השער הששי - שער העקודים עריכה
פרק א - מ"ת עריכה
- השער הששי שער העקודים ויתחלק לח' פרקים
- פרק א' מ"ת
אח"כ באו הטעמים התחתונים שמתחת האותיות והם בחינת אורות היוצאים דרך הפה של אדם קדמון, משם ולחוץ. והנה בכאן נתחברו האורות חיבור גמור כי הרי הם יוצאים דרך צינור א' לבד. והטעם כי כל מה שהאורות מתרחקים ומתפשטין למטה כך יש יכולת להשיגם ולקבלם. לכן אין חשש אם נתחברו המקיפים עם הפנימים יחד.
והנה כיון שכבר נתחברו האורות המקיפים ופנימים יחד לכן מכאן התחיל להתהוות בחינת כלים אלא שהם זכים בתכלית הזכות כמ"ש כמו שיתבאר(?). לפיכך עדיין לא נתגלה כאן רק בחינת כלי א' לבד אבל האורות הם נחלקים לי'. ואלו האורות נקראו "עקודים". ופירוש הענין: כי הנה כתיב "וארא בחלום והנה העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים" וגם כתיב "כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך". ובפסוק זה רמוז כל בחינות אלו שאנו מדברים בכאן. כי "לבן" הוא סוד לובן העליון, אשר הוא קודם כל האצילות הזה, והוא[1] העושה כל אלו הבחינות שהם עקודים נקודים ברודים לצורך האצילות שיאציל אחריהם אשר הוא נקרא בשם "יעקב".
והתחיל בעקודים כי הם האור היוצאים מפה דאדם קדמון אשר בהם התחיל גילוי הויות הכלים להיות י' אורות פנימים ומקיפים מקושרים ומחוברים יחד בתוך כלי אחד אשר לסבה זו נקרא "עקודים" מלשון "ויעקד את יצחק", ר"ל ויקשור, וכמ"ש בע"ה. אבל האורות עליונים של אזנים וחוטם לא נתבארו בפסוק כיון שעדיין לא נתגלו בהם הויות הכלי. ואח"כ נבאר בע"ה נקודים וברודים.
והנה בהתחברות האורות פנימים עם האורות מקיפים -- מחוברים תוך הפה, לכן בצאתם יחד חוץ לפה קשורים יחד הם מכים זה בזה ומבטשים זה בזה, ומהכאת שלהם אתייליד הויות בחינת כלים. לכן נקרא המקום הזה 'פה' כי פה גימטריה ס"ג וכ"ב אתוון. והנה בחינת אותיות הם הכלים כנודע. לכן נרמז בפה שם ס"ג ועוד כ"ב אותיות לרמוז על מ"ש שנתחדש במקום הזה ענין גילוי הויות הכלים שנתגלה בכאן על ידי הכ"ב אותיות:
והנה מן הפה הזה יצאו י"ס פנימים וי' מקיפים. ונמשכין מנגד הפנים עד נגד הטבור של זה האדם קדמון. וזה עיקר האור. אבל ג"כ מאיר דרך צדדים לכל סביבות זה האדם על דרך הנ"ל באורות אזן חוטם. והנה באזן וחוטם לא היה רק ב' בחינות של אור והם פנימי ומקיף אבל כאן בפה נכפלו הבחינות והיו ב' שהן ד'. כי הנה הם היו בחינת אורות וכלים, והאורות נכפלו לב' בסוד פנימי ומקיף, והכלים ג"כ פנימי וחיצון.
ואלו ד' בחינות הם בחינת גילוי אותם ד' אלפין הנ"ל שהיו בחוטם. כי האור עבר ונמשך דרך פנימיות האדם הזה ויצא דרך הפה. והנה הב' אלפי"ן שציורם יו"י הם אור פנים ואור מקיף, והב' אלפי"ן שציורם יו"ד הם ב' בחינות הכלי פנימי וחיצוניות. ואלו הד' בחינות הם עצמן בחינת ב' אזנים וב' נקבי החוטם שנתגלו כאן בפה; כי מן אזן ימין נמשך האור ויוצא דרך הפה בסוד אור מקיף ומן החוטם ימין נמשך ויצא דרך הפה אור פנימי.[2] ומנקב חוטם שמאל נמשך ונעשה פנימיות הכלי, ומן אור אזן שמאל נמשך ונעשה חיצוניות הכלי.
ואלו הד' בחינות נכנסו בפה. כי הנה בפה יש בחינת הבל ובחינת דבור. והנה ההבל הוא בחינת אור והדבור הוא בחינת הכלי. והנה יש הבל ודבור העליון בלחי העליון -- סוד גיכ"ק שהוא בחכמה, והבל ודיבור תחתון בלחי תחתון -- סוד אחה"ע שהוא בבינה. ונמצא כי הבל עליון הוא אור מקיף והתחתון הוא פנימי. ודבור עליון -- כלי חיצון[3], ודבור תחתון -- כלי פנימי. והאורות -- שהם ההבלים -- הם בימין הפה. והדברים -- שהם הכלים -- הם בשמאל הפה:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |