פתיחת התפריט הראשי

שער ב - השתלשלות י' ספירות דרך עיגוליםעריכה

ענף אעריכה

השתלשלות הי' ספירות דרך עיגולים עניינם הוא שכבר נודע שהחלק התחתון שבחמש מדריגות הנשמה (שהיא הנפש כנודע), ממנה נתפשטו הי' ספירות דעיגולים בראשונה דרך הקו והצנור מפאת האין סוף, כדמיון אדם תחתון החומרי שבתחלה יש לו בחי' נפש ואח"כ זוכה וקונה בחי' רוח, אח"כ מדריגת נשמה וכו'. והסדר הזה היה למעלה ג"כ. כי בראשונה נאצלו י' ספירות דעיגולים בבחינת כלים ובבחינת עצמות ורוחניות שבתוכם מבחינת מדריגות נפש לבד, ואח"כ חזרו ונאצלו בחינת הי' ספירות דרך קו היושר כמראה אדם כנ"ל, וגם הם כוללים ב' בחינות -- כלים ועצמות הרוחניות שבתוכם, בבחינת מדרגה יותר עליונה, הוא הנקרא מדרגת רוח שהוא למעלה ממדרגת הנפש. ונמצא שבחינת י' ספירות דעיגולים הם מדרגת נפש עם הכלים המיוחסים להם, ובחינת י' ספירות דיושר כמראה אדם שנאצלו אח"כ הוא מדרגת הרוח עם הכלים המיוחסים להם.

והנה בחי' הכלים הנ"ל -- כבר נודע שאבר הכבד הוא משכן הנפש, והלב משכן הרוח, והמוח משכן הנשמה. ואין כאן מקום ביאור פרטים אלו:


עוד צריך להודיע כללים אחרים, הלא הם אלו. דע כי בחינת עצמות ורוחניות אשר מתלבש תוך הכלים הנ"ל הלא הוא הנזכר תמיד אצלינו בחיבורינו זה בחינת אורות נעלמים. והנה האורות האלו הם ב' בחינות -- א' נקרא אור פנימי המתלבש תוך הכלים. והב' נקרא אור מקיף וסובב עליו, שמרוב גודל הארתו אין הכלי יכול להלבישו ולקבל כחו בתוכו ונשאר אור ההוא מקיף וסובב עליו מבחוץ. ואין לך שום אור בעולם שאינו כולל ב' בחינות אלו שהוא אור פנימי ואור מקיף.

וכמו כן בחינת הכלים -- אין לך שום כלי בעולם שאין לו ב' בחינות ע"ד הנ"ל, הלא הוא בחינת פנימיות הכלי ששם התדבקות והתלבשות אור פנימי הזה בתוכו, ועוד יש לו בחינת חיצוניות הכלי אשר עליו מבחוץ סובב ומקיף אור מקיף הנ"ל. נמצא דרך קצרה האור שהוא בחינת עצמות הרוחניות מתחלק לב' מדרגות והם אור פנימי ומקיף. ועד"ז בחינת הכלים גם הוא מתחלק לב' מדרגות והם פנימיות הכלים וחיצוניות הכלים. וכבר נתבאר כללים אלו.

הכלל העולה, שמתחלת הכל נאצלו הי' ספירות דרך עיגולים, הלא הם מתחלקים וכוללים בחי' י' ספירות דכלים מעוגלים בציור עיגולים, ובכל כלי מהם יש פנימיות וחיצוניות, ובתוך הכלים האלו מתלבשים י' ספירות רוחניות הנקרא אורות של בחינת הנפש. ועוד י' אורות מקיפים עליהם באופן שכל אור מהם יש בו אור פנימי ואור מקיף. והכל הוא דרך עיגולים, כי אור פנימי הוא עגול כעין גלגל והוא מלובש תוך כלי א' מעוגל גם הוא, ועל כלי זה אור מקיף עליו וגם הוא עגול כדמיון גלגל סובב. וכן כל י' ספירות דעגולים על דרך זה כדמיון הרקיעים והגלגלים כנודע.

אח"כ נאצלו הי' ספירות דיושר כמראה אדם ישר, והם יותר מעולים מהם, וגם הם כוללים בחינת י' ספירות דכלים ובכל כלי מהם יש בו פנימיות וחיצונות, ובתוך אלו הכלים מתלבשים י' ספירות רוחניים ונקראים אורות של בחינת רוח, ובכל אור מהם יש בחינת אור מקיף על הכלי מבחוץ סביביו ובחינת אור פנימי מתלבש תוך הכלי הנ"ל, והכל בדרך ישר כמראה אדם.

והנה הקדמה שהקדמתי לך בענף הזה, הלא היא כוללת לכל הנאצלים והנבראים ונוצרים ונעשים שבכל העולמות:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


ענף בעריכה

אחר שנתבאר לך דרך כללות ענין י' ספירות בכל מקום שהם, איך מתחלקים לכמה בחינות, נתחיל לבאר בענף זה בחינת מדרגות העולמות אשר בתוך החלל הנ"ל, וסדרן איך הם.

דע, שהנה האורות ראשונים אשר נאצלו דרך קו הדק וצינור הנ"ל וכל בחי' מה שנאצלו בזה המקום החלל הם כמה אלפים ורבבות מיני עולמות, ואין אנו עתה בביאורם, שהזמן לא יספיק לפרט את כולם. אמנם עתה נבאר פרט א' אשר הוא כולל את כל החלל הזה אשר ממנו מתפשטים כל העולם הנ"ל. האור הא' קודם לכל, אשר נתפשט מן האין סוף הסובב את הכל, הם י' ספירות אשר בחינת כללותם נקרא "אדם קדמון לכל הקדומים". וענין אדם קדמון זה נרמז ברמזים נעלמים בספר הזהר ובתקונים, ולרוב העלמתו ולגודל מעלתו לא שלחו בו יד להתעסק בו בגלוי כי אם בהעלם נמרץ. ולא הוזכר אלא בדרך רמז והעלם גדול ברוב מקומות. ואנו נזכיר קצתם.

  • הלא אחד מהם הוא בספר התיקונים תיקון י"ט דף מ"ה ‏[1] וז"ל אי הכי אשתמודע דאית אדם קדמון לכל הקדומים ,
  • ובתיקון ע' דף קל"ב[2] אשכחנא במתני' בסתרא. דסתרין טמירא דטמירין דאדם דבריאה דאיהו אדם קדמון לכל הקדומים דאית אדם וכו' ,
  • ובתיקון ע' דף קי"ט וז"ל אמון מופלא רקם וצייר ציורא בהיכלא דאדם קדמון לכל הקדומים דאית אדם ואית אדם וכו' .

ואל יעלה בדעתך שי' ספירות הנקראים אצלינו י' ספירות דאצילות הם יותר גבוהים וראשונים במעלה מכל מה שנאצל, כי כמה וכמה עולמות לאין קץ קדמו אליהם, ולרוב העלמם לא הוזכרו בספר הזהר אלא ברמז נפלא כאשר עיניך תחזנה משרים ג' מאמרים הנ"ל, וכאלה רבים, כאשר כתבו כמה מאמרים רבים בסוף פ' פקודי דף רכ"ו ורס"ט ופ' נח דף ס"ה. וז"ל: אר"ש ארימת ידי בצלו לעילא דכד רעותא עילאה לעילא כו' ומרזא דמחשבה עילאה דלתתא כלהו איקרו אין סוף .

גם בפ' בראשית דף כ"ג ע"א (ח"א כג, א) והובא ג"כ בתיקונים תיקון ע' דף קל"ד[3] וז"ל ת"ח כמה עלות אינון סתימין דאינון מתלבשין ומתרכבין בספיראן כו' . ואם תפקח עיני שכלך לדייק כל מלות ורמזים הנחמדים הנרמזים למבין במאמרים הנ"ל -- תפלא ותשתומם בראותך כמה מדרגות על מדרגות לאין קץ ומספר קדמו לאלו י' ספירות הנקרא אצלינו "י' ספירות דאצילות". והמעיין בחבורינו אלה אם יזכה -- יבחין וידע ויעמוד על תכונתם.

גם בפרשת בראשית דף י"ט (ח"א יט, א) וז"ל וכלא אצטריך קב"ה למברי בעלמא ולתקנא עלמא בהו וכולהו מוחא מלגאו וכמה קליפין כו' . ובזה תבין מ"ש למעלה איך כל העולמות זה תוך זה וזה חופף לזה ואין סוף סובב על כולם כנ"ל ולא אוכל להאריך בזה.

ואחזור לבאר ענין הנ"ל. הנה הי' ספירות הראשונים שנאצלו טרם כל הנאצלים הם י' ספירות הנקרא "אדם קדמון לכל הקדומים". וי' ספירות אלו יש בהם י' ספירות כלים בצורת עגולים, ובכל כלי מהם יש פנימיות וחיצוניות (והכל נקרא כלים כנ"ל בענף א'). ובתוך כלי הנ"ל יש בו י' אורות פנימיות מתלבשים תוך י' כלים, ועוד י' אורות אחרים מקיפים סביב י' עיגולי הכלים הנ"ל. והכלי העליון הסובב על כל ט' כלים הוא הנקרא "כתר דאדם קדמון". וכלי הב' אשר בתוכו הסובב על הכלים הנשארים נקרא "חכמה דאדם קדמון". וכן על דרך זה עד כלי העשירי הפנימיות שבכולם היא נקרא "מלכות דאדם קדמון". וכולם בצורת עגולים זה בתוך זה כנ"ל.

והנה אלו הי' ספירות דעגולים דאדם קדמון הזה הם ממלאים כל מקום החלל הנ"ל שבתוך אמצעות האין סוף כנזכר בענף א'. והנה הם מקיפים כל החלל הזה, אמנם נשאר באמצע אלו העיגולים מקום חלל ופנוי לצורך שאר הנאצלים שהם ג"כ בצורת עיגולים זה בתוך זה, והם בחינת אורות הנמשכים מן העינים דאדם קדמון זה, מבחינת היושר שבו שהוא כמראה אדם (כמ"ש בעז"ה), והם הנק' "עולם הנקודים" אשר גם בהם יש ציור עיגולים זה בתוך זה, וכולם עומדים תוך אלו י' עיגולים דאדם קדמון, באופן שי' עיגולים דאדם קדמון הם מתעגלים ומקיפים וסובבים כל שאר עיגולים אשר בכל העולמות, וכל שאר העיגולים הם מוקפים תוך אלו, כי כל עיגול המשובח מחבירו הוא מקיף את חבירו וסובב אותו, והיותר תחתון במעלה מחבירו הוא יותר פנימי והוא מסובב מחבירו, עד שנמצא היותר פנימי מכולם הוא גרוע מכולם, והם בחי' הרקיעים והגלגלים של עולם העשיה שהם י' גלגלי הרקיע הנזכר בהקדמת התיקונים והם נקראים "אופנים" אשר הם הרקיעים הסובבים עלינו בעולם השפל ובעולם החומרי הזה.

ומבואר הוא שמאחר שהם יותר פנימים ותוכניים שבכל העיגולים אם כן פשוט הוא שיהיו יותר תחתונים מהם, כגלדי בצלים זה בזה שהגלד החיצון העליון מכולם הוא יותר גדול ועל דרך זה הם נכללים ומתלבשים זה בתוך זה. ובענין הי' עיגולים דעולם הנקודים יתבאר בע"ה ענין דרוש העיגולים בפרטות ובמקום הזה לא נוכל לבאר בפרטות רק בכללות ובקיצור גדול וע"ש.

ואחר שיצאו י' עיגולי אדם קדמון הזה (שהם בחי' נפש שבו) -- עוד נתגלו ויצאו באדם קדמון זה י' ספירות שהם בחינת י' ספירות אחרות ביושר בציור אדם בעל רמ"ח איברים בראש וזרועות ושוקיים כו', והם בחי' רוח שבו. והוא נמשך ונתפשט ביושר מלמעלה למטה מראש גג העליון של עיגול עליון שבכל י' עיגולים עד קרוב אל סיום תחתית י' עיגולים אלו שלו:


  1. ^ אצלינו (תיקוני זהר מב, א) -- ויקיעורך
  2. ^ אצלינו (תיקוני זהר קלג, ב) -- ויקיעורך
  3. ^ אצלינו (תיקוני זהר קלה, ב) - ויקיעורך



עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


ענף געריכה

אחר שנתבאר לעיל היות בכל העולם כולם ב' בחינות -- אחד בחינת הי' ספירות בצורת גלגלים עגולים, ואחד בחינת י' ספירות בצורת אדם ישר בקומה זקופה וישרה -- נבאר עתה בקצור קצת פרטים ובחינות אחרות שיש בהם.

הנה נתבאר בספר הזהר פר' בא דף מ"ב ע"ב ברעיא מהימנא וז"ל אבל לבתר דעביד האי דיוקנא דמרכבה דאדם עילאה נחית תמן ואתקרי בהאי דיוקנא כו' נקרא אל אלהים ואי איתבר אומנא אלין מאנין דתקין יהדרון מיא למקוריה כו' ולבתר עביד מאנא רברבא והוא קרי לגרמיה בה מבין כו' . וכבר הארכנו בזה בענף ב' ע"ש היטב. הרי מפורש היות י' ספירות בצורת אדם בעל רמ"ח אברים הנקרא כלים, ובתוכם העצמות של האורות הנקרא "נשמת אדם", והכל כדמיון אדם התחתון שיש בו גוף ונשמה -- כך אדם העליון כלול מי' ספירות שהם עצמות וכלים. והנה ענין בחינת העצמות הזה הם בחינת אורות פנימיים המאירים תוך הכלים, כדמיון הנשמה אשר תוך הגוף של האדם ומאירה בו כמ"ש נר ה' נשמת אדם. וזכור כלל זה כי בכל מקום שתמצא בחבורינו זה לשון "אורות" הכוונה על הנשמה הפנימית שבו ולא על הכלים עצמן. ואל תשכח ענין זה כי לא נוכל להזכירו בכל פעם.


ואחר שביארנו ענין ב' בחינות הנ"ל שהם אורות וכלים, צריך לבאר עוד פרטים אחרים דרך קצרה. והוא כי בחינת האורות (שהם עצמות הנשמה הפנימית שבתוך הכלים כנ"ל) -- הנה אלו האורות מתחלקים לב' בחינות והם אורות פנימיות ואורות מקיפין. והענין הוא, כי הנה האור המחיה והמאירה בתוך הי' ספירות הנקרא כלים, הנה יש בו בחינה המתלבשת תוך הכלים, כדמיון נשמה הנכנסת תוך אברי הגוף ומתלבשת תוך איברי האדם ומחיה אותם ומאיר בהם בפנימיותם, וזה יקרא אור פנימי. אמנם אור זה ממועט להיותו יכול להתצמצם ולהתלבש תוך הכלים. ויש בחינה ב', אור גדול ממנו, אשר אין כח בכלים לסובלו ולהגבילו תוך פנימיותם ונשאר בבחינת אור מקיף עליהם מבחוץ ומאיר להם בהיותו אור מקיף עליהם. וגם ענין זה הוא באדם התחתון כמ"ש במקומו בע"ה ,כי אין לך שום אור שבכל העולמות כולם שאין בו ב' בחינות אלו שהם בחינת אור פנימי קטן ואור מקיף גדול; זה בפנימיות הכלי, וזה מקיף סביב מבחוץ לכלי.

והנה כמו שבחלק האור יש בו ב' בחינות -- כן בחלק הכלים יש בהם ב' בחינות כיוצא באלו, כי אין לך שום כלי בעולם שאין בו ב' בחינות, והם בחינת פנימיות הכלי אשר שם התלבשות והתדבקות האור פנימי בו בעצמו בתוכו, ועוד יש בחינה ב', חיצוניות הכלי אשר עליו מבחוץ סובב ומקיף אור הנ"ל. והנה כמו שבארנו שאור מקיף גדול מאור פנימי -- כן חיצון הכלי יותר מעולה מפנימיות הכלי. ואע"פ שבחוש הראות אנו רואין שפנימיות הכלי הוא יותר זך ומעולה מחצוניות הכלי -- הענין הוא באופן שנבאר עתה.

דע, כי הנה האור כולו שוה, וכאשר נכנס ונתלבש תוך הכלי -- אין הכלי יכול לסובלו כולו. אז בחי' אור שלא יוכל לישאר בפנים נשאר בחוץ בבחי' אור מקיף עליו, ואז ב' אורות אלו מאירים בכלי; כי אור פנימי מאיר חצי עובי כותל מצד הפנימי, ואור מקיף מאיר חצי עובי הכותל מצד החיצון. ועל ידי ב' אורות אלו מאיר ומזדכך הכותל של הכלי מבית ומחוץ.

והנה האור פנימי, להיותו מצומצם ובדוחק תוך הכלי ומתדבק בו היטב, הנה הוא נכנס ובוקע בחצי כותל של הכלי מצד פנימיותו ונבלע בו ועובר בתוכו, ועי"כ מזדכך הכלי ונעשה זך. אבל אור החיצון להיותו רחוק ובלתי דבוק בכלי, ובפרט שאינו מצומצם -- אינו בוקע בכותל הכלי מצד חיצוניותיו לעבור ולכנס בתוכו ולהאיר בו ולזככו. ולתקן הענין הזה הוצרך להיות חיצוניות הכלי יותר מעולה וזך. וגם האור המאיר בו הוא אור המקיף שהוא יותר גדול ומעולה מן אור פנימי ועי"כ יוכל לקבל חיצוניות הכלי הארה גדולה אעפ"י שאינו דבוק בחוזק באור המקיף ויהיה מקבל כ"כ הארה מן אור מקיף עם היותו רחוק ממנו כהארת אור פנימי בפנימיות הכלי בהיותם יחד דבוקים. ועי"ז ישתוו פנימיות הכלי (שהוא יותר גרוע) עם אור פנימי הגרוע, ויאיר זה בזה היטב מאד להיותם דבוקים אעפ"י שהם גרועים. וכן חיצוניות הכלי (שהוא יותר מעולה) בהיותו מאיר בו גם אור המקיף המעולה, יאיר בו היטב מאד עם היותם רחוקים זה מזה.

עוד יש סיבה אחרת גדולה, והוא כי הנה אור מקיף מבחוץ חשקו ורצונו וחפצו להתדבק ולהתקרב עם האור פנימי ולהאיר לו. והנה אם חיצוניות הכלי לא היה זך מאד לא היה יכול אור מקיף לעבור ולבקוע וליכנס באור פנימי להאיר לו, והיה האור פנימי בלתי מקבל הארה הזאת הגדולה. לכן הוצרך להיות חצי עובי הכותל מצד חיצון יותר זך מפנימי, ועי"כ יוכל האור מקיף -- עם היותו בלתי מתדבק בו -- לעבור ולבקוע וליכנס עד חצי עובי של הכותל מצד חוץ. ואור פנימי -- להיותו מצומצם תוך הכלי בכח -- יכול לעבור חצי עובי של הכותל מצד הפנימי ולהאיר בו חצי עובי הפנימי אע"פ שאינו זך כ"כ כמו החיצוני. ואז מתדבקים יחד, אור פנימי ואור מקיף, ומאיר אור מקיף באור פנימי. וגם הכלי עצמו מקבל הארה משניהם ומזדכך מאד.

אמנם אם אנו רואים בחוש הראות שהפנימי הוא יותר זך כנ"ל -- הטעם הוא כי אור פנימי, אע"פ שהוא קטן מאוד מאור מקיף, עם כל זה להיותו מצומצם ומוגבל בכח תוך הכלי ההוא מאיר הארה גדולה ושלימה בפנימיות הכלי. משא"כ באור מקיף, אע"פ שהוא גדול מאד, כיון שהוא בלתי דבוק בחיצוניות הכלי וגם הוא אינו מצומצם ומוגבל בתוכו בכח, לכן איננו מאיר בו בשלימות הארה שלימה ועי"כ יראה שפנימיות הכלי יותר זך מחיצוניות. ויתבאר זה לקמן בהארת פה דאדם קדמון:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל