פרק ד
עריכהא' דע סוד שארז"ל במסכת ב"מ פ"ה ע"ב בכולהו גוהרקי תסתכל לבר מר' חייא. הנה נשמות הצדיקים הם למעלה ממדרגת המלאכים וז"ש כאן שבכל הכסאות של נשמות הצדיקים היו המלאכים מעלים אותן חוץ מכסא דר' חייא שהוא עולה מאליו והיה נראה שיותר כבוד היה שיעלו אותו המלאכים משתעלה היא בעצמה א"כ מה מעלה הזאת ופירש שאלו המלאכים המעלין כסאות של נשמות הצדיקים הם המלאכים שנחצבו עם הנשמה והכסא נושאת אותם כמשרז"ל הכסא נושא את נושאיו והארון נושא נושאיו ונראה שהמלאכים מעלין את כסא אבל (באמת) הכסא מעלה אותן עד מדריגתן שהמלאך אינו עולה יותר ממדרגתו אפילו נקודה א' ולזה הכסא של ר' חייא שהיתה למעלה ממדרגת המלאכים היתה עולה מאליה שלא היו המלאכים יכולין לעלות עמה וזהו מגרמא סלקא ומגרמא נחתא כנ"ל שע"י שהצדיקים עוסקין בתורה ובמע"ט מדרגתן למעלה מן המלאכים:
ב מ"ק בהיות זו"ן בבטן אמא היה ג' גו ג' בסוד ו' שבתוך הה' ושם המל' בסוד פסיעה לבר ברגל הו' ומכאן נתפשטו לז' הוא ו' והיא ז' לו באחור ואימא נותנת לו נה"י שלה והם לו בחי' חב"ד כי ר"ת בינה הם בינה יסוד נצח הוד וזהו בסוד העיבור הנעשה באדם אחר לידתו והמ"ב זווגים דפ' בראשית הם מ"ב זווגים דחיך וגרון דא"א והם בסוד העיבור הזה והנה הנה"י שבו נעשים חג"ת ונקבא שם במה שחזר עתה יסוד להיות ת"ת והנה עתה חסר נה"י (לו) ואז תבונה שהם אותיות ב"ן וב"ת ו"ה והנה תבונה זו מתפשטת לעשות בו נה"י אשר חסרים לו ונעשין ג"כ חב"ד לנוקבא ואז ז"א נותן לנוקבא ג"כ שית דיליה (החיצונית) עצמם ואז נשלמת לי"ס ולכן נקרא נה"י לבר מגופא לפי שלא היה לו נה"י עד שניתנו לו מן התבונה כנ"ל לכן נקראת אספקלריא דלית לה מגרמה כלום כי הכל בא לה מחדש ג' מתבונה ו' מז"א (הנה סוד ציצית טלית קטן הוא סוד או"מ בחי' ו' בלתי ראש בהיותו ג' גו ג' וטלית גדול הוא אחר התפשטות):
ג מעיקרא היה הת"ת בסוד ו"ק לבד ולמה הוצרך לעיבור ג' גו ג'. והענין כי תחלה נאצלו י' נקודות כל א' כלולה מי' והקשר שהיה להם שהיו מקבלות זו מזו כפי סדר המדרגות ותחלה היו הנקודות האלה בסוד העצמות פנימים והיו כל הכוחות כלולים בעצמות ולא ניכרין כל א' ואחד לעצמו רק כדמיון הנשמה הכלולה מראיה ושמיעה כו' אבל אינם ניכרות בה כ"א לבדה וע"י הגוף מראה כחותיה וכל הי' (נ"א הה') כחות הכלולין בה א' א' לבדו כיצד השמיעה באוזן כו' וכן היה באצילות הזה כי נתקנו והיה התיקון כדי לעשות להם כלי א' מגביל הרוחניות האלו ובו כלי לשמיעה וכלי לראיה וכיוצא בזה וזה התיקון שנתקן תחלה בא"א והוא הכתר. אח"כ עשה מב' נקודות השניות שהם חו"ב ב' פרצופים גמורים כלים והם או"א והז"ת נידחו כולם למטה במקום המל' ולכן הוצרך לסוד העיבור כדי ליחדם ולכלול ג' בג' כדי שמכל הו' נפרדין יעשו פרצוף א' ואז עדיין הם בסוד העצמו'. ואח"כ בסוד הליד' נעשו הו' אחדים ונעשה להם כלי א' ואח"כ ע"י המוחין נגמר ונשלם הפרצוף:
ד ענין זמני העיבור עיין בביאורנו עליהן כי יש בפנימית וחיצוניות ומה שמצאתי כאן בחילוף כתבתיו וזה הענין כי סוד העיבור של ט' חדשים כדי לעשות מוחין לז"א כדי שיוכל להוליד לכן נתקשרו ו"ק דא"א בג"ר חב"ד שבו בא"א עצמו שהם מוחין ממש ועי"ז נעשה לז"א מוחין בסוד עיבור דט' חדשים והנה עיבור זה של ט' חדשים הוא לצורך חיצוניות ז"א ויוליד בחי' עולמות אבל עיבור ז' חדשים הוא לצורך פנימית ז"א שוליד בחי' נשמות והענין כי לצורך פנימית ז"א הוצרך שיתקשרו ט"ס דא"א בז' דגלגלתא דיליה כנזכר בס"ד ואלו הז' דגלגלתא ד' מהן בחי' מקיפים וג' מהן בחי' מוחין ואלו יתלבשו למטה בת"ת בתוך המוחין כדי שיוכל לברא פנימי' נשמו' בכל העולמו'. והנה בהצטרף י"ב וט' גימטריא אהי"ה שהוא סוד עיבור כנודע מהזוהר:
ה דע כי הי"ס הם ה' פרצופים שלימים א"א והוא כתר ויש בו י"ס וכן או"א פרצופים שלימים ויש בהם י"ס בכל א' מהם וכן זו"ן כל א' כלול מי'. אך דע כי הת"ת כשנאצל לא היה רק מציאות ו' ונקרא ו"ק מחסד עד יסוד ולא היה בו ראש וז"ס ו' שבתוך ה' בבינה שאין לה ראש. ואמנם אחר שיצא לחוץ אז נעשה לו ראש וז"ס מנחל בדרך ישתה כי מנחל יסוד בינה ישתה הת"ת בהיותו בדרך פירש אחר שיצא ממנה ואז נקרא ירים ראש. והענין הוא כי חג"ת שלו נעשין לו חו"ב (ודעת) ונה"י נעשה לו חג"ת וזה ע"י המשכת שפע דאו"א וה"ס התפשטות ב' עטרין דמתעטרין (להו) וכו' וזהו בעטרה שעטרה לו אמו שהוא רישא דיליה ואמנם עתה נשאר חסר לו נה"י אז הוצרכה בינה להאריך רגליה למטה (נו"ה) וסוד הארת היסוד שבה כי גם היא עלמא דדכורא ואז נעשה לו נה"י כי זה הנזכר בזוהר ומבינה נביאים. וז"ס כונן שמים בתבונה וז"ס ובתבונה יתכונן ולכן להיות הנה"י משם ואינן לא מן הת"ת ולא מן המלכות ולכן מועילין לשניהן כי נעשו רגלים לז"א ומוחין למלכות ולכן תבין כי או"א מציאות (א' והב' למטה המוחין הנעשים לז"א והבן. גם דע כי ספירין תתאין של או"א) שהם מחכמה ולמטה ר"ל כשתסיר כתר דאו"א ישארו לכל א' ט"ס ומאלו נמשכו ונעשו סוד (ט' תיקונים) דיקנא של ז"א ט' תיקונים כפולים מצד או"א.
ו'. ג' בחי' היה לז"א א' בהיותו במעי בינה כי היה ו' זעירא ג' כלילן בג' ובחי' המלכות שבו בסוף הו' בסוד פסיעה לבר ואח"כ כשיצא לחוץ אז נתפשטו כל הו"ק ו' שלימה ובסופה סוד המלכות ואח"כ בקניית המוחין נשלם לי"ס הרי ג' בחינת והראשונה היא סוד ראובן שמעון לוי (ואח"כ יהודה עוד) בחי' ב' והוא כי הלא בהיות הז"א (נ"א המלכות) בסוד ו"ק אז המלכות אינה רק נקודה זעירא ואין בה שום התפשטות אבל היא כלולה מי' אבל אינה נחלקת לפרטי איברים ואח"כ בבחי' הג' בקניית המוחין נגדלים שניהם בסוד פב"פ אח"כ יש בחי' ה' והוא כאשר נתמעטת אז לא היה בה רק מציאת אותה נקודה א' רק שעתה נחלקת לפרטי איברים בסוד י"ס אבל אין בכמותה רק ההיא נקודה לבדה כי כדי שיוכלו חיילותיה להתנהג על ידה צריכה להתחלק לי"ס ואז נתמעטה וירדה בבריאה ושם מקומה בו' היכלין ובד' היכלין שבהיכל ק"ק שהוא כחב"ד כי המל' שבמל' היא בהיכל הז' דיציר':
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |