פתיחת התפריט הראשי

ענף דעריכה

אחר שכתבנו בענפים הקודמים לזה בדרך קצרה ודרך כלל ענין הי' ספירות בכל מקום שהם -- איך יש בהם כמה וכמה בחינות -- נדבר בענף זה בקיצור ג"כ בחינת מדרגות העולמות אשר נבראו תוך מקום החלל הריקני הנ"ל (שאין דבר חוצה לו מן המקום הזה וכל העולמות כולם הם תוך המקום הזה).

ואל יעלה בדעתך כי הי' ספירות הנקרא אצלינו בספר הזוהר "י' ספירות דאצילות", אל תטעה לחשוב שהם יותר ראשונים וגבוהים מכל מה שנאצלו, כי כמה עולמות קדמו עליהם ולרוב העלמם לא שלחו בהם יד להזכירם בספר הזוהר אלא ברמז נפלא כאשר עיניך לנוכח יביטו ג' מאמרים מספר התיקונים בענין אדם קדמון לכל הקדומים (כמו שיתבאר בע"ה בענף זה). וכאשר כתוב בספר הזוהר פרשת בראשית (ח"א כג, א) וגם בתיקונים (דף קל"ד) וז"ל:  ת"ח כמה עולמות אינון סתימין דאינון מתלבשין ומתרכבין בספיראן כולי .

וגם מאמר א' הובא בפר' נח (ח"א סה, א), גם בפר' פקודי (דף רכ"ו ע"א ודף רס"ח ע"ב) וז"ל:  אר"ש ארימת ידי בצלו לעילא כו' ומרזא דמחשבה עילאה דלתתא כולהו איקרו אין סוף כולי . ואם תשים עיני שכלך לדייק היטב כל המלות המיותרות והכפולים והרמזים הנרמזים אל המבין במאמרים הנ"ל תפליא ותשתומם בראותך כמה מדרגות על מדרגות לאין קץ ומספר קדמו להי' ספירות הנקרא אצלינו בשם "י' ספירות האצילות". והמעיין בחיבורינו זה אם יזכה - ידע ויבין ויעמוד על מתכונתם, וכמו שיתבאר בענף זה בסוף:


והנה הגאונים הסתירום במתק לשונם וקראום "עשר צחצחות על [גבי] כתר עליון" וכיוצא בדברים אלו. ועם היות כי אין קצבה אל העולמות שבמקום הזה -- כי הם אלפים ורבבות -- עם כל זה נבאר קצת מה שיש בידינו יכולת לבאר במקום הזה דרך קצרה.

ובראשונה נתחיל לבאר פרט א' אשר הוא כולל ותופס כל מקום החלל הזה; אשר מן פרט זה מתפשטים כל העולמות כולם, ובו נתלים ונאחזים, וממנו הם יוצאים ונתגלים בחוץ, כמו שיתבאר בע"ה. אמנם הפרט הזה הוא נקרא בשם "אדם קדמון לכל הקדומים" אשר הוא קודם לכל הנמצאים כמו שיתבאר בע"ה, ולרוב מעלות האדם קדמון, לרוב גודל מעלתו והעלמו, לא שלחו בו יד להתעסק בספר הזוהר כי אם בקצת מקומות מועטים; ואף גם זה היה בדרך העלם גדול. ואזכיר קצתם:

  • בתיקונים (סוף תיקון י"ט דמ"א ע"ב)‏[1] וז"ל: א"ל אי הכי אשתמודע דאית אדם קדמון לכל הקדומים ואית אדם אחר כולי .
  • גם (ריש תיקון ע' דקי"ט) וז"ל: אמון מופלא רקם וצייר ציורא בהיכליה דאדם קדמון לכל הקדומים דאית אדם כולי .
  • גם (בתיקונים הנ"ל דקל"ב) וז"ל: אשכחנא ברזא דמתניתין בסתרא דסתרין טמירא דטמירין דאדם דבריאה דאיהו קדמון לכל הקדומים .


ונתחיל לבאר הענין. דע כי האורות הראשונים אשר נאצלו תוך המקום ההוא דרך הקו היושר המתפשט מן האין סוף הסובב את הכל (כנזכר בענף ב') הם בחינת הי' ספירות אשר חיבור כללותם נקרא "אדם קדמון לכל הקדומים" הנ"ל. והנה י' ספירות דאדם קדמון (הכוללים כל בחינות הנז' בענף ב' ג') הלא הם אלו:

  • כי בתחילה יצאו ונתגלו י' ספירות אלו בבחינת עיגולים - שהם בחינת נפש דאדם קדמון הזה.
  • ויש להם בחינת י' כלים בצורת עיגולים, ובכל כלי מהם יש פנימיות וחיצוניות, והכל הוא בחינת כלים.
  • ובתוך כל כלי מהם יש בתוכו עצמות אור פמימי הנקרא נפש מתלבש בתוכו ממש. ועוד יש בחינת אור מקיף סביבו, וגם הוא בחינת נפש, והכל בבחינת עיגולים.

והעיגול החיצון שבכולם אשר כל שאר העיגולים בתוכו - הוא דבוק וקרוב אל האין סוף; ואין סוף סובב עליו ומקיף סביבו. והעיגול הזה החיצון מכולם הוא המעולה והגדול שבכולם (כנזכר בענף ג') והוא בחי' "עיגול-כתר-דאדם קדמון". ותוך עיגול זה מתעגל עיגול ב' הנקרא "עיגול-חכמה-דאדם קדמון". וכן על דרך זה י' עיגולים, זה תוך זה, עד עיגול העשירי הפנימי שבתוך כולם, והוא נקרא "עיגול-דמלכות-דאדם קדמון". נמצא כי אלו הי' עיגולים דאדם קדמון הם מקיפים כל החלל הזה בתוך האין סוף, קרובים אליו. והאין סוף מקיף עליהם סביב.

ואמנם באמצע י' עגולים אלו נשאר מקום חלל אויר פנוי לצורך שאר הנאצלים ושאר העולמות אשר גם הם בחי' עיגולים זה תוך זה (כנ"ל בענף ג'). וכבר נתבאר ג"כ שם מציאות הויות הכלים איך היתה; כי ע"י צמצום שצמצם האין סוף עצמו נתמעט האור ונתגלו הכלים ואח"כ חזר האור להתפשט תוך הכלים ההם דאדם קדמון. ובזה אל תטעה חלילה כי באדם קדמון יש בחינת כלים ממש -- ח"ו, כי הנה בחינות כלים לא נתגלו רק מן עולם הנקודים ואילך כמו שיתבאר בע"ה. ומה שאנו מכנים אותם בשם "כלים" הוא בערך האור והעצמות אשר בתוכם. ואמנם הכלים בעצמן הם אור זך בתכלית הזכות ודקות והזהר. ואל תטעה עוד בענין זה:


והנה לאחר שנתגלו ויצאו בראשונה אלו הי' ספירות דאדם קדמון בחינת נפש [בתמונת עגולים] -- עוד יצאו י' ספירות אחרות בבחינת רוח דאדם קדמון הזה, בבחינת יושר, כמראה אדם, בעל קומה זקופה, כלול מרמ"ח אברים בציור קומה -- ראש וזרועות וכפות ידים גוף ורגלים. והוא מתחיל להמשך מן האין סוף המקיף דרך קו הנ"ל, ומשם ולמטה בציור אדם כנ"ל, כולל ג' קוים: ימין ושמאל ואמצע, ובהם נכללים י' ספירות יושר שבו (כנ"ל בענף ב').א

והנה אע"פ שראשית קו הזה -- שהוא צורת יושר דאדם קדמון -- מתחיל להתפשט מן האין סוף ובוקע ונכנס בין כל העגולים מצד גגותיהם העליונים, אל תחשוב כי כן הקו הזה נמשך ונתפשט למטה עד סיום כל העגולים מצד תחתיהם המתעגלים מתחת רגלי אדם קדמון דיושר. אמנם שעור התפשטותו אינו רק עד התחלת קרקעית העיגולים דעתיק יומין (שהוא בחי' פרצוף כתר דעולם האצילות כמ"ש במקומו), אשר העיגולים הנ"ל דעתיק יומין מתעגלים תחת רגלי היושר אדם קדמון עצמו בלבד כמ"שב.

הערה א: מהרח"ו ז"ל. צ"ע בדרוש העולמות אם יוצאין העגולים ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, בין בכללות ובין בפרטות כל אחד מהם; או אם הוא בקצתן לבד שהוא בב"ן דכללות וכן בב"ן דפרטות כל אחד מהם. או אם הוא גם בס"ג דכללות וגם בס"ג דפרטות יען כי ס"ג וב"ן הם נקבות בסוד נקבה תסובב גבר.
הערה ב: אמר צמח. כאן אמר שרגלי אדם קדמון מגיעים עד עיגולי עתיק מצד מטה, ולקמן אמר (שער א"א פרק ב) כי רגלי אדם קדמון הם ברישא דלא אתידע. ונ"ל כי כשנה"י דאדם קדמון נאסף פנימיותם למעלה מן הפרסא כנודע, כדי לעשות הנקודים - אז נשארו נה"י דאדם קדמון בג"ר דעתיק, שהרי הם למעלה מן הפרסא.

והנה נתבאר איך אדם קדמון הזה ממלא בעיגול ויושר שלו את כל מקום החלל והאויר הפנוי שבתוך האין סוף כנ"ל. אמנם נשאר מקום פנוי בין אור מקיף של אור יושר שבו אל הכלים ואור פנימי דיושר שבו - ושם נתהוו ונאצלו כל העולמות אשר כולם נתלים ונאחזים בזה האדם קדמון, וממנו יצאו כנ"ל:


והנה אבאר לך עתה דרך קיצור מופלג כללות כל העולמות אשר במקום החלל הזה שבין אור מקיף דיושר של אדם קדמון ובין הכלים שלו דיושר כנ"ל. והנה ענין זה נתבאר במקום אחר באריכות גדול, כל דבר ודבר בפ"ע. ושם במקומו יתבאר לך איך מבחי' היושר דאדם קדמון יצאו ונתגלו אורות רבים אשר כללותיהם הם האורות הבוקעים ויוצאים מן האזנים שבו ולחוץ; אח"כ יוצאים אורות החוטם; ואח"כ אורות הפה הנקראים "עקודים". וכל אלו האורות הם בדרך יושר לבד, ואין להם בחינת עיגול כלל.

ואח"כ יצאו אורות עינים דאדם קדמון הזה ואלו נקרא "עולם הנקודים". ויש בהם ב' בחינות: עיגולים ויושר. ומקום מצבן ומעמדן הן מהטיבור דאדם קדמון הזה עד סיום רגליו, שהמקום הזה נקרא "כללות נה"י דאדם קדמון". וזהו סדרן:

כי בתחלה יצאו י' עגולים דנקודות ונתעגלו סביב הכלים דנה"י דאדם קדמון בבחי' היושר שלו, ובתוך הכלים מתלבש או"פ שלהם כנ"ל. ואלו העיגולים דנקודות (שהם בחי' נפש) הם סובבים על הכלים ואו"פ של נה"י דיושר דאדם קדמון. ואלו העיגולים של הנקודים כבר נתבאר לעיל שהם כוללים או"פ דנפש וכלים ואו"מ על הכלים, וכללות זה נקרא "עגולים דנקודים". ועל אלו הנקודים [נ"א העיגולים] עוד או"מ מבחי' דיושר דאדם קדמון ועל או"מ דיושר דאדם קדמון סובבים הי' עיגולים דאדם קדמון עצמו הכוללים או"פ וכלים ואו"מ שלהם כנודע וזה היה בתחלה.
אמנם כאשר נאצלו אח"כ גם הי' ספירות דיושר דעולם הנקודים (שהוא בחי' רוח שלהם) אז הלבישו הי' ספירות דיושר דנקודים הכוללים או"פ וכלים ואו"מ דיושר ע"ג הכלים ואו"פ דיושר דנה"י דאדם קדמון ועל היושר דנקודים הלבישו אותם העיגולים עצמן שלהם ועל העיגולים דנקודים או"מ דיושר דאדם קדמון ועליהם היו העיגולים דאדם קדמון עצמו.

והנה יתבאר למטה בחיבורינו זה בענין עולם הנקודים איך ז' מלכי אדום שמלכו ומתו ואח"כ נתקנו וכאשר נתקנו נעשו מהם בחינת ד' עולמות אבי"ע, וכל עולם מהם כולל ו' פרצופים כוללים (לבד מפרצופים אחרים פרטים שהם נעשים ענפים היוצאים מאלו הו' פרצופים), ואלו הם: עתיק, ואריך אנפין, ואבא ואמא, וזכר ונוקבא.

ונבאר עתה בקיצור מצבן ומעמדן ונתחיל מלמעלה למטה.

  • הנה האין סוף הוא סובב ומקיף על גבי י' עגולים דאדם קדמון בכל ג' מיני בחינות: אור פנימי דנפש, וכלים דנפש, ואור מקיף דנפש. וכולם בצורת עיגולים כנ"ל (וכיוצא בזה בשאר כל העיגולים שבשאר הפרטים, ולא נצטרך להזכיר ענין זה בכל המקומות).
  • וי' עיגולים דאדם קדמון הם מקיפין וסובבין על אור מקיף דיושר דאדם קדמון עצמו,
  • ואור מקיף דיושר דאדם קדמון על גבי י' עיגולים דעתיק
  • וי' עיגולים דעתיק סובבים על אור מקיף דיושר דעתיק עצמו
  • ואור מקיף דיושר דעתיק יומין מקיפים על י' עיגולים דאריך אנפין.
  • וי' עיגולים דאריך אנפין מקיפים על אור מקיף דיושר דאריך אנפין עצמו.
  • ואור מקיף דיושר דאריך אנפין מקיף על י' עיגולים דאבא.
  • וי' עיגולים דאבא מקיף על אור מקיף דיושר דאבא עצמו.
  • ואור מקיף דיושר דאבא מקיף על י' עיגולים דאימא.
  • וי' עיגולים דאימא סובבים על אור מקיף דיושר דאימא עצמה.
  • ואור מקיף דיושר דאימא מקיף על י' עיגולים דז"א
  • וי' עיגולים דז"א מקיפים על אור מקיף דיושר דז"א עצמו
  • ואור מקיף דיושר דז"א מקיף על י' עיגולים דנוקבא
  • וי' עיגולים דנוקבא מקיפין על אור מקיף דיושר דנוקבא עצמה
  • ואור מקיף דיושר-דנוקבא-דז"א-דאצילות מקיף על י' עיגולים דבריאה, וגם היא נחלקת לכל הפרטים הנ"ל.
  • וי' עיגולים דבריאה סובבים על אור מקיף דיושר דבריאה עצמה
  • ואור מקיף דיושר דבריאה מקיף על י' עיגולים דיצירה הנחלק גם הוא לכל הפרטים הנ"ל
  • וי' עיגולים דיצירה על אור מקיף דיושר דיצירה עצמה
  • ואור מקיף דיושר דיצירה על עיגולי העשיה הנחלקת גם היא לכל הפרטים הנ"ל
  • ועיגולי עשיה על אור מקיף דיושר דעשיה עצמה.

והנה נשלמו דרך כללות כל בחי' העיגולים והאורות המקיפים דיושר של כל העולמות אלו כולם, מלמעלה למטה. ומכאן ולהלאה (נבאר) יצאו בחי' הכלים ואור פנימי שלהם דיושר של כל העולמות אשר בחי' אלו הם הפוכים מן הנ"ל. לפי שאלו -- כל מי שהוא גרוע במעלה מחבירו מלביש את חבירו המעולה ממנו ומקיף אותו כנ"ל בענף ג'.

וזהו סדרן:

  • אור מקיף דיושר דעשיה מקיף על הכלים ואור פנימי דיושר דעשיה עצמה (ולא יצטרך לכפול זה בכל מקום לפי שנתבאר לעיל כי או"פ דיושר לעולם קשור ודבוק עם הכלים דיושר שלהם עצמם והוא בתוכם ממש).
  • וכלים ואו"פ דיושר דעשיה על כלים ואו"פ דיושר דיצירה.
  • וכלים ואור פנימי דיושר דיצירה על כלים ואו"פ דיושר דבריאה.
  • וכלים ואו"פ דיושר דבריאה על כלים ואו"פ דיושר דנוקבא דז"א דאצילות.
  • וכלים ואו"פ דיושר דנוקבא על כלים ואו"פ דיושר דז"א.
  • וכלים ואו"פ דיושר דז"א על כלים ואו"פ דיושר דאימא.
  • וכלים ואו"פ דיושר דאימא על כלים ואו"פ דיושר דאבא.
  • וכלים ואו"פ דיושר דאבא על כלים ואו"פ דיושר דא"א.
  • וכלים ואו"פ דיושר דא"א על כלים ואו"פ דיושר דעתיק.
  • וכלים ואו"פ דיושר דעתיק על כלים ואו"פ דיושר דנה"י דאדם קדמון.
  • וכלים ואו"פ דיושר דנה"י דאדם קדמון על או"פ היוצא מאור אין סוף המתלבש בתוכו דרך קו הישר המתפשט מן האין סוף להאיר ולהחיות כל העולמות כולם כנ"ל.

והרי נתבאר היטב סדר התלבשות העולמות. וראית בעיניך איך אין סוף מתעלה בתוך כל העולמות. והמקבל ממנו תחילה הוא אדם קדמון ואחר כך עתיק, עד שנמצא כי כלים דיושר דעשיה הם יותר חיצונים ורחוקים מאוד מן אור אין סוף הפנימי בתכלית הריחוק שאין ריחוק גדול ממנו. וכן בערך אין סוף הסובב מבחוץ על כל העולמות נמצאו כלים דעשיה רחוק ממנו בתכלית הריחוק שאין רחוק ממנו. לכן הכלים דיושר דעשיה הם היותר גרועים במעלה יותר מכל העולמות כולם ושם בעולם העשיה נתהווה עולם השפל החומרי בתכלית הגסות והעביות שאין כמוהו. נמצא כי כדור הארץ שאנו עומדים בו הנה הוא הנקודה האמצעית שבכל העולמות כולם כעין גרעין התמרה שהוא באמצע האוכל והאוכל מקיפו מכל צדדיו. וזהו בערכנו אנחנו בנו אדם היושבים בו. אבל בערך אין סוף הסובב הכל -- אדרבה עולם העשיה הוא הקליפה החופפת על כולם, וכל מה שנתקרב אל האין סוף הוא יותר פנימי עד שנמצא י' עגולים דאדם קדמון קרובים אל האין סוף יותר מכל העולמות. וכן בבחי' אור אין סוף הפנימי. נמצא כי עולם העשיה הוא קליפה לכל העולמות וכל מה שמתקרב אל האין סוף הפנימי הוא היותר פנימי עד שנמצא י' ספירות דיושר דאדם קדמון הם פנימים מכולם, הם מקבלים אור אין סוף הפנימי ממש תחילת הכל:


והנה אחר שבארנו דרושי העגולים והיושר בקצרה בסדר התלבשות כל העולמות צריכים אנו לבאר עתה עד היכן הגיע התפשטות רגלי אדם קדמון (נ"א האדם) הישר שבכל עולם ועולם כאשר התחלנו לבאר ענין זה בתחילת ענף זה. והנה מוכרח הוא כי קו הישר יהיה דבוק ממש באין סוף הסובב וממנו מתפשט ויורד ומתלבש תוך פנימיות אדם קדמון כנ"ל ונמשך ומתפשט עד סיום רגלי אדם קדמון הישר כנ"ל, שהוא ממש עד חצאי עיגולי עתיק יומין הסובבים תחת רגליו עד שם מסתיימין רגלי היושר דאדם קדמון. כי אם נאמר שרגלי אדם קדמון הם מגיעים ומתפשטים עד למטה בתוך עיגולי עצמו, עד סיומם וסופם, נמצא שחוזר ומתדבק עם עיגול האין סוף בחצי התחתון אשר תחת רגלי אדם קדמון, ואם כך הוא נמצא כי האין סוף יאיר בו משם ולמטה דרך קו הישר ולא יהיה בחי' מעלה ומטה משפיעים ומקבלים וע"כ לא נמשך ראש הקו למטה כנ"ל בענף ב'.

והנה הכלל העולה בקיצור הוא זה, כי רגלי אדם קדמון דיושר הנה הם מתפשטים ונמשכים עד חציים התחתונים של עיגולים דעתיק יומין מצד מטה באופן כי עיגולי עתיק יומין מקיפים סביב רגלי יושר דאדם קדמון. אמנם כל שאר הרגלים דיושר כגון רגלי עתיק ורגלי אריך אנפין ורגלי ז"א ורגלי נוקבא -- כולם מסתיימים בהשוואה א' והוא עד חצאי התחתונים של עיגולי אריך אנפין מצד מטה, באופן כי עיגולי אריך אנפין הם מקיפים וסובבים מתחת כל רגלי הנ"ל כולם. אמנם יש בחי' פרצופים שאינם גבוהים קומתם, כגון אבא ואמא, ששיעור קומתם מהגרון דאריך אנפין עד הטיבור של אריך אנפין בלבד. וכן פרצוף לאה שהיא מתחלת מהדעת דז"א עד החזה שלו כמ"ש במקומו. ואלו הפרצופים אין רגליהם נוטים עד רגלי אריך אנפין כי הם קצרי קומה וכל אחד יתבאר במקומו בפרטות:

והנה פעם אחרת שמעתי ממו"ר זלה"ה בענין דרוש תיקון אריך אנפין איך נולד ויצא וינק מב' פרקין תתאין דרגלי עתיק יומין, ושם ביארנו איך ב' פרקין תתאין הנקרא עקביים דעתיק יומין הם מתפשטים יותר למטה מרגלי אריך אנפין והם נכנסים בגבול עולם הבריאה כנזכר שם. ואפשר לומר כי לא היה כך אלא קודם תיקון אצילות, ואחר התיקון לא הוצרך לזה שחזר העתיק לאסוף רגליו למעלה בהשוואה אחת עם רגלי אריך אנפין. וצ"ע.

עוד דבר אחד לא נתבאר לנו בעניני עיגולי אדם קדמון וביושר שלו איך הם מתחברים יחד. אמנם בענין עתיק יומין נתבאר במקומו כי אלו י' עיגולים שלו כולם נמשכים ומתפשטים סביב ג' ראשונות לבד דיושר שלו, ע"ש. ואולי כך יהיה בעניני עיגולי אדם קדמון, וצ"ע:


וז"ל שער הקדמות דף ה' ע"א:

ואמנם דבר גלוי הוא כי אין למעלה גוף ולא כח גוף חלילה. וכל הדמיונות והציורים אלו לא מפני שהם כך חס ושלום. אמנם לשכך את האוזן לכשיוכל האדם להבין הדברים העליונים הרוחנים בלתי נתפסים ונרשמים בשכל האנושי לכן ניתן רשות לדבר בבחי' ציורים ודמיונים כאשר הוא פשוט בכל ספרי הזוהר. וגם בפסוקי התורה עצמה כולם כאחד עונים ואומרים בדבר הזה כמו שאמר הכתוב "עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ". "עיני ה' אל צדיקים". "וישמע ה'". "וירח ה'". "וידבר ה'" -- וכאלה רבות. וגדולה מכולם מ"ש הכתוב "ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה וגו'". ואם התורה עצמה דברה כך, גם אנחנו נוכל לדבר כלשון הזה עם היות שפשוט הוא שאין שם למעלה אלא אורות דקים בתכלית הרוחניות בלתי נתפשים שם כלל, וכמו שאמר הכתוב "כי לא ראיתם כל תמונה" וכאלה רבות.
ואמנם יש עוד דרך אחרת כדי להמשיך ולצייר בה הדברים העליונים והם בחינת כתיבת צורת אותיות, כי כל אות ואות מורה על אור פרטי עליון. וגם תמונת זו דבר פשוט הוא כי אין למעלה לא אות ולא נקודה, וגם זה דרך משל וציור לשכך את האוזן כנזכר. ולכן נבאר עתה הקדמה הנזכר על דרך ציור האותיות גם כן ובבחי' ציורים אלו -- הן ציור האדם והן ציור אותיות -- שתיהן מוכרחים להבין ענין האורות העליונים כאשר תראה ספרי הזוהר בנוים על שתי בחינות הציורים האלה, עכ"ל:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל

  1. ^ אצלינו בויקיטקסט נמצא בדף מב ע"א - ויקיעורך