פרק ז
עריכהאח"כ מתחיל ז"א להגדיל גדלות האמיתי והוא כניסת הנשמה והטעם היות נקרא בחי' זו גדלות האמיתי הוא לפי שעד עתה היה אל הז"א בחי' רוח אשר כל זה נקרא (בחי') ז"א (שהוא) רוח כנודע אך בבא לו נשמה אז הוא גדלות האמיתי שגדל ביותר מבחינתו כי כל שרשו הם ו"ק הנקרא רוח ועתה נגדל לו ג"ר שהם בחי' נשמה וחוזרין להגדיל כלים דז"א בג' בחי' החיצון ואמצעי ופנימי בין בעובי בין בגובה וזה ע"י הארת הנשמה בהם בנפש ורוח עצמה נמצא כי אע"פ שמתחלה ג"כ היה לו בחי' מוחין כיון שעדיין אין בהם רק בחי' הארת נפש בלבד או הרוח בלבד שאינם בחי' אור הראוים להם הרי הוא כאלו אין בהם מוחין אך עתה שבא הנשמה בתוכם וגם שנגדלו כנ"ל לכן נקרא עתה גדלות דמוחין והבן וגם כניסת הנשמה זו היא מעט מעט ע"ד הנ"ל ברוח ונפש ונגדל מעט מעט וגם בזה הוא ככל הנ"ל בנפש ורוח כי הם (כח) טפת הזווג דאו"א ממשיכין טפת חומר וצורה מבחי' כלים הפנימים שלהם ומבחי' הנשמה שלהם ועל ידם מתבררין בירורי ז"א עצמו מהמלכים שמתו מבחי' הכלים ומבחי' הנשמה. וצריך שתדע כלל א' בכל הצלמים דנר"ן ח"י והוא כי בחי' נפש של הצלם ההוא באה תחלה ואח"כ רוח דו"ק של הצלם ואחר כך כל ג"ר ביחד שהם נשמה חיה יחידה כי ג"ר חשובות כא' אמנם הם נכנסין א' א' שהוא תחלה נכנס הנשמה אח"כ חיה אח"כ יחידה. והנה בצלם יש בו צ' ובו נכלל הרוח כי בחי' נפש נקרא דמות וזה ניתנת אל הנוקבא אך הצ' דצלם הוא אל הזכר והוא בחי' רוח והוא נקרא דעת המתפשט בכל הגוף בסוד ובדעת חדרים ימלאו ויש בדעת זה ג' מוחין הנקרא חב"ד ומתפשטין בג' קוין דז"א עד נה"י שבו. ואמנם החו"ב שבו הם חו"ג שבדעת ונקרא תרין עטרין הנודעים והוא מ"ש בזוהר משפטים דקכ"ב כי רישא דמלכא בחו"ג אתתקן ויש בחי' דעת תחתון המחבר ב' עטרין אלו. ואלו הג' מתפשטין בכל גופא דז"א בסוד צ' דצלם והוא בחי' דעת כנודע כי בז"א יש בחי' שם יה"ו לבד ובנוקבא ה' אחרונה וו' של יה"ו הוא דעת כי כל העצמות ז"א אינו אלא ו' שבהוי"ה. ואח"כ ל' דצלם היא בינה דז"א והיא הנשמה שלו. ואח"כ מ' דצלם הוא חכמה דז"א והיא החיה שלו ואח"כ בא כתר שלו.. והנה הנפש נקרא דמות באה ממלכות של הפרצוף דמל' דיש"ס ותבונה והרוח שהוא צ' דצלם בא מו"ק דמלכות דיש"ס ותבונה, והנשמה שהוא ל' דצלם באה מבינה דמלכיות דיש"ס ותבונה, והחיה שהוא מ' דצלם באה מחכמה דמלכות דיש"ס ותבונה, ויחידה בא מכתר דמלכות יש"ס ותבונה. וכל זה הוא הצלם דעיבור וכולם נקרא נפש לבד וכעד"ז בצלם דיניקה (הכולל נרנח"י) וכולם נקרא בחי' רוח והם נמשכין מחיצוניות ו"ק דיש"ס ותבונה אשר הוא כלול מכח"ב וו"ק ומלכות ועד"ז הוא בצלם דנשמה דגדלות הכוללת נפש רוח וכו'. וכולם נקרא נשמה לבד והם נמשכין מחיצוניות בינה דיש"ס ותבונה אשר היא כוללת כח"ב וו"ק ומלכות שבה. ואמנם כבר יש עתה אל הז"א ג' בחי' נר"ן בתוך ג' כלים ובתוך ג' צלמים מחומר וצורה של ישסו"ת ממלכות וז"א ובינה שלהם כנ"ל וכל צלם מאלו הג' הוא כפול שהוא צלם דיש"ס וצלם דתבונה וכבר נת"ל שכנגד חיה ויחידה לא יש עוד כלים בז"א אמנם נכנסין ומתלבשין תוך נשמת ז"א ואח"כ נכנס צלם דחיה בז"א מבחי' חכמה דיש"ס ותבונה כלול מה' בחי' נרנח"י וכולם נקרא חיה. אח"כ נכנס צלם דיחידה בז"א מבחי' כתר דיש"ס ותבונה כלול מה' מבחי' נרנח"י וכולן נקרא יחידה והרי נשלם עתה ז"א בנרנח"י וכולם מה' בחי' דיש"ס ותבונה:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |