פרק ט - מ"ת
עריכהונבאר עתה מאמר רז"ל במסכת ע"ז "תנא דבי אליהו שית אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב".
הנה נודע כי "עולם" נקרא ז"א, מחסד שבו עד יסוד שבו, אשר אלו הם סוד "שיתא אלפי שנין הוי עלמא". וגם עניינו כי הנה ז"א בחינת שם מ"ה דמילוי אלפי"ן כנודע. והנה הוא פרצוף שלם. ובאחוריו יש ב' נשים -- לאה ורחל, זו מהראש עד החזה, וזו מחזה ועד רגליו. והז"א מזדווג עם שניהן כנודע וכמבואר אצלינו (כי יש בחי' יסוד שם למעלה בחזה דז"א אשר בו מזדווג עם לאה), וא"כ מוכרח הוא שיהיה בו ב' שמות מ"ה דאלפי"ן נגד ב' בחינות אלו הנ"ל, וכנ"ל בפסוק "הודיעני ה' קצי". והנה בב' שמות של מ"ה הנ"ל יש בהן ו' אלפי"ן, וזהו סוד "שית אלפי שנין הוי עלמא".
עוד יש לפרש כי הז"א שם מ"ה דאלפי"ן, ואחוריים שיש בו -- שהוא יו"ד יו"ד ה"א כו' -- יש בו ו' אלפין.
עוד יש לפרש על לאה ורחל אשר כל א' נקרא "עולם" (כנזכר בזוהר ויצא על פסוק "מן העולם ועד העולם"). וכל עולם ממנו ו' אלפי"ן. והענין כי נודע כי הנקבות הם אחוריים של הזכר וזכור כלל זה. נמצא כי שם מ"ה הוא פשוט בלי רבוע בז"א ובנקבה יהיה רבוע אחוריים של מ"ה אשר בו שיתא אלפי כנ"ל. נמצא כי לאה הוא שם מ"ה דאחוריים דז"א ובה ו' אלפי"ן, וכן באחוריים דמ"ה דרחל.
[הגהה - נ"ל פירוש הגמרא "הקב"ה שט בח"י אלפי"ן עלמין בכל יום" (עבודה זרה ג, ב)]:
אמנם אמרו "וחד חרוב", פירושו כי שם של ע"ב דיודי"ן יש בו ד' יודי"ן, אבל בשם מ"ה אין בו רק י' אחד ראשונה וכנגד אות י' אחד שבשם מ"ה דאלפי"ן שאין במלואה אות אל"ף כשאר הג' אותיות הוי"ה שבכל אחד יש בו אלף -- לכן נגד זה אמר "וחד חרוב", לכן לאלף שביעי אין קיום אבל הוא חרוב, כי אין לו על מה שיסמוך בעה"ז שהוא אחוריים דמ"ה כנ"ל שאין בו רק ו' אלפי"ן.
ונחזור לבאר ענין ב' פעמים מ"ה שיש בב' בחינות בז"א. כי מ"ה א' מתחלק כך: ג' אותיות יה"ו הם בחב"ד שבו, וה' תחתונה בשליש עליון דת"ת עד החזה (שעד שם בחי' אורות מכוסים כנודע).
ומהחזה ולמטה שהאורות מגולין הם בחינה אחרת, לכן יש בו שם מ"ה ב' כסדר הזה: יה"ו בנצח הוד יסוד, וה' אחרונה בעטרת יסוד ז"א.
והנה כאשר תחבר ב' פעמים מ"ה אשר בז"א יהיה גימטריא צ', והוא בחינת צ' דצלם דז"א המתפשט בכל כללות פרצוף ז"א בפנימיותו כמ"ש בדרוש הצלם. ובזה יתבאר ענין פסוק הנאמר ביעקב "ואנכי איש חלק", ר"ל שנחלק לב' חלקים של מ"ה -- א' עד החזה דז"א, וא' מהחזה ולמטה -- אשר בהם מאחוריו ב' נוקבא לאה ורחל. גם זהו שכתוב במשה "וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים" ואמרו רז"ל "מחציו ולמטה איש, מחציו ולמעלה אלקים", כי אלקים זה הוא בסוד הבינה כנודע שגם היא נקרא אלהי"ם, והנה"י שבה נתפשטו ונתלבשו תוך ז"א, והיסוד שבה נגמר עד החזה כנודע. לכן מחציו של מעלה של ז"א אשר כנגדו יוצאת לאה מבחינתו דאמא נקרא ז"א "אלהים" ג"כ, ומחציו ולמטה שיוצאת רחל הנקרא "אשה" נקרא הוא "איש" בסוד "לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת" הנדרש ברחל. והנה משה הוא בחינת ז"א כנודע, ושתוף ב' בחינות נקרא "איש האלהים".
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |