פתיחת התפריט הראשי

הקדמהעריכה

אני הצעיר חיים וויטל ראיתי לחבר דרך קצרה בענין ציור עולמות תחתונים וג"ע וגיהנם בקיצור מופלג מאד ראשי פרקים וצריך שתדע תחלה מה שהודעתיך בחיבורי הגדול אשר שם הודעתיך השתלשלות כל העולמות מא"ס עד המלכותכ נוקבא דאצילות ושם הודעתיך שעצמות אור יושר הפנימי דמל' הוא מלביש כל הבחי' היושר מא"ק עד ז"א הן בחי' עצמות הן בחי' כלים וכלים דנוקבא ז"א מלבישים עצמות שלה בכל בחי' כמש"ל והכל בחי' יושר ואח"כ ג' עולמות בי"ע מלבישים על היושר שלהם את עצמות וכלים דנוקבא דאצילות בכל בחינותיהן ואח"כ על כל בחינות אלו דבי"ע מקיף עליהם אור ישר בבחי' אור מקיף דנוקבא דאצילות ועל מקיף זה בחינת העגולים של נוקבא כו' עד שנמצא שעל הכל מקיף אור הא"ס וכל העולמות בתוכו כגרגיר חרדל בים אוקיינוס. ונמצא הכלל העולה בקיצור שהא"ס מקיף כל העולמות בהשואה גמורה ומצד הא' שהוא הנקרא עתה ראש א"ק נפתח צינור א' ונמשך אור א"ס ביושר מעילא לתתא תוך א"ק כולו ושם נפסק כולו בסיום אדם הנ"ל נמצא שהא"ס מאיר בעולמות כולם בב' אופנים מבית ומחוץ. מחוץ הוא סובב כל העולמות ומבפנים הוא תוך הא"ק הנ"ל אשר הא"ק זה הוא פנימי מתלבש בתוך העולמות כולם ונמצא שפנימיות עולם עשיה בבחי' היושר הוא החיצון שבכל הפנימיות שבכל עולמות כולם והעיגולים של העשיה המקיפים על הפנימיותם שהוא היושר שלהם הם העיגולים היותר פנימית שבכל עיגולי העולמות כולם נמצא שאור היושר הפנימי' של העשיה הוא יותר רחוק מאור הא"ס הפנימית המתלבש תוך הא"ק ואור העגולים שעל העשיה הם יותר רחוקים מאור א"ס המקיף כל העולמות ובזה תבין גדרי מעלות כל העולמות כסדרן כי א"ק בין בבחי' הפנימית והיושר שלו בין בבחי' העגולים שלו הוא דבוק בא"ס תכלית הדביקות ואחריו הוא אצילות המתרחק בין בבחי' העגולים בין בבחינת יושר מא"ס ואינו יונק אלא ע"י א"ק וכיוצא בשאר העולמות עד שנמצא שעולם עשיה הוא תכלית ההרחקה מא"ס הן מצד הפנימי הן מצד המקיפים. גם תבין איך האור א"ס הוא פנימי וחיצון ואו"פ הוא היוצא לחוץ ואור המקיף נכנס בפנים וע"י מתקיימים כל העולמות ושמור כלל זה הנ"ל היטב כדי שתבין כל מה שנכתב אח"כ בע"ה. ונבאר עתה סדר ג' עולמות בי"ע בקיצור ע"ד הנ"ל שהיושר של הבריאה מלביש ליושר נוקבא דז"א דאצילות ויושר דיצירה מלביש ליושר דבריאה ויושר דעשיה מלביש ליושר דיצירה ואח"כ או"מ דיושר דעשיה מלביש ומקיף על יושר פנימי דעשיה ועגולי העשיה מקיפים על מקיף דיושר דעשיה ומקיף דיושר דיצירה מקיף על עגלי עשיה ועגולי של יצירה על מקיף דיושר דיצירה ומקיף דיושר דבריאה על עגולי יצירה ועגולי בריאה על מקיף דיושר דבריאה ומקיף יושר נוקבא דאצילות מקיף על עגולי של בריאה כו' וכיוצא בזה עד עגולי א"ק נמצא עתה כי כדור הארץ הזו התחתונה אשר בה אנשים ובהמות וחיות הוא בחינת כלים דעשיה שהם היותר חיצונית שבכל העולמות כולם מבחינת אור יושר פנימי ואח"כ מקיפים השמים והרקיעים אשר על הארץ הזו שהיא בחי' אור מקיף דיושר דעשיה ועליהם יקיפו השמים אחרים שהם אור מקיף עגולי העשיה ועליהם שמים ורקיעים אחרים דמקיף יושר דיצירה כו' עד שנמצא שמי שמים העליונים שהם הרקיעים דבריאה כו' עד כלות כל העולמות כנ"ל והבן זה היטב וזכרהו כי האו"פ שבתוך כל היושר שבכל העולמות הוא נוקב ועובר ונמשך באמצע הרקיעים כולם מעילא לתתא והוא בנקודה האמצעית של כל רקיע ורקיע ומשם מתאחז הרקיע ומתעגל ומתפשט סביב סביב. וביאור הענין דע שהכל הוא כמין פרצוף אדם אשר בתוכו העצמות וחוצה לו הכלי שהוא גוף ודרך הכלי עוברים ונוקבים האורות מנקבי הראש ונמשכים סביב לכלי כעין עיגולים ולכן כל הי' עגולים שבכל בחי' כולם יוצאין מן הראש ומתעגלים סביב כלי (כל) האדם ואחיזתן הוא בשיעור הראש שהם ג"ר ושאר הגוף שהם ז"ת אין העגולים נאחזין בהם כלל אלא מקיפים מרחוק סביב וכבר ידעת שהעגולים גם בהם יש עצמות וכלים ואור מקיף כמו שיש ג' בחי' אלו באור יושר כנ"ל. גם צריך שתדע שכמו שבכל העולמות הנה מלבד העצמות שבתוכו המתחלק לנרנח"י גם בכלים שלו שהוא הגוף יש כל ה' בחינת אלו שיש כלים פנימים וחיצונים והכל נקרא כלי ומלבד הגוף עוד יש לו בחינת מלבושים אחרים שהרי העתיק הנ"ל נעשה א"א לבוש אליו וכן כל בחי' נעשה לבוש זה לזה וזה לזה עד שנמצא שעולם העשיה נעשה לבוש אל כל העולמות ויש שינוי א' בעולמות העליונות לג' עולמות תחתונים האלו שהם בי"ע כי כל העולמות העליונים הכל הם קדושה אחת ואלהות אחד ואין בהם פירוד ח"ו אך ג' עולמות אלו בחי' הנשמות שבהם הנקרא אלהות אך מרוח ואילך רוח ונפש וגוף ולבוש שבכל ג' עולמות אלו אינן אלהות אלא נקרא שרפים וחיות ואופנים וכסא וכיוצא בין בבריאה בין ביצירה בין בעשיה והבן זה היטב וע"ש בהיכלות פרשה בראשית ופרשה פקודי תמצא שמות הרוחין והחיות שבכל היכל ורוחין הם סוד בחינת הרוח שבאותו היכל והחיות הם בחינת נפש והשאר הם כלים והלבושים נקרא שרפים ומלאכים וממונים וכיוצא ואלו היכלין הנ"ל הם בבריאה ועד"ז ביצירה ושמור כלל זה ותבין בכ"מ שתמצא בהיכלין דבי"ע מלאכים כו' הם האיברים של הגוף או הלבוש של היכל ההוא. ודע שבכל היכל והיכל יש כמה בחי' כי כל ספירה אתכלילת מי' וי' מי' עד דלית סוף וכעד"ז הוא בכל הבחי' הן בעצמות הן בכלים הן בלבושים ולזה תמצא רבוי המלאכים שאין להם מספר וכן שמות הקדושים כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה. וגם תדע חילוק אחר שבבי"ע זולת אשר נקרא עולם הפירוד כי מבחינת הרוחין שבהן מתחיל הפירוד שאינם אלהות כנ"ל גם יש שינוי אחר שבאצילות אפילו הלבושים נקרא אלהות וקדושה אך בבי"ע יש חילוק בין הכלים ולבושים כי יש כלים ולבושים מסטרא דקדושה ויש לבושין מסטרא דמסאבתא המלביש על כולם ולכן ג' עולמות אלו נקרא עץ הדעת טו"ר לכן המלכות דאצילות בהתמעטה וירדה להתלבש בתוכם אז נקרא עץ הדעת טו"ר והבן זה והוא בהיות רגליה יורדת מות אל המקום אשר המות נמצא שם בלבושים והנה לבושי דבריאה דמסאבא מקיפים על כל לבושי דכייא דבריאה וכן לבושין דיצירה ועשיה וההפרש הוא שבבריאה הקליפה מועטת מן הקדושה ונפרדת ואינה נדבקת וביצירה הקלי' והקדושה בשיקול א' ואינן מתערבים ובעשיה הקליפה מרובה על הקדושה ומעורבים טו"ר בבחינת הלבושים ולא בבחינת הכלים והעצמות ח"ו והבן זה היטב ואל תטעה גם צריך שתדע שכנגד כל בחינה ובחינה מלבושי הקדושה שם כנגד הבחינה כמוה מסאבא ממש סביב מבחוץ בכל בחי' בי"ע ולכן ז' היכלות מסאבא שבפ' פקודי הם בבריאה סביב היכלי דקדושה וכיוצא בזה ביצירה ועשיה ועיקר האמת הוא כך שבכ"מ הקליפות הם יושבים ומסבבים ומפסיקין בין פנימיות היושר של הנוקבא של כל עולם ועולם דבי"ע ובין או"מ שלה דיושר ואחוריהן לאו"מ כי אין להם יכולת להסתכל בו ופניהם לאו"פ דנוקבא לינק משם ע"כ המלבושים כולם מבחוץ ודרך זה יונקים הקלי' מכל אורות הנוק' ומארות ז"א ג"כ המתלבש תוך נוקבא אך באורות אמא המתלבשת תוך ז"א אינם יונקים כלל והבן זה ומה עשה המאציל ית' שם החשמל שהוא הלבוש היותר חיצון של בינה שזה לא נתלבש בפנים ונשאר בחוץ ומקיף לזו"ן ע"כ מלבושיהן ואין הקלי' יכולין לינק אז משם ובהסתלק אמא אז מסתלק גם החשמל והחצונים יונקים מזו"ן וז"ש כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף ע"כ הקדמה:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


פרק אעריכה

בעולם עשיה:עריכה

ונבאר עתה דרך פרט בכל העולמות ובתחלה נבאר בכללות. הנה עשיה כוללת י"ס אמנם כשנעריך אותה אל ערך העולמות שעליה תקרא מלכות של העולמות ההם אמנם היא מתחלקת לי"ס עתיק א"א כו' וכל ט"ס הראשונים הם למעלה בבחינת שמים ומלכות שבה היא סוד הארץ התחתונה הזה ולפי שידעת שכל ספירה כלולה מי' לכך גם היא נחלקת לז' ארצות כנזכר בזוהר פרשה ויקרא כנגד ז' רקיעים כי רקיע העליון והארץ העליונה כל אחד מהם כוללת הג"ר מהם והנה מלכות דעשיה נחלקת לי"ס והם שבע ארצות זו למעלה מזו ובין כל אחד ואחד שמים ורקיע כנודע והם סוד אורות מקיפים שבכל עולם ולבושים כו' ובארץ זו העליונה שלנו הם ג"ר של מלכות דעשיה ובהכרח שארץ הזו היא כלולה מי' והיא צורת אדם א' לכן הארץ יש לה פה אזנים טבור וערוה כו' הנה היסוד שבה שהיא הנקודה שבה היא מקבלת השפע מהשמים שעליה היא ארץ ישראל נקו' אמצע הישוב וסוד ערוה הדבוקה אליה היא ארץ מצרים הסמוכה לה. וז"ס כי ערות הארץ באתם לראות ולכן גלותם הקודם היה למצרים (קדם גלות מצרים) ומשם נכנסו לא"י אחר כך והבן זה (וז"ס) (ומשם) בבואם דרך מדבר בין מצרים ובין א"י הלכו במדבר אחורי א"י כנגד נקו' האחור שמשם נשפעים החצונים ושם יסוד דסט"א נקודה האמצעית של החורבה וז"ס נזורו אחור וגם ז"ס ענין פעור אשר הוכרח משה להקבר כנגדה להטרידה כמארז"ל וז"ס הסט"א המלביש את העשיה בבחי' לבושים כי הארץ הם לבושים החיצונים דמל' דעשיה ועליה מקיף סט"א. ועיקר ס"ד הענין שעיקר סוד הארץ הזו היא בינה של מלכות דעשיה הנקרא גם היא ארץ בערך החכמה והמלכות שבה היא א"י וכנגדו הוא נקודת סט"א כנזכר זוהר פ' תצוה דקפ"ד ע"ב וכנגד נקודת הטבור שהוא ממש אמצע כל העולם ולא של הישוב לבדו כמו א"י היא הבינה שבבינה דמלכות דעשיה והיא ג"ע הארץ והעדן הוא חכמה שבה והנהר הוא הדעת וכבר ידעת שהבינה אחוזה בימין כנזכר בתוספתא פרשה וארא בינה להט החרב המתהפכת מדינא לרחמי למיהב לצדיקייא אגרייהו בעלמא דאתי ומלכות להט החרב המתהפכת מרחמי לדינא לרשיעייא בעלמא הדין. וסוד הענין שהנה ארץ הזאת יש בה פרצוף כנ"ל ויש בה זרועות והנה בינה כל רחמי דילה נותנת לעלמא דאתי לג"ע הארץ שהוא זרוע הימיני לכן ג"ע הארץ הוא לצד דרום הישוב באמצע העולם ממש וכנגד זרוע שמאל הוא גהינם הארץ לצפון הישוב אלא שהוא נחלק לז' מדורין נגד ז' ארעאין כנודע כי בארץ התחתונה שהיא מלכות דמלכות דעשיה תמן להט החרב לרשיעייא. ובזה תבין שגהינם הוא זרוע שמאל והיא צפון והיא מלכות וג"ע הוא בדרום ימין והוא זרוע ימין והיא בינה דמלכות לכן כמו שיש וורידין ומקרות אל רחם האשה כן לכל האיברים יש לה וורידין ההולכים (כן הארץ יש לה וורידים ההולכים) אל זרוע ימין והם הדרכים הפתוחים מא"י לג"ע שהוא דרך חברון במערה האבות כי חברון הוא בדרום ירושלים וכנגדם פתח לגהינם כמ"ש ותנור לו בירושלים והנה בהיותם זרוע ימיני לדרום וזרוע שמאל לצפון ודאי שפניה למזרח ואחוריה למערב וראשה לשמים שהם ט' ספירה שבה כנ"ל ולכן נברא אדה"ר הזכר פניו למזרח ובאחוריו נקבה פניה למערב וז"ס שכינה במערב. ואחר שביארנו ג' פרטיות אלו בכללות שהם הארץ וג"ע וגהינם נבאר פרטות ג"כ. ונתחיל בענין הארץ כבר ביארנו שהארץ הזאת היא מלכות (דמלכות) דעשיה ויש בה ז' ארצות ובכל ארץ וארץ יש בה ספירה א' מי"ס דמלכות (דמלכות) דעשיה ובכל א' מהם נר"ן וגוף דעשיה ולבושים והלבושים היותר חיצונים הם ד' יסודות ארמ"ע והם נקרא אחוריים של כל בחינת העשיה ובאלו האחוריים נאחזין הקלי' הנקרא אלקים אחרים מלשון אחוריים וכל השדים וכל מקטרגים הם פה שהם תכלית הזוהמא שכמו ששהארץ תכלית החומר של הקדושה כן הסט"א שבה תכלית הטומאה ובארץ הזו העליונה ג' ספירות עליונות דמלכות הנ"ל דוגמת היכל הז' הנקרא ק"ק וכנגדן ג' קלי' עליונים דמלכות דעשיה לכן אויר העולם נחלק לג' אוירין כנודע בשימושי דהיכלין ועיין בפ' בלק דקצ"ד והם ג' מיני אוירין וכל בחי' החיצונים שבהן זו למעלה מזו ובתוך אלו האוירין מתלבש או"מ של המלכות דעשיה ונקרא אוירא קדישא אשר נזכר בזוהר פ' ויקהלדר"א ויש שם עצמות וכלים עצמות הם שמות מפורשים אשר שם באוירא והכלים הם המלאכים וכ"ז נגד אויר הקדוש הישר המקיף ואויר הטומאה המקיף אף בארץ עצמה שבתוכה או"פ תוך בהמ"ק כנגדה יש טומאה פנימים והם השדים הנמצאים בבתי כסאות ובנהרות וכיוצא בזה ואמנם הארץ בעצמה שהוא המלבוש כמ"ש כלבוש תחליפם ויחלופו אינם בהשוואה א' כי איברים החצונים הם ארצות ע' עמים ונגד האויר ההוא ים אוקיינוס מקיף ואיברים פנימים הם א"י ובהמ"ק וק"ק הוא נקו' היסוד שבה הפנימי ששם ארון וכפורת יסוד דדכורא נגנז ומשמש בה וג בהמ"ק בעצמו שהוא היסוד שבה כלול מי"ס ויש בה עזרות ולשכות כו' והראש הוא ק"ק והגוף הוא ההיכל שבו שולחן ומנורה ומזבח הזהב שהם חג"ת צפון דרום מזרח והאולם הוא נה"י שהם יכין ובועז שני עמודים וגפן זהב הנותנת פירות כנודע שהם יסוד דיסוד והעזרות הם בחי' מלכות דיסוד כנודע ועד"ז תקיש אל כל בחי' ובחי' עד אין סוף ותכלית וסוד האוירין קדישין של הארץ נתבאר בפ' ויקהל דר"א כי האוירין הם אור מקיף הארץ וכלולין ג"כ מי' ונחלקין לד' מזרח מערב צפון דרום ושם נתבאר שמות האורות ושמות הממונים שהם הכלים של האורות וכל מלאך ממונה על כמה רבואות חיילות כי כל דבר נחלק לניצוצין רבים וכולם דבר א' ומזה תבין ותקיש לכל המקומות מה ענין הממונה וכמה חיילין תחותיה וכנגדם השדים יש בהן ד' יסודות נגד ד' רוחין יש שדים מעפר ויש ממים ויש מאש ויש מרוח וכ"א נמצא במקומו הראוי לו:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


פרק בעריכה

באור שמים דעשיה:עריכה

הנה י' רקיעים הם ונזכר פ' ויקהל והם סוד ט"ס עלאין דעשיה כנ"ל ונוסף בהם וילון הוא נגד עטרת היסוד המכניס ומוציא והבן זה שאינו משמש כלום אלא כניסה ויציאה והרקיע הוא יסוד דעשיה ובו קבועים חמה ולבנה כוכבים ומזלות וילון הנ"ל הוא מכסה ליסוד זה כי יסוד נקרא בוקר ועטרת היסוד שהוא בחינת דוד חופה בסוד בוקר אערך לך ואצפה כנזכר פ' בלק דר"ד ולכן דוד לא היה לו חיים כי וילון לית לה מגרמה כלום והבן זה לכן נכנס שחרית ויוצא ערבית בסוד ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה דאתכסיא ביממא ואתגליא בליליא ובזה הרקיע יש בו כל הט' גלגלים המקיפים העולם והם שהזכירו הפילוסופים בספריהם ובז"ת הם ז' כוכבי לכת ובח' שאר הכוכבים והי"ב מזלות ובט' גלגל היומי המקיף כולם בכ"ד שעות ממזרח למערב וכל אלו הט' גלגלים קבועים ברקיע רמז לדבר ויתן אותן אלהים ברקיע השמים ולא אמר ברקיעים וזה יובן מברייתא דשמואל הקטן שכתב שהרקיע עשוי כאהל כמ"ש בפרקי ר"א וקאמר אח"כ שהגלגלים סובבים ובזה יצדקו דברי חכמים הם התוכניים והבן זה ואלו הגלגלים הם י' בחי' יסוד דעשיה ולמעלה מהם שחקים כו' עד ערבות כו' וכ"ז בעשיה ואלו הם הז' רקיעים שנתבאר בספר הרזים בסוד המלבוש. ודע שאלו הרקיעים הם כולם בסוד העגולים דעשיה ובהם עצמות וכלים ואורות מקיפים ויושר הכל זה תוך זה וסביב כל א' מהם יש ג"כ רקיע דס"א שהם אחוריים ואלו אינם נקרא שדים ומזיקין אלא מקטרגים סטרא דמסאבותא ובכח אלו היו דור אנוש עובדין לחמה ולבנה ולאלקים אחרים שכבר ביארנו שכל עשיה מעורבת מטו"ר בסוד הלבושים לבד ולכ יש מלאכים שהם בחי' לבושים והם טו"ר לכן אסור להשתמש בקבלה מעשיות וכנזכר בתיקונים תקון ס"ו דצ"ז ודף ק' וכ"ז עולם העשיה נק' עולם האופנים סנדלפו"ן כי הוא סנדל של השכינה והשכינה מבפנים וזהו סנדלפו"ן כי השכינה נקרא רגל בסוד והארץ הדום רגלי וזהו סנדלה והבן זה. אמנם סוד אור היושר הוא באמצע הרקיעים כולם בנקודה האמצעית של כל רקיע ורקיע כנ"ל בהקדמה ונמשך עילא לתתא ושם באמצע יש ז' היכלין קדישין דעשיה וכנגדן ז' היכלין דמסאבא כולם בבחי' יושר כמ"ש ג"כ ברקיעים שהם עגולים כנ"ל וכמו שהוא למטה בארץ כן הוא למעלה שכל מה שהוא נגד א"י הוא קדושה וסביביו ארצות עמים וכן נגד ג"ע הארץ יש למעלה ברקיע בסוד זרוע ימין שהוא מכון לשבתך פעלת ה' ונגד גהינם זרוע שמאל הארץ מוון למעלה זרוע שמאל ששם הקלי' נאחזין ושם מדורין דילהון ונגד א"י יש פתחי הרקיעים נזר פרשה ויקהל דר"א ע"ב ובסיום שער ההוא יש פתח א' הנקרא מגדו"ן אך באמצע השער ההוא שהוא נגד א"י יש פתח גדולה וסביב פתח ההוא יש ע' שערים שמשם נזונין ע' אומות מתמצית פתח ההוא ובאותו פתח יש פרות דקדושה דלא שביק לסט"א שיזונו משם נזר פרשה תרומה קמ"א והוא לבוש ג" אלא שהוא קדוש לן אין הקדושה מתגלית בזמה"ז וגם הפתח הזה הוא באמצא הרקיע ונשפע אח" לארץ התחתונה דרך פתח ההוא ויש ג"כ פרוכת אחר לעכב סט"א שלא ינס לא"י וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחי' היסוד שבמלכות נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסייא קדישא ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולין למעלה בלילה ואע"פ שאמר בפרשה ויקהל דר"א ע"ב שהתפלות סלקין במזרח ומערב כו' זהו בעליית האוירין אבל אח"כ כולם נכנסים תוך פתח ההוא האמצעי והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועים לכן תמיד הפתח מכוון נגד א"י אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים ונמצא כשאנו אומרים שרקיע קבוע על אלו הרקיעים ושאנו אומרים גלגל חוזר הוא הגלגל ולא הרקיע ור"א ור"י אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב שהוא המזל שבו ואמרו שכל מזל חוזר ורקיע קבוע וכן הוא האמת כי גלגל וכוכב שבו הכל נקרא על שמו ע"ש הכוכב כי הכוכב הוא נקודות הגלגל ונשמתו וגלגל הוא גוף בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ"ל וזהו הטעם שאינו נזכר ברדז"ל תנועת גלגל אלא תנועת כוכב לבד ורקיע קבוע במקום אחד כאהל:



עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


פרק געריכה

ביאור ג"ע הארץ כבר נתבאר שהוא נקודת האמצעי של קו שוה היום של כל העולם והוא לדרום א"י והוא נגד בינה דמלכות עשיה כנ"ל שהוא עולם הבא הצפון לצדיקים לעה"ב ונודע שהס"א אין לה אחיזה בבינה ולכן אין סט"א בג"ע משא"כ בבהמ"ק שאע"פ שהוא נקודת היסוד הוא יסוד דמלכות וג"ע הוא בינה דמלכות ונודע שהחצונים אין להם אחיזה בבינה וגם בחסד שהוא זרוע ימין אך ביסוד דנוקבא לפעמים יש בהם דם נדות ח"ו שהוא ימי החורבן שאז שלטה בה סט"א ובכלות הדם תכף אזלא לה וכן כשיש הלנת מת בירושלים אך לא בעיקרו אך בג"ע אין לה אחיזה כלל. ואמנם קרקע הגן שהוא הארץ שלו שהוא בינה דמלכות נוגעת ואינה נוגעת בזאת הארץ שלנו והיא יותר זכה במאד מאד כערך היסוד אל בינה ורקיעים שלה הם ט"ס ראשונות שלה ע"ד שבארנו בעה"ז שלנו והנהר הוא היסוד שבה ועץ החיים הוא ת"ת שבה ועץ הדעת עטרת היסוד שבה שהנהר יוצא מתחתיו ועץ הדעת סמוך לו ולהיות ג"ע ארציי יש בו קצת אחיזה כל שהוא משם להחצונים והוא טו"ר אלא אין נכנסין בתוכו ובחטא אדה"ר גרם שיכנס הנחש עד עץ הדעת ונגע בו וצעק העץ ואמר רשע אל תגע בי והיה האתרוג שהוא נגד עטרה כמבואר אצלינו בסוד הלולב שהוא עץ החיים ע' תמרים ע' ענפים י"ב עיינות י"ב שבטים ושאר ספי' אשר שם הם שאר עצי הגן כמ"ש מכל עץ הגן אכול תאכל והיכל קן צפור שבו משיח בין לאה העליונה היא בינה שבינה מבחי' המלכות שבה בסוד והאם רובצת והרקעים ט"ס עלאין דילה ובאמצע אותן הרקיעים נקודה חדא הנקרא עדן שהוא חכמה ובו כלול כתר ובזה נשלם כל הי"ס דמלכות דעשייה ולהיות רקיע הגן הנ"ל בחי' הדעת ונקודת אמצעי חכמה עדן והוא בסוד זרוע ימין שאין בו קליפה לכן רקיע זה יותר מעולה מרקיע עה"ז כנזכר פרשת ויקהל דר"ט שנעשה מאש ומים עלאין והנה זה הרקיע הוא תוך הרקיע דעה"ז דעשיה והוא רקיע החופף נגד הגם ולא יותר והוא תחת הרקיע דעשיה דבוק עמו בתוכו וז"ש שם עביד מינייהו מתיחו דרקיעא חדא ומתחבר גו רקיע אחרא ולא אמר ברקיע אחר אלא גו רקיע ר"ל הוא בתוכו ממש ומחובר עמו וז"ש כד עביד קב"ה רקיע אייתי אש ומים כו' עד דמטי להאי אתר דגנתא דעדן ויתבי פי' כי נטיל אש ומים מבחי' כסא דבריאה ומשם בלבד הוא השתלשלותו ועשה מהם שמים דעה"ז עשר יריעות וז"ס אתפשטו ר"ל זה לתוך זה עד דמטי להאי אתר ולא ירדה יותר ואח"כ הביא אש ומים עלאין מושפעים מחו"ג דאצילות ומהם עשה הרקיע דעל גנתא גו האי רקיע אחרא הנ"ל בתוכו ומכח סיבוב הרקיע שעל הארץ הזאת שהוא על הרקיע ע"י מוסבב ג"כ רקיע ג"ע תרין זמנין בכל יומא כנזכר פי' ויקהל דר"י ע"א ושיעור זה הרקיע מכוון נגד שיעור הגן ולא יותר ובזה רקיע יש ד' גוונין חורא בדרום סומקא בצפון ירוק במזרח אוכם במערב ובאלו הד' גוונין שב' רוחות הרקיע יש ד' פתחין ובכולין יש נהורין כפי אותן הגוונין ונמשכין כל הד' נהורין מפתחא דאמצעיתא ובתוך נהורין ההם באמצע כל א' וא' יש אות א' גנוז שם והם בחי' ד' חיות הקודש של אותו רקיע שהם חו"ב תו"מ שבדעת והם אות ב' במזרח ולזמנין אתחזייא אות א' ואות מ' בדרום ואות ג' במערב ואות נ' במערב והם שרשי הד' חיות הנאחזין בדעת הוא הרקיע הזה הנקרא רזא דאורייתא ולפי שבמזרח כלול צפון ודרום לכ כאשר גובר בו החסד נקרא רפאל וכשינק מהדין נקרא בוא"ל כנזכר פרשת תרומה קמ"ז ובדרום מיכאל ובצפון גבריאל ובמערב נוריאל ורקיע זה להיותו סוד הדעת נשרשים בו כל כ"ב אותיות התורה דוגמת יסוד תחתון ומטל עליון הנמשך מג' מוחין דעתיקא לרישא דז"א משם נמשך אל הדעת הזה בכ"ב אתוון אלו כי ג' מוחין הם סוד יה"ו מלא באלפין כי כן הז"א בחינת אלפין והם גימ' ט"ל ומשם יורד המזון אל הנשמות שבג"ע הארץ כי התורה הוא המזון והמצות הם הלבושים והבן זה כמ"ש במקומו ובזה הרקיע שהוא סוד הדעת ממנו נמשך עמודא חדא והוא סוד חוט השדרה היורד מן הדעת מבחי' יסוד שבו שהוא פתחא אמצעיתא ונמשך עד קרקע הגן היא מלכות ומשם עולין ויורדין הנשמות תדיר ובו ג' גווני קשת כי היסוד קשת איקרי הכלול מחג"ת ג' גוונין אילין וכפי שורש הנשמה עולה בא' מאותן הגוונין ובעת הזווג שהוא בריש ירחא ובשבת אז מתגלין ג' נהורין מחג"ת שבדעת ונגלין להאיר בג' גוונין דבההוא קשת שהוא העמוד ואז עולין בו הנשמות בסוד מ"נ אל זה הרקיע דעת דנוקבא ומשם מקבלים טפת מ"ד ומאירין ומתענגים שם וזה השעשוע האיתי הנזכר תמיד בזוהר וז"ש פ' ויקהל דר"י כמה דהאי נהר אתפריש ונפיק כו' הכי נמי מגו פתחא כו' ר"ל שכמו שהנהר שהוא בחי' יסוד התחתון הוא כולל כל ד' בחי' ולכ אתפרש לד' נהרין דגנתא כן האי פתחא דאמצעיתא שהוא יסוד הדעת העליון שהוא הרקיע גם הוא חד נהורא שם באמצע ומשם יפרד לד' נהורין בד' פתחין האחרות כנ"ל כי זה העמוד הוא באמצעיתא ויורד עד עץ החיים שגם הוא באמצע הגן והוא בחי' הת"ת ומתחת עץ החיים יוצא האי נהר שהוא היסוד הרי שהנשמות נכנסין דרך האי נהר ומשם נכנסות תוך עץ החיים ומשם עולין דרך האי עמודא לפתחא דאמצעיתא עד העדן שהוא חכמה דנוקבא דעשיה ואז סליק תמן מ"ן בסוד המחשבה ההוא וכדין צדיק העליון דיצירה אריק בה מ"ד והוא שעשוע דנשמתין וז"ש כדין אלביש קנאה מנהורין דחד צדיק עילאה כי יסוד דיצירה הוא נהורא עילאה דאצילות כנודע דו"ס מקננן ביצירה וההוא נהורא דצדיק עלאה מלביש קנאה ובא להזדוג עמה:


מ"ב החילוק שיש בין עה"ב ובין לעתיד לבא ששניהן באמא אך יש בינה ותבונה והתבונה היא נכנסת בבחינת מוחין גו רישא דז"א ותבונה זו נקרא עה"ב כנודע שהנוקבא נקרא עולם ואמנם עולם התבונה זו בא תמיד בסוד מוחין ונמשך אל רישא דז"א וז"ש בספר הבהיר שאלו תלמידיו מהו עה"ב א"ל עולם שכבר בא פי' שכבר נמשך ובא ברישא דז"א ותמיד נמשך ובא עה"ב כתרגומו עלמא דאתי ופי' דאתי תדיר ואתמשיך ברישא דז"א אך בינה נקרא לעת"ל שעדיין לא בא אמנם עתידין לבא אח"כ שאז יגדל מעלת ז"א ויהיה לו תמיד מוחין דבינה ולא מתבונה וזהו ענין אמרם לעתיד לבא:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


עץ חיים-שער מג-פרק ד