פרק ג
עריכהכבר נודע כי הז"א אין בו רק ט"ס והמלכות משלמת לי' אמנם המלכות נוקבא דז"א יש בה י"ס כי יש בה מלכות שבמלכות. והנה גוף של ז"א צריך שיהיה בו ט"ס גמורות והוא נחלק לג' בחי' חיצון אמצעי פנימי והנה כל אחד מאלו ג' כולל י"ס וכל בחי' א' מאלו הבחי' היא כוללת ג"ס. כיצד בחי' אחור הוא הנקרא נה"י דז"א והענין הוא כי אין פרצוף אא"כ יש בו ג' קוין. והנה הנצח כלול מי"ס אלא שאלו י"ס אשר כלולין בו אינם שלמים רק בכ"א מהם יש בחי' נה"י לבד נמצא שספירת נצח של ז"א כלולה מי"ס שהם חב,ד חג"ת נה"י וכל ספירה מהם אין בה רק נה"י שבכל א' וא' לבד וכן בספירת הוד של ז"א היא כוללת י"ס שבכל ספירה מהם אינו רק בבחיק נה"י שבה לבד ועד"ז ספירת היסוד היא כוללת י"ס שבכ"א מהם אין בה רק בחי' כללות נה"י שבה לבד. וא"כ נמצא כי ג' אחרונות דז"א הם ג"ס שכ"א מהם כולל י"ס דבחי' נה"י בלבד. ובזה תבין למה אין נקרא רק נה"י שאם יש בהם כללות כל ט"ס גמורות א"כ במה ישתנו אלו מזולתן ולמה לא יקראו גם הם חב"ד או חג"ת. והנה אע"פ שכ"א מהם יש בה כללות כל י"ס דבחי' נה"י כנ"ל עכ"ז נחלקים כ"א מאלו ג' לג' פרקין כי ג"ר שבנצח נקרא פ"א וג' אמצעית נקרא פ"ב וג"ת נקרא פ"ג וכנגדן יש י"ס בהוד דז"א וכל א' כלולה מנה"י לבד ונתחלקו לג"פ ע"ד הנ"ל בנצח וכנגדן יש י"ס ביסוד ז"א כ"א כלולה מנה"י ונחלקים לג"פ ע"ד הנ"ל בנצח. והנה נמצא עתה אלו הנה"י דז"א שאין בהם רק בחי' נה"י לבד אפי' בפרטות ונחלקין שלשתן לט"פ נמצא עתה פרצוף שלם ואין בכולו רק בחי' נה"י לבד והם ג"פ ראשונים דנה"י הם חב"ד של זה הפרצוף וג"פ אמצעים הם חג"ת של זה הפרצוף וג"פ אחרונים הם נה"י של זה הפרצוף והרי נשלם פרצוף אחד מט"ס וכולם בחי' נה"י לבד לכן הוא פרצוף קטן בקומה מאד כי הרי ל' ספירות פרטיות שיש בפרצוף הזה אין בהם רק כללות נה"י לבד לפי שהוא שליש גובה קומה. ועתה נחזור לפרט זה הפרצוף אל ג' פרטים כי הנה (הם) הג"ת שבו נקרא נה"י וג' אמצעים חג"ת וג"פ ראשונים הם הנקרא מוין של זה הפרצוף. והענין כי הנפש של ז"א היא נכללת תוך הפרצוף הזה הנקרא נה"י ונקרא פרצוף דאחור. והנה הנפש הזו בהכרח שהיא נחלקת לג' בחי' שהם נר"ן וכולם בחי' נפש. והנה נפש שבנפש הוא תוך נה"י של זה הפרצוף ורוח דנפש הוא בחסד גבורה תפארת של זה הפרצוף ונשמה שבנפש הוא בג"ר של זה הפרצוף ונמצא כי כאשר נעשה נה"י של זה הפרצוף בודאי שבא לו תכף עמהם נפש שבנפש כי א"א להיות זולתו. וכאשר נעשה בו חג"ת אז נכנס בו רוח דנפש. וכאשר נעשה בו חב"ד של זה הפרצוף אז נכנסו בו מוחין פנימים בתוך חב"ד שהוא נשמת הנפש ובאו מלובשים תוך נה"י של פרצוף בינה אשר כל כללותו אינו אלא פרצוף אחור דבינה בסוד נה"י שלה לבד ע"ד הנזכר כאן בז"א. אלא שהנה"י שבפרצוף דנה"י דאחור דבינה הם כ"כ גדולות כמו כל הפרצוף דאחור שהם נה"י דז"א שלימות. והבן זה שהרי כל פרצוף דאחור דבינה שהם נה"י שלה הם נעשו צלם א' אל הז"א ושלישיתו תחתון שהוא נה"י שבה והם צ' דצלם נכנסין ומתלבשין הם בלבד בכל קומה שלימה של פרצוף דאחור דזעיר אנפין שהם נצח הוד יסוד שבו וחסד גבורה תפארת דפרצוף דאחור דבינה נעשה מקיף ל' דצלם וחב"ד נעשה מקיף עליון ם' דצלם והרי ידעת ענין המוחין על עיבור מה ענינם כי הם אלו שבארנו עתה. גם תדע פי' כל מקום שנזכר מוחין מה ענינם כי עיקר המוחין הוא בחי' נשמה פנימית שבתוך הג"ר ממש אלא שנקרא הג"ר מוחין לפי שכאשר נתקנו ג"ר בגוף אז בהכרח בא עמהם חלק נשמה הנקרא מוחין שבתוך הג"ר והיא מלובשת תוך לבוש נה"י דבינה ולבושים אלו מלובשים תוך ג"ר דפרצוף זה אמנם חצי ת"ת תחתון של זה הפרצוף נה"י דבינה הנקרא אחור זה נעשה בחי' כתר אל זה הפרצוף דנה"י דז"א הנקרא אחור דז"א. ועתה נבאר ענין יניקה דז"א כי אחר שנולד אז נעשה פרצוף אחר יותר פנימי ויותר גבוה מזה הראשון והוא כי יש בו ג"ס חג"ת דז"א וכל אחד מהם כלולה מי"ס אשר כל א' מהם כלולה מו"ק שלמים ולא יותר באופן שהם ל' ספירות וכל ספירה מהם כלולה מו"ק לבד ונעשה מהם פרצוף אחד שלם ע"ד הנ"ל בנה"י דז"א כי ג"ר דחסד אשר כל אחת כלולה מו"ק לבד נקרא פ"ע דחסד וג' אמצעים שבו הם פ"ב וג"ת שבו הם פ"ת דחסד. וכעד"ז בספי' גבורה ג"פ ובספי' ת"ת ג"פ ואז נעשים פרצוף ז"א שלם מג' קוין וט"ס כי ג"ר דחג"ת הם חב"ד של זה הפרצוף וג"א הם חג"ת של זה הפרצוף וג"ת הם נה"י של זה הפרצוף הנקרא פרצוף אמצעי חג"ת. והענין כי כמו שפרצוף הא' דאחור נקרא פרצוף דנה"י אע"פ שיש בו י"ס והטעם הוא מפני שכל ל' ספירות שבפרטות פרצוף זה לא היה כל ספירה מהם כולל רק בחי' נה"י שבה לכן נקרא כל הפרצוף פרצוף דנה"י. ואמנם הל' ספירות שבפרטות פרצוף האמצעי כל א' מהם כלולה מו"ק והרי התוס' שיש לזה הפרצוף האמצעי הוא ענין זה שבכל הפרטים שבו נכללוו גם מבחי' חג"ת. משא"כ בפרצוף דאחור וע"כ נקרא זה הפרצוף פרצוף חג"ת. גם ט"א כי הנה ודאי שזה הפרצוף הוא גבוה קומה יותר מפרצוף ראשון כפליים כי כל הספירות הפרטות של פרצוף ראשון אין בהם רק בחי' נה"י והספירות הפרטות של זה הפרצוף האמצעי כלול מנה"י ומחג"ת א"כ הוא גובה קומתו כפליים. והנה להיות כי הוא נעשה מג"ס חג"ת דז"א אשר כל ספי' כוללת ו"ק לכן הוא מעולה מן הפרצוף הא' שאינו רק בחי' נה"י דזז"א לכן זה פרצוף השני נכנס ומתלבש תוך פרצוף הא' ואז הפרצוף א' נקרא פרצוף דאחור שזה הוא יותר פנימי ממנו וזהו נקרא פרצוף האמצעי כמ"ש בע"ה. והנה נמצא כי שיעור קומת כל הפרצוף הא' עם כתר שלו הנעשה מת"ת דנה"י דבינה כנ"ל הוא מתחיל להלביש את הפרצוף זה האמצעי מחצי ת"ת תחתון שבו ולמטה כי הרי הוא שיעור גובה כפליים ממנו ונמצא כי מה שנשאר מלובש ממנו הוא מחצי ת"ת ולמטה ומגולה ממנו מחג"ת ולמעלה ממנו וע"כ נקרא פרצוף דחג"ת מלבד הטעם הראשון שאמרנו שכל ספי' פרטיות שבו נכללין מו"ק. והנה זה הפרצוף דחג"ת דזעיר אנפין הפרצוף האמצעי הוא נקרא פרצוף דיניקה וגם הוא נחלק ע"ד פרצוף הא'. והענין כי כמו שזה הפרצוף גבוה קומתו כפליים מן הפרצוף דאחור הנה גם פרצוף אמצעי דחג"ת דבינה הוא יותר גבוה מפרצוף נה"י דבינה עצמה וכל הפרצוף הזה דחג"ת דבינה נעשה צלם לזה פרצוף האמצעי דז"א ע"ד הנ"ל בפרצוף ראשון. והנה כל צלם זה נקרא צלם דרוח דז"א ום' דצלם הוא חב"ד בפרצוף חג"ת דבינה הוא מקיף עליון דפרצוף אמצעי ול' דצלם שהוא חג"ת דבינה הוא מקיף ב' של פרצוף אמצעי דז"א וחצי ת"ת התחתון דפרצוף חג"ת דבינה נעשה כתר אל זאת הפרצוף האמצעי דז"א וצ' דצלם שהם נה"י דפרצוף חג"ת דבינה הם נעשין מוחין פנימים דפרצוף אמצעי דז"א וכל זה הוא רח דז"א וגם הוא מתחלק אל ג' חלקים שהם נר"ן כולם מבחי' רוח. וכשנתקנו ג' אחרונות דפרצוף האמצעי זה אז בא נפש דרוח ונתלבש תוך כל חלקי הנפש שבפרצוף אמצעי (הא'). וכשנתקנו הג' אמצעית דפרצוף זה האמצעי אז נכנס רוח דרוח בחג"ת של זה הפרצוף האמצעי. וכשנתקנו ג"ר אז נכנס נשמה של הרוח הנקרא מוחין ונתלבש תוך נצח הוד יסוד של הפרצוף חג"ת דאמא כנ"ל ואותם הנה"י נתלבשו תוך ג' ראשונות של פרצוף האמצעי ונשלם כל חלקי הרוח:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |