פתיחת התפריט הראשי

פרק ועריכה

ונבאר עתה דרך כללות כל הפרטים הנ"ל.

דע כי בכל אחד מי' ספירות נוקבא דז"א יש בהם פנימית ואמצעית וחיצוניות. וכן הענין ג"כ בכל אחד מי' ספירות דז"א. וכן באבא ואמא. וכן באריך אנפין.

גם דע כי בכל ספירה מהם יש לו נשמה-לנשמה ונשמה רוח ונפש חוץ מי' ספירות דנוקבא דז"א שאין בכל הי' ספירות שלה רק נשמה-לנשמה אחד, וכן נשמה אחד, וכן רוח אחד, וכן נפש אחד לבד המתפשטות בכל הי' ספירות יחד.

גם דע כי חוץ מכל אחד מג' בחינות שיש בכל ספירה וספירה -- בין מי' ספירות דנוקבא או דז"א או דאבא ואמא או דאריך אנפין -- יש מחוץ לספירה אור אחד המקיף לה. נמצא כי לג' בחינות שיש בכל ספירות יש ג' אורות מקיפים.

גם דע כי יש לכל ספירה וספירה מכל הי' ספירות דז"א בחינת אור מקיף על ג' מקיפים אחרים הנ"ל. גם לכל אחד מי' ספירות דנוקבא דז"א יש ג' מקיפים וגם יש אור אחד מקיף את כולם.

גם דע כי אלו אורות המקיפין כל הפרטים הנ"ל הנכללים בזו"ן -- כולם הם בחינת אור הבינה המקיף את הבנים בסוד "פורס סוכת שלום". [ועתה אור מקיף הוא מצד הבינה, ואח"כ לעתיד לבא במהרה בימינו יברא ה' חדשה בארץ כי "נקבה תסובב גבר" הוא הז"א, ר"ל שהנוקבא דז"א שהיא התחתונה הנקרא מלכות "תסובב גבר" - הז"א, כדמיון מה שעתה מסבבת אותו הבינה. והסיבה כי תתעלה המלכות למעלה מז"א הנקרא ת"ת בסוד "צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהם".] וע"כ תמצא כי כל האורות המקיפים לזו"ן הם בחינת שמות של אהי"ה.

גם דע כי כל אורות המקיפים את ז"א יש בהם נקודות באותן השמות אבל בשמות האורות המקיפים הנוקבא דז"א אין בהם נקודה. גם ענין זה נוהג בספירות עצמן, כי כל הספירות הנוקבא אינן מנוקדות, משא"כ בז"א.

גם דע כי לעולם אור המקיף גדול מאור המוקף (שהוא הנקרא "אור פנימי") מאד מאד, והוא נשמה לו. גם ענין זה נוהג במקיפים עצמן, כי המקיף יותר חיצון הוא מעולה מחבירו והוא נשמה לו. משא"כ באור פנימי, שהיותר פנימי הוא גדול מחבירו החיצון ממנו.

גם דע כי אין לך בכל ספירה וספירה של נצח או הוד, בין בז"א בין בנוקבא, שיהיה להם שם על דרך מילוי. והטעם לפי שהם סוד "ערבי נחל" שבלולב, שאין להם לא טעם ולא ריח. ודו"ק.

גם דע שבכל י' הויות המנוקדות בפתח וקמץ כו' אשר הם בחינת נר"ן לזו"ן -- יש בכל אות ואות אור אחד המקיף עליהם.


ונבאר עתה קצת ביאורים וטעמים אל הדרוש הנ"ל.

[דעת]

(דפוס ירושלים):
הדעת דז"א (בכל ג' בחינות שבפנימים ואמצעים ואחור). דע כי ג' בחינות שבספירות דעת (דזעיר אנפין דאצילות), חיצוניות אמצעיות ופנימיות,

(דפוס קארעץ):
הדעת דז"א בכל ג' בחינות שבפנימים ואמצעים ואחור


שהם ב"ן ס"ג ע"ב, גימטריא קפ"ז וזה סוד שם פז"ק שיש בשם מ"ב כנודע. גם עם המלה עצמה גימטריא מקום. גם הוא גימטריא שם הוי"ה דרך הכאה -- י' פעמים י', ה' פעמים ה', ו' פעמים ו' , ה' פעמים ה' -- הכל גימטריא קפ"ז עם השם בעצמו. וזהו סוד "ויפגע במקום", ר"ל קפ"ז שהוא גימטריא מקום.

[חסד]
החסד שבו שם אלוה הוא סוד הכתוב (איוב ד, ט) "מנשמת אלוה יאבדו", והוא החותם והלבוש הנזכר בסבא פרשה משפטים על הפסוק "שארה כסותה ועונתה לא יגרע. "כסותה" - פרישו דלבושא דמלכא דפריש עלה אלוה כו'". והנה שם זה יש בו אותיות א"ל ו"ה, כי שם א"ל הוא חסד, ושם ו"ה הוא המתחבר ומצטרף עם אותיות זכרי והם גיטריא רמ"ח מצות עשה שמצד החסד כנודע:

[גבורה]
הגבורה דז"א השם הפנימי הוא שם י"ה והוא סוד "שלהבת יה" היוצא מבינה אל הגבורה. וזהו סוד הנזכר פר' בראשית דף ל"ב ע"ב וז"ל "א"ר אבא כך הוו קדמאי אמרי כד הוו מטאן להאי אתר מראשן שפוון דחכימין ולא אמרי מידי בגין דלא אתענשין". גם זהו י"ה המתחבר עם שמי והוא גי' שס"ה ל"ת כנודע.

והחיצון שבו הוי"ה בניקוד אלהים והוא עצמו שם הפנימי של גבורה דנוקבא דז"א. וזה שם החיצון דגבורה דז"א מתלבש תוך פנימי דגבורה דנוקבא, ומצד זה הוא שמתחברת ומתקשרת נוקבא דז"א עם הגבורה הנקרא שמאלה‏[1] של הז"א.

[ת"ת]
הת"ת דז"א כל ג' בחינות הוא שם הוי"ה וזהו טעם שאין הוי"ה נקרא כ"כ בעצם כמו בת"ת כנודע. ושם פנימי שבו הוא במילוי אלפין וזהו סוד שהת"ת נקרא "אדם", שהוא כך בגימטריא. והנה כן הוא שם החיצון בחכמה בסוד "מה שמו ומה שם בנו כי תדע".

הנה הת"ת שלה דנוקבא -- ב' שמות שלה החיצונים הם הם נגד ב' שמות שוקי הזכר אשר נגדם הוא גוף הנוקבא שהוא ת"ת שלה, (וגם אותם) שוקיים שלו המכוונים נגד ת"ת גופה נקרא "צבאות" וגם שם "השתפ"א" - חלוף צבאות.

[נצח הוד]
נצח והוד דז"א. דע כי נצח הוד דז"א הוא סוד חד גופא בבחינת חיצונים אבל בבחינת פנימיות הם תרי פלגי גופא כנזכר בזוהר. כיצד? הנה שם החיצון הוא שם צבאות ושם זה כולל שניהם יחד. ואח"כ באמצע הוא שם אחד לבד כולל לשניהם שהוא ברבוע -- צ צב צבא צבאו צבאות. והרי כי מצד ב' שמות אלו החצונים הם כלולים ביחד. אבל הג', והוא הפנימי מצדו, הם נחלקים לב' -- שם הוי"ה בנצח, ושם אדנ"י בהוד.

ואמנם סוד הענין הוא כי הנה נתבאר אצלינו כי מקום רישא דנוקבא דז"א הוא אחורי חדוי דז"א כנזכר באדרא. והנה נוקבא שיעור קומתה קצרה מקומת הזכר, כי הנה ראש הזכר הוא כחב"ד ורגליו הם למטה והנוקבא ראשה היא בחזה ורגליה הם שוים ומסתיים עד סיום רגלי הזכר. ונמצא כי בנה"י של הזכר שם הוא קומת הנוקבא. ולכן תמצא כי יש בנצח-הוד ב' כליות ותרין ביעין דדכורא וב' שוקיים וב' ירכין וב' רגלין -- בכל אלו הבחינות הוא שיעור קומת הנוקבא, מן המוחין שבה עד הרגלים שבה כמ"ש בע"ה.

והנה סוד השוקיים בזכר -- עדיין שם הוא גוף הנוקבא, כי מן הירכים ולתתא הוא כנגד שוקי האשה וירכותיה כמ"ש בע"ה. נמצא כי מה שהוא בזכר ב' שוקיים נפרדים הם בחינת גוף א' של הנוקבא. ובזה תבין למה נצח-הוד נקרא "תרי פלגי גופא", כי לפי שמצד פנים נקרא שוקי האיש והם נפרדות, ומצד אחור הם גוף אחד של הנוקבא. ובזה תבין איך נצח-הוד דז"א בסוד האחוריים הם מחוברים ובסוד הפנים הם נפרדים.

גם דע כי מסבת בחינת פנימיות של נצח דז"א שהוא שם יהו"ה -- מתקרב הת"ת בימי החול ועולה בנצח, ולסבה הפנימיות של הוד שהוא אדנ"י מתקרבת המלכות בחול ועולה בהוד כנזכר בתיקונים.

גם דע כי סוד אותן הב' ווי"ן המתחברות יחד באות א' של צבאות שבאחורי נצח-הוד דדכורא הם נקרא "ווי העמודים". וזכור סוד זה. גם זה רמז מ"ש פר' וארא דף ז"ך ע"ב (ח"ב כז, ב) ענין דרוש אותן היאורים כי "תצ"ט ופלגא מסטרא דא ותצ"ט ופלגא מסטרא דא", שאותן התרין פלגין הם ב' ווי"ן אלו המתחברים ונעשים אלף ותצ"ט הוא שם צבאות גימטריא. ועיין במקומו אשר ביארנו שם:

[יסוד]
היסוד שלו -- החיצון שבו הוא שם שד"י במילואו. והנה אם תקח ו' אותיות המילוי לבד, בלתי ג' אותיות הפשוטים, יעלה גימטריא ת"ק אשר הם שעור מהלך כל רקיע ורקיע אשר בו אמר לעולמו די. והנה בשביל מילוי זה נקרא היסוד |כל| שהוא גימטריא נ', וכל אחד כלול מי' -- הרי ת"ק.

והנה החיצון שלו הוא הפנימי של יסוד דמלכות נוקבא דיליה. לכן הם מתחברים יחד בעת הזווג -- זה החיצון שלו בתוך הפנימיות שלה. והבן זה.

והפנימי שלו הוא השם הנזכר בתקונים, דביסוד מתחברין תרין שמהן כחדא -- יאהדונה"י:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל



  1. ^ בדפוס קארעץ ''שמאלי - ויקיעורך