פרק ח - מ"ב עריכה
דע כי גם זה לעומת זה עשה אלהים (קהלת ז, יד). והנה המוחין של לאה הם ד' אהי"ה -- ב' דיודי"ן, וא' דאלפי"ן, וא' דההי"ן. ולאה נקרא מדת על שם ד' אלפ ד' אלפ שווה 444י"ן שהם בד' אהי"ה הנ"ל. וזהו "מדת ימי מה היא" כנ"ל. ולעומת זה יש קליפה הנקרא מת, כי שם סוד הקליפות כנודע.
והענין, כי שורש ד' אלפי"ן עצמו אנו מסירין מן הקליפות, שהוא החיות שלהם, וכשתסלק ד' מן "מדת" אשר אחזו הקליפות -- ישאר "מת". אמנם בקדושה עצמה יש ב' בחינות אלו שהם מדת ותם; כי בקליפות - מת, ובקדושה - תם. ויעקב לא השיג בכל מדת רק בב' אותיות ת"ם, כי בשורש ד' אלפי"ן לא השיג. וזהו "ויעקב איש תם".
ואם תמנה ב' אהי"ה הראשונים (שהם של יודי"ן) בבחינה אחת, א"כ יהיו ג' אהי"ה לבד, וג' אלפי"ן שבהם גימטריא של"ג. וזהו סוד "הנותן שלג כצמר" (תהלים קמז, טז), כי כמו שתסיר שרשי ד' אלפי"ן מן מדת ישאר ת"ם, גם כשתסיר שורש ג' אלפי"ן מן של"ג נשאר צמ"ר. וזהו "הנותן שלג כצמר". וזהו סוד "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (ישעיהו א, יח), כי מתלבנים העונות ע"י אמא עלאה ששם השלג והצמר בסוד שמות אהי"ה כנ"ל.
וזהו סוד יוה"ך שמלבין עונות ישראל, כי יוה"ך הוא בסוד אמא, לכן אמרו בזוהר (ח"א ו, ב) על "והוא הכה את הארי ביום השלג - דאתדן בבי דינא עלאה", שהוא בינה, ב"ד העליון דמינה דינין מתערין.
והנה משלג נעשה שגל בקדושה בסוד "נצבה שגל לימינך" (תהלים מה, י). וכנגדה בקליפה "והשגל יושבת אצלו" (נחמיה ב, ו), אצל מלך פרס. וזהו סוד "והוצב שגולתא" תרגום הוצב - הועלת כלבתא{{הערה|לא מצאתי. ועיין (ראש השנה ד, א). והוא ג"כ פי' "והשגל יושבת אצלו", כי בקליפות בסוד כלב, ובקדושה שם ב"ן במלכות :
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |