פתיחת התפריט הראשי

פרק אעריכה

דע כי כאשר עלה בחפץ האין סוף להאציל ולברוא ולצור ולעשות עולמו כלול מד' עולמות אבי"ע, וראה כי לא היה כח בעולמות לקבל את האור הגדול של האין סוף, ולא די בתחתונים אלא אפי' בספירות עצמן אפי' של האצילות לא היה בהם כח לקבל אור עליון, כי ספירת חכמה לא היתה יכולה לקבל אור עליון אם לא ע"י אמצעית ספירת כתר, ועל דרך זה כל השאר, ולטעם זה הוצרכו כל אותן התקונים הנזכר באדר"ז ובאד"ר, ומטעם זה הוצרך לעשות ד' עולמות אבי"ע.

והענין, כי בכל העולמות יש בחי' עצמות וכלים. ותחלת הכל נתפשט האין סוף בסוד י' ספירות דאצי' בסוד כלים, כי הלא ענין התפשטות מורה התעבות האור יותר ממה שהיה, ונמצא כי י' ספירות אלו הם י' כלים, ונעשו מצד התפשטות האין סוף עצמו, רק שנתעבה האור ונעשה כלים ע"י התפשטות, ואחר התפשטות הזה אשר ע"י נעשים י' כלים אז נתלבש עצמות אין סוף בתוכם, וז"ס עצמות וכלים.

והנה כאשר הגיע התפשטות הנ"ל עד המלכות דאצילות, ראה המאציל העליון שאין כח בתחתונים לקבל האור ההוא אם יתפשט יותר, ואז כאשר נגמר הכלי העשירי דאצילות נעשית שם מסך ופרגוד אחד המפסיק בין האצילות לשאר העולמות שלמטה הימנו. ואז הכה אור אין סוף יתברך המתפשט עד שם במסך ההוא ואז בכח ההכאה של הירידה ופגע שם חזר לעלות בסוד אור חוזר למעלה למקומו, ואז נגמר עולם האצילות בבחינת הכלים, ואז חזר האין סוף להתלבש בהן בסוד העצמות כנ"ל. לכן עד המקום שמגיע אור האין סוף ע"ד הנ"ל נקרא עולם האצילות, כי האור עצמו הוא (דק) רק שהוא אחר התעבותו כנ"ל.

וענין התעבות אור הזה הוא, כי הלא הרואה אור גדול מאד לא יוכל לסובלו אם לא ע"י הרחקה או ע"י מסך או ע"י שתיהן. והנה הכתר שבאצילות מאיר בו האין סוף בלתי שום מסך ושום הרחקה כלל, לכן הכתר נקרא אין סוף (פי' כתר דמ"ה סוד עתיק). וחכמה מקבל ע"י כתר. אך בינה קבלה אור האין סוף ע"י הרחקה, כי עתה האין סוף רחוק ממנה ויכולה לקבלו. והז"א אינו מקבל האור כ"א דרך חלון ונקב צר אשר בתוך החלון ההוא עובר האור בלתי מסך כלל, אלא שאין דרך רחב, רק צר מאד, אבל הוא קרוב, כי מן הבינה אל הז"א אינו רחוק. אבל נוקבא דזעיר אנפין נמשך לה האור דרך נקב וחלון כמו הז"א, אך שהוא בהרחקה. הרי הם ד' בחי' אשר בהם יובדלו פרטי האצילות מיניה וביה, אבל כולם הם בלתי מסך כלל ועיקר.

לכן נקרא עולם האצי', כי האור האין סוף עצמו נתפשט בכולו בלתי מסך. ואמנם משם ולמטה אין אין סוף עצמו מתפשט רק הארה היוצאה ממנו דרך מסך. והוא כי המסך ופרגוד המבדיל בין אצילות לבריאה כנ"ל, הנה מחמת אותו ההכאה של אור העליון המגיע עד שם כנ"ל, הכה בפרגוד ההוא, ומכח אותם הי' ספירות דאצילות שהגיע עד שם והכה שם באור שלהם, הנה נתנוצצו מהם אורות ועברו דרך מסך ההוא ונעשה למטה הי' ספירות דבריאה מהתנוצצות י' ספירות דאצילות שעליהן ע"י המסך, מכח י' ספירות דכלים נעשו י' ספירות דכלים אחרים, ומכח י' ספירות דעצמות נעשו י' ספירות דעצמות אחרים דבריאה. וכן בסוף הבריאה נעשה שם מסך אחר ומחמת הכאת י' ספירות דבריאה בבחי' עצמות וכלים במסך נעשו י' ספירות דיצירה וכן מיצירה לעשיה ע"י מסך ההוא.

ובזה תבין למה נקרא זה אצילות וזה בריאה וזה יצירה וזה עשיה כי יש מסך מבדיל בין זה לזה ואין זה דומה לזה כלל. אמנם החילוק שיש בין אצילות לג' עולמות הוא, שאצי' האור האין סוף נוקב ועובר בו עד סוף האצילות בלתי שום מסך כלל. אך משם ולמטה יש מסך והבדל בין בריאה ליצירה, בהיות לבריאה מסך ומבדיל א', וליצירה ב' מסכים, ולעשיה ג' מסכים. ואמנם בפרטות העולם עצמו, כמו שיש ד' בחי' באצילות בפרטן כנז' לעיל, כן יש אל ד' בחינות בבריאה עצמה וכן ביצירה עצמו:



עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל