פרק ח
עריכהכתבנו במ"א כי הכתר אין בו אלהים (שהוא חיצוניות דז"א) רק אהי"ה שהוא חיצוניות דאמא לבד ובתוכו המוחין של בחינת הכתר. יען כי כלי כתר דז"א נעשה מגופה דבינה עצמה, אך מן המוחין דז"א (שהם חכמה ובינה דז"א) -- משם מתחיל שם אלהים שהוא חיצונית דז"א עצמו. וזהו סוד "במחשבה אתברירו ש"ך ניצוצין", כי משם ולהלאה מתחילין האלהים שהם החיצוניות.
וזה האלהים שהוא החיצוניות -- הוא עצמו שם ב"ן אשר הוא סוד ז' מלכים שמתו כמ"ש "ויבאו בנ"י האלהים". לכן תמצא כיון שהם ז' מלכים לבד יש בהם רפ"ח ניצוצין שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן לסבה הנ"ל כי הו' קצוות (נ"א כשהו"ק) נעשו י' ספירות גמורות דחיצוניות. ומתחילין מחכמה שהוא ע"ב ולא מן הכתר הנ"ל. לכן ג"כ תבין למה אין הכתר נמנה בכלל העשר ספירות אך החכמה נקרא 'ראשית' - כי משם ראשית חיצוניות ז"א שהוא בחינת ז' מלכים דב"ן, אך הפנימיות והכתר הוא מ"ה עצמו דז"א החדש שלאחר התיקון. לכן בבחינת החיצוניות - נחשב כתר דז"א מאמא, ובבחינת הפנימיות - נחשב מכלל הז"א.
ואמנם החיצוניות דכתר נטלו הדעת דז"א הנעשה משני שלישים ראשונים דתפארת דז"א כנזכר במקומו, ולכן הדעת משלים לעשר ספירות במקום הכתר. וזהו בבחינת חיצוניות. אך בבחינת הפנימיות - הכתר הוא מכלל העשר ספירות דז"א. לכן אל תתמה אם אנו מונין לפעמים הדעת במנין י' ספירות ולפעמים הכתר - כי זה בחיצוניות וזה בפנימיות.
וצ"ע פנימיות הדעת מה הוא ומהיכן נמשך, כיון שהוא ספירות נוספת. ואפשר כי זהו ענין "לא פחות מט' ולא יותר מי'" - כי בערך החיצוניות נמצא שהם ט' ספירות, ולכן צריך הדעת להשלים. ובערך הפנימיות הדעת הוא יותר על י' - לזה אמר "י' ולא י"א" - כי פנימיות הדעת אינו רק שרשי פנימיות הו' קצוות. אך צריך לידע מה הם השרשים אלו וצ"ע.
הכלל העולה - כי בכל פרצוף ופרצוף שיש בכל האצילות מתחלק באופן זה:
כי כתר של הפרצוף ההוא הפנימיות הוא משם מ"ה החדש מבחינת הפרצוף ההוא, והחיצוניות שלו הוא מחיצונית ת"ת של הפרצוף הקודם אליו.
והיה זה לקשר כל הפרצופים יחד - תחלתם בסופם, בחיצוניותם ולא בפנימותם. וזה החיצוניות הוא משם ב"ן של המלכים וכללותן נקרא שם אלהים ג"כ. וזה הכתר יש בו י' ספירות גמורות - בין בחיצוניות בין בפנימיות. והז' תחתונות דכתר הם מתלבשים תוך הט' ספירות התחתונים של הפרצוף.
ואח"כ הג' ראשונות חב"ד של הפרצוף ההוא והם מוחין[1]. כי הכתר נקרא "מוחין דמוחין", אך אלו הג' ראשונות שהם חכמה בינה דעת נקראו "מוחין דגופא", כי הם מתלבשים בגופן כמ"ש. והוא כי יש בהם י' ספירות דשם ב"ן שהוא נקרא אלהים ונקרא חיצוניות. והם מבחי' הפרצוף ההוא עצמו. וכנגדן י' ספירות פנימיות בכל א' מאלו הג' חב"ד ונקרא שם מ"ה החדש. ואז ג"ר שבכל אחד מהג' חב"ד נשארין למעלה, והז' תחתונות שבכל אחד מהג' הנ"ל מתלבשים בז' ספירות תחתונים של הפרצוף ההוא. ואח"כ הז' תחתונות של פרצוף ההוא נקרא גוף הפרצוף ההוא. והכל נקרא חיצוניות בערך המוחין ההם. אמנם נחלקים גם הם בחיצוניות ופנימיות ואינם רק י' ספירות (צ"ל גמורות):
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |
- ^ נ"א (של הפרצוף ההוא והם נקראים מוחין) - ויקיעורך