פרק ב
עריכהואחר שבארנו כי כל הנאצלים כולם בחינה א' הכוללת[1] ד' יסודות (שהם ד' אותיות יהו"ה שהם ד' עולמות אבי"ע), ושיש להם בחינה עליונה חמישית אמצעי בינם לבין אין סוף -- נבאר עתה כל עולם ועולם בכללות ואח"כ נחזור בהם בע"ה לבאר יחד כולם בכללות אחד.
והנה כל מה שנברא בעולמות כולם אינם רק ד' בחינות שהם הוי"ה כנ"ל, והם:
- בחינה רוחני הנקרא "נשמה",
- ובחינת איברי הגוף,
- ובחינת המלבושים,
- ובחינת הבית.
ונדבר בעולם האצילות ומשם יובנו כל השאר. כי הנה פנימיות כל האצילות הוא הרוחניות הנקרא 'נשמה' והיא מלובשת תוך איברי הגוף הנקראים 'כלים' שהם הי' ספירות הנקראים ראש וזרועות וגוף.
ונחזור לענין הנ"ל[2] כי זה הבחינה הוא י' ספירות -- עשר מדות, כי יש בהם גבול ומדה כמ"ש בפרקי ההיכלות בשיעור קומה שהוא רל"ו אלפים רבבות פרסאות כו'. וגוף הזה מלובש תוך לבושי דאצילות וכמו שאמרו רז"ל "בי' לבושים נתלבש הקב"ה: לבוש של גאוה שנאמר ה' מלך גאות לבש". וזהו סוד הנזכר בפרקי היכלות כי שם החלוק של הבורא יתברך נקרא זהריא"ל כו'. אך בנשמה שבפנים -- אין מדה כלל, אמנם בערך האין סוף נוכל לכנותם בשם מדות וספירות גם אל הנשמה.
והנה המלבושים האלה הם בתוך בחינת הבתים שהם ז' היכלות דאצילות שהם בחינת העולם בעצמו, שהם השמים והארץ והאויר שביניהן (כי כל זה בחינת הבתים) והם נקראים עולם אצילות אשר בתוכו יושב האדם העליון שהוא נשמה וגוף ולבושי מלכות נתונים בהיכל מלך עליון שהוא כללות עולם האצילות.
ואלו הד' בחינות הם בחינת הי' ספירות המתחילין מחכמה הנ"ל. ויש בהם ד' בחינות כנ"ל ועוד יש בחינת הכתר שהוא בחינה החמישית הנ"ל, שורש לכולם. ויש בה גם כן שורש ד' בחינות הנ"ל.
ונמצא
- שבחינת האור והנשמה שבכתר -- שורש לי' ספירות הנשמות דאצילות המתחילין מחכמה כנ"ל.
- ובחינת הגוף שבכתר הוא שורש לי' ספירות הגופות שבי' ספירות דאצילות המתחילין מחכמה כנ"ל.
- ובחי' הלבושים שבכתר הוא שורש לי' ספירות הלבושים שבי' ספירות דאצילות המתחילין מחכמה כנ"ל.
- ובחינת היכל שבכתר שורש לי' ספירות ההיכלות שבי' ספירות דאצילות המתחיל מחכמה כנ"ל.
אח"כ נברא עולם הבריאה על דרך הנ"ל ממש, כי דרך המסך, שהוא קרקע ההיכל דאצילות, האיר למטה ונחתם שם חותם כל מה שהיה בעולם האצילות ונקרא "עולם הבריאה", יען הוא אור של תולדה ואינו אור עצמו העליון. ואמנם כיון שהוא חותם האצילות צריך שיהיו בו כל הבחינות אשר באצילות, והוא כי בחינת הכתר (שהוא בחינה החמישית הכלולה מד' בחינות הנ"ל) החתים כתר בראש הבריאה כמוהו. ומאור הכתר דאצילות נחתם אור הכתר דבריאה, ומגוף כתר דאצילות נחתם גוף כתר דבריאה, ומלבוש כתר דאצילות נחתם לבוש כתר דבריאה, ומהיכל כתר אצילות נחתם היכל כתר בריאה. אלא שלא נמשכו האורות אלו מכתר דאצילות ממש לכתר דבריאה אלא ע"י "מלכות שבמלכות" דאצילות (שהוא עתיק דבריאה כנ"ל המתלבש בכתר דבריאה), והיא המשיכה אלו ד' בחינות שבכתר דאצילות ובראם בכתר דבריאה.
וכעד"ז עשו י' ספירות דאצילות והמשיכו אורם דרך המלכות הנ"ל אשר בכתר הנ"ל. והחתימו חותם דאצילות בבריאה -- נשמה מנשמה, גוף מגוף, לבוש מלבוש, היכל מהיכל.
ועל דרך זה ביצירה. כי המלכות דבריאה היה עתיק מחובר עם אריך אנפין דיצירה, ושם נקרא "כתר דיצירה", וה' פרצופים דבריאה המשיכו והחתימו חותמם ביצירה על דרך הנ"ל בבריאה -- נשמות מנשמות, וגופים מגופים, ולבושים מלבושים, והיכלות מהיכלות. וכן על דרך זה ה' פרצופים דיצירה החתימו בחינותיהן בעשיה; נשמות מנשמות, וגופים מגופים, לבושים מלבושים, והיכלות מהיכלות. וכעד"ז הנ"ל כל העולמות יחד בכללות א'.
והנה אדם קדמון הוא כדמיון כתר אל הי' ספירות שבכל עולם ועולם באופן זה כי אדם קדמון הוא כתר לד' עולמות אבי"ע. נמצא כי אדם קדמון הוא כולל שורש כל הה' בחינות הנ"ל שיש בכל עולם ועולם; כי כתר שבו הוא ד' שרשים אל ד' בחינות של י' ספירות שבו שהם נשמות וגופים ולבושים והיכלות. וזה דרך פרט.
אמנם דרך כלל הוא מ"ש עתה בע"ה
- כי כללות בחינות נשמות אשר באדם קדמון יקראו "שורש הנשמות",
- וכללות בחינת נשמת אצילות יקראו "נשמות דנשמות" ממש,
- וכללות נשמות בריאה יקראו "גופות" לערך נשמות אצילות,
- וכללות נשמות דיצירה יקראו "לבושים דנשמות",
- וכללות נשמות עשייה יקראו "היכלות הנשמה".
וכן
- כללות בחינת גופות דאדם קדמון יקראו שורש דגופות,
- וכללות בחי' גופות דאצילות יקראו "נשמות דגופות",
- וכללות בחינת גופות דבריאה יקראו "גופות דגופות",
- וכללות בחי' גופות דיצירה יקראו "לבושים דגופות",
- וכללות בחי' גופות דעשייה יקראו "היכלות הגופות".
וכן
- כללות בחינת לבושים דאדם קדמון יקראו "שורש הלבושין"
- וכללות לבושי דאצילות יקראו "נשמות דלבושים"
- וכללות בחינת לבושי דביראה יקראו "גופות דלבושין"
- וכללות בחי' לבושי יצירה יקראו "לבושי דלבושין",
- וכללות לבושי עשייה יקראו "היכלות דלבושין".
- וכללות בחי' ההיכלות דאדם קדמון יקראו "שורש ההיכלות"
- וכללות בחי' ההיכלות דאצילות יקראו "נשמות ההיכלות"
- וכללות היכלי דבריאה יקראו "גופות דהיכלות"
- וכללות בחי' היכלי דיצירה יקראו "לבושי דהיכלות"
- וכללות היכלות דעשייה יקראו "היכלות דהיכלות".
וכשנדבר כ"ז דרך כלל יהיה כן
- כי ה' בחינות אדם קדמון הם שרשים -- בין לנשמות בין לגופים בין ללבושים בין להיכלות,
- וה' בחינות דאצילות הם נשמות -- בין לשרשים בין לנשמות בין לגופים בין ללבושים בין להיכלות
- וה' בחינות דבריאה הם גופים -- בין לשרשים בין לנשמות בין לגופים בין ללבושים בין להיכלות
- וה' בחינות דיצירה הם לבושים -- בין לשרשים בין לנשמות בין לגופים בין ללבושים בין להיכלות
- וה' בחינות דעשיה הם היכלות -- בין לשרשים בין לנשמות בין לגופים בין ללבושים בין להיכלות.
ובזה תבין מאמרם ז"ל "אשתו כגופו דמיא", כי הבריאה -- אשת האצילות היא, שהרי הם חכמה ובינה כנ"ל. ואפילו שיש ג"כ נשמות בבריאה נקרא גופות בערך נשמות דאצילות כי כמו שהאשה מקבלת מבעלה כן הגוף מקבל מהנשמה.
וכן מה שאמרו רז"ל "אין בית אלא אשה" -- הוא בעשייה, כי הרי העשייה הוא הבית והיכל לכל ה' בחינות כנ"ל. והנה עשיה אשת היצירה כנודע, וזהו "אין בית אלא אשה" בבחינת העשייה. וכן על דרך זה בבחינת עשייה שבכל עולם ועולם -- יקרא 'בית' לאותו עולם, ובחינת בריאה שבכל עולם ועולם יקרא 'גוף' לאותו עולם.
נמצא דרך קיצור
- כל בחינת אדם קדמון נקרא שרשים לנשמות
- וכל בחינות אצילות נקרא נשמות
- וכל בחינת בריאה נקרא גופות
- וכל בחי' יצירה נקרא לבושים
- וכל בחי' עשיה נקרא היכלות.
וז"ש בפרשת משפטים צ"ד (ח"ב צד, ב) "ומאן גופא דברתא דמלכא דא מט"ט והאי גופא איהו אמה שכינתא כו' ותלת אינון אמה עבד שפחה דברתא דמלכא". הרי כי אמה ראש מט"ט שבבריאה כנודע והוא נקרא "גופא" כי גם יש בחינת מט"ט בראש הבריאה והוא רישא דמט"ט וכנזכר פר' תצא דף רכ"ג ע"א (ח"ג רכג, א) "הכי לתתא באילנא דחיי דבריאה מסטרא דכורסיא עלאה תפלין דראש מט"ט תפלין דיד דיליה כסא תחתון". פירוש, כי ראש מט"ט ז"א דבריאה ובינה דבריאה תפלין בראש דהאי ז"א. וכן נוקבא דבריאה תפלה של יד דהאי ז"א. וכן בתקונים אמרו "כי גופא דמלכא איהו כורסיא".
ולהבין כל אלו ה' בחינות שהם שרשים ונשמות וגופים ולבושים והיכלות, ולפנים מכולם הוא האין סוף -- כל זה יובן ממ"ש בתקונים דף ס"ה (תיקוני זהר סה, א) "קם ר"ש ואמר סבא סבא והא שכינתא איהו יחודא דקב"ה איך קליפן בה דיוקנין דלתתא דלאו אינון מציאותה א"ל ר' למלכא דיתיב בהיכליה מנהון מסתכלין בלבושי מנהון בגופא כו' לגאו מכולא ההוא דאחיד כולא וקשיר כולא דלא אתרמז בשום רמיזא". ע"ש היטב ותבין כל מה שהקדמנו. וכן אמרו שם "איהו חותם מסטרא דגופא כו'", ונודע כי חותם הוא בריאה כמ"ש בהקדמת התקונים דף ד'.
ואם נרצה נקח דרך אחר:
- כי כל האורות דאדם קדמון נקרא יחידה
- ואורות דאצילות הם חיה
- ואורות דבריאה הם נשמה
- ואורות דיצירה הם רוח
- ואורות דעשייה הם נפש.
וכעד"ז בלבושין שבכל העולמות, ובגופות ובהיכלות :
- כי כל לבושי אדם קדמון הם לבוש א' העליון שבכל הה' לבושים
- וכל לבושי האצילות לבושי השני כו'
וזה הדרך הוא הדרך הראשון כי הרי הנפש נקרא היכל רוח לבוש והנשמה גוף החיה נשמה יחידה שורש הנשמה. נמצא כי כל הנ"ל הוא בדרך פרטות בכל עולם ועולם. כיצד?
- אור הכתר דאצילות נקרא "שורש הנשמה" ונקרא "יחידה",
- ואור חכמה דאצילות נקרא "נשמה לנשמה" ונקרא "חיה",
- ואור בינה דאצילות נקרא "גופא" ונקרא "נשמה",
- ואור ת"ת דאצילות נקרא "לבוש" ונקרא "רוח",
- ואור מלכות דאצילות נקרא "נפש" ונקרא "היכל".
וכעד"ז בפרטי פרטות ודי למבין.
ואמנם הכלל הבינוני הקצר מכולם הוא כי זה כל הי' ספירות דאצילות וכתר ג"כ יש בכ"א מהם
- שורש
- נשמה לנשמה
- גוף
- לבוש
- היכל.
וכעד"ז בי"ע וכעד"ז אדם קדמון שהוא שורש לכל אבי"ע.
נמצא כי כל מה שנאצל הוא הוי"ה א' כלולה מה' בחינות שהוא:
- קוץ של י' באדם קדמון
- י' באצילות
- ה' בבריאה
- ו' ביצירה
- ה' בעשייה.
וכל בחינה מאלו כלולה מכל הה', כי קוץ של י' שבאדם קדמון יש בה הוי"ה אחד של ה' בחינות אחרות שהם ה' בחי' הנ"ל באדם קדמון עצמו שהם אדם קדמון ואבי"ע שבו שהם ה' בחי' שהם שורש ונשמה וגוף ולבוש והיכל. וכן היו"ד דאצילות יש בה הוי"ה אחת הכוללת כל הה' בחינות הנ"ל. וכן עד"ז שאר האותיות בבי"ע, באופן שהם ה' אותיות כלולים כל האחד מכולם שהם כ"ה בחינות.
ואח"כ עד"ז הנ"ל יש כללות אחר שכל א' מהם כלולה מן כל הכ"ה בחינות. והוא כי י' דאצילות יש בה הוי"ה א' כלולה מכל ה' בחינות וכל בחינה מה' כלולה מה' שהם י' ספירות שורש וי' ספירות נשמה וי' ספירות גוף וי' ספירות לבוש וי' ספירות היכל.
וכעד"ז בקוץ של י' באדם קדמון י' באצילות. ועד"ז באות ה' בבריאה ובאות ו' ביצירה כו'.
נמצא כי בקיצור הוא זה כי האדם קדמון הוא קוץ הי' ויש בו הוי"ה א' כוללת ה' בחינות (שורש, ונשמה, וגוף, ולבוש, והיכל), וכל בחינה מאלו כלולה מה' (שהם י' ספירות שורש, וי' ספירות נשמה, וי' ספירות גוף, וי' ספירות לבוש, וי' ספירות היכל), וכל ספירה מאלו העשר ספירות נכללו בה' פרצופים שהם השורש ואצילות בריאה יצירה עשייה.
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |