פתיחת התפריט הראשי

פרק העריכה

סדר שמות דמ"ה וב"ן בה' פרצופיםעריכה

פרטי תכלית התיקון כנ"ל ע"פ הדרושים הנזכר הוא זה אחר תכלית העיון.

הנה כל האצילות, שהם ה' פרצופין, נעשין מב' בחי' שהם שם מ"ה וב"ן (שהיה נקרא תחלה שם ס"ג. ולהיותה בחי' נקודות דשם ס"ג, לכן נקרא שם ב"ן "עולם הנקודות", וזכור זה). ושם מ"ה זכר, ושם ב"ן נוקבא; וזה רוח, וזה נפש.

והנה עתיק יש בו:  שם מ"ה-- דכורא שבו, וב"ן-- נוקבא שבו. וכן אריך אנפין:  מ"ה-- דכורא, וב"ן-- נוקבא. אך משם ואילך לא היה כך, והיו שם ב' שינוים, ושניהן אחד.

  • (שינוי א') והענין, כי בא"א ועתיק היה הזכר והנקבה שבכל פרצוף מהם מחוברים יחד בפרצוף א'; כי עתיק - הוא ונוקבא פרצוף א'. לכן הזכר היה ממ"ה לבדו והנוקבא -- דב"ן לבדו. וכן הענין בא"א. אך משם ואילך נפרדו הזכרים מהנקבות -- כי אבא זכר ואמא נקבה, ואינם מחוברים כמו עתיק וא"א; אמנם הם נפרדין בב' פרצופים: זכר לעצמו, ונקבה לעצמה.
  • (שינוי ב') וגם בזה גרם שינוי אחר. כי כיון שהם נפרדין, אם יהיה הזכר ממ"ה לבדו והנוקבא מב"ן לבדה יהיה פירוד גמור ביניהן ואין שם מתוק הדינין. ולכן מוכרח שיהיה הזכר כלול ממ"ה וב"ן -- חסד דין, וכן הנוק' כלולה ממ"ה וב"ן -- חסד דין. ועם זה‏[1] יהיה בין הזכר ובין הנקבה קצת חיבור אע"פ שאינן חיבור גמור בזכר ונקבה כמו פרצוף עתיק או בפרצוף א"א. וכן הענין בזו"ן.


נמצא כי כפי זה הם ד' זכרים וד' נקבות כוללים האצילות, ואמנם

  • ב' זכרים וב' נקבות העליונים -- כל זוג מהם פרצוף א'.
    • והזוג הראשון הם פרצוף אחד הנקרא "עתיק"; והזכר מ"ה לבדו, והנוקבא ב"ן לבדה.
    • והזוג השני הם פרצוף אחד דאריך אנפין; והזכר מ"ה לבדו, והנוקבא ב"ן לבדה.
  • אך הזוג השלישי (אבא ואמא)-- ב' פרצופים, זכר ונקבה; והזכר מעורב ממ"ה וב"ן, והנוקבא מ"ה וב"ן.

נמצא כי כל כללות האצילות נעשה ממ"ה וב"ן בכללותן.


ואמנם כל א' מאלו יש בו ד' בחינות; כי שם מ"ה יש בו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, וכן בשם ב"ן יש בו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.

והנה

  • הזכר דעתיק לקח ע"ב דמ"ה (שהוא כתר דמ"ה),  ונוקבא לקחה חצי עליון דע"ב דב"ן (שהוא חצי כתר דב"ן)
  • ודכורא דא"א לקח ס"ג דמ"ה (שהוא חכמה),  ונוקבא לקחה החצי תחתון דע"ב דב"ן (שהוא חצי תחתון דכתר דב"ן).
  • ואבא, דכורא, לקח חצי מ"ה דמ"ה שהוא קו ימין, וחצי האמצעי של בינה דמ"ה
  • ואמא, נוקבא, לקחה חצי מ"ה דמ"ה שהוא קו שמאלי, וחצי קו אמצעי דבינה דמ"ה.
    ואמנם משם ב"ן היה באופן אחר:
    • כי אבא לקח חכמה ס"ג דב"ן.
    • ואמא לקחה בינה מ"ה דב"ן‏[2].
  • וז"א לקח ו' קצוות דב"ן דמ"ה, וו' קצוות דב"ן דב"ן.
  • ונוקבא לקחה מלכות דב"ן דמ"ה, ומלכות ב"ן דב"ן.

[ והנה שם מ"ה יש בו פנים ואחור, פנימי וחיצון, וכל זה בכלים. וכן באורות -- אחור ופנים, פנימי ומקיף. וזכור זה מאד. ]


ז' המלכים וי' נקודותעריכה

והנה המלכים שמלכו בארץ אדום הם י' ספירות דב"ן-הכולל הנ"ל.

  1. ונקודה ראשונה היא כתר דב"ן, והיא נוקבא דעתיק ודא"א.
  2. ונקודה ב' הוא אבא, צד ב"ן שבו
  3. ונקודה ג' אמא, צד ב"ן שבה.    וכל אחד מג' נקודות אלו היו כלולים מי' נקודות שלימות.
  4. אך אח"כ יצאה נקודה הד', ולא יצאה כלולה מי' נקודות, רק בו' נקודות התחתונות שבה לבד, ולכן נקרא בשם "ו' נקודות"; ועם ג"ר -- הרי ט' נקודות.
  5. אח"כ יצאה נקודה ה' ולא יצאה כלולה מי' נקודות שלה רק נקודה א' לבד, חלק עשירית שבנקודה ההיא.

הרי נמצא ששרשם אינם רק ה' נקודות, ונקרא "י' נקודות דב"ן". ואלו יצאו ראשונה ונשברו ומתו.

ודע כי לא די אלו שיצאו בבחי' האצילות (שהם הפנים דב"ן) אלא גם אחוריהם (שהם בי"ע) יצאו עמהם. ודע כי גם באצילות יש פנים ואחור אך כולם נקראו "פנימים" בערך בי"ע שהם חיצונות. והענין,

  • כי בבריאה היה חיצונית הפנים דב"ן;
  • ויצירה חיצונית דאחוריים דב"ן;
  • ועשייה חיצונית יותר חיצון דאחוריים דב"ן.

וכאשר נשברו לא נתקנו כל מה שנשברו רק מעט, ולא יושלמו להתברר עד ביאת המשיח בב"א:

[הגהת צמח: וז"ס "בקשו פניו תמיד" -- הם פנים, והם י"ס דאצילות כדמשמע מזוהר פ' אמור:]


  1. ^ הכוונה כמו ועל ידי זה - ויקיעורך
  2. ^ בדפוס קאראץ גריס כי אבא לקח חכמה דס"ג דב"ן ואמא לקחה מ"ה דב"ן - ויקיעורך


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל