש ג"כ בחי' רוח בבי"ע וכן בחי' נפש וכן בבחי' המלבושים ג"כ כמ"ש בע"ה.    נמצא כי חלקי הנשמה שיש בבי"ע הן אלהות, אך מבחינת רוח ואילך הוא בחינת 'עולם הפירוד' -- בין בבריאה בין ביצירה בין בעשיה.

ז' היכלות דבריאה

[ ודע כי אותן הרוחין הנזכר בז' היכלות פרשה פקודי אשר שם בכל היכל והיכל יש חד רוחא הם בחי' הרוחין שיש בבריאה ועוד יש בחי' נפשין ובחי' מלבושים וכן ביצירה ועשיה. אמנם אותן שבפרשה פקודי הם בחי' רוחין של בריאה ועיין פ' משפטים (נ"א בראשית) דכ"ג ע"ב ובדף מ'. ]

ט"ס דזעיר

והנה כל הנ"ל הוא בענין נוקבא דז"א דאבי"ע. והנה כמו שיש כל בחי' אלו בנוקבא דז"א כנ"ל, כן יש כל בחי' אלו בא"א ובאו"א ובז"א, כי הם מתפשטים בד' עולמות אבי"ע על דרך זה שנתבאר בנוקבא. ואמנם לא זכיתי לשמוע רק בחי' זו"ן לבד.

ונבאר עתה ענין בחי' אלו בז"א דאצילות. הנה הנוקבא יש לה ג' לבושין הנקרא "גופא דילה", וכל לבוש כולל י"ס כנ"ל; אבל הז"א אין בכל לבוש מאלו ג' לבושים שבו רק ט"ס לבד כי המלכות היא משלים אותו לי"ס, וזכור כלל זה. א"כ נמצא כי אין גופא דז"א רק ג' לבושים וכל אחד כלול מט"ס שהם בין הכל כ"ז מדרגות. ובדרך שביארנו איך שמתחלקין ומתלבשים אותן ל' מדרגות דנוקבא (י"ס פנימית בבחי' נשמה לי"ס דמלכות דבריאה, וי"ס אמצעית בבחינת נשמה לי"ס דנוקבא דיצירה, וי"ס דאחור בבחי' נשמה לי"ס דנוקבא דעשיה) כן עד"ז ט"ס פנימיים דז"א דאצי' מתלבשין בבחי' נשמה לט"ס דז"א דבריאה, וט"ס אמצעיות בבי' נשמה לט"ס דז"א דיצירה, וט"ס דאחור בבחי' נשמה לט"ס דז"א דעשיה.   וכ"ז בבחי' נשמה. ואח"כ יש בחי' רוחין ונפשין ולבושים בז"א דבי"ע; וכבר נת"ל כי הנשמות בלבד הם בחי' אלהות אך מרוח ואילך הם עולם הפירוד. והנה ענין נשמה לנשמה ונר"ן של אלו לבושים הנ"ל שהם גופא דז"א הנה הם אותן הט' הויות אחרות הנ"ל שהזכירו בתקונים: הוי"ה ראשונה בכתר ז"א בניקוד קמץ, הוי"ה ב' בחכמה ז"א בפתח כו'. וזה עניינם:

• כתר של ז"א --שלו הוי"ה בניקוד קמץ כולו.
  • י' שבה בניקוד קמץ-- הוא נשמה לנשמה תוך הכל;
  • ה' ראשונה בקמץ-- הוא נשמה תוך לבוש הפנימי של כתר;
  • ו' נקוד בקמץ-- הוא רוח תוך הלבוש אמצעי של כתר;
  • ה' אחרונה נקוד בקמץ-- הוא נפש תוך לבוש חיצון של כתר.
• ועד"ז הוי"ה ב' כולו בפתח, בחכמה דז"א.
• והוי"ה כולו בצירי בבינה דז"א.
• ודעת ז"א בחולם צירי קמץ צירי, והוא שם המפורש הנזכר בכ"מ, ומתחלק ג"כ ע"ד הנ"ל;
• והוי"ה בסגול בחסד;
• הוי"ה בשבא בגבורה;
• הוי"ה בחולם בת"ת;
• הוי"ה בחירק בנצח;
• הוי"ה בקבוץ בהוד;
• והוי"ה בשורק בוא"ו ביסוד

כי כבר ביארנו כי המל' משלמת לי"ס.

ועוד נבאר בע"ה בחי' ז"א ובחי' אמא ובחי' אבא וא"א של אבי"ע כי הם ג"כ על דרך הנזכר לעיל ממש בנוקבא, שכל אחד מהם מתלבשת בבי"ע ע"ד הנ"ל ממש.

אורות מקיפין דאהי"ה

גם דע כי לג' בחי' שיש בז"א דאצילות שהם נחלקים לכז' בחי' שהם: פנימי אמצעי אחור כנ"ל -- הנה לכל ט' בחי' שיש בכל אחד משלשתן יש ט' מקיפים (כנודע אצלינו בהקדמה אמיתית שכל בחינת אורות עליונים יש בהם בחי' אור פנימי ואור מקיף). נמצא כי בט' בחי' דאחור דז"א יש ט' בחי' מקיפים; וכן בט' בחי' אמצעית יש ט' מקיפים; וכן בט' בחי' פנימים יש ט' מקיפים. נמצא כי בג' בחי' של או"פ של כתר דז"א יש ג' מקיפים, וכן בכל ספי' מט"ס דז"א.

גם דע כי כמו שביארנו שבבחי' או"פ יש שם הוי"ה אשר מתחלק לבחי' נשמה לנשמה ונר"ן בג' בחינות שבכל ספירה וספירה מי"ס דז"א, כך יש בג' מקיפים שבכל ספירה וספירה מהם, יש שם אהי"ה בכל אחד מנוקד ע"ד הנ"ל. כיצד?    א' מבחוץ על כולם מקיף על כולם והיא נקודה בקמץ בספירה כתר של ז"א, והיא נשמה לנשמה שלה; ואח"כ בתוכם יש ה' קמוצה והיא מקפת לבחי' חיצוניות של כתר דז"א ונקרא נשמה שלה; ואח"כ אות י' קמוצה והיא בחי' רוח למקיף של בחי' אמצעי שלה; ואח"כ ה' אחרונה קמוצה נפש למקיף בבחי' פנימי'.    וכן עד"ז אהי"ה כולו פתח בחכמה דז"א, ואהי"ה בצירי בבינה דז"א, וכן עד"ז כפי הסדר הנזכר בתקונים תיקון ע' בענין עשרה הויות, וכמ"ש בע"ה. והם: קמץ בכתר, פתח בחכמה, צירי בבינה, כו' שורק ביסוד, הוי"ה או אהי"ה בלי ניקוד במלכות.

גם ענין זה הנ"ל במקיפי נוקבא דז"א, כי שם יש ל' לבושים ויש בהם הוי"ה א' בלתי נקוד מתחלקת בסוד נשמה בכל ל' בחי' הנ"ל, וכן בענין המקיפים שלה הם ל'. גם יש שם אהיה בלי ניקוד. א' של אהי"ה בלי נקוד-- הוא נשמה לנשמה מחוץ לכולם; ואות ה'-- נשמה לי' מקיפים חיצוניים; ואות י'-- רוח לי' מקיפים אמצעים; ואות ה' אחרונה-- נפש לי' מקיפים פנימיות.

(והענין הוא כי מקיפים הם היפך הפנימים: כי הפנימים -- מי שהוא יותר עליון הוא פנימי מכולם, ובמקיפים היותר עליון הוא החיצון מכולם. וזכור זה. ובפנימים-- הפנימים הם יותר זכים וגדולים מן אמצעים, ואמצעים זכים מן האחור; ובמקיפים להיפך -- כי היותר חיצון הוא יותר גדול הערך כנודע, כי או"מ גדול מאו"פ אבל מקיף החיצון הוא גדול מהמקיף שבפנים ממנו, והבן זה.

גם מקיפים אלו יש להם נר"ן וגם הם בסוד מקיפים היפך הפנימים. כי שָם-- הנפש בכלים חצונים, ורוח באמצעים, כו'; וכאן הוא להיפך -- כי הנפש הוא במקיף פנימי, ורוח במקיף אמצעי, ונשמה במקיף חיצון, וחיה חוץ מכולם, ויחידה חוץ לכולן. ועד"ז בנוקבא דז"א דאצילות, ושלשתן הם חוץ מג' בחי' של הכלים הנ"ל. וגם יש להם בחי' אור מקיף לזו"נ ביחד כמ"ש (כמו שיתבאר?). ואע"פ שאמרנו ל' כלים ול' מקיפים וי' אורות עצמות פנימים וי' אורות מקיפים כו' אמנם הענין כי בז"א אינו י' רק עם הנוקבא אך ז"א בעצמו יש לו כ"ז כלים וכ"ז מקיפים וט' אורות פנימים וט' אורות מקיפים אך המלכות יש לה ל' כלים כנ"ל אבל בכלים יש הויות ושמות אלקים ויש עוד מיני שמות הרבה כו' ויש שם ק"ך צרופי אלקים):

מתוך: עץ חיים/שער מד/פרק ב (עריכה)

<< · עץ חיים · שער מד · פרק ב · >>

פרק ב

והנה עתה נבאר פרטיות זעיר ונוקבא דאצילות ואחר כך נבאר שאר עולמות אבי"ע.

הנה זעיר אנפין שבאצילות יש בו י' ספירות פרטיות ובכל אחד יש בו ג' בחינות כלים -- חיצון, אמצעי, ופנימי. הרי הם ל' כלים; י' פנימית תוך י' אמצעית תוך י' חיצונים. ובתוכם בחינת חיות העצמות שהם הנשמה שלהם, ונתחלק לנרנח"י.

• והנפש מתלבשת בנה"י דאבא ואמא בבחינת החיצוניות בתוך י' ספירות דכלים הנקרא אחור,
• והרוח מתלבשת בנה"י דאבא ואמא האמצעיים תוך הי' ספירות דכלים אמצעים
• והנשמה מתלבשת בנה"י דאבא ואמא הפנימיים תוך י' ספירות דכלים פנימים
• ובתוכם נשמה לנשמה היא חיה
• ובתוכם היא יחידה.

ובחי' העצמות הם י' הויות מנוקדות קמץ ופתח הנזכר בתקונים, כל הויה בספירה אחד די' ספירות דז"א.

• ה'-אחרונה שלה מתלבש בכלי דאחור
• ו' בכלי אמצעי
• ה' בכלי פנימי
• י' תוך כולן
• וקוץ י' הם תוך כולם

וג' כלים אלו הם דמיון מוח לב כבד שהם משכן לנר"ן.

והנוקבא דז"א -- גם בה י' ספירות ל' כלים, ובתוכם עצמות נר"ן כו', אלא שאינו כמו הז"א שיש בו הוי"ה אחד בכל ג' כלים שיש בכל ספירה וספירה שבו, רק בנוקבא אין בה עצמות רק הוי"ה אחד כוללת כל הי' ספירות שלה ואין בה ניקוד כלל.

• וה' אחרונה היא נפש לכל י' כלים דאחור
• ו' הוא רוח מתלבש תוך י' כלים אמצעים
• ה' היא נשמה מתלבשת בי' ספירות כלים פנימיים שבה
• י' חיה תוך כולן
• קוץ י' היא יחידה תוך כולן.

וכל אות מאלו נחלקת לי' סמכין הנזכר פרשה תצוה, שכל הוי"ה היא עיקר, וכל אותן סמכין כולם הם בזאת הוי"ה שהוא עצמות דנוקבא דז"א דאצילות.

אמנם אריך אנפין ואבא ואמא גם הם על דרך הנ"ל בודאי אלא שלא קבלתי ממורי זלה"ה אם יש בכל אחד מהם ל' כלים או ך' ע"ד הנזכר במ"א לפי שאין באבא ואמא בדעת שלהם רק ב' כלים לכל א', ועד"ז יהיה בכל י' ספירות דאריך אנפין וכן באבא ואמא. וצ"ע.

אמנם עולם הבריאה הוא ע"ד עולם האצילות וגם שם לא קבלתי ענין אריך אנפין ואבא ואמא רק זו"ן דבריאה לבד. והנה נוקבא דז"א דאבי"ע הוא ל' כלים אחרים ובתוכם העצמות והנשמה שלהם בסוד נר"ן. אמנם הנפש שלהם המתלבש בי' כלים דאחוריים הם ענין אותן החיות הנזכר פר' פקודי דף רמ"ו ע"א (ח"ב רמו, א) וז"ל "כיון דאתבסמו רוחא ברוחא ואתכלילו כחדא כדין נפיק חד נהורא דסלקא ונחתא ואתי על ד' שורין ד' אופנים ואיהו חיותא דשליט עלייהו ואיקרי בזק. האי בזק נהיר ושלטא על כל אילין אופנים כו'". אך ההיכלות עצמן והאופנים ומלאכים -- כולם הם בחינת י' כלים. והרוח שלהם המתלבש בי' כלים אמצעים הם ענין רוחין הנ"ל שבכל חד וחד יש בו חד רוחא וכן בכל היכל והיכל.

והנה הג' כלים דאחור שהם בחי' נפש וגם על הרוח שלהן -- עליהן נאמר "ומשם יפרד" ואינם בחינת אלהות. רק מן נשמה חיה ויחידה אשר שם בבי"ע אלו הם בחינת אלהות גמור ואינם כלל עולם הפירוד. והטעם הוא כמ"ש, כי כשנתמעטה הירח (היא נוקבא דז"א דאצילות) ונטרדה והיתה "ראש לשועלים" (שהם עולמות בי"ע), ירדו י' כלים פנימים שלה הם עצמם בבריאה תוך י' כלים דנוקבא דז"א דבריאה, והיה שם בבחינת נשמה להם. לכן מן הנשמה ולמעלה נקרא אלהות גמור בבריאה. אך החיה ויחידה אשר שם לא קבלתי.

ודע כי אות ה' ראשונה דהוי"ה עצמות נקבה דז"א הנחלקת לי' סמכין כנ"ל גם הם מתלבשין למטה תוך הנשמה (נ"א למטה בעלם הבריאה הנשמה) שהם י' כלים פנימים הנ"ל דנוקבא דז"א דאצילות. גם זעיר אנפין דבריאה הוא כך, כי יש בו ל' כלים, והנפש תוך י' דאחוריים, ורוח תוך הי' כלים אמצעים -- וכל זה עולם הפירוד. ואח"כ הנשמה היא בחינת י' כלים פנימים דז"א דאצילות, והוא כאן נשמה ממש לי' כלים פנימים דז"א דבריאה. ונשמה זו אלהות גמור. מה שאין כן נפש רוח.

ועל דרך זה ג"כ מתלבשים בחינת אבא ואמא ואריך אנפין דאצילות כלים שלהם הפנימים בבריאה בבחינותיהן שהם אבא ואמא ואריך אנפין, ויהיו בחינת נשמה להם. ועולם היצירה על דרך זה ממש אלא שי' כלים אמצעים דז"א דאצילות נעשים נשמה ממש ומתלבשים תוך י' כלים פנימים דז"א דיצירה, ויהיו נשמה ואלהות ממש שם. אך מהרוחין ולמטה הם עולם הפירוד. וכן י' כלים אמצעים דנוקבא דאצילות ירדו ונתלבשו תוך י' כלים פנימים דנוקבא דיצירה ונעשין נשמה ואלהות להם ממש, אך מהרוחין ולמטה הם עולם הפירוד. ואות ו' דהוי"ה עצמות נוקבא דאצילות הנחלק לי' סמכין -- גם הם מתלבשים תוך י' כלים אמצעים שלה הנעשים נשמה בנוקבא דיצירה. ועל דרך זה ג"כ מתלבשים כלים דאריך אנפין ודאבא ואמא אצילות בבחינותיהן שביצירה.

ועולם העשיה ג"כ על דרך הנ"ל אלא שי' כלים דאחור דז"א דאצילות מתלבשים בי' כלים פנימים דז"א דעשיה ונעשים נשמה אלהות ממש. ומהרוח ואילך עולם הפירוד. וכן י' כלים דאחור דנוקבא דאצילות ירדו ונתלבשו תוך י' כלים פנימיים דנוקבא דעשיה ונעשים נשמה ואלהות ממש. ומהרוח ואילך עולם הפירוד. ואות ה' אחרונה דהוי"ה עצמות נוקבא דאצילות הנחלק לי' סמכין כנ"ל -- גם הם מתלבשים תוך י' כלים דאחור שלה הנעשים נשמה לי' כלים דעשיה. ועל דרך זה מתלבשים ג"כ כלים דאריך אנפין ודאבא ואמא דאצילות בבחינותיהן שבעשיה.

---

מתוך: עץ חיים/שער מד/פרק ג (עריכה)

<< · עץ חיים · שער מד · פרק ג · >>

פרק ג

ואתחיל לבאר ענין ז"א דאצילות בעשר ספירות שבו בבחי' או"פ ואור מקיף:

• הכתר של ז"א:
  • החיצון יו"ד. יו"ד ה"י. יו"ד ה"י וי"ו. יו"ד ה"י וי"ו ה"א -- גימטריא קע"ה
  • האמצעי יו"ד ה"י וי"ו ה"א -- ס"ג
  • הפנימי אל"ף ה"י יו"ד ה"י -- קס"א:

• חכמה
  • החיצון יו"ד ה"א וא"ו ה"א -- מ"ה
  • האמצעי י' י"ה יה"ו יהו"ה -- ע"ב.
  • הפנימי יו"ד ה"י וא"ו ה"א -- נ"ד:

• הבינה
  • החיצון אהי"ה -- כ"א
  • אמצעי אל"ף ה"א יו"ד ה"א -- קמ"ג.
  • הפנימי אל"ף. אל"ף ה"א. אל"ף ה"א יו"ד. אל"ף ה"א יו"ד ה"א -- תק"ח:

• הדעת
  • חיצון יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה -- ב"ן.
  • האמצעי יו"ד ה"י וא"ו ה"י -- ס"ג
  • הפנימי יו"ד ה"י וי"ו ה"י -- ע"ב:

• החסד
  • החיצון אל"ף למ"ד -- קפ"ה.
  • האמצעי אלו"ה -- מ"ב
  • הפנימי א' א"ל אל"ו אלו"ה -- קי"א:

• הגבורה
  • החיצון יהו"ה בנקוד אלהים
  • אמצעי אל"ף. אל"ף למ"ד. אל"ף למ"ד ה"י. אל"ף למ"ד ה"י יו"ד. אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם -- תתרי"ו^[2]
  • הפנימי י"ה -- ט"ו:

• הת"ת
  • החיצון יהו"ה -- כ"ו
  • האמצעי י' י"ה יה"ו יהו"ה -- ע"ב
  • הפנימי יו"ד ה"א וא"ו ה"א -- מ"ה:

הנצח והוד הם ב' פלגי גופא דעיבור ויניקה שנקרא חיצון ואמצעי. אמנם הפנימי הוא בגדלות ואינו נקרא פלגי רק כל אחד לעצמו לכן צריך שם בכל אחד:

• הנצח והוד
  • החיצון צבאות -- תצ"ט.
  • האמצעי צ' צ"ב צבא"א צבא"ו צבאו"ת -- תתע"ג.
  • הפנימי נחלק לב' יהו"ה -- כ"ו בנצח, אדנ"י -- ס"ה בהוד:

• היסוד
  • החיצון שי"ן דל"ת יו"ד -- תתי"ד.
  • האמצעי שי"ן שי"ן דל"ת שי"ן דל"ת יו"ד -- (אל"ף תתקס"ח)
  • הפנימי יאהדונה"י -- צ"א.

ואמנם בחי' הנפש ורוח ונשמה ונשמה לנשמה שלהם הוא כך. דע כי לפנים מכל אלו השמות הנ"ל יש בחינת נשמה הפנימית מן הכל שהוא סוד נשמה לכל פרטיות אותה ספירה שהוא כפי הניקוד שלה כנזכר בתקונים ענין אותן י' הויות של י"ס שהם הוי"ה בקמץ בכתר פתח בחכמה צירי בבינה סגול בחסד כו' שורק ביסוד מלכות בלי נקוד כי ד' אותיות הוי"ה ישש בכל ספירה וספירה והיא בחי' נשמה המתלבשת בה ומתחלקת לד' חלקים שהם נר"נ ונשמה לנשמה וזה ענינם:

• הכתר יש בו הוי"ה כולו בקמץ והנה
  • י' קמוצה היא בפנים מן הכל והיא נשמה לנשמה
  • וה' ראשונה קמוצה היא נשמה פנימית
  • ו' קמוצה היא רוח באמצע
  • ה' אחרונה קמוצה נפש בחיצון שלו:

• החכמה יש בו הוי"ה בפתח ה'
  • י' בפתח פנימי מהכל והוא נשמה לנשמה
  • ה' בפתח נשמה הפנימי
  • ו' בפתח רוח האמצעי
  • ה' האחרונה בפתח נפש בחיצון שלו:

• הבינה הוי"ה בציר"י
  • י' בציר"י נשמה לנשמה
  • ה' בפנימית נשמה
  • ו' באמצע רוח
  • ה' אחרונה בחיצון נפש:

• הדעת יש בו סוד שם המפורש והוא סוד שם המפורש הנזכר בכ"מ וזכור זה והוא הוי"ה ונקודו בתנועת אותיוו כנודע
  • י' בחולם נשמה לנשמה
  • ה' בציר"י נשמה בפנימי
  • ו' בקמץ רוח האמצעי
  • ה' בציר"י בחיצון נפש:

• החסד הוי"ה בסגול
  • י' בסגול נשמה לנשמה
  • ה' בסגול היא נשמה בפנימית
  • ו' בסגול רוח מלובש באמצע
  • ה' אחרונה בסגול נפש בחיצון שלו:

• הגבורה יהוה על דרך הנזכר לעיל בשבא:

• הת"ת יהוה על דרך הנזכר לעיל בחולם:

• הנצח והוד יש בהם בחי' ב' הויו"ת, א' כולה בחירק בנצח, וא' כולה בקבוץ בהוד. והנה יהוהה בנ"ה.

והנה

• • י' בחירק היא נשמה לנשמה בנצח
  • י' בקיבוץ נשמה לנשמה בהוד
  • ה' בחירק נשמה בשם הוי"ה שבנצח
  • ה' בקיבוץ נשמה בשם אדנ"י שבהוד כנ"ל

וו בקיבוץ ובחירק בי' רוח אל שם האמצעי. כיצד דע כי באות א' א' מן שם אמצעי הוא א' שבצירוף צבא ונודע כי צורת א' יו"י ב' יודי"ן ו' באמצע והנה אות ו' שבאמצא א' הזו שם הוא מקום התלבשות ב' ווי"ן הנ"ל מנוקדות א' בקיבוץ וא' בחירק בבחי' רוח והם באופן זה כי אות ו' נחלקה לב' ווי"ן בארכה באמצעיתא כזה א' ומשתיהן נעשה ו' אחד לכן יש אלפי"ן בתורה המורה על א' זו וצריכין לעשותן באופן זה כי יעשה אל ו' זו שבתוך א' ב' ראשין א' נוטה לצד מעלה וא' לצד מטה כזה א' א לרמוז ב' ווי"ן אלו הנ"ל שנעשו א' והנה צד הימין שבה הנוטה לצד מטה היא בנצח וצד השמאל למעלה הוא בהוד נמצא שזה השם האמצעי הנ"ל ה' אותיות הראשונים שהם צ' צ"ב צ"ב וכן אות י' ראשונה של א' מן צבא הם בנצח וכן אות י' ב' שבאות א' זו עד סיום השם הוא בהוד ומן אות ו' שבאמצעית א' כולל לשניהן ואות ה"ה אחרונה בקיבוץ ובחירק הוא נפש לשם חיצון דנצח הוד ומתחלקין עד"ז כי השם הוא צבאות ו ה' אחד בחירק מלובשת ב' צ' של צבאות ו' ה' בקיבוץ מלובשת בת' של צבאות:

• היסוד יוהוווהו
  • יו בשורק נשמה לנשמה בפנים מן הכל
  • הו בשורש נשמה בשם הפנימי
  • וו בשורק רוח בשם האמצעי
  • הו אחרונה בשורק נפש בשם החיצון.

הרי נתבאר ט"ס שיש לז"א והנוקבא שלו משלימתו לי"ס לכן לא פירש בו בחי' מלכות אלא עד היסוד לבד והבן זה.

ודע כי כמו שבארנו לעיל שמתחלקים י' שמות פנימים דנוקבא דז"א דאצילות בנוקבא דז"א דבריאה, וי' אמצעים ביצירה, וי' חיצונים בעשיה וכולם בסוד נוקבא דז"א דבי"ע -- כן אלו ל' שמות (נ"א כ"ז שמות) שנתבאר בז"א דאצילות הם מתחלקין ומתלבשין בז"א דבי"ע על דרך הנ"ל בנוקבא ממש.

אמנם נבאר אורות מקיפים בז"א דאצילות לכל אחד ואחד מי"ס החיצונים שבו:

• מחוץ לכתר מקיפים ב' שמות אלו^[3]

1. אל"ף ה"א אל"ף יו"ד ה"י ה"י אל"ף אל"ף ה"י יו"ד יו"ד ה"י אל"ף אל"ף ה"י ה"י יו"ד אל"ף ה"ה אל"ף (שיטה א' שילוב מקיפי חסד במקיף נצח והוא סופו של חסד בראשו של נצח כדלקמן)
2. ועוד אל"ף ה"י אל"ף יו"ד ה"ה ה"א אל"ף אל"ף ה"ה יו"ד יו"ד ה"א אל"ף אל"ף ה"ה ה"א יו"ד אל"ף ה"י אל"ף (שיטה ב' מקיפי גבורה בשילוב מקיפי הוד על דרך הנ"ל):

• מחוץ לחכמה אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"י ה"י ה"ה ה"א. אל"ף אל"ף אלל"ף. ה"י ה"י ה"ה ה"א. יו"ד יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"י ה"יה"ה ה"א. יו"ד יו"ד יוו"ד. ה"ה ה"א ה"י ה"י. הוא שילוב ד' שמות קס"א קס"א קנ"א קמ"ג (משולבים) ברבוע חוץ ההי"ן אחרונות והם מקיפים חסד נצח גבורה הוד משולבים כסדר:

• מחוץ לבינה אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"ה ה"א ה"י ה"י. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"ה ה"א ה"י ה"י. יו"ד יו"ד יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"ה ה"א ה"י ה"י. יו"ד יו"ד יו"ד יו"ד. ה"י ה"י ה"ה ה"א. (ג"כ משולבים אלא שקדמו קנ"א לקמ"ג קמ"ג לקס"א ברבוע וההי"ן אחרונות ע"ד הנזכר לכל שם מקיפין של גבורה והוד וחסד ונצח משולבים כסדר):

• מחוץ לדעת אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף. ה"י ה"ה. אל"ף אל"ף. ה"י ה"ה. יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף. ה"י ה"ה. יו"ד יו"ד. ה"ה ה"י. שילוב קס"א וקנ"א ברבוע והם מקיפי חסד וגבורה משולבים כסדר כדלקמן:

• מחוץ לחסד אל"ף. אל"ף ה"י. אל"ף ה"י יו"ד. אל"ף ה"י יו"ד ה"ה. (רבוע קס"א וה' אחרונה בה"ה):

• מחוץ לגבורה אל"ף. אל"ף ה"ה. אל"ף ה"ה יו"ד. אל"ף ה"ה יו"ד ה"י. (רבוע קנ"א וה' אחרונה ביו"ד):

• מחוץ לת"ת אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. יו"ד יו"ד. ה"א ה"י. (שילוב רבוע קס"א וקמ"ג והם מקיפים דנ"ה כדלקמן):

• מחוץ לנצח אל"ף. אל"ף ה"י. אל"ף ה"י יו"ד. אל"ף ה"י יו"ד ה"א. (רבוע קס"א וה' אחרונה באל"ף):

• מחוץ להוד אל"ף אל"ף ה"א. אל"ף ה"א יו"ד. אל"ף ה"א יו"ד ה"י. (רבוע קמ"ג וה' אחרונה ביו"ד):

• מחוץ ליסוד אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. יו"ד יו"ד. ה"ה ה"ה. (שילוב קס"א וקמ"ג אלא שה' אחרונה בההי"ן)

ובכתיבה שלי עצמה ראיתי נוסחא אחרינא בשם זה ושכחתי איזה מהם נכונה וזו היא אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. יו"ד יו"ד. ה"א ה"א. ונ"ל כי הראשון עיקר.

אמנם אורות המקיפים לי"ס אמצעים דז"א הם אלו:

• אהיה בקמץ בכתר
• אהיה בפתח בחכמה
• אהיה בצירי בבינה
• אהיה בסגול בחסד
• אהיה בשבא בגבורה
• אהיה בחולם בת"ת
• אהיה בחירק בנצח
• אהיה בקבוץ בהוד
• אהיה בשורק ביסוד

ואורות המקיפים לכל י"ס דז"א הפנימיות והן מקיפים מחוץ על כולם קמ"ג במלוי מלואו אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף.

ואורות המקיפים בבחי' נשמות לג' חלקי המקיפים שהם אלו עשר עשר עשר הם מתחלקים לי"פ ג' ג' והג' מקיפים שבכתר שם אהי"ה כולו בקמץ א' בקמץ נשמה לנשמה חוץ מכולם ה' בקמץ לפנים ממנה בבחי' הראשונה והוא נשמה י' בקמץ לפנים מן הה' מקיף של בחי' אמצעי בבחי' רוח ה' בקמץ לפנים ממנה בחי' ג' נפש והג' שבחכמה מקיפים שם אהי"ה כולו בפתח ע"ד הנ"ל בכתר וכן עד סוף בט' נקודות הנודעות שהוא ע"ד אהי"ה הנ"ל עד אהי"ה כולו בשורק ביסוד ע"ד הנ"ל:

מתוך: עץ חיים/שער מד/פרק ד (עריכה)

<< · עץ חיים · שער מד · פרק ד · >>

פרק ד

פנימיים

ונבאר עתה ענין נוקבא דזעיר אנפין ונתחיל בפנימי

[כתר]

• הכתר החיצון י' י"ה יה"ו יהו"ה -- ע"ב.
• האמצעי יו"ד יו"ד ה"א. יו"ד ה"א וא"ו. יו"ד ה"א וא"ו ה"א
• הפנימי    [ דפוס קארעץ: יו"ד ה"א וא"ו ה"ה -- מ"ט , דפוס אחרים: יו"ד ה"א וא"ו ה"א -- מ"ה ]

[חכמה]

• החכמה החיצון י' י"ה יה"ו יהו"ה -- ע"ב.
• האמצעי יו"ד. יו"ד ה"א. יו"ד ה"א ו"ו. יו"ד ה"א ו"ו ה"ה -- קל"ב
• הפנימי יו"ד ה"א ו"ו ה"ה -- מ"ח.

[בינה]

• הבינה החיצון א' א"ה אה"י אהי"ה -- גי' מ"ד.
• האמצעי אהי"ה -- כ"א
• הפנימי אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה -- קנ"א.

[דעת]

• הדעת החיצון יו"ד. יו"ד ה"א. יו"ד ה"א וא"ו. יו"ד ה"א וא"ו ה"א -- גימ' ק"ל.
• האמצעי יו"ד. יו"ד ה"ה. יו"ד ה"ה ו"ו. יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה -- גימ' קד"ם
• הפנימי יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה -- ב"ן.

[חסד]

• החסד החיצון א"ל
• האמצעי אל"ף. אל"ף למ"ד -- גימטריא רצ"ו.
• הפנימי אל"ף למ"ד -- קפ"ה:

[גבורה]

• הגבורה החיצון אכדט"ם -- גימ' ע"ד^[4].
• האמצעי אלהי"ם -- פ"ו.
• הפנימי יהו"ה בניקוד אלהים:

[ת"ת]

• הת"ת החיצון. השתפ"א -- גימטריא תשפ"ו.
• האמצעי צבאו"ת -- תצ"ט.
• הפנימי אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם -- גימטריא ש'.

[נצח]

• הנצח החיצון ב"ם.
• האמצעי א' א"ל.
• הפנימי א"ל.

[הוד]

• ההוד החיצון. במוכ"ן -- קי"ח.
• האמצעי א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם -- ר'
• הפנימי אלהי"ם -- פ"ו

[יסוד]

• היסוד החיצון ש' ש"ד שד"י.
• האמצעי שד"י
• הפנימים שי"ן דל"ת יו"ד -- תתי"ד

[מלכות]

• המלכות החיצון א' א"ד אד"נ אדנ"י -- קכ"ו.
• אמצעי אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד -- תרע"א
• הפנימי אדנ"י.^[5]

[נר"ן דפנימיים]
בחי' נר"ן שלה הוא שם הוי"ה א' בלי נקוד כוללת לכל בחינה. כיצד?

• אות יו"ד בפנים מן הכל בחי' נשמה לנשמה
• אות ה' נשמה בי' פנימיות
• אות ו' רוח בי' אמצעיות
• אות ה' אחרונה נפש בי' חיצוניות.

מקיפים חיצונים

המקיפין החצונים לכל א' וא' מי' ספירות החיצוניות שבה

[כתר]
מחוץ לכתר ב' אהי"ה פשוטים ברבוע ואהי"ה דקמ"ג וקנ"א משולבים והם מקיפי נ"ה:
א"א , אל"ף אל"ף  /  א"א ה"ה , אל"ף אל"ף ה"א ה"ה  /  א"א ה"ה י"י , אל"ף אל"ף ה"א ה"ה יו"ד יו"ד  /  א"א ה"ה י"י ה"ה , אל"ף אל"ף ה"א ה"ה יו"ד יו"ד ה"ה ה"א:

[חכמה]
מחוץ לחכמה קמ"ג וקנ"א ברבוע משולבים מקיפי נ"ה:
אל"ף אל"ף  /  אל"ף אל"ף , ה"א ה"ה  /  אל"ף אל"ף , ה"א ה"ה , יו"ד יו"ד  /  אל"ף אל"ף, ה"א ה"ה, יו"ד יו"ד, ה"ה ה"א:

[בינה]
מחוץ לבינה ב' אהי"ה פשוטים ברבוע משולבים.
א"א  /  א"א ה"ה  /  א"א ה"ה י"י  /  א"א ה"ה י"י ה"ה:

[דעת]
מחוץ לדעת הוי"ה אדנ"י משולבים ברבוע.
י', י"א, יא"ה, יאה"ד, יאהד"ו, יאהדו"נ, יאהדונ"ה, יאהדונה"י:

[חסד]
מחוץ לחסד אהי"ה ברבוע וקמ"ג ברבוע חוץ מה' אחרונה בה'
א' אל"ף. א"ה אל"ף ה"א. אה"י אל"ף ה"א יו"ד. אהי"ה אל"ף ה"א יו"ד ה"ה:

[גבורה]
מחוץ לגבורה אהי"ה ברבוע וקנ"א ברבוע חוץ מה' אחרונה באל"ף:
א', אל"ף  /  א"ה, אל"ף ה"ה  /  אה"י, אל"ף ה"ה יו"ד  /  אהי"ה, אל"ף ה"ה יו"ד ה"א:

[ת"ת]
מחוץ לת"ת מקיפי נ"ה משולבים
אל"ף אל"ף  /  אל"ף אל"ף, ה"א ה"ה  /  אל"ף אל"ף, ה"א ה"ה, יו"ד יו"ד  /  אל"ף אל"ף, ה"א ה"ה, יו"ד יו"ד, ה"ה ה"א:

[נצח]
מחוץ לנצח רבוע קמ"ג וה' אחרונה בה'
אל"ף  /  אל"ף ה"א  /  אל"ף ה"א יו"ד  /  אל"ף ה"א יו"ד ה"ה:

[הוד]
מחוץ להוד רבוע קנ"א וה' אחרונה בא'
אל"ף  /  אל"ף ה"ה  /  אל"ף ה"ה יו"ד  /  אל"ף ה"ה יו"ד ה"א:

[יסוד]
מחוץ ליסוד אל"ף ה"א יו"ד ה"ה:

[מלכות]
מחוץ למלכות אל"ף ה"ה יו"ד ה"א.

מקיפים אמצעיים

אמנם המקיפים האמצעים לכל א' מי' ספירות נוקבא דז"א הוא שם אהי"ה אחד בכל ספירה מי' ספירות ההם ע"ד שביארנו בז"א אלא ששם הם בנקודות וכאן אין בהם נקוד כלל.

מקיפים פנימיים

המקיפים הפנימים לכל כללות י' ספירות פנימים דנוקבא דז"א -- והם מקיפים על כל מקיפים שלה כולם -- הם שם י' י"א יא"ה יאה"ה יאהה"ו יאההו"י יאההוי"ה יאההויה"ה, והם הוי"ה אהי"ה ברבוע.

[נר"ן דמקיפים]
בחי' הנר"נ של כל המקיפים הנ"ל של נוקבא דז"א שהם ג"פ י' י' י' הוא שם א' לבד של אהי"ה בלי ניקוד כולל כל המקיפים. כיצד?

• אות א' מבחוץ על כולם בסוד נשמה לנשמה
• ה' נשמה לי"ס החיצוניות
• י' בחי' רוח בי"ס אמצעיות.
• ה' נפש בי"ס פנימיות.

מקיפים דכללות זו"נ

אור המקיף על כל כללות זו"נ בחינת של שניהם הוא רבוע אהי"ה, כל אות ואות:
אל"ף  / אל"ף למ"ד  /  אל"ף למד פ"א /
אל"ף למ"ד פ"א ה"א  / אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף /
אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף יו"ד  / אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף יו"ד וא"ו  /  אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף יו"ד וא"ו דל"ת /
אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף יו"ד וא"ו דל"ת ה"א  / אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף:

---

מתוך: עץ חיים/שער מד/פרק ה (עריכה)

<< · עץ חיים · שער מד · פרק ה · >>

פרק ה

ז"א דבריאה שלשים לבושים הנקרא גוף דז"א דבריאה הפנימים הם ל'.

• י' פנימים הם י' צרופי הוי"ה, חוץ מן ב' צרופים הראשונים, והם כסדרן ממעלה למטה:

(דפוס קארעץ) יוה"ה היה"ו היו"ה ההי"ו ויה"ה והי"ה והה"י ההו"י הוי"ה הוה"י

(דפוס ירושלים) יהה"ו היו"ה הוי"ה היה"ו והי"ה ויה"ה והה"י ההו"י ההי"ו הוה"י

• האמצעית הם י' צרופי שם אדנ"י מן י"ב הראשונים וחוץ מצירוף א' וב':

(דפוס קארעץ) אני"ד אנד"י אינ"ד איד"נ דאנ"י דאי"נ דיא"נ דנא"י דני"א דינ"א

(דפוס ירושלים) איד"ן אדי"נ אני"ד אינ"ד דאנ"י דנא"י דיא"נ דאי"נ דני"א דינ"א

• הי' חיצונים הם י' צרופי ראשונים שיש בשם אלהי"ם:

(דפוס קארעץ) [??][6] אלהמ"י אלימ"ה אליה"ם אלמה"י אלמי"ה אהמי"ל אהיל"ם אהמל"י אהימ"ל

(דפוס ירושלים) אלהי"ם אליה"ם אלמה"י אלהמ"י אלימ"ה אלמי"ה אהלי"ם אהיל"ם אהמל"י אהלמ"י

הנשמה של ז"א דבריאה
לפנים מכולם הם י"ס הכלים הפנימים מג' בחינות כלים שיש בז"א דאצילות. והרוחין והנפשין הם אותן הרוחין הנזכר בהיכלות פר' פקודי שהם ז' היכלות דז"א דבריאה הכוללים י' ספירות שבו (שהם יסוד - היכל לבנת הספיר וכו', עד היכל העליון דק"ק שהם ג' ראשונות), ובכל היכל מהם נזכר שם הרוחין אשר שם, והנפשין שהם נקראו חיות. וכנזכר שם בהיכל לבנת הספיר שהרוחין סטוטרי"א אדירי"ה סנוני"ה והחיה שהיה נפש הוא נקרא בז"ק. וכיוצא בזה בכל היכל והיכל תמצא שם, והם דז"א דבריאה. אבל הרוחין והנפשין שבז' היכלות דנוקבא דז"א דבריאה לא הוזכרו שם וגם אנכי לא ידעתי.

וכל אלה בחינת של רוחין ונפשין ולבושים נקרא "עולם הפירוד", זולת בחינת נשמה שלהם.

ענין המקיפים דז"א דבריאה שהם אלו הי' מקיפים לכל א' מי' ספירות.

• החיצון שלו הם י' צרופים שיש בשם אהי"ה: איה"ה אהה"י האי"ה היא"ה האה"י יהא"ה יאה"ה יהה"א ההי"א ההא"י חוץ מצירוף הא' והאחרון כי הם י"ב צרופים כנודע
• י' מקיפים אמצעים הם י' צרופים שם אהי"ה הנ"ל אלא שהם במלוי ההי"ן.
• י' מקיפים של י"ס פנימים הם י' צרופים שם אהי"ה הנ"ל אלא שהם במלוי אלפי"ן.

נשמת ג' חלקי המקיפים הנ"ל הם שם אהי"ה הנ"ל במילוי יודי"ן, בכל א' מן ג' חלקי בחי', כל א' וא' כפי הצורה הנ"ל בכל א' וא', והם י' צרופים כנ"ל:

נוקבא דז"א דבריאה פנימית דבריאה שהם ל'.

• י' הפנימיות הם י' צרופים שיש בשם אהי"ה חוץ מב' צרופים הראשונים שעמהם הם י"ב צרופים כנודע
• י' אמצעים הם י' צרופים של שם אדנ"י מן הי"ב אחרונים ניא"ד נאי"ד נדי"א ניד"א יאד"נ ידא"נ ינא"ד יאנ"ד ידנ"א ינד"א חוץ מן ב' ראשונות שבהם.
• י' החצוניות הם י' צרופי אלקים השניים ואלו הם אהימ"ל אהיל"ם אילה"ם איהל"ם אימל"ה אילמ"ה איהמ"ל אימה"ל אמלה"י אמהל"י נשמת נוקבא דז"א דבריאה.

לפנים מכולם הם י"ס הפנימים שיש בנוקבא דז"א דאצילות מן הג' בחי' (כלים) שיש בה. והרוחין והנפשין הם שם בהיכלי הנוקבא והם ביוצר דערבית דוגמת היכלי ז"א ביוצר דשחרית. ולא נזכר בזוהר ולא קבלתי ממורי זלה"ה.

[ל' מקיפים]

• י' מקיפים לכל אחד מי"ס החיצונים שלה הם צירוף אהי"ה ואדנ"י בשילוב כזה א' א"א אא"ה אאה"ד אאהד"י אאהדי"נ אאהדינ"ה אאהדינה"י.
• י' מקיפים לי"ס אמצעים הם י' צרופי אדנ"י הנ"ל חוץ מב' הראשונים שבהן אלא שהם כולם בסוד מלוי ואינם פשוטים.
• י' מקיפים לי"ס פנימים שבה הם י' צרופי אהי"ה הנ"ל חוץ מב' הראשונים אלא שהם במילוי אלפי"ן.

נשמת ג' חלקי המקיפים הנ"ל של הנוקבא הוא י' צרופי שם אהי"ה הנ"ל אלא שהם במלוי יודי"ן בכל א' מג' חלקי בחינותיה כפי הצירוף הנ"ל בכל אחד ואחד מהם, והם י' צרופים כנ"ל.

או"מ לשניהן לזו"נ, המקיף לשני חלקי מקיפים הוא חיבור שם הוי"ה ואהי"ה משולבים כזה: י' י"א יא"ה יאה"ה יאהה"ו יאההו"י יאההוי"ה יאההויה"ה

עשרה צרופים שיש בשם אלהים השלישיות וי' רביעיות וי' חמשיות הם בא"א ובאו"א בי"ס החצונים שבהם בעולם היצירה:

ז"א דיצירה (הפנימים) הם שלשים.

• י' פנימים הם ו' צרופים שהוא שם יה"ו פשוט יה"ו יו"ה הי"ו הו"י וי"ה וה"י הם ח"י אותיות והם סוד ט"ט דמטטרון ט' מלמעלה למטה וט' מלמטה למעלה והם כך י"י ה"ה ו"ו ה"ו ו"י י"ה ו"ה י"ו ה"י.
• י' אמצעים ו' צרופים שם שד"י פשוט שד"י שי"ד די"ש דש"י יש"ד יד"ש והם ג"כ ח"י אותיות בסוד ט"ט כנ"ל ג"כ ש"ש ד"ד י"י ש"ד י"ש ד"י ד"ש ש"י י"ד.
• י' חיצוניות הם י' צרופים הששיים שיש בשם אלהים לפי שהשלישים והרביעים והחמשים הם בא"א ואו"א דיצירה בי' חיצוניות שבכ"א מהם:

נשמת ז"א דיצירה הם י"ס אמצעים יש בז"א דאצילות. ורוחין והנפשין הם אותן שיש בהיכלות פרקי ר"ע ור' ישמעאל כשנכנסו לפרדס שהם היכלי ז"א דיצירה.

המקיפים בי"ס חצוניות שלו הם צירופי אהי"ה ואלהים משולבים ברבוע כזה: א' א"א אא"ה אאה"ל אאהל"י אאהלי"ה אאהליה"ה אאהליהה"י אאהליההי"ם.

מקיפים אמצעים -- ו' צירופי שד"י כולם מלאים ע"ד הפנימים האמצעים

מקיפים פנימים הם ו' צירופים שם יה"ו במלוי אלפי"ן נשמת ג' חלקי מקיפים אלו דז"א דיצירה הוא יה"ו הנ"ל במלוי יודי"ן מצורף כפי המקיפין:

נוקבא דז"א דיצירה הפנימים הם ל'.

• הפנימים הם י' צירופים שיש בי"ב צירפים ראשונים של שם אלוה אהל"ו אלה"ו אוה"ל אהו"ל לאו"ה לוא"ה להא"ו לאה"ו לוה"א להו"א חוץ מב' ראשונים שבהם.
• האמצעים הם י' אותיות המלוי דאלוה כזה אל"ף למ"ד ו"ו ה"ה אות א' בכל ספירה וספירה מהן.
• החיצונית הם י' צירופים השביעים שיש בשם אלהים:

נשמת נוקבא דז"א דיצירה הם י"ס אמצעית שיש בנוק' דז"א דאצילות המקיפין החיצונים הם צירוף אדנ"י אלהי"ם משולבים כזה א' א"א אא"ד אאד"ל אאדל"נ אאדלנ"ה אאדלנה"י אאדלנהי"י אאדלנהיי"ם הקיפים האמצעים שם אלו"ה במלוי יודי"ן כזה אל"ף למ"ד וי"ו ה"י. מקיפים פנימים הם ו' צירופים שם יה"ו במלוי ההי"ן כזה יו"ד ה"ה ו"ו יו"ד ו"ו ה"ה ה"ה יו"ד ו"ו ה"ה ו"ו יו"ד ו"ו יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה יו"ד נשמת ג' חלקי המקיפים הנ"ל הוא שם יה"ו במלוי אלפי"ן כזה יו"ד ה"א וא"ו מצורף כפי המקיפין י' צירופים השמניים ותשעיים והעשיריים שבשם אלהים הם בא"א ובאו"א דעשיה בי"ס החיצוניות שבהם:

ז"א דעשיה הפנימים הם י' צירופים שיש בי"ב צירופים אחרונים של שם אלוה וץ מן הב' צירופים הראשונים שבהן האמצעים שם אלי מצורף ו' פעמים החיצונים הם י' צירופים אלהים האחד עשר כי הפ' והצ' והק' הם בא"א ואו"א דנשיה בי"ס חיצונים שבכל א' מהם:

נשמת ז"א דעשיה הם י"ס החיצונים של ז"א דאצי' והרוחין ונפשין נלע"ד ששמעתי ממורי זלה"ה שהם בז' רקיעים הנזכר פרשה ויקהל המקיפים דז"א דעשיה הם אלו המקיפין החצונים הוא צירוף אלוה ואלהים משולבים ברבוע כזה א' א"א אא"ל אאל"ל אאל"ו אאללו"ה אאללוה"ה אאלוהה"י אאללוההי"ם המקיפים לאמצעים שם יה"ה במלוי ההי"ן כזה יו"ד ה"ה ה"ה מקיפים לפנימים הם ט' אותיות אל"י במלוי כזה אל"ף למ"ד יו"ד אות א' בכל ספירה וספירה מהם נשמת ג' חלקי המקיפים הם שם יה"ו כזה יו"ד ה"י ו"ו (נ"א וי"ו: נוקבא דז"א דעשיה הפנימים הם ל' הפנימים הם י' צירופים שם הוי"ה חוץ מב' צירופים הראשונים שבהם האמצעים עשר אותיות הוי"ה הנזכר במלוי כזה ה"ה ו"ו יו"ד יו"ד החיצונים הם י' צירופים אחרונים שיש בק"ך צירופי שם אלקים נשמת נוקבא דז"א הם י"ס החצונים שיש בנוקבא דז"א דאצילות המקיפים החצונים הם שילוב ב' שמות אל"י אלו"ה כזה א' א"א אא"ל אאל"ל אאלל"י אאללי"ו אאלליו"ה האמצעים הם ט' אותיות יו"ד וי"ו וי"ו אות א' בכל ספירה הפנימים הם יו"ד אותיות ה"י ו"ו יו"ד (כי האות החסרה מאמצעים מתמלאה מפנימית) נשמת ג' חלקי המקיפים הם יו"ד ה"א וא"ו:

---

מתוך: עץ חיים/שער מד/פרק ו (עריכה)

<< · עץ חיים · שער מד · פרק ו · >>

פרק ו

ונבאר עתה דרך כללות כל הפרטים הנ"ל.

דע כי בכל אחד מי' ספירות נוקבא דז"א יש בהם פנימית ואמצעית וחיצוניות. וכן הענין ג"כ בכל אחד מי' ספירות דז"א. וכן באבא ואמא. וכן באריך אנפין.

גם דע כי בכל ספירה מהם יש לו נשמה-לנשמה ונשמה רוח ונפש חוץ מי' ספירות דנוקבא דז"א שאין בכל הי' ספירות שלה רק נשמה-לנשמה אחד, וכן נשמה אחד, וכן רוח אחד, וכן נפש אחד לבד המתפשטות בכל הי' ספירות יחד.

גם דע כי חוץ מכל אחד מג' בחינות שיש בכל ספירה וספירה -- בין מי' ספירות דנוקבא או דז"א או דאבא ואמא או דאריך אנפין -- יש מחוץ לספירה אור אחד המקיף לה. נמצא כי לג' בחינות שיש בכל ספירות יש ג' אורות מקיפים.

גם דע כי יש לכל ספירה וספירה מכל הי' ספירות דז"א בחינת אור מקיף על ג' מקיפים אחרים הנ"ל. גם לכל אחד מי' ספירות דנוקבא דז"א יש ג' מקיפים וגם יש אור אחד מקיף את כולם.

גם דע כי אלו אורות המקיפין כל הפרטים הנ"ל הנכללים בזו"ן -- כולם הם בחינת אור הבינה המקיף את הבנים בסוד "פורס סוכת שלום". [ועתה אור מקיף הוא מצד הבינה, ואח"כ לעתיד לבא במהרה בימינו יברא ה' חדשה בארץ כי "נקבה תסובב גבר" הוא הז"א, ר"ל שהנוקבא דז"א שהיא התחתונה הנקרא מלכות "תסובב גבר" - הז"א, כדמיון מה שעתה מסבבת אותו הבינה. והסיבה כי תתעלה המלכות למעלה מז"א הנקרא ת"ת בסוד "צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהם".] וע"כ תמצא כי כל האורות המקיפים לזו"ן הם בחינת שמות של אהי"ה.

גם דע כי כל אורות המקיפים את ז"א יש בהם נקודות באותן השמות אבל בשמות האורות המקיפים הנוקבא דז"א אין בהם נקודה. גם ענין זה נוהג בספירות עצמן, כי כל הספירות הנוקבא אינן מנוקדות, משא"כ בז"א.

גם דע כי לעולם אור המקיף גדול מאור המוקף (שהוא הנקרא "אור פנימי") מאד מאד, והוא נשמה לו. גם ענין זה נוהג במקיפים עצמן, כי המקיף יותר חיצון הוא מעולה מחבירו והוא נשמה לו. משא"כ באור פנימי, שהיותר פנימי הוא גדול מחבירו החיצון ממנו.

גם דע כי אין לך בכל ספירה וספירה של נצח או הוד, בין בז"א בין בנוקבא, שיהיה להם שם על דרך מילוי. והטעם לפי שהם סוד "ערבי נחל" שבלולב, שאין להם לא טעם ולא ריח. ודו"ק.

גם דע שבכל י' הויות המנוקדות בפתח וקמץ כו' אשר הם בחינת נר"ן לזו"ן -- יש בכל אות ואות אור אחד המקיף עליהם.

ונבאר עתה קצת ביאורים וטעמים אל הדרוש הנ"ל.

[דעת]

(דפוס ירושלים): הדעת דז"א (בכל ג' בחינות שבפנימים ואמצעים ואחור). דע כי ג' בחינות שבספירות דעת (דזעיר אנפין דאצילות), חיצוניות אמצעיות ופנימיות,

(דפוס קארעץ): הדעת דז"א בכל ג' בחינות שבפנימים ואמצעים ואחור

שהם ב"ן ס"ג ע"ב, גימטריא קפ"ז וזה סוד שם פז"ק שיש בשם מ"ב כנודע. גם עם המלה עצמה גימטריא מקום. גם הוא גימטריא שם הוי"ה דרך הכאה -- י' פעמים י' י' פעמים י' שווה 100, ה' פעמים ה' ה' פעמים ה' שווה 25, ו' פעמים ו' ו' פעמים ו' שווה 36 , ה' פעמים ה' ה' פעמים ה' שווה 25 -- הכל גימטריא קפ"ז עם השם בעצמו. וזהו סוד "ויפגע במקום", ר"ל קפ"ז שהוא גימטריא מקום.

[חסד]
החסד שבו שם אלוה הוא סוד הכתוב (איוב ד, ט) "מנשמת אלוה יאבדו", והוא החותם והלבוש הנזכר בסבא פרשה משפטים על הפסוק "שארה כסותה ועונתה לא יגרע. "כסותה" - פרישו דלבושא דמלכא דפריש עלה אלוה כו'". והנה שם זה יש בו אותיות א"ל ו"ה, כי שם א"ל הוא חסד, ושם ו"ה הוא המתחבר ומצטרף עם אותיות זכרי והם גיטריא רמ"ח מצות עשה שמצד החסד כנודע:

[גבורה]
הגבורה דז"א השם הפנימי הוא שם י"ה והוא סוד "שלהבת יה" היוצא מבינה אל הגבורה. וזהו סוד הנזכר פר' בראשית דף ל"ב ע"ב וז"ל "א"ר אבא כך הוו קדמאי אמרי כד הוו מטאן להאי אתר מראשן שפוון דחכימין ולא אמרי מידי בגין דלא אתענשין". גם זהו י"ה המתחבר עם שמי והוא גי' שס"ה ל"ת כנודע.

והחיצון שבו הוי"ה בניקוד אלהים והוא עצמו שם הפנימי של גבורה דנוקבא דז"א. וזה שם החיצון דגבורה דז"א מתלבש תוך פנימי דגבורה דנוקבא, ומצד זה הוא שמתחברת ומתקשרת נוקבא דז"א עם הגבורה הנקרא שמאלה^[7] של הז"א.

[ת"ת]
הת"ת דז"א כל ג' בחינות הוא שם הוי"ה וזהו טעם שאין הוי"ה נקרא כ"כ בעצם כמו בת"ת כנודע. ושם פנימי שבו הוא במילוי אלפין וזהו סוד שהת"ת נקרא "אדם", שהוא כך בגימטריא. והנה כן הוא שם החיצון בחכמה בסוד "מה שמו ומה שם בנו כי תדע".

הנה הת"ת שלה דנוקבא -- ב' שמות שלה החיצונים הם הם נגד ב' שמות שוקי הזכר אשר נגדם הוא גוף הנוקבא שהוא ת"ת שלה, (וגם אותם) שוקיים שלו המכוונים נגד ת"ת גופה נקרא "צבאות" וגם שם "השתפ"א" - חלוף צבאות.

[נצח הוד]
נצח והוד דז"א. דע כי נצח הוד דז"א הוא סוד חד גופא בבחינת חיצונים אבל בבחינת פנימיות הם תרי פלגי גופא כנזכר בזוהר. כיצד? הנה שם החיצון הוא שם צבאות ושם זה כולל שניהם יחד. ואח"כ באמצע הוא שם אחד לבד כולל לשניהם שהוא ברבוע -- צ צב צבא צבאו צבאות. והרי כי מצד ב' שמות אלו החצונים הם כלולים ביחד. אבל הג', והוא הפנימי מצדו, הם נחלקים לב' -- שם הוי"ה בנצח, ושם אדנ"י בהוד.

ואמנם סוד הענין הוא כי הנה נתבאר אצלינו כי מקום רישא דנוקבא דז"א הוא אחורי חדוי דז"א כנזכר באדרא. והנה נוקבא שיעור קומתה קצרה מקומת הזכר, כי הנה ראש הזכר הוא כחב"ד ורגליו הם למטה והנוקבא ראשה היא בחזה ורגליה הם שוים ומסתיים עד סיום רגלי הזכר. ונמצא כי בנה"י של הזכר שם הוא קומת הנוקבא. ולכן תמצא כי יש בנצח-הוד ב' כליות ותרין ביעין דדכורא וב' שוקיים וב' ירכין וב' רגלין -- בכל אלו הבחינות הוא שיעור קומת הנוקבא, מן המוחין שבה עד הרגלים שבה כמ"ש בע"ה.

והנה סוד השוקיים בזכר -- עדיין שם הוא גוף הנוקבא, כי מן הירכים ולתתא הוא כנגד שוקי האשה וירכותיה כמ"ש בע"ה. נמצא כי מה שהוא בזכר ב' שוקיים נפרדים הם בחינת גוף א' של הנוקבא. ובזה תבין למה נצח-הוד נקרא "תרי פלגי גופא", כי לפי שמצד פנים נקרא שוקי האיש והם נפרדות, ומצד אחור הם גוף אחד של הנוקבא. ובזה תבין איך נצח-הוד דז"א בסוד האחוריים הם מחוברים ובסוד הפנים הם נפרדים.

גם דע כי מסבת בחינת פנימיות של נצח דז"א שהוא שם יהו"ה -- מתקרב הת"ת בימי החול ועולה בנצח, ולסבה הפנימיות של הוד שהוא אדנ"י מתקרבת המלכות בחול ועולה בהוד כנזכר בתיקונים.

גם דע כי סוד אותן הב' ווי"ן המתחברות יחד באות א' של צבאות שבאחורי נצח-הוד דדכורא הם נקרא "ווי העמודים". וזכור סוד זה. גם זה רמז מ"ש פר' וארא דף ז"ך ע"ב (ח"ב כז, ב) ענין דרוש אותן היאורים כי "תצ"ט ופלגא מסטרא דא ותצ"ט ופלגא מסטרא דא", שאותן התרין פלגין הם ב' ווי"ן אלו המתחברים ונעשים אלף ותצ"ט הוא שם צבאות גימטריא. ועיין במקומו אשר ביארנו שם:

[יסוד]
היסוד שלו -- החיצון שבו הוא שם שד"י במילואו. והנה אם תקח ו' אותיות המילוי לבד, בלתי ג' אותיות הפשוטים, יעלה גימטריא ת"ק אשר הם שעור מהלך כל רקיע ורקיע אשר בו אמר לעולמו די. והנה בשביל מילוי זה נקרא היסוד |כל| שהוא גימטריא נ', וכל אחד כלול מי' -- הרי ת"ק.

והנה החיצון שלו הוא הפנימי של יסוד דמלכות נוקבא דיליה. לכן הם מתחברים יחד בעת הזווג -- זה החיצון שלו בתוך הפנימיות שלה. והבן זה.

והפנימי שלו הוא השם הנזכר בתקונים, דביסוד מתחברין תרין שמהן כחדא -- יאהדונה"י:

---

מתוך: עץ חיים/שער מד/פרק ז (עריכה)

<< · עץ חיים · שער מד · פרק ז

פרק ז

בענין המקיפין דז"א דאצילות.

מקיפי כתר שלו הם:
שיטה א' של שמות יש בו ב' שמות המקיפים דחסד ונצח שלו, משולבין זה בזה. זה מתחיל מראשו לסופו וזה מסופו לראשו. כיצד?

• תחלה הוא אל"ף מקיף - אהיה דחסד,
• ב' לו הוא ה"י שהוא אחרונה שבמקיף הנצח, ועל דרך זה כל השאר.

ושיטה הב' הוא שילוב מקיפי גבורה והוד שלו יחד ע"ד הנ"ל.^[8]

והנה השיטה הראשונה הוא אל"ף ראשונה של חסד, ואח"כ ה"י אחרונה של נצח. נמצא כי בסוף השיטה א' אם תלך מסוף לראש ג"כ תלך עד"ז אל"ף דנצח וה"י דהחסד. וכעד"ז בשיטה הב'.

מקיפי חסד וגבורה ונצח והוד דז"א הם כך:

• ההי"ן דנצח-הוד הם מלאים -- ה"י ה"א, ר"ל דיודי"ן דאלפי"ן.
• אבל מילוי ההי"ן שבחסד גבורה הם ביודי"ן וההי"ן -- ה"י ה"ה -- שהוא יותר גרוע.

והטעם לפי שנצח-הוד הם שבילי הזרע דנחית מן חכמה, לכן הם במילוי יודי"ן אלפי"ן, מה שאין כן בחסד וגבורה.

המקיפים דנוקבא הם אלו.
דע כי מקיפים שלה הם שם אהי"ה חוץ ממקיפי הדעת שבה כמ"ש. לכן כל הספירות שהם סוד הדין יש בהם אות ה' ראשונה של אהי"ה במילוי ההי"ן וה' שניה במילי אלפין; כי ה"א דמילוי אלפין הוא רחמים, וה' במילוי ההי"ן הוא דין. ולפי שהוא דין -- מוקדם מילוי ה' למילוי הא'. לכן בספי' המלכות שבה (שהוא דין) -- מילוי ה' ראשונה בההי"ן והשני אלפי"ן. וכן בספירת הוד שבה. אבל ביסוד ונצח שבה -- שהם רחמים -- אז מילוי ה' ראשונה באלפי"ן והשני בההי"ן, כי רחמים גוברין.

והת"ת שבה כליל נצח הוד - לכן מקיף שלה כולל ב' מלואים דנצח הוד, זה כלול בזה משולבים יחד, אבל לעולם מתחיל מילוי תחלה מצד הנצח לפי שהוא נוטה לצד חסד שהוא רחמים. לכן תחלה הוא אלף אלף ה"א מצד הנצח ואח"כ אלף אלף הה מצד הוד. וכן עד תשלום המילוי שבו.

וכן על דרך זה בחסד גבורה שבה; כי החסד - רחמים גוברין, ובגבורה - הדין גובר. לכן בגבורה מילוי ההי"ן קודם לאלפי"ן, ובחסד מילוי אלפי"ן קודם לההי"ן. ושניהן בסוד הרבוע - הפשוט והמלא מצטרפין - ושניהן יחד.

אבל בדעת שבה -- צריך לידע כי תחלה לא היה לה שם בבחינת הפנימיות אלא ב' בחינות לבד שהם ק"ל קד"ם (נ"ב: ע"ב ק"ל קד"ם עלה למעלה במקום כתר דידה) ואז היה לה אורות מקיפין מצד אהי"ה כזה: א"א אלף א"א ה"ה אל"ף ה"ה, א"א ה"ה י"י, אלף ה"ה יו"ד, א"א ה"ה י"י ה"ה, אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה.

ואחר ביאה ראשונה של הז"א הניח בה אותו הרוח הנזכר בסבא דמשפטים דשביק בה בעלה בזווגא קדמאה - אז ניתוסף בה שם הפנימי של ההוי"ה דההי"ן העולה ב"ן, והוא סוד בנימין וכמ"ש בע"ה. ואז חזר הדעת שלה להיות בסוד זכר, ואז קנתה וניתוסף בה אור המקיף שלה בסוד הזכר בסוד הרבוע של יאהדונה"י. ואותו אור המקיף הראשון עלה למעלה בכתר שלה ונתחבר עמו רבוע א' מסוד הנצח שבה, ואז היה בכתר שלה ד' ריבועים -- ב' פשוטים וב' מלאים, וארבעתן כלולים זה תוך זה.

ואור המקיף לבינה שלה הוא שם מ"ב הנקרא אהיה אשר אהיה כמ"ש בזהר בכת"י כי הוא רבוע פשוט מב' שמות אהיה כלולים זה בזה (ופה הוא מקום שם של מ"ב של אהי"ה הנזכר בזהר ובתקונים וזה עצמו הוא ג"כ בחכמה שלה אלא שהוא במילוי) והנה כנגד שם זה אמר הכתוב למשה אהיה אשר אהי"ה ואח"כ אמר כה תאמר לבנ"י אהיה כו' כי אלו השמות של אהיה הם באור המקיף של בינה דנוקבא הנקרא כה וזהו כה תאמר וגם שם של מ"ב זה הוא בחכמה שלה אלא שהוא במילוי מספר האורות המקיפים לזו"ן הם כ"א כי הנה י"ט פעמים אהי"ה יש בזו"ן בי"ט ספירות שלהם בסוד נר"ן ונשמה לנשמה (לכל י"ס דז"א) וא' או"מ לכל י"ס דז"א וא' או"מ לכל הספי' דנוקבא דז"א הרי כ"א אהי"ה והוא סוד ששם אהי"ה במספר הרבוע שהוא כ"א פ' כ"א שעולה גימטריא אמת וזהו חותם אמת כי זו"ן נקרא אמת והנה אותיות חותם הם אותיות חומת כי הנה סוד אמת הנ"ל הוא חותם שהוא אותיות חומת או"מ אל זו"ן והבן זה. אמנם יש עוד או"מ אחר המקיף את שניהם שהוא שורש הכל ואינו במספר ונבאר ענין המקיפין והפנימים במספר י"ס דבי"ע כל צירוף שם אלקים שיש בבי"ע הם ק"ך כי הרי מתחיל מזו"ן דבריאה הרי ך' ואח"כ ביצירה יש נ' ך' דאו"א וי' דא"א וי' דז"א וי' דנוקבא ואחר כך נ' צרופים אחרים בעשיה ע"ד הנ"ל שהם י' בא"א וך' באו"א וי' בז"א וי' דנוקבא הרי הכל הם ק"ך צרופים שיש בשם אלהים. ואמנם בזה תבין כי לסבתם נק' ז"א אלהים כנזכר באד"ר ובאד"ז ובס"ד ואלו הק"ך הם סוד והיו ימיו ק"ך שנה הנזכר בס"ד ובאד"ר ואלו הק"ך צרופים הם התפשטות אלקים מצד הקדושה ואח"כ מכאן ואילך הם אלקים אחרים. גם דע כי הנה נת"ל כי שם של אהי"ה סוד נשמה של מקיפין דזו"ן דאצילות והנה אם תמנה מחוץ לפנים הוא אהיה ואם תמנה מפנים לחוץ הוא היהא והרי הם ב' צרופים הראשון והאחרון מי"ב צרופים שיש בשם אהיה לכן השאר י' צרופים דאהי"ה לבדם הם בחינת מקיפי ז"א דבריאה. גם דע כי הנה נתבאר במ"א כי סוד הכסא הוא סוד ג' אורות המתנוצצים ונחתמים בכח"ב והם מתעלמים תוך ג"ר דא"א דבריאה ובג"ר דאבא ובג"ר דאמא ובג"ר דז"א ובג"ר דנוקבא והנה בבריאה זו"ן אין מתגלין שלשתן רק חו"ב לבד לכן ב' צרופים ראשנים דשם הוי"ה הם רמוזים בחו"ב דז"א כי הכתר שבו אינו ניכר ונגלה ושאר הי' צרופים הם י' בחי' פנימים דז"א דבריאה וכן ב' צרופים ראשונים מהי"ב צרופים ראשונים של אדנ"י הם שם בחו"ב דיליה ושאר י' צרופין נשארין מן הי"ב צרופים הם בי"ס אמצעית שבו וכיוצא בזה בנוקבא דבריאה כי ב' צרופים ראשונים של י"ב צרופים של אהי"ה הם בחו"ב דילה בסוד הכסא ושאר הי' צרופים הם י' בחי' פנימים של נוקבא דז"א דבריאה וכן ב' צרופים הראשונים מי"ב צרופים אחרונים של אדנ"י הם בחו"ב דילה בסוד הכסא ושאר י' צרופים הם י' בחי' אמצעיות דנוקבא דבריאה:

מ"ב מצאתי בכת"י של מורי זלה"ה יהוה כסדרן בזווג חו"ב תו"מ. יההו כשעולה מל' לא"ב"י' ומתחברת ה' עם י' ונשארו ה"ו כסדרן בינה ע"ג ת"ת. יוהה כשעולה ת"ת לגבי אבא ונתחבר ו' עם י' ונשארה בינה על מלכות. היוה כשיורד חכמה אל ת"ת נשארה בינה למעלה מהי' (נ"א כשיורד חכמה בבינה ונעלם בה להשפיע בו"ה תו"מ. הויה כשחכמה נעלם בת"ת להשפיע בו נמצא שהיה תחת הו' ובתוכו (נ"א כששנעלם במלכות נמצא י' על ה' (נ"א כשנעלם בת"ת להשפיע ביסוד למלכות אז הי' תחת ו' הוהי כשחכמה נעלמת עם בתה או להשפיע בה' או בתחתונים ההיו כשהמלכות עולה לבינה וחכמה יורד לת"ת היהו כשחכמה יורד לבינה ומלכות עולה שם ועולה ומתחברת עמו (נ"א כשחכמה יורד בת"ת ומתחברת עם המלכות שם בת"ת ההוי כשהמלכות עולה לבינה וחכמה יורד בת"ת ונעלם בו להשפיע בו או בתחתונים ממנו והיה כשמתחברים חו"ב ויורדין למלכות בה' תתאה שהם תחתיה ויהה כשחכמה יורד בת"ת ונעלם בו והבינה יורדת למטה ונעלמת בה וההי כשיורד חכמה להשפיע בתחתונים ויורדת בינה בת"ת ונעלמת בו (נ"א כשיורד בינה ג"כ במלכות והחכמה תחת הבינה להשפיע לתחתונים ועיין בתקונים ל"א ותמצא כי צירוף יוהה בחכמה כי י' עם ו' ב' זכרים לימין ה"ה אמא וברתא לשמאלא וצירוף יההו בבינה כי להיותו שמאלי לכ אבא וברתא ואמא עם ברא. מזה תבין סוד תפלין דעלמא דאתי עטרת צדיקים שהם הויות להדדי (ע"כ מצאתי בכת"י מורי ז"ל):

מ"ת הנה שם יה"ו שהוא בו' צרופים שהוא בז"א דיצירה הוא קכ"ו ומקרו הוא שם אדנ"י ברבועו כזה א' אד אדנ אדני שגם הוא גימטריא קכ"ו שם שדי בו' צרופיו הנה השי"ן עולה אלף ות"ת וב' אותיות ד"י ו"פ של ו' צרופים גימטריא פ"ד גימ' חנוך והסוד הוא כי זה ענין ציצית דמטטרו"ן שר הפנים העולה אלף לכן אמרז"ל הזהיר במצות ציצית משמשין לו (לעת"ל ב') אלף ות"ת עבדים כי הלובש ציצית דמטטרו"ן הוא בסוד עבד לכן ישמשוהו עבדים שם יוד הי וו הי גימטריא רל"ו והוא שיעור קומתו של יוצר בראשית והוא רל"ו אלפים רבבות פרסאות כנין גדול אדונינו ורב כח זה כתבתי מעת ששמעתי ואח"כ עיינתי בו כי שם הנ"ל ברבוע הפשוט והמלא הם גימטריא ע"ב קס"ד כזה י יה יהו יהוה יוד יוד הי יוד הי ו יוד הי וו הי גימטריא רל"ו והוא בחי' נששות המקיפין. ודע כי הנה כל א' מי"ס חוץ מכתר וחו"ב ותו"מ אין בשום אחד מהם היכר פרצוף וחילוק איברים פרטים כמו שיש באלו הה' בלבד עם היות שהם כלולים כל א' מי' כנודע. והמשל בזה הוא כמו זרוע אדם אשר בו נכלל כל איברי הגוף ובו כח כולם ועכ"ז אינם ניכרים בו גילוי גמור אלא הם נסתרים ונעלמים בו ואמנם הגובר וניכר בו הוא סוד חסד לבד ועד"ז בשאר הספי' אמנם בה' ספירו' הנ"ל יש בכל א' מהם פרצוף גמור וכל פרטי איברים כולן נגלין בכל א' מהם ונבאר עתה ענין הדעת כי הנה ודאי שבכל ה' פרצופים שיש בעולם אצילות בכל א' מהם יש בו בחי' מוח האמצעי הנקרא דעת ואמנם בביאור דעת של הכתר שהוא א"א אין אנו עסוקים בו עתה משום דשם הם תלויין לבד אבל למטה באלו הארבעה אינון הכלים ממש ונרמזין בד' אותיות הוי"ה כנזכר באד"ר. והנה דע כי קודם שנאצל האדם העליון שהוא תו"מ נעשה הזווג דחו"ב אב"א לכן אירע הענין ההוא של מלכים קדמאין שמתו כנודע והטעם לפי שהוא בסוד הדין שהוא ענין אב"א אמנם אין לנו עסק עתה בביאור ענין אב"א של חו"ב קודם שנברא העולם ואמנם אחר שנברא העולם לעולם הם פב"פ אבל זו"ן הם לזמנין פב"פ וזמנין הם אב"א והנה בימי החול הדעת החיצון של המלכות שהוא סוד אב"א הוא שם מ"ה כזה יוד יוד הא יוד הא ואו יוד הא ואו הא העולה ק"ל והדעת הפנימי של החול הוא סוד הוי"ה דמילוי ההי"ן כזה יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה גימטריא ב"ן וזהו פב"פ בחול אבל בשבת הדעת החיצון של החול יורד למטה להאיר בתחתונים וכמ"ש בע"ה. נמצא כי שם ב"ן הנ"ל שהוא נקרא פנימי בימי הול עתה בשבת נקרא חיצון ואז מתגלה בה דעת פנימי אחר יותר גדול והוא שם ס"ג כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"י והנה נתבאר ג' חלקי מציאת הדעת של המלכות ואמנם הת"ת הנקרא ז"א בימי החול אז הדעת החצון שלו הוא שם ב"ן הנ"ל והפנימי הוא שם ס"ג הנ"ל ובשבת החיצון שם ס"ג ופנימי שם ע"ב כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י והרי נתבאר הג' חלקי הדעת של ז"א ג"כ אמנם חו"ב הנקרא או"א אין בהם בחי' אב"א אחר שנברא העולם כי לעולם הם פב"פ ולכן אין בהם רק ב' מיני בחי' דעת לכל א' מהן פנימי וחיצון לבד בין בחול בין בשבת כי שם לעולם הוא שבת והנה דעת חיצון של בינה הוא שם אהי"ה דמילוי אלפין והפנימי אהי"ה דמילוי יודי"ן והחיצון של חכמה הוא חיצון של ז"א עצמו שבשבת הוא שם ס"ג ופנימי של חכמה הוא פנימי של ז"א דבשבת הוא שם הוי"ה ע"ב דיודי"ן והענין יובן בסד מה שמו ומה שם בנו כי תדע כי כולם שוין כח הבן מכח האב הוא כנודע. ודע כי זה שכתוב בזוהר פ' בראשית כל יומי שתא אקרי אל והשתא אקרי כבוד אל פי' כי הנה כל השנה אין להמלכות אלא שם אל אבל השתא יש לה דעת פנימי כנודע שהוא שם ס"ג שהוא גימטריא כבוד אל והדעת הזה אין לה אלא בעת הזווג שהוא ביום השבת או ביום השבועות שהוא דוגמת שבת כנודע שלכן אינו אלא יום א' ואינו חג ז' ימים כמו חג המצות או חג הסוכות. והנה דע כי סוד ב"ן דמילוי ההי"ן אשר הוא סוד דעת הפנימי של המל' בימי החול כנ"ל הנה הוא מתחלק בניקודו כפי הימים פי' ביום ראשון בשבוע תהיה נקודתו כפי יניקתו ויניקתו כפי נקדותו פי' כי ביום א' יו"ד בחולם ה' בסגול והו' בקמץ ה' בסגול אמנם אין בו רק ד' נקודות בד' אותיות הפשוטות ולא באותיות המילוי (כזה יו"ד ה"ה ו"ו ה"א) וכן בכל הז' ימים זולת יום ג' ויום ו' כנזכר למטה וכבר ידעת כי כפי מקור יניקתו כן הניקוד המשל בזה כי י' בחולם מורה כי י' שהוא החכמה שבה יניקתה אז מן ת"ת שהוא חולם ה' בסגול מורה כי בינה שבה יונקת מן חסד וכן בשאר הנקודים ושמור כלל זה בידך לכל מיני נקודות שבעולם. ביום ב' י' בחולם ה' בשבא ו' בצירי ה' בשבא כזה יהוה. יום ג' נגד הת"ת י' חולם ה' ראשונה בחולם והב' בסגול ו' ראשונה בחולם והב' בסגול ה' ראשונה בחולם והב' בסגול כזה יוד הה וו הה. וסוד הענין הוא כי כל ז' ימים חוץ מיום ג' ויום ו' שהמה סוד ת"ת ויסוד אין ניקוד באותיות הכפולות פי' ה' השניה של ה' ראשונה או ו' שניה של ו"ו אמנם ת"ת ויסוד מנוקדים אפי' באותיות הכפולות. יום ד' י' חולם ה' ראשונה לבד בחירק וה' הב' אין בה ניקוד כלל כנ"ל ו' ראשונה בפתח ה' ראשונה בחיריק כזה יהוה. יום ה' י' בחולם ה' שורק הנקרא קמץ שפתים ו' שבא ה' קיבוץ כזה יהוה. יום ו' י' חולם ה' ראשונה בשורק והב' בשבא ו' ראשונה בשורק והב' בשבא ה' ראשונה בשורק והב' בשבא כזה יוד הה וו הה יום ז' בניקוד צבאות יהוה כיצד יו"ד שבא ה' קמץ ו' חולם ושאר האותיות אין בהם ניקוד. ודע כי א"א להתלבש אור הא"ס בשום א' מי"ס אם לא ע"י שיתלבש תחלה אור החכמה בהם וז"ס כולם בחכמה עשית ועד"ז אין א' מהו"ק יכול להתלבש בו אור הא"ס אם לא שיתלבש בה תחלה אור החסד וז"ס יומם יצוה ה' חסדו שפי' בזוהר כי החסד נק' יומם ר"ל יומא דכולהו שכולל כל הו' ימים דהיינו כל הו"ק והבן זה:

---

1. אולי צ"ל שהוא
2. תיקנתי כאן תתרי"ו במקום תתרי"ן -- ויקיעורך
3. ראו הרחבת הסבר לכך בדף השיחה -- ויקיעורך
4. (נ"א במוכ"ן)
5. ה"ג בדפוס קארעץ. ובדפוס ירושלים יש החלפה בין האמצעי לפנימי כאשר לאמצעי יש את השם הפשוט ובפנימי יש את השם במילוי -- ויקיעורך
6. בדפוס קארעץ מופיע רק 9 שמות - ויקיעורך
7. בדפוס קארעץ ''שמאלי - ויקיעורך
8. הלשון קצת מגומגם. אבל הכוונה שמקיפי כתר מורכבים משני שיטות כאשר כל שיטה מורכבת משילוב שתי שמות בכיוון הפוך, ראשו של זה בסופו של זה. שיטה הראשונה מורכבת מראשו של חסד בסופו של נצח, ושיטה השנייה מורכבת מראשו של גבורה בסופו של הוד. וכן ניתן לראות לעיל בפרק ג' ובדף השיחה שם העליתי איור -- ויקיעורך