פרק ד
עריכהדרוש היכלות מ"ת:
עריכהדע כי ז' היכלות דבריאה אין המלכות דבריאה בכללן כי המלכות נקודה בכתר דיצירה בהק"ק וכן הוא בשאר עולמות והנה ההיכל הא' הוא היכל לבנת הספיר והוא ביסוד דבריאה וז"ש ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר כי רגליו הם נ"ה ותחתיהן הוא היסוד וז"ש פרשה בראשית דמ"ה ע"א יוסף הצדיק נטל היכל לבנת הספיר ואף על גב דכתיב ותחת רגליו בגין יקרא דמלכא פי' כי היסוד הוא ענין שצריך להיותו מכוסה ונעלם ולכן בגין יקרא דמלכא לא פרסמו בשמא רק ברמז ביאר את מקומו שהוא נתון תחת רגליו כנ"ל. והנה היסוד הוא זכר ונקבה לפי (שיש בחי' עטרה שבו כי) אין בחי' העטרה בחי' מלכות עצמה רק כללות מל' הזכר שיהיה כלול מי"ס כי המלכות האמיתית היא רחל אשת יעקב ואיננה העטרה שביסוד ואמנם מבשרי אחזה אלוה לכן נקרא לבנת הספיר לבנת עטרה נוקבה הספיר יסוד זכר. למעלה ממנו היכל עצם השמים הוד. למעלה ממנו היכל נוגה נצח. למעלה ממנו היכל זכות גבורה. למעלה ממנו היכל אהבה חסד. למעלה ממנו היכל רצון ת"ת למעלה ממנו היכל ק"ק והוא הג"ר שהם א"א ואו"א דבריאה וזהו קדש חד קדשים תרין וכבר הודעתיך כמה פעמים כי ז' היכלות דבריאה הנרמזין ביוצר אור דשחרית כנזכר פ' פקודי הנה הם ז' היכלות דז"א דבריאה שהם כוללין י"ס דז"א עצמו כנ"ל כי לבנת הספיר כלול מן ב' היכלות לבנת הספיר כי לבנת הספיר אינו כולל יסוד ומלכות כמו שחשבו רבים אמנם אינו רק היכל יסוד יען הוא מכריע בין נ"ה כלול דין ורחמים לכן הוא מורכב מב' שמות לבנת הספיר והיכל ק"ק כלול מג' היכלין הרי הם י' היכלות שהם י"ס דז"א דבריאה רק שהם נכללין בז' היכלות בלבד ואלו הם ז' דיוצר דשחרית הנזכר בפרשה פקודי בזהר וכנגדן יש ז' היכלות דנוקבא דז"א והם דיוצר דערבית והרי הן ז' היכלין דכורין וז' נוקבין. ועוד יש בבריאה ז' היכלין עלאין דאבא דבריאה שהם דכורין והן היכלין דיוצר דשחרית דשבת. וז' היכלין דנוקבא דאמא דבריאה דערבית דשבת והם באופן זה כי כולן כפולים הם בסוד ז' וז' מוצקות ועוד ז' היכלין עלאין דא"א דבריאה הכוללין י"ס כי כבר גם בבריאה ידעת כי יש ה' פרצופים א"א ואו"א וזו"נ. עוד צריך לדעת כי ז' היכלין של כל א' וא' מהן הם כפולים ומכופלים כי הנה כמו שיש ו' היכלין מתתא לעילא עד היכל הרצון דיוצר שחרית דחול שהם דז"א. עוד יש בהיכל רצון עצמו שהוא ת"ת דז"א יש בו ג"כ ו' היכלין אחרים בתוכו וז"ס ו"ו כפולה וכן בהיכל ק"ק שהם כח"ב שלו יש שם כללות כל אלו ג"כ ויש שם היכל אהבה א' יותר עליון נמצא כי יש היכל אהבה תחתון והיכל אהבה עליון. עוד דע כי כמו שנתבאר שיש בהיכל רצון שית היכלות אחרים כלולין בו כן יש בהיכל ק"ק שהוא עליון מכולם ז' היכלין וזה ענינם:
מ"ב ד' רגלין דבריאה הם כחב"ד ונקרא כסא וו"ק דבריא' הם ו' מעלות לכסא והמלכות דבריאה נקרא כסא דין וכן כסא כבוד דבריאה הם ג' אורות המתנוצצין מכח"ב דאצי' ומתלבשין בג"ר שבכל פרצוף ופרצוף מה' פרצופים דבריאה שהם כח"ב דא"א דבריאה וכח"ב דאבא דבריאה וכח"ב דאמא דבריאה וכח"ב דז"א דבריאה וכח"ב דנוקבא דבריאה ויש הפרש באלו כי א"א ואו"א דבריאה הם מתגלים כל הג' אורות הנקרא כסא כנ"ל בג"ר שלהם אך בג"ר דז"א דבריאה אין אור הכתר (וחכמה) דכסא מתגלייא בהם (נ"א בו בג"ר שלו) רק או"ר החו"ב (נ"א אור הבינה) לבד של הכסא מתגלים בג"ר דז"א דבריאה וכן הענין בנוקבא דז"א דבריאה וכבר כתבנו שמותיהן כנ"ל. ונלע"ד שאלו הג' אורות הנקרא כסא כנ"ל שנתנוצצו מכח"ב דאצילות הן עצמן ירדו עד תנה"י דנוק' דאצילות ונתלבשו שם ואח"כ אלו הג' עם בחי' לבושיהן שהם נה"י דנוקבא דאצילות ירדו ונעשו מוחין בסוד נשמה ממש לבריאה לכל ה' פרצופים כנזכר במ"א. הנוקבא ברדתה בבריאה נקרא כסא והיא שם אדנ"י ועם י"ב אותיות המילוי וד' פשוטות כמנין כסא. וענין ג' בחי' אלו הם מספר ד' אותיות ומספר אותיות המילוי ומספר שם עצמו והוא שג' בחי' אלו ירדו בבריאה בסוד כסא גם יש בחי' אחרת והוא ב' מוחין דילה י"ה גימטריא ט"ו ואדנ"י ס"ה עם הכולל כמנין כסא:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |