פתיחת התפריט הראשי

פרק דעריכה

אח"כ יצא שם מ"ה מהמצח דא"ק והוא סוד טעמים ונקודות הראשונות מס"ג נקרא עתה ב"ן ונתחברו עתה מ"ה וב"ן ומהם נתקנו כל הנקודות שהם המלכים שמתו ושאר המלכים שלא מתו שבין כולם נקרא אצילות ועתה אחר התיקון נקרא ברודים והוא שבא אחר הנקודים וזש"ה עקודים נקודים ברודים שם של מ"ה היוצא עתה ממצח החדש יש בו טנת"א כמו ע"ב וס"ג טעמים של מ"ה דכורא דעתיק והטעמים דב"ן נוקבא דעתיק ונקודה של מ"ה דכורא דא"א. ונקודות דב"ן נוקבא דא"א תגין דמ"ה או"א אותיות דמ"ה זו"נ. אך למטה כתבתי שכל בחי' דמ"ה הוא דכורא וכל בחי' ב"ן הוא נוקבא וא"כ קשיא הא קאמר הכא דתגין דמ"ה או"א ואותיות דמ"ה הם זו"נ ואפשר לומר דלא דק אלא שאמת הוא כמ"ש למטה ואם תסתכל תראה כי כל אחד מה' פרצופים נחלק לב' ג"כ. הכתר של ע"ס ממנו נעשה עתיק וא"א, דהיינו עתיק עד ת"ת שבכתר, וא"א משם ולמטה. וכעד"ז חכמה ויש"ס, בינה ותבונה וז"א ויעקב ורחל ולאה. ואם תסתכל תראה כי שם מ"ה הוא כללות כל השם שהוא טנת"א של כל כללותו ואמנם שם ב"ן אינו רק הנקודות דס"ג לבד, אלא שהנקודות אלו דס"ג נחלקים לטנת"א ג"כ. דכ"מ שנזכר טנת"א בשם ב"ן שהוא ס"ג כנודע אינו רק בנקודות לבדו של ס"ג הכלולים בהם טעמים ונקודות ושמור כלל זה. נמצא שכל אחד מהשמות הד' שהוא (טנת"א) ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הם הא' טעמים והב' נקודות והג' תגין והד' אותיות וכ"א מאלו הד' כולל כל הד' בחי' שהם טנת"א אמנם בשם ס"ג מצינו תוספת א' כי גם בחלק הנקודה שבו גם הוא כלול מד' בחי' טנת"א נמצינו למדין מהם כי שם ב"ן הוא חלק הנקודה לבד דס"ג וזהו השם של ב"ן נחלק לד' בחינות ושאר בחי' של ס"ג שהם תגין ואותיות אפשר שהם בבי"ע כנלע"ד חיים להבין כפי הנ"ל. גם נלע"ד כי שרשם אינם זולת ב' בחינות שהם ע"ב וס"ג והם שורש החסד ודין ואמנם הע"ב כולל טנת"א וכן הס"ג ג"כ והטעמים דע"ב הם ברישא כנודע והנקודות שלהם ממצחא ולמטה שהוא שם מ"ה ושם זה כולל ג"כ טעמים ונקודות וכו' נמצא הטעמים דע"ב הם נגד הטעמים דס"ג ונקודות דע"ב הוא שם מ"ה במצחא והם כנגד הנקודות של ס"ג שהם בעינים וזה נקרא שם ב"ן. אמנם קשה לפ"ז כי הרי נקודות הם ס"ג ולא מ"ה א"כ היה ראוי שיצא ס"ג דע"ב שהם נקודה דע"ב ולא מ"ה שהם תגין. ונשארו עתה תגין ואותיות דע"ב ותגין ואותיות דס"ג ואינו יודע מה נעשה בהם ואולי מהן נעשה בי"ע ושמור כלל זה שאפשר שהוא אמיתי ויובן בו כמה דברים או אפשר שמתגין ואותיות דע"ב ס"ג נעשה מהם כלים של אצילות חדשים:


וזה מ"ש כתוב מכת"י הרח"ו ז"ל מקונטרס הקיצור:

נסתפק לי ג' ספיקו' באחר התיקון או דשם ס"ג נשאר עגולי' וממ"ה לבדו נעשה יושר לבדו דכל אצי' או שתחלה יצא ס"ג דעגולים ואח"כ בעת התיקון אז יצא גם היושר דס"ג ויושר דמ"ה שהוא מהיטבאל מלך הח' הדר כלול זו"ן דמ"ה ונשארו עגולים מס"ג לבד ויושר ממ"ה ומס"ג וע"כ הס"ג דיושר נקרא ב"ן כי הס"ג דעגולים לא נשתנה שמו והוא ס"ג כבראשונה אך היושר דס"ג נקרא ב"ן או שתחלה יצאו עגולים דס"ג ובתיקון יצאו יושר דס"ג הנקרא ב"ן וגם עגולים ויושר דמ"ה ונתחברו עגולים דמ"ה ועגולים דס"ג וכן יושר דמ"ה עם יושר דס"ג הנקרא ב"ן ומהקונטריס הגדול דא"ק משמע בהדיא כי העגולים והיושר דס"ג שניהן יצאו תחלה אך שהיו בחי' נפש ואח"כ יצאו בתיקון רוח שהוא עגולים דמ"ה ויושר דמ"ה והוא פי' ד' קרוב לפי' ג' שנסתפקתי והראיה כי במיתת המלכים נכתב שם שהיו בדרך קוין שנפלו אחוריים דאו"א שהג"ר לבדו היו בדרך קוין וע"כ לא מיתו אלא הז"ת. ונודע כי אין קוין אלא ביושר וכן אין פנים ואחור אלא ביושר ואמנם לפי שנכתב בראש הקונטריס שלא היה רצונינו לדבר כלל בעגולים אלא ביושר לכן לא נתבאר שם ענין מיתת המלכים העגולים אלא דיושר לבד ולכן לא נזכר בתיקונים אלא דיושר וכן נראה מקונטריס הקיצור שכתב כי באח"פ לא יש רק יושר אך בע(נ)ין ומצח שהם הנקודים יש יושר ועיגולים והנה נראה כי בעין לבדו שהוא ס"ג וכן במצח לבד שהוא מ"ה יש יושר ועגולים בכ"א מהם:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל