פרק ה
עריכהוהנה לעיל פירשנו כסדרן והוא ממטה למעלה אז"ן. וכבר ביארנו טעם של א"ז מאז"ן. ועתה נבאר ן' מאז"ן איך הוא עיקרית מכל.
והנה הלא כאשר נמנה עיקר כל אלו אינם רק כ"ה. והוא:
- כי ה' אחרונה כבר ירדה למטה ולא נשאר בה רק ב' ההי"ן למעלה, ואותיות וא"ו-- הרי כ"ג.
- וב' חלקים מן י' דה"י עילאה שירדה תוך וא"ו-- הרי כ"ה, הוא כ"ה אתוון דק"ש.
לכן "שמע" הם לשון שמיעה להורות שכולם תלויים באזן. לכן "הקורא את שמע צריך להשמיע לאזניו", כי משם מציאותה. אמנם כ"ה אלו מוכרח שיהיה בהם פנימיות וחיצוניות -- שהם ן'. וזהו סוד "ויפן כה וכה", והם ב' יחודים -- שמע ובשכמל"ו[1] של ק"ש כנודע.
והנה אלו הם הנו"ן פשוטה של אזן שהוא עיקרית. וח' אחרים הם דרך תוספת. וגם הם נחלקים לב' שהם א"ז מאזן. ואמנם כבר ידעת כי הבינה היא י'[2] ספירות וכל אחד כלולה מי' -- הרי ק', סוד אותיות מ"ס שהם בבינה ותבונה, סוד ק' בגימטריה. אמנם כאשר תחבר כל החלקים אלו יהיה ק'. כיצד?
- ה' לתתא ונ"ח באמצע וה' עלאה -- הרי ס"ח.
- ואמנם נשאר למעלה בסוד הבינה חשבון ל"ג. כי הורדנו מן י' של ה"י עלאה ב' חלקים ממנו לפנימיות ג' הנשארים מן הוא"ו ונעשה ה' עלאה כנ"ל ונשאר למעלה בבינה יו"ד ה"י-- גימ' ל"ה; וכאשר תסיר ב' חלקים מהם נשארו ל"ג.[3]
- ל"ג וס"ח -- הרי ק"א.
הרי שכל בחינות אלו הם ק' עם הכולל. ואמנם כמו שביארנו שיש ס"ג א' למעלה בכללות הבינה ותבונה וכנגדה הוא בתבונה לבדה לפי שבה נתפשט אח"כ כל מציאות הבינה כנ"ל -- הנה גם בתבונה צריך שיהיו כל הק' ברכאן כנ"ל על דרך זה. והוא שכבר ביארנו סוד הנ"ח מה עניינם; והנה הה' המתפשטת בז"א הוא מ"ב; ונ"ח -- הרי ק'.
ועתה נבאר איך ה' זו מתפשטת למ"ב. והוא כי כבר הודעתיך כי צורת ה' לפעמים בצורה זו ה, שהם ג' קוים נה"י, וה' בכל אחד שצורתה ד"י -- הרי
ג' פעמים י"ד ג' פעמים י"ד שווה 42, גימטריא מ"ב. וגם סוד הענין הוא מ"ב אתוון שיש בשם ס"ג שהוא פשוט, ומלא, ומלא-דמלא כזה: יהו"ה, יו"ד ה"י וא"ו ה"י, יו"ד וא"ו דל"ת, ה"י יו"ד, וא"ו אל"ף וא"ו, ה"י יו"ד. וכל שם ס"ג נרמז בה' זו לבדה. הרי שהוא מ"ב אתוון. ועם הנ"ח -- הרי ק'.
גם יש סוד אחר בענין ה' הנעשה צורת ד"י. והוא, כי כאן היה סוד "שאמר לעולמו די". והוא כי הלא שד"י, שהוא יסוד דבינה, הוא מתפשט בז"א עד החזה שלו לבד ושם הוא שאמר לעולמו ד"י, לכן ה' זו צורת "די".
וגם טעם אחר כי נגד נה"י דבינה יצאה לאה עד החזה לבדו וזהו טעם "שאמר לעולמו ד"י" על ידי יסוד דבינה שנפסק שם.
ונחזור עתה לבאר ל"ג הנשאר משם ס"ג דבינה. ודע כי אלף צורתה ל"ב כזה א -- י"ו למעלה, י"ו למטה (כמבואר אצלינו בסוד ל"ב שיניים וכללותם), הרי ל"ג. נמצא כי בינה הוא ל"ג והוא אלף. וזהו סוד מה שאמרו רז"ל "אלף בינה".
והנה אלף במלואה אל"ף למ"ד פ"א -- גימ' רס"ו. וכשמחלקים לג' חלקים יהיה פ"ט פ"ט פ"ט. והנה פ"ט עולה ס"ג עם השם עצמו העולה כ"ו -- גימ' פ"ט. הרי כי ברס"ו (שהוא אל"ף במילוי מילואו) יש ג' שמות ס"ג וג' שמות הוי"ה.
והנה נגד ג' מיני ס"ג אלו הם ג' מיני ס"ג שיש למטה בתבונה בסוד ב' פעם נ"ח וה' כנ"ל, וכן בכללות הם ס"ג -- הרי שלשה ס"ג. והנה ידעת כי ג' שמות הוי"ה הם ג' אלפין (כי אות א' צורתה כ"ו כזה יוי א') -- הרי שברס"ו הנ"ל יש ג' ס"ג וג' אלפין. וכבר אמרנו כי כל אלף גימטריה ל"ג; וג' פעמים ל"ג ל"ג ל"ג -- גימ' ק' (עם הכולל), הוא סוד הק' בבינה עליונה כמו הק' שביארנו בתבונה.
- ואמנם ק' זו עם רס"ו הנ"ל הם שס"ו. וזה שס"ה מנין ימות החמה. וכבר הודעתיך כי אל"ף הוא בינה; וגם ידעת כי בינה היא אז"ן. גם ידעת מ"ש בספר הבהיר כי אז"ן צורת אל"ף והוא מובן עם הנ"ל. ואמרנו איך מן הל"ג הזה נמשכו ג' אלפין שהוא ק'. וק' זה הוא שורשו מאדָנֵ"י העליון אשר בכאן. והם סוד מאה אדנים אשר ידעת ביאורם שהוא אדנ"י (גי' ס"ה) ועם מילוי המלוי שלו (שהן ל"ד אותיות) -- הן צ"ט, כמנין ג' ל"ג הנ"ל. ועם כללותם הרי ק'. והנה ידעת סוד "אדנ"י שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה" כי השמיעה באז"ן, והיא בינה. לכן ר"ת שמעה סלחה הקשיבה -- שס"ה כמנין הנ"ל שהם ימות החמה ששורשם בבינה. לכן מתחילין משמיעה. וגם ביארנו איך שייך שם אדנ"י בכאן. ולכן עיקר אמירה זו ביוה"כ הרומז על הבינה.
- גם בזה תבין איך כל סוד הבינה הם קולות הנשמעים באז"ן. ואלו הם מ"ש בסוד ה' עינוים דיוה"כ שאז אין מלכות ות"ת נזונים אלא מסוד קולות, לא מסוד אכילה ושתיה.
- גם תבין כי הלא התבונה היא ה' אחרונה של בינה ותבין בזה מש"כ בתקונים מלכות נפש תבונה , כי תבונה היא בחי' מלכות ובחינת נפש של הבינה.
- גם תבין בתבונה עניינה שהם בן ובת, אך בבינה לא נרמז רק הבן לבד, והוא כי בבינה עצמה עדיין לא יש חשבון אדנ"י רק חשבון של שם הוי"ה; אך בהתחברותה עם התבונה אז שם הוי"ה אדנ"י, הוא בן ובת. והוא כי ל"ג דבינה עם נ"ח דתבונה הם צ"א כמנין הוי"ה אדנ"י.
- גם תבין כאן ענין ש"ע נהורין דאריך אנפין. כי הלא ביארנו כי יש באזן זה ג' מיני ס"ג -- שהם ה' עליונה ונ"ח - הרי ס"ג ראשון, וה' תתאה ונ"ח - הרי ס"ג שני, וכל כללותם הם ס"ג - הרי
ג' פעמים ס"ג ג' פעמים ס"ג שווה 189 בימין. וכן ג' מיני ס"ג באזן שמאלית. הרי ו' פעם ס"ג ו' פעם ס"ג שווה 378 -- גימ' שע"ח נהורין; ש"ע נהורין הנמשכין אל הפנים עם ח' אותיות של ב' הויות דחוורתי דברישא דחוורתי מצד פני הראש הנמשכין אל הפנים.
- גם תבין ענין שם מ"ה דאלפי"ן שהוא בחוטם דז"א. כי שם מ"ה הוא בז"א וגם החוטם גי' ס"ג נגד ה' תתאה דאתלבשת כאן ונעשה ס"ג כנ"ל והוא ג"כ ענין גימ' אז"ן שהוא נ"ח הנמשך עם ה' זו ונעשית ס"ג כמנין חוטם.
- ^ שכל אחד כולל כ"ה אותיות - ויקיעורך
- ^ [נ"א היא ד"ו]
- ^ הלשון מאד מסורבל. ולכאורה הכוונה הפשוטה היא לומר שהורדנו ב' חלקים מתוך הי' שנמצא בשם של יו"ד ה"י ובכן נשאר לנו רק 33. -- ויקיעורך
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |