פרק ב עריכה
והנה אחר שנתבאר דור המדבר נבאר ב' האורות אחרות היוצאות מיסוד אבא חוץ לז"א. והוא ב' המטות "מטה האלקים" ו"מטה משה" כנזכר בזוהר. כי גם אורות אלו נמצאו בזמן דור המדבר.
גם ענין ערב רב שהיו בדור המדבר מה ענינם. ואגב גררא נבאר ג"כ ענין עשו, איך הוא אחיו ממש של יעקב.
והנה נודע הוא כי היסוד דאבא אשר נגלה עתה מחזה ולמטה הנה בודאי פשוט הוא שיאיר מכל צדדין כי בשלמא מצד אחור אינו מאיר שם מחוץ לז"א שום הארה כיון ששם עומדת רחל נוקבא דז"א שהוא מבחי' אורות דאמא אבל משאר הצדדים שהם ימין ושמאל ופנים ודאי שאורותן יוצאין שם וא"כ צריך לידע מה הם כי כבר אורות היוצאין דרך פנים בארנו לעיל שהם דור המדבר ויעקב אבל אורות הצדדין מה הם.
והנה אחר דרוש של מטות וערב רב ועשו נבאר מה הם אלו האורות אשר בצדדין ושם נבאר בחי' מן באר ענני כבוד. אמנם נבאר תחלה דרוש הנ"ל. והוא כי גם צריך לחקור כי מלבד האורות שמאירין דרך יסוד אבא אל ב' הצדדין דז"א דימין ושמאל עוד יש הארה אחרת כי מצד פנים ממש דז"א יש ב' שורות של הארות: א' היא שורה הפנימי הקרובה אל ז"א והוא הנקרא דור המדבר כנ"ל. ושורה הב' היותר חיצונה הוא יעקב בעלה אבל שתים אלו הם ביושר ממש דרך פנים אל ז"א אמנם גם באלכסון מאיר והכל דרך פנים לז"א בלבד והוא שהאור היוצא נוטה באלכסון ועושה הארה אחד לימין דור המדבר גם נוטה באלכסון לשמאל של דור המדבר ועושה שם הארה אחרת.
וכן עד"ז הוא עושה בימין ושמאל יעקב העומד בשורה חיצונה ב' הארות א' לימינו ואחד לשמאלו באופן כי דרך פנים ממש דז"א יש ב' שורות אורות. וכל שורה יש בה ג' הארות והארה אמצעית שבכל שורה מהם היא מכוונת ממש ביושר כנגד הז"א וב' האורות שבימינם ובשמאלם נוטים אל אלכסון אמנם כולם הם בצד הפנים של ז"א.
ונבאר עתה בפרטות:
הנה השורה הפנימית הסמוכה אל ז"א מצד פנים יש בה ג' אורות האמצעים היא דור המדבר אשר כבר נת"ל וב' המטות הם בימין ושמאל. והנה בזוהר אמרו כי המטות הם הא' נקרא מטה סתם הנקרא מטה ה' והב' נקרא מטה האלקים ומטה סתם שהוא כנגד מטה ה' הוא בימין דור המדבר ומטה אלקים הוא בשמאלו כי שם אלקים הוא דינין דגבורות.
וענין קריאתן מטות הוא לב' סבות הא' להיות הארתן דרך נטייה באלכסון כי אינם לא נגד צדדי ז"א בימינו ובשמאלו ולא ביושר דרך פנים אלא נוטין אל האלכסון בקרן זויות. והב' היא כי נודע שהיסוד נקרא ו' זעירא כי צורתו כעין ו' ארוכה ואלו האורות יוצאין מיסוד דאבא והם הארות ארוכות כעין ווי"ן ולכך קראן מטות כי המטות הם צורת ווי"ן ממש.
והנה להיות כי עיקר הארה היא היוצאת ביושר לכן עיק הארה שבשורה ראשונה היא האמצעית הנקרא דור המדבר אך ב' הארות העומדין באלכסון טפלין אליה כי הארתם מועטת.
והנה מטות אלו שניהן ניתנו ביד משה וג"כ נקרא על שמו מטה משה והוא לסבה הנ"ל כי שניהם יצאו מיסוד אבא אשר שם הוא בחי' משה ע"ה בהיותו מתעלם תוך ז"א כנודע שבו ניתן דעת דז"א מצד אבא. וכמו שכל מה שברצון של יסוד אבא לעשות עושה כל פעולותיו ע"י אלו המטות שבחוץ כן משה ע"ה כל פעולותיו היה ע"י המטות אלו ופשוט הוא.
והרי נתבאר ב' אלכסונים שבב' צדדי דור המדבר שבשורה א' הסמוכה אל הז"א ואמנם ב' האלכסונים שבב' צדדי יעקב עצמו אשר בשורה חיצונה הם ערב רב מצד ימין ולפי שנשמתן באה משם שהוא צד ימין לכן נתגיירו וז"ש כי ערב רב הם ניצוצין של משה בסוד לך רד כי שחת עמך והבן זה אשר ע"כ טרח בעבורם כ"כ ומת במדבר בעבורם כי רצה לתקנם כנזכר במ"א. ואמנם ההארה שמשמאל יעקב הוא בחי' עשו אחיו ולהיותו עשו משמאל לא נתגייר וכבר בארנו כי עיקר ההארה היא באמצע שהוא יעקב אך ב' צדדיו הארתן מועטת גם האורות של צד שמאל מועטין מהימין שע"כ נתגיירו הערב רב ועשו לא נתגייר גם אותן שבשורה פנימית הקרוב אל הז"א אין החיצונים נוגעין ונאחזין בהם כ"כ אבל בעשו וערב רב שהם רחוקים מן הז"א שבשורה החצונה שלטו בהם יותר החצונים ובשמאל שהוא עשו שלטו יותר מבערב רב להיותו מן השמאל כנ"ל.
ובזה תבין ענין ערב רב שטרח משה לגיירם כי היו ניצוציו וכמ"ש לך רד כי שחת עמך וכמש"ל כי דור המדבר היו מבחי' הדעת דמצד אבא שבז"א הנקרא דעת עליון גם הערב נמשכים משם כנזכר לכן גם ערב רב גימטריא דעת. גם בלעם הי' מבחי' קליפה הנאחזת בדעת הזה וכמ"ש ויודע דעת עליון ממש ולכן היה מקטרג בהם בדור המדבר לפי כי בו היה דבוק ואח"כ נפרד מהם ולכן היה שונא אותם מחמת קנאה. גם תבין ענין עשו שכ"כ טרח יצחק אבינו לקרבו תחת השכינה ולברכו כמ"ש ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו לפי שיצחק הוא צד שמאל שהוא גבורה גם עשו הוא מצד שמאל של יעקב והיה נמשך מתוך יסוד עליון דאבא.
גם תראה כי עשו נאחז ביסוד אבא מבחי' אחוריים שלו שהם יו"ד יו"ד ה"י כו' שהם גימטריא קפ"ד ועם י' אותיות גמטריא צד"ק ורוצה להתאחז ביעקב שהארתו מרובה כנ"ל ורוצה להתקרב אליו ואז בהתקרב אליו ובהתחבר צד"ק עם יעקב נעשה עש"ו שהם שוין בגימטריא ועיין במ"ש לעיל בשמו של יעקב שהוא גימטריא ב' שמות אלקים עם י' אותיות שבהם.
גם נתבאר בפסוק כי שרית עם אלקים ועם אנשים וגו' ומן ב' שמות אלהי"ם אלו היה רוצה עשו להתאחז בהן להיותן בחי' דינין וז"ס פסוק אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו וכבר נת"ל ענין ב' יציאות אלו שיש ביעקב.
ועם זה יובן תשלום הפסוק כי כוונתו לספר כי אחר שיצא יצא יעקב ב' יציאות ונעשה יעקב יעקב עד מחוץ לז"א בשורה החצונה אז שם עשו בא מצידו ג"כ ועומד בצד השמאלי של יעקב ועי"ז נעשו שניהם אחים ממש תאומים זה עם זה.
ואמנם קשה לפ"ז כי הנה כפי זה הביאור מדבר זה בעת לידתן ויציאתן לאויר העולם וכפי פשט המשך הפסוק נראה שמדבר אחר זמן הרבה בעת נטילת הברכות.
אמנם ביאור הענין הוא כך והוא סוד גדול ונעלם בענין זווג זו"ן כי יש תימה גדולה כפי הנ"ל כי הרי יעקב עומד בפני ז"א כנ"ל וא"כ כאשר מזדווגים זו"ן פב"פ היכן יש מקום לנוקבא דז"א לעמוד שם.
והנה תשובת שאלה זו רמוזה בפסוק ועשו אחיו בא מצידו. והענין כי בזוהר שיר השירים בענין אלפ"א ביתא דא"ת ב"ש בארוה שם בענין הזווג של זו"ן ואיך הקליפות מתרחקים משם בעת ההיא ונמצא כי כאשר רחל נוקבא דז"א באה להזדווג עם ז"א אז עשו שהוא בחי' קליפה אע"פ ששורשו הוא בקדושה כנ"ל הנה יוצא והולך אל השדה ההוא של החיצונים כנודע בסוד כי בשדה מצאה שהוא מקום מדור כל הקליפות הנקרא סטרא דחרובא כנזכר בזוהר ולפי שעשו נוטה אל הקליפה לכך הולך אל השדה שהוא לצוד ציד ואז יעקב יורש מקומו ולוקח ברכתו שהיא בחי' אותו הארה שהיתה נמשכת לו מן היסוד דאבא בהיותו עשו בצדו של יעקב ועתה לוקחם יעקב כל אותן הברכות. ואמנם לקיחת הברכות במרמה יובן כמ"ש בזוהר שיר השירים כי אין סט"א הולך משם רק ע"י מרמה ותחבולה שעושין לו שמכריזין שיבואו כל פמליא של מעלה לראות בכבוד המלך.
והנה הקליפה הנקרא מלך זקו וכסיל לא יחפוץ בתבונה לראות בכבודו של מלך ואדרבא הולך מדעתו ומתרחק משם ובין כך ובין כך מזדווג המלך במלכה ויעקב לוקח ברכותיו נמצא כי אלמלא ידע שכונתן הוא להזדווג לא היה הולך משם כדי לקחת חלק מן השפע ההוא הנשפע אז וזהו המרמה שמרמין אותו ואז עי"ז לוקח יעקב העליון ברכותיו של עשו כי הנה אז יעקב הולך במקום עשו ושם מקבל הארותיו שהוא סוד הברכות ואז נשאר מקום יעקב פנוי ושם באה רחל אשר היתה עומדת אב"א וחוזרת עם ז"א פנים בפנים בהיותה עומדת שם במקום יעקב ואז מזדווגים יחד באופן שאין מקום לרחל לעמוד פב"פ עם ז"א להזדווג עמו עד אשר ילך עשו אל השדה של חורבה כנודע ואז יעקב יורש מקומו וברכותיו והארותיו ואז רחל עומדת במקום יעקב והבן הקדמה זאת.
ואמנם אין ענין זה רק אחר שמתו כל דור המדבר כי אז נתבטל הארת דור המדבר הנקרא ג"כ לאה אשת יעקב כנ"ל. ובזה אין הפסק בין רחל העומדת במקום יעקב אל הז"א כדי להזדווג עמו שאין שם בחי' דור המדבר כדלקמן בע"ה. אבל כל זמן שהיו דור המדבר קיימים היה אותו הבחי' של לאה אשת יעקב הנקרא דור המדבר ששם במקומה ולא היה זווג לרחל עם ז"א הנקרא ישראל אבל הזווג היה מן יעקב עם בחי' לאה הזאת הנקרא דור המדבר כנ"ל.
והנה אחר שנזדווגו רחל עם ז"א אז עשו חוזר ובא מצידו מן השדה ונכנס במקומו כי לא הלך משם רק ע"י מרמה שרימו אותו כנ"ל כדי שלא יקבל את הברכות הניתנין בעת הזווג וכאשר חוזר ורואה ומרגיש בדבר כי הכל היה במרמה כדי שיקבל יעקב הארותיו וברכותיו ויהי אך יצא יעקב כו' ועשיו אחיו בא מן השדה וישב בצדו של יעקב כבראשונה ששם הוא מקומו ואז מרגיש איך יעקב לקח ברכותיו במרמה ואז צועק בקול מר על מה שרימוהו כי הוא לא חשב שיזדווגו אז שאלולי כך לא היה הולך כנ"ל :
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |