פרק ח עריכה
דע כי בכל עולם יש ד' חיות כנגד ד' אותיות הוי"ה הכוללים כל י"ס שבאותו עולם והבן זה. ובכל עולם נק' בשם אריה שור נשר אדם ובשם ד' מלאכים אשר נוטריקון שלהם הוא ר"ת ארגמ"ן, נמצא כי ד' חיות טבעים דדכיו אשר בד' יסודות שכליים נקרא ארגמ"ן. וכנגדם יש יצה"ר, עון ומשחית, אף וחמה. וכל זה הוא בחינת צורת ארבע יסודות טובים ורעים. וכבר ידעת כי בכל עולם יש פנימיות נשמות וחיצוניות מלאכים א"כ צ"ע אם בד' יסודות אין בו ב' בחי' אלו לסיבה הנ"ל כי אין פנימיותה נקרא בשם נפש אדם והכל בחי' אחד לבד ונקרא יצר טוב ויצה"ר או נאמר כי גם בהם יש פנימית נשמות וחיצוניות מלאכים אלא כי לרוב עכירותם אין פנימותן נקרא נפש אלא ב' יצרים מלאכים ושדים יהודאין שהם גדלות וקטנות אך חיצונותן הם נקרא קלי' גמורות מזיקין ושדין דע' אומות כנזכר ולפי שהקטנות פנימיות היסודות תכלית העכירות נקרא שדין אלא שהם יהודאין כי הם שמרי הנשמות כולם והבן זה היטב.
וקצת קשה לזה דא"כ הרי יש גופים לשדים כי השד מתלבש בגוף ונפש דקטנות דעשיה היא מתלבש בשד וא"כ נפש האדם והשד שניהן מתלבשין בגוף האדם וקושיא זו הוא לר"מ שאומר כי היצר הטוב הוא שד יהודאי.
ואפשר כי עיקר הגוף הוא לנפש אדם עצמו ולא נברא גוף אל השד לבדו כדרך שנברא גוף לבדו לנשמת הגוים לבדם.
והנה בדרמ"ז אמר כי כללות צורת הטוב דד' יסודין נקרא בהמות וממנה נוצרים אלף טורים ונקרא בהמות שהם י"ס כלולות מעשר ועשר מעשר עד אלף ומהם נוצרים כל נפשות הבהמות וצורתם אמנם צורת הבהמה הנ"ל הוא פני שור לבד שהוא יסוד האש השמאלי ועוד יש ג' יסודות ומפני אדם נמשכין נפש הבהמית שבאדם הנקרא יצה"ט והבן זה. ובדף רס"ח אמר כי היצרים נקראים לבבך והנפש נקרא נפשך וגם הם שתים טובים ורעים זולת השני יצרים טוב ורע. והנה עוד יש סברא ג' כי לא תקרא נפש בתורה רק נפש הבהמית הנק' נפש החי של הבע"ח וזולתה אינה נפש כלל נמצא כי יש באדם נפש הבהמית ונפש המדברת ושתיהן מן ד' יסודות ועליהן נר"ן (דאבי"ע) וזה נראה יותר אמיתי:
ונבאר ענין החלום והנבואה ומלאכים והשדים:
דע כי י' גלגלים דאופנים דעשיה הם חומר וצורה. והנה הז' גלגלים התחתונים של שצ"ם חנכ"ל הצורה והנפש שלהם הם ז' מלאכים הידועים סמא"ל למאדים קפציאל לשבתאי כו' ויש בהם טוב ורע. והנה הרע שבהם הם נקרא אלהים אחרים הנקרא ע"ז ויש עובדים ע"ז גם אל חומר הגלגלים והכוכבים ונקרא צבא השמים ויש עובדין אל השדים כמ"ש.
והנה בגלגל השפל שהוא לבנה יש תלי המנענעו ויש לו חומר וצורה הנק' נגדי זנב התלי ולהיותן תחתונים קרוב ליסוד האש שומעין מהם עתידות השדים שביסודות ומהם חכמת העורב כו' אח"כ בד' יסודות יש להם ג"כ צורה ונפש שלהם והם מורכבים מטו"ר ומטוב נבראו בני אדם בחומר וצורה שהם מנפש הד' יסודות הנ"ל ומהרע שלהם נבראו שדים בגוף וצורה וגופם הוא מב' יסודות אש ואויר ושוכנים בסוד הרוח כי יש להם נפש חי ויש שדים שנפשם נפש דומם ושוכנים בארץ במחילות עפר מש מהם גם בנפש הצומחת ושוכנים בימים ובנהרות ובבורות ואלו הס' הם נקראין תתאין והם רעים מאד הראשונים הם בינונים ויש בהם מין שלישי שיש בהם גם נפש המדברת ושוכנים ביסוד אש ואלו עליונים מכולן:
ונחזור לענין המלאכים. כי גם הם חומר וצורה אלא שחומרם זך מאד ונקרא כבוד נברא של המלאך ונקרא אישים אך צורתן נקרא מלאך וזכי הנפש יכולין לראות דרך מראה את המלאך בהיותו מלובש במלבוש שלו הנ"ל וזה סוד "וירא והנה שלשה אנשים" ואין זו נבראה רק שהשיג בראיית נפשו המשכלת את נפש המלאך עצמו, וכן הרואים את אליהו ושאר נשמות הצדיקים כעין רבינו הקדוש בכל ליל שבת וכיוצא, אינו אלא ע"י התלבשות בחלוקא דרבנן שלו.
ודע כי יש עשר מדרגות במלאכים ושדים ואע"פ שאין נברא בלתי חומר וצורה על כל זה לא כל המלאכים נגלמים במלבושים אלא האישים שהם כת העשירית שנקרא נפש כנודע בענין החלום. כי הנה נפש של האדם מצד הד' יסודות אינו נקרא נפש אלא "נשמת רוח חיים" שהיא הנותנת חיים גופני לגוף וממנה יוצאת הנשימה דרך האף כי עליה נאמר "ויפח באפיו נשמת חיים" ואמרו במדרש "זו האופיא", לשון אף ועליה נפש האמיתי מאופני עשיה. וז"ש אח"כ "ויהי האדם לנפש חיה" ותרגומו "לרוח ממללא". וז"ש בקהלת רבה: "אמר ר' יודן, הגוף אומר לנשמה" והוא נפש היסודות, "והנשמה אומר לנפש" שהיא מאופני העשיה, "והנפש למלאך" שהוא רוח דיצירה עולם המלאכים, "והמלאך להקדוש ברוך הוא שהוא יושב על כסא הכבוד" והיא הבריאה ע"י נשמה שנחצבה משם. וזהו ענין החלום :
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |