פתיחת התפריט הראשי

פרק זעריכה

ונבאר ענין הפסוק של אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה כי הוא מדבר בענין תיקוני רחל מתחלת תיקונה עד סיומה והוא להביאה פב"פ עם ז"א הנקרא ישראל ונודע כי כאשר חוזרת פב"פ מתמעטת בסוד נקודה אחת קטנה תחת היסוד דז"א ואח"כ נגדלת מעט מעט עד שהיא עולה עמו להיות פב"פ עד למעלה וזהו ענין עלי באר ענו לה כי עתה בהיותה פב"פ נקרא באר כנ"ל והיא עולה עמו עלייה אחר עלייה ממטה למעלה עד שחוזרת עמו פב"פ. עוד יש לפרש פירוש ב' בזה הפסוק ויתבאר למטה. ונבאר פסוק אחר באר חפרוה שרים וגו' ובאור באר חפרוה שרים יובן במה שנודע כי הנה הנוק' של ז"א הנקראת רחל בהיותה אב"א עמו הנה הראש שלה היה מחצי ת"ת תחתון שלו נמצא כי סיום ת"ת של ז"א שהוא פי האמה שלו ממנו נעשה פי הנקבה אשר הוא בסיום ראש שלה וכאשר אח"כ חזרו להיותה פב"פ ועלתה כל שיעור קומת ז"א נמצא כי מה שבהיותה אב"א היה ראש שלה נתהווה עתה בחי' ת"ת שלה ואותו הבחי' שהיה תחלה מקום הפה העליון שלה חזר עתה להיות בחי' פי היסוד ורחם שלה נמצא יסוד שלה מכוון נגד יסוד שלו. וזה סוד היות בחינת התשמיש נקרא בלשון אכילה בכמה מקומות בתורה וכן לשון דיבור בפה במסכת כתובות פ"א במשנה ראוה מדברת עם אחד אמרו לו מה טיבו של איש זה וכו' ואמרו בגמ' מאי מדברת נבעלה וכן בכתובות פרק אע"פ במשנה ואוכלת עמו מליל שבת מאי ואוכלת תשמיש וכו' ובתורה נקרא לשון אכילה בפה כמו שאמר אכלו רעים שהוא זווג עליון דאו"א כנזכר זוהר פרשת ויקרא וכן כתיב כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה וגו' ופירוש הפסוק יובן כמ"ש אצלינו על מה שאמר בזוהר באדרא יתיב על כורסיא דשביבין לאכפייא לון וכו' כי הוא סוד משארז"ל בא נחש על חוה פי' הענין כי יש שמות אלקים של קדושה ומשתלשלין למטה עד הקליפות אלקים אחרים בסוד מלך אלקים על גוים כנזכר בסבא דמשפטים וכאשר העון גורם הקליפות נכללין זה בזה ואלו באלו עד שאותן בחי' של שמות אלקים עליונים דקדושה נכנסים בנקודת ציון שבה בסוד הגבורות אשר שם ביסוד שלה וענין התכללות הזה של השמות אלקים הנ"ל ביחד נקרא בחינת ביאת נחש על חוה כי מה שתחלה בעת רצון היה הזווג עמה בבחי' היסוד והנתיב העליון הנקרא פלא כנודע הנה עתה היא מקבלת מהנתיב האחר החיצון של אלהים הנקרא ג"כ פלא הנרמז בר"ת ואמרה לא פעלתי און לרמוז שהיא אומרת שלא קבלה שפע מפעולת הפלא החצונים ההוא אשר בו נכללו הקליפות הנקרא און רק מן הנתיב העליון הקדוש שהוא כולו פנים אשר אין הקליפות נכנסין שם ח"ו והרי הוא נתבאר איך הזווגים הוא נקרא דבור ובלשון אכילה והסבה הוא לטעם הנ"ל כי הפה שלה הראשון בהיותם אב"א נעשה לה עתה בהיותם פב"פ פה תחתון בית הרחם ממש ונודע כי בית הרחם שלה הוא עמוק דוגמת הבאר הנעשה ע"י חפירה ואינו בולט כמו יסוד הזכר. וענין חפירת הבאר הזאת נרמז באברהם ויצחק שחפרו הבארות ההם ודי בזה וכמו שאמר בזוהר וילך דף רפ"ו וז"ל עלי באר ענו לה סק לאתרך להתחברא בבעלך באר חפרוה שרים דאולידו לה או"א לעילא כרוה נדיבי העם אלין אבהן וכו'. ופי' הענין כי חפירת הבאר הזאת לעשות לה בית הרחם נעשית ע"י שרים שהם או"א בסוד ויבן ה' אלקים את הצלע ויביאה אל האדם דא או"א שגדלוה והעלוה שוה בשוה בכל קומת ז"א פב"פ אשר עי"כ נעשה פה הראשון שלה בחינת היסוד כנ"ל וז"ש באר חפרוה שרים אלין אינון או"א. ואמנם הם לא עשו רק בחי' חפירת המקום ההוא בלבד ואח"כ כרוה נדיבי העם הוא בחי' נתינת בה המ"ן בתוך הבאר ההוא אשר בחינת ענין זה נקרא כרייה. והנה בחינת נתינת המ"ן אלו ביסוד שלה הם ע"י החו"ג של אימא שהם ב' הידים שלה שבהם ה' אצבעות שהם ה"ג מנצפ"ך כפולות אשר אלו ירדו למטה ונעשה בחי' מ"נ ביסוד נוקבא דז"א. וז"ס הפסוק והיה בתבואות ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידות וגו' וענין אלו ידות נתבאר אצלינו בדרוש היחודים ושם תמצא יחוד אחד שכל אותן השות נעשה בסוד י"ד י"ד ע"ש. גם תעיין בדרוש מאמר ג' רישין אתגלפן בריש אדר"ז ושם יובן ענין זה. ואמנם סוד הענין הוא זה הנה ענין ב' זרועות דא"א נעשה בחי' מוחין דאו"א גם בחי' תרין עטרין גנזין דיהבי או"א לבתר לז"א בסוד דעת שלו כנודע אבל סוד ה' אצבעות שיש בכל יד מהם אין שם מקומן. והנה ב' ידות דא"א תרווייהו שקילי כחדא ונקרא יד א' בלבד ע"ד כל שאר בחי' של א"א שנאמר עליהם באדרא דקכ"ח דבעתיקא לית שמאלא דהאי עתיקא כולא ימינא ועד"ז כתיב הנה עין ה' אל יריאיו ולא כתיב עיני לשון רבים. ואמנם או"א כל א' מהם יש לו ב' ידים ונמצאו עתה כי בא"א ובאו"א יש ה' ידות והנה יד הה' שהיא אותה של א"א הכלולה מב' ידות אלא שנקרא יד כנ"ל עליה נאמר ונתתם חמישית לפרעה שהיא אמא עלאה הנקרא פרעה דתמן אתגלין ואתפרעין כל נהורין כזכר בזוהר. והענין (הוא) כי יד דא"א ירדה למטה ברחם יסוד אמא והנה ימין כלולה בשמאל ושמאל בימין וכמו שה' אצבעות יד שמאלי דא"א הם ה"ג כ ה' אצבעות יד ימין הם ה"ג והם סוד ה' אותיות מנצפ"ך שהם כפולות ואלו נתהו שם ברחם יסוד אמא ומהם נעשה הכלי של יסוד דאמא להעלות מ"נ שבהם אמנם ד' הידות האחרים של או"א יהיה לכם. והנה ע"ד שביארנו פסוק זה למעלה באמא יפורש ג"כ למטה בנוקבא דז"א כי הנה ה' ידות הם והם יד א' של אמא כלולה משתי ידות כאחד ונעשה כלי מ"ן של רחל נוקבא דז"א ע"ד הנ"ל ועוד יש ד' ידות אחרות שהם ב' הידים דז"א וב' ידים נוקבא ועליהם נאמר וארבע הידות יהיה לכם וגו'. והנה העולה מזה כי אלו הידים כולם הם בחינת הגבורות וכאשר הדין מתגבר אז רואה דם בהם וז"ס ידיכם דמים מלאו והיותן שתי דמים הוא כמ"ש אצלינו בפסוק שופך דם האדם באדם והוא כי בז"א יש הוי"ה באלפי"ן גימטריא מ"ה ואות א' שבמילוי וא"ו הוא בחי' אהי"ה ברבוע כזה א' א"ה אה"י אהי"ה שהוא גימטריא ד"ם נמצא כי בהסתלק א' זו של מילוי וא"ו ועולה למעלה בבינה אז שם מ"ה נשאר מ"ד וא' זו ג"כ מ"ד כנ"ל הרי הם ב"פ ד"ם וזהו ג"כ ענין פסוק שמרני מידי פ"ח יקשו לי כי ב' ידים הנ"ל הם יקשו פ"ח לי שהן ב"פ ד"ם העולין גי' פ"ח כנ"ל. ונחזור לענין כי הנה בחי' הבאר שהיא רחל היא בחי' נקודת ציון בית הרחם שבה ששם ה"ג מנצפ"ך שהם סוד הדין הנקרא חשך הרמוז בר"ת באר חפרוה שרים כרוה שהוא בחשך ואלו נעשו ע"י ב' הידים חו"ג דאמא ועליהם נאמר כרוה נדיבי העם אילן אינון אבהן. והנה אחר שנתקן כל תיקון זה ביסוד שלה כנ"ל שהוא ענין החפירה והכרייה כנ"ל אח"כ נכנסין בה ג"ר שהם המוחין שלה הנעשין מבחינת נה"י דז"א כנודע ואלו נרמז באמרו במחוקק דא יסוד במשענותם דא נ"ה ואז ראויה להזדווג עמו פב"פ וז"ס תחלה עלי באר ענו לה כלומר סק לאתרך לאתחברא בבעלך פי' שזה הפסוק נאמר על מל' הנקרא רחל הנקרא באר ואומרים לה אתה הנקרא באר עלי ר"ל העלי מ"נ שלך למעלה בהזדווגך עם בעלך כי הרי נתקן היסוד שבך כמ"ש באר חפרוה שרים וא"כ עלי באר ענו לה הואיל והיא באר חפרוה שרים. והנה בחי'היסוד דאבא עצמו כבר נתבאר לעיל בחינותיו איך הם בג' גילגולי משה שהוא ר"ת משה שת הבל וע"ש והובא בדרוש תאומות יתירות וע"ש. גם בחי' משה ואהרן שהם ביסוד דאמא נתבאר בדרוש משה ואהרן וחטא נדב ואביהוא ע"ש:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל