פרק א
עריכהועתה נבאר ענין ג' בחינת שיש בזעיר אנפין. ושלשתן נכללין בשם "מוחין", ושלשתן נקראו "צלם" בסוד "נעשה אדם בצלמינו", ושלשתן נכללין בג' אותיות צלם, מתתא לעילא - כי אות צ' דצלם הם המוחין הנכנסין בפנימיות זעיר אנפין ואותיות ל' ם' הם בחי' אורות מקיפים שיש על ראשו; התחתון ל', והעליון ם'. ואלו יתבאר לקמן בע"ה.
ואמנם עתה נדבר איך נעשו אלו מבחי' אמא ונבאר בפרטות ג' בחינות אלו. ונאמר: כי הנה נכללין באופן אחר והוא:
- כי המוחין דז"א שהם נקראו חב"ד שלו ובכללן נכללו כל מה שלמטה מהם עד תשלום פרצוף ז"א - הרי זו בחי' א'.
- הב' הוא בחי' כתר דז"א שהוא ע"ג מוחין הנ"ל.
- הג' הוא בחי' הב' מקיפים שלו שהם הנקרא לם דצלם כנ"ל.
והנה ג' בחי' אלו נעשין לז"א מפאת ג' בחינות שיש כנגדן בתבונה כדלקמן בע"ה, כי אלו המוחין הם בתבונה, ויש יותר עליונים מהם שהם מן אמא עילאה. ונדבר עתה באלו של התבונה ונאמר כי יש בה ג' בחינות:
- א' הוא נה"י שלה הראשונים שנתלבשו בז"א להיות לו בסוד מוחין
- הב' הוא בחי' חצי ת"ת ונה"י שלה החדשים שנתפשטו בה מחדש כדי שתהיה שלימה בי"ס גמורות להזדווג עם אבא כנ"ל
- הג' הוא בחי' שאר קומתה שהוא מן מחצית העליון דת"ת שלה עד למעלה עד ראשה.
וג' בחי' אלו מכוונות עם ג' בחי' אחרות באופן זה. והענין כי הנה נתבאר לעיל כי בעת לידתו עלו אלו האורות של הכלים של נה"י דתבונה למעלה בחצי תחתון של הת"ת שלה ונתרוקנו אלו הכלים מן האורות שלהם עצמן ולא נשאר בהם שום חיות כלל ועיקר (בסוד אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה). ואז בהיותן כלים ריקים נכנסו לתוכן המוחין דז"א (שהם מן החכמה שבו עד למטה שהם ט"ס) ונתלבשו בט' פרקין שיש בנה"י של התבונה. ואח"כ נתלבשו כולם תוך ז"א -- מחכמה שבו ולמטה, כמ"ש בע"ה.
ונמצא כי הכלים והגוף של אלו המוחין הם בחי' א' שהם הכלים וגופניות התבונה עצמה אבל האורות והרוחניות והנשמה שבהם הם המוחין של הז"א עצמו. אמנם לפי שכבר נסתלקו אורות שלהם ונכנסו אורות הז"א במקומם לכן אלו הנה"י דאמא מתחלפין מטבעם הראשון ונהפכים להיות עצם מעצמו ובשר מבשרו של הז"א עצמו וכגוף עצמו דמיין ממש ואינן נקראין אלא בשם גופא דז"א ממש. ובזה תבין מ"ש בדרוש גדלות דז"א איך הוא שמן ו"ק שיש בו בלבד כנודע שכל עצמותו אינו רק ו"ק איך הגדיל אח"כ ונעשה בן י"ס גמורות. ושם ביארנו כי הנה הענין היה שהיה בו ו"ס הנקרא ו"ק ונכנס בו עוד ג"ס שהם נה"י דתבונה ומתחברין יחד ונעשין ט"ס גמורות באופן זה כי כל פרק עליון דנצח תבונה מתערב ומתחבר עם ב' פרקי עליונים דכלי החסד דז"א ונעשין חכמה שבו ופרק ב' דכלי נצח דתבונה מתערב עם פרק התחתון דחסד ופרק עליון דכלי דנצח דז"א ונעשין חסד דז"א ופרק ג' דכלי נצח דתבונה מתערב עם ב' פרקי תחתונים דנצח ז"א ונעשים נצח דז"א ועד"ז בקו שמאלי ועד"ז בקו אמצעי כמבואר אצלינו במקומו. נמצא כי הנה"י עצמן דתבונה מתערבים עם הכלים וגופא של ז"א והכל נעשה כלי וגוף א' בהשוואה א' וכגוף דז"א הוי ממש ולכן נקרא בחינה זו בחי' הגדלה ממש של הז"א עצמו כי להיותן כלים ריקנים ונכנסו אורות דמוחין דז"א לתוכן נעשו כגוף דז"א ממש והרי נתבאר בחי' המוחין דז"א מחכמה שלו ולמטה איך נעשו ע"י נה"י הראשונים של התבונה שהם הכלים בלתי אור. הבחינה הב' הוא הכתר של ז"א אשר הוא נעשה מן החצי התחתון של ת"ת ונה"י החדשים של תבונה והנה בחינת הכתר דז"א צריך שתחילה נבאר מה ענינו אם הוא מכלל מוחין דז"א או לאו אם מכלל הי"ס דז"א או לאו כי בדבר זה יש מחלוקת גדולה בין המקובלים ובספר יצירה נתבאר שהחשבון י"ס מתחיל מן החכמה כמו שכתב אחת היא רוח אלהים חיים כו' וכן אמרו אין ראשית אלא חכמה וראיות הרבה לסברא זו גם מה ענין הבנת לשון כתר ולמה נק' כך. והנה כפי הנראה מפשטות לשון התקונים וספר הזוהר נראה כי הכתר הוא גולגלתא וחב"ד הם המוחין שבתוך הגולגלתא ואם כן הוא נמצא שהכתר הוא גרוע בתכלית הגרעון כי הוא נעשה חיצונית ולבוש אל המוחין כדרך הגולגלתא המקיף ומלביש את המוחין ואין ספק שתכלית ועיקר הם המוחין כי הגלגלת הוא כלי ומלבוש טפל אליה ודבר זה לא יעלה על דעת תינוק בן יומו כי הרי כתר גדול לאין קץ על החכמה ותבונה ודעת ונחשבו אצלו כלא היו אבל הענין הוא כי הנה המוחין הם חב"ד אבל שרשם של הג' מוחין נשאר למעלה הרושם שלהם ומציאותן בכתר ואותן המוחין שבכתר הם גדולים ומעולים לאין קץ על המוחין הנקרא חב"ד. ולכן תמצא באדרת נשא שכאשר מבאר סדרי ספירות הכוללות כל האצילות אשר הא"א נקרא כתר ואו"א חו"ב מזכיר שם בא"א בחינת גולגלתא ומוחא סתימאה דיליה. אמנם חו"ב הם או"א שהם ענפים היוצאין ממ"ס דא"א הנקרא כתר וכן הוא הענין בי"ס הפרטות שבכל פרצוף וא"כ בודאי כי המוח הסתום שבכתר הוא גדול מאד מן חו"ב אשר בפרצוף ההוא כי הרי מן הכתר נאצלו הם ובהכרח הוא שבחינת ד' מוחין שהם חו"ב ודעת הכולל חו"ג שארבעתן יהיו נמצאים בכתר בודאי כמבואר אצלינו בברכת שים שלום של העמידה לכן הם ד' כריעות וד' זקיפות ע"ש. נמצא כי המוחין הם למטה מבחי' הכתר ואינם בתוכו כי הכתר גבוה מאד מאד מהם והם למטה ממנו לגמרי אמנם בכתר יש בו בחי' פנימית שהם מוחין שבו בעצמו ממש ובחי' החיצוניות שהוא הגולגלתא אלא שחיצוני' שהוא הגולגלתא מתפשטת עד למטה ומלבשת גם את המוחין הנקרא חב"ד אבל עיקרית הכתר אינו אלא למעלה על אלו המוחין. ועיין בביאור אותו מאמר ג' רישין אתגלפין דא לגו מן דא הנזכר בתחלת אדר"ז דרפ"ח ומשם תבין ענין זה המוח שבכתר שהוא מלבד המוח עצמו מה ענינו:
מ"ב וזה סוד מנחל בדרך ישתה הנחל הוא יסוד דתבונה ובתוכו מלובש דעת דז"א שבו החסדי' הנקרא מים ואלו מים נמשכין מן הנחל ההוא ומתפשטין עד היסוד דז"א וחוזרין ועולין ומגדלין אותן כנודע ויסוד נק' דרך בסוד דרך גבר בעלמה נמצא כי היסוד דאמא הנקרא דרך נעשה נחל מים וממנו שותה הז"א מאותן החסדים ואז נגדל ומרים ראשו וסוד הרמת ראש הוא כי חג"ת שבו נגדלין ונעשין בחי' ראש בסוד ג' מוחין שבו חב"ד ונמצא כי אין ראש זו מחודש רק שמה שהיתה בסוד חג"ת הורמו למעלה וגדלו ונעשה ראש בסוד חב"ד וזו בחי' ו' שבשם הוי"ה הכולל האצילות כי תחלה היה בז"א ו"ק לבד ו' זעירא שבתוך ה' דאמא עלאה ועתה יצאה ונעשה ו' עצמה שבשם הוי"ה ונעשה לו ראש שהוא צורת י' שיש בראש ו' כנודע כי ביניקה היתה ו' לאחר ה' ראשונה אלא שלא היה לה ראש כי היה ו"ק לבד ובגדלות נעשה לו ראש דהיינו י' על ו':
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |