עץ חיים/שער מ/דרוש יא


דרוש יא

עריכה

בכל העולמות יש פנימיות וחיצוניות.

בעשייה החיצוניות שלהם הם האופנים והפנימיות הם נפשות, ואמנם נפשות אלו בערך הכולל, אמנם נפש זו מתחלק לה' בחינות -- נפש רוח נשמה חיה יחידה, וה' בחינות אלו הם בה' פרצופים דעשייה, וכולם נפש דכללות העולמות. וכן בכל פרצוף מאלו יש לו ה' בחינות הנ"ל, נרנח"י, אלא שה' בחינות אלו בהיותן באריך אנפין נקראו כולם יחידה-שבעשייה, וה' בחינות אלו שבאבא נקרא חיה-דעשיה, וה' בחינות אלו דאמא נקרא נשמה, וה' בחינות אלו דז"א נקרא רוח, וה' בחינות אלו שבנוקבא נקרא נפש. ונמצא כי הם כ"ה בחינות בפרטן אך בכללן כולם הם ה' בחינות לבד שהם ה' פרצופים. ואמנם כשנעריכם בערך ד' עולמות אבי"ע לא יהיו כולם רק בחינת נפש בערך כללות.

ונחזור אל ענין דרך כלל בקיצור. כי אלו הה' בחינות שהם נפש רוח נשמה חיה יחידה הם בחינת אריך אנפין ואבא ואמא וזו"ן ממש כנ"ל.

והנה היחידה שיש בנוקבא דז"א דעשיה הוא בחינת אריך אנפין שבה
ובחינת אבא שבה נקרא חיה
ובחינת אמא שבה נקרא נשמה
ובחינת ז"א שבה נקרא רוח
ובחינת נוקבא שבה נקרא נפש.
וכולם נקרא "נפש כללות דעשייה".

וכן בז"א דעשיה ה' בחינות: אריך אנפין, ואבא ואמא, וזו"ן שבו הם בחינת נרנח"י שבו, וכולן נקרא "רוח דכללות עשיה".
וכן באמא דעשיה ה' בחינות: אריך אנפין כו' שבה הם נרנח"י, וכולם נקרא "נשמה דכללות עשייה".
וכן באבא דעשייה ה' בחינות: אריך אנפין כו' שבו הם בחינת נרנח"י, וכולם נקרא "חיה דכללות עשיה".
וכן באריך אנפין דעשיה ה' בחינות: אריך אנפין כו' שבו ה' בחינות נרנח"י, וכולם נקרא "יחידה דכללות עשייה".
וכן כל אלו הבחינות הנ"ל שיש בעולם עשיה נקרא כולם "נפש" ונקרא "מלכות" בערך כללות העולמות.

והנה כל זה נקרא "פנימית עולם העשייה". וכל בחינות אלו יש ג"כ בחיצונית העשייה שהם נקראים "אופנים" בערך כללות כל העולמות. אמנם הם בעצמן נחלקים לה' פרצופים על דרך הנזכר בפנימיות, וכל בחינת פרצוף שבו כולל כל ה' על דרך הנ"ל בפנימית.

ונמצא כי על דרך זה יש ב' בחינות בעולם יצירה, והם: פנימיות וחיצוניות. והפנימיות הם הרוחין, והחיצוניות הם המלאכים. וכל בחינה מאלו ב' בחינות יש בכל אחד מהם ה' פרצופים -- אריך אנפין, אבא ואמא, זו"ן. וכל פרצוף נחלק לה' על דרך הנ"ל והם ה' בחינות נרנח"י שיש ביצירה. ונחלקים לכ"ה בחינות פרטות כנ"ל, ולה' בחינת בכללות כנ"ל. וכולם אינם רק בחינת רוח ובחינת ז"א שבערך כללות כל העולמות.

וכן על דרך זה בבריאה יש בו ג"כ ב' בחינות -- פנימיות וחיצוניות. והפנימיות הם הנשמות, והחיצוניות הם הכסא אשר בו הרוחין קדישין (כנזכר בהיכלות פרשה פקודי). וכל אחד נחלק לכ"ה בחינות בפרטות כנ"ל, ולה' בחינות בכללות כולם. וכולם נקראים נשמה ובינה בערך כללות כל העולמות.

וכן על דרך זה באצילות יש בו ב' בחינות על דרך זה -- פנימיות וחיצוניות. והפנימיות הוא האורות ועצמות שבתוכו, והחיצוניות הם הכלים. וכל בחינה נחלק לכ"ה בחינות פרטיות כנ"ל. וכולם יחד הם בחינת חיה וחכמה בערך כללות כל העולמות.

וכעד"ז באדם קדמון יש ב' בחינות -- פנימיות וחיצוניות. הפנימיות הוא העצמות שבתוכו, והחיצוניות הם הכלים -- אע"פ שעדיין בערך שאר העולמות אינם נקראים 'כלים', רק בערך פנימוית עצמו נכנה אותם בשם 'כלים'. ויש בכל אחד מהם כל הבחינות הנ"ל. והם בכללות נקרא יחידה וכתר בערך כללות כל העולמות. וז"ש ריש תיקון ע' אדם קדמון הוא כתר עלאי כו' (תיקוני זהר קכ, א).

ודע כי כל הפנימיים שיש בכל עולם ועולם מאלו הה' עולמות הם בחינת יחידה חיה נשמה רוח נפש שבאותו עולם עצמו, וחיצוניות שלו הם הכלים והגוף שבתוכם מתלבשים היחידה וחיה כו'. נמצא עתה כי כל העולמות הם בחינת פרצוף אחד מי' ספירות בלבד. ואדם קדמון בכל בחינותיו הוא הכתר שבהם. והאצילות אבא שבהם. והבריאה אמא שבהם. והיצירה ז"א שבהם. ועשיה נוקבא שבהם. וכולם פרצוף אחד לבד. ויש עצמות שהוא הפנימיות, והכלים שהוא החיצוניות, ובתוך כולם אור אין סוף אשר כולם נקראו בערכו 'כלים' וחיצוניות לבד, והוא לבדו בתוכם עצמות ופנימיות.



עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל