פרק ב
עריכהדע כי ז"א וכל שאר הפרצופי' כל א' יש לו כלים ועצמות, והכלים נחלקים לב' בחי' שהם ד'-- חיצוניות ופנימיות, וכ"א מהם נחלק לב' שהם פנימי ומקיף. וכעד"ז הוא העצמות-- ב' שהם ד'. והנה כ"א מהפרצופים הם י"ס כלים חיצונים וי"ס כלים פנימים, אמנם ז"א בחי' החיצוניות בתחלה אינו רק בחי' ו' כלים לבד ואח"כ נגמרים לי' בגדלות שהוא הנקרא עיבור ב' המוחין. והנה ג' כלים הראשונים שהם נר"ן הם דוגמת גוף האדם והם ג' בחי' חיצון אמצעי ופנימי והם מוח לב כבד והמוח מתפשט בבחי' גידין ועליו מלביש הלב ומתפשט בבחי' העורקים הדופקים ועליו מלביש הכבד ומתפשט בבחי' ורידים של דם ובאלו הג' מתלבשים נר"ן שהם העצמות. ויש ג' מקיפים לאלו ג' כלים דבחי' חיצוניות והם בשר עור שערות.
אמנם נודע כי כל בחי' מאלו הג' יש מוחין והם הנקרא מוחין דעיבור ומוחין דיניקה ומוחין (דעיבור ב') דגדלות והם בחי' המוח שבראש המתפשט בתוך העצמות שבגוף. ואמנם מוחין דעיבור נעשין אח"כ קרום החיצון של המוח ומוחין דיניקה נעשין קרום הפנימי של המוח ובתוכן המוחין האמיתים דגדלות. ואמנם שורש המוחין דעיבור ויניקה הם נשארין כאן כי הנה הם יורדין אח"כ למטה ונדחין עד בי"ע כנ"ל וע"ש. וכבר ידעת כי מוחין דעיבור ויניקה דחיצוניות הם שמות אלהים.
עוד יש בחי' אחרת והוא כי אלו המוחין לא יכנסו אלא בבחי' לבוש נה"י דאמא כנודע ואלו לבושים נקראים צלם אלא שהם דקטנות ועליהם נאמר כי בצלם אלהים וגו' והרי הם ד' בחינות: כלים, וצלם, ומוחין, ואורות שהוא עצמות.
עוד יש בחי' ב' והם נקרא פנימיות הכלים וגם הם נחלקים לשלש בחינות והם פנימי אמצעי וחיצון שהם ו', שהם ג' פנימים וג' מקיפין. ובתוכן המוחין דג' בחי' והם דעיבור יניקה ומוחין. והנה זה הגוף הפנימי נקרא באמת צלם הנה הוא נעשה מהארת נה"י דאמא תוך היסוד של הנוקבא דז"א והוא הנקרא חותם המלכות, והם ב' -- חותם תוך חותם, שהוא חותם ביסוד שבה וחותם במלכות שבה, ומאלו החותמים נעשין תרין דיוקנין אל הנפשות אחד רב ואחד זעיר כנזכר בהרבה מקומות בזוהר והם (פ' תזריע דמ"ג), (אמור ק"ד), (ויחי ר"ך), (ויקהל ר"י), והם הגדול מיסוד והקטן ממלכות.
והנה גם יש בחי' צלם דדכורא שיוצא טפת זכר ומתלבשת בחותם היסוד שבו וז"ס אור הגנוז לצדיקים והבן זה. וזה ניתן ביסוד דנוקבא ושם חוזר לעשות לבוש צלם א' ביסוד שלה.
גם יש בחי' ג' צלם א' מבחי' נצח ששם חותם אהי"ה דיודי"ן כמנין צלם כנזכר אצלינו בדרוש צלם ליל הו"ר ויש ב' צלם מבחי' הוד ויסוד שהם אהי"ה דאלפי"ן וההי"ן והרי הם צלם א' מנה"י דאמא שביסוד נוקבא כלול מג' בחי' נה"י הנ"ל וכנגדן בזכר. וכל אלו הבחי' יש בעיבור ויניקה ובגדלות דחיצונית, וכנגדן בפנימית. וכנגד כל בחי' כנ"ל הם בצלמים פנימים וכנגדן במקיפים והם בנר"ן ועצמו מספר. לכן נדבר דרך כלל ונאמר כי הלבוש דנה"י דאמא שהוא סוד חותם ביסוד דאמא או דאבא הנה הוא סוד הצלם ויש בו בחי' פנימים ובחי' מקיפים כי האורות והכלים ג"כ כולם פנימי ומקיף.
והנה נר"ן כ"א יש לו צלם א' אשר מתלבש בתוכו וזה הצלם הוא המפסיק בין הכלים לבין העצמות האור וא"א שיתלבש הנפש או הרוח או הנשמה תוך הגוף אם לא ע"י צלם זה. ואמנם חלק הצלם הנשאר בסוד המקיף מבחוץ הוא הנקרא חשמ"ל שהוא גימטריא מלבו"ש והבן זה. וז"ס שאמרו בזוהר חדש ש"ה דנ"ח רזא הכא ליודעי מדין תנועי דאיהו שלימא דכלא אן אינון בב"נ אלא רזא דא בצלמינו דא איהו צולמא דב"נ מלגאו ומלבר לגאו סוכלתנו ומנדע וחכמה לבר ההוא צולמא דאזיל עלוי ומדברא ליה לב"נ בנטירא למהוי נטיר מכולא.
ונבאר ענין צלם זה מה עניינו: דע כי כל בחי' הכלים והאורות הם מבחי' אותן המלכים ויש מהן בחי' שלא נבררו ובכל יום ויום מבריאת עולם עד ביאת משיחנו מתבררים מהם בירורים רבים וכשיוגמרו להתברר אז יבא משיח. וז"ס שארז"ל עד שיכלו כל הנשמות שבגוף וזה הגוף הוא עץ הדעת טוב ורע דקליפת נוגה ששם נתערבו כולם טו"ר בין חלק אבי"ע ובין חלק המלאכים הנבראים בכל יום בסוד יוצר משרתים ואשר משרתיו בין נשמת בני אדם בין שאר בריות צומחים ודומם בהמות וחיות כו' והבן זה מאד מאד ותדע' הנהגת עולם בכל יום וכל זה ע"י תפלות שבכל יום ויום. ודע כי כאשר נברר איזה בירור מעץ הדעת א"א להעשות בבחי' נפש פנימי גמור אם לא שתבא תחלה ג"פ בסוד צלם הפנימי ומקיף הנקרא חשמ"ל ואח"כ נעשה ממנו נפש הפנימי ממש בסוד הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר ונמצא כי הצלם הוא נפש הפנימי אלא שאינו מתוקנת עדיין עד ג"פ ולכן הנפש בא ומתלבש בה ואחר כך [תזכה] הנפש זוכה אז לרוח ונשמה נתקנת בפעם א' ואם לאו עד ג"פ כנודע ואין פה מקום ביאורם:
מ"ק דע כי יש רמ"ח אברים בעיבור ורמ"ח ביניקה ורמ"ח אברים בגדלות והם סוד ג' מיני רמ"ח וז"ס "רחם רחמתים לראש גבר" שהוא ז"א שיש בו ג' רמ"ח-- "רחם" א', "רחמתים" תרי -- הרי ג' רחמים.
- והרמ"ח של עיבור הוא כך: כי אחוריים דאלהים גימטריא ר' ועם ט"ו אותיותיהן ועם כולל גימטריא רי"ו ובכח שם זה נאמר בפרעה וחילו ירה בים ותוסיף ל"ב נתיבות שהם כולם אלהים יהיה כולם רמ"ח.
- והרמ"ח של קטנות הוא ס"ג וי' אותיות-- הרי ע"ג, ומ"ה וכ"ו-- ע"א, וב"ן ברבוע באחורים פשוטים; ג"פ ע"ב הרי רי"ו ועם ל"ב נתיבות שהם ל"ב אלקים הרי רמ"ח.
- והרמ"ח דגדלות הם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן גימטריא רל"ב וי"ו אותיות שבד' שמות הנ"ל בהיותן פשוטים הרי רמ"ח:
מ"ב (א) ענין המוחין דז"א איך נכנסו בנה"י דאמא הוא כך כי יסוד אבא נכנס בנצח אמא ויסוד דאמא נכנס בהוד שלה עצמה וב' המלכיות שהם מלכות דאבא ומלכות דאמא שניהן נכנסו במלכות דאמא (נ"א ומלכות דאבא נכנס במלכות דאמא) ואז נצח דאמא נעשה חכמה דז"א והוד אמא בינה דז"א ומלכות דאמא דעת דז"א וז"ס ש' של תפילין דג' רישין נגד נה"י דאמא ושל ד' רישין כזה <ציור> נגד ד' מוחין שהם יו"מ דאבא ויו"מ דאמא:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |