עץ חיים/שער הכללים/ז

פרק ז - פרצוף נוקבא עריכה

ועתה נבאר ענין פרצוף נוקבא. כי כמו שהזעיר אנפין נעשה גידוליו מנצח-הוד-יסוד דבינה וחצי תפארת התחתון -- גם נוקבא נעשית מחצי ת"ת התחתון ומנצח-הוד-יסוד דז"א כמו שיתבאר.

והנה רישא דילה נפקא מאחוריו, ולא פנים בפנים. והטעם הוא כי אחוריים הם דינין ויש בהם אחיזה לחיצונים, ולכן נדבקו האחוריים יחד שלא יתאחזו בהם החיצונים. וזהו סוד "השיב אחור ימינו מפני אויב" (כי המלכות נקרא ימין כמ"ש הכתוב "נצבה שגל לימינך וגו'").

וא"ת אם כן היה ראוי שתצא נוקבא יותר עליונה שוה בכל אורך פרצוף ז"א שלא יאחזו החיצונים בכל קומתו? התשובה הוא כי ברישא דז"א אין יכולים החיצונים להתאחז, רק לתתא ממקום שהחסדים מתגלים, שלכן שם יוצאת נוקבא לכסות האחוריים. ובזה תבין ענין שבועות ונדרים; כי מאחר שהשבועה הם כנשבע במלך עצמו (שהוא מלכות), והנדרים הם כנודר בחיי המלך (שהוא בינה הנקרא "חיי המלך", בסוד תפילין הנקרא "חיים" כנודע) א"כ למה השבועה חמור מנדר? והטעם הוא כי למעלה נגד בינה אין אחיזה לחיצונים כל כך, אבל לתתא -- במקום מלכות, שם סביב רשעים יתהלכון, וניתן להם כח גדול להתחזק ולהתאחז שם. לכן עונשו מרובה.

גם בזה תבין למה נדרים חלין על דבר מצוה משא"כ בשבועה. והטעם לפי שהנדרים למעלה בבינה, והם גבוהין מן המצוה, לכן חלין עליהם. וזהו סוד התרת נדרים בליל יוה"כ לפי שבאותו יום אנו (מעלין) [ס"א עולים] עד הבינה ויש לנו יכולת להתיר נדרים אשר שם. אך השבועה היא במלכות לכן אינה חלה על המצוה.

ונחזור לענין, כי משליש א' דת"ת דז"א המגולה נעשה ב' כתרים לזו"ן. והנה מג' פרקין דנצח ז"א נעשה קו ימין דנוקבא, ג' ספירות: חכמה-חסד-נצח. ומג' פרקין דהוד נעשה קו שמאל שלה -- בינה-גבורה-הוד. ומג' פרקין דיסוד דיליה, שהוא ארוך להיותו דכורא לכן ממנו נעשה קו אמצעי דנוקבא, דעת-תפארת-יסוד שבה.

ובזה תבין סוד המעשר, כי העשירי יהיה קדש לפי שהנוקבא לא היה בה מתחילה רק נקודה א' לבד, שהיא המעשר שלה, וזהו שרשה ועיקרה. ושאר הט' ספירות באו מבחוץ, ממה שקבלה מז"א על דרך הנ"ל. כי בתחלה כשיוצאה אחורי ז"א אז יצאה בסוד נקודה כלולה מי' ואח"כ נתפשטה נקודה זו בכל י' ספירות דילה ע"י מה שקבלה מז"א. אם כן נקודה זו היא עיקר ונקודה זו נקראת 'מעשר' והיא נקודה עיקרית.

והנה הפנימיות של המוחין שבה -- נעשה מאותן החסדים המגולים בנצח-הוד שבו, המיותרין ועודפין כנ"ל. והדעת שבה -- מה' גבורות שהיו פקדון ביסוד ז"א כנ"ל. וזהו סוד "דעת של נשים קלה", פי' ק"ל ה', כי ה' גבורות הם ה' הויות והם ק"ל. אך דעת הז"א מה' חסדים וה' גבורות, והנוקבא אין לה רק חצי דעת שלו שהם ה' גבורות לבד.

ואח"כ מתפשטים ה' גבורות שבה מחסד עד הוד שבה. ואח"כ כללות כולן נכנסו ביסוד שלה, דוגמת ה' חסדים המתפשטים בז"א. ואלו ה' גבורות הנכללין ביסוד שלה הם מועילין לה למ"ן שלה (נ"א הם מעלין המ"ן שלה). וז"ש בזוהר כי דינין דנוקבא "נייחין ברישא ותקיפין בסופא", לפי שהמוחין שלה הנקראים "רישא" הם נעשים מהחסדים מגולים שלוקחת מנצח-הוד דז"א, ולכן דינין דילה "נייחין ברישא", כי החסדים ממתקין אותן. "ותקיפין בסופא", כי הגבורות מתפשטין בסופא. אך דינים דדכורא תקיפין ברישא, שאין שם התפשטות החסדים. אבל מחסד שבו ולמטה יש התפשטות חסדים, לכן נייחין בסיפא:



עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל