פרק ד
עריכהענין אבי"ע דע כי עולם אצילות כלול מד' עולמות אבי"ע וכן בריאה כוללת כל אבי"ע וכן יצירה וכן עשיה באופן זה כי אבא אצילות ואמא בריאה ז"א יצירה ונוקבא עשייה ובחי' א"א אינו ניכר בכל עולם להיותו נעלם מאד והנה מן עולם אצילות נשמות ומבראה רוחין קדישין ומיירה מלאכים ומעשייה אופנים והנה האדם כול ד' עולמות ואם לא זכה אלא לנפש דעשיה ואח"כ חטא ופגם בהוו כניסה בקליפות אומרים לו יתוש קדמך כי היתוש לא עשה מעשה לכנוס בקליפה ואם לא חטא אז הוא בסוד האופנים ולפעמים יהיה שאי בו רק בחי' נפש והוא חשוב ממי שיש בו רוח כגון שיש לו בחי' נשמה שבנפש כנודע כי בכל עולם ועולם כלולים בו כל הד' וזה האדם כיון שהתחיל להאיר ולתקן מעט מעט תיכף מאיר בו בחי' נשמה שברוח דיצירה אף על פי שעדיין לא נתלבשה בו לגמרי כי א"א להתלבש בו לגמרי עד שיתקן נפשו לגמרי. ואמנם זה האיש אשר יש בו רוח והוא בחינת נפש שברוח דיצירה ודאי הוא גרוע מבחי' זה הנ"ל. גם אפשר שיהיה באדם נפש דאצילות ויותר למעלה גם כן ואם יהיה לו רוח מבחי' יסוד דאצילות יהיה בעלה דמטר ניתא ונקרא איש אלהים וכעד"ז נאמר צדיק מושל ביראת אלהים כי כמו שיש צדיק אשר עולה נשמתו בסוד מ"ן במלכות כן יש מי שיעלה נשמתו בסוד מ"ד כי אחר החרבן שאין זווג ואין הגנן זורע גינתו רק גינתו צומחת מן הספיחין אשר יצאו בה ומשם חוזרת וצומחת והספיחין הם נשמות הצדיקים אשר צמחו ויצאו מהגינה העליונה מלכות והם חוזרין לעלות שם בסוד מ"ן או מ"ד וז"ס אור זרוע לצדיק שכבר נזרע מעיקרא ואינו זורעו עתה מחדש כנזכר זוהר פרשה תרומה דקס"ו ע"ב ארבע אותיות הוי"ה בארבע עולמות אבי"ע י' באצילות סוד שם ע"ב דיודי"ן כי כולם בחכמה עשית ה' בבריאה שם ס"ג כי אמא מקננא בכורסייא ו' ביצירה שם מ"ה כי ו' ספיראין מקננא ביצירה ה' תתאה בעשיה שם ב"ן כי מלכות מקננא באופן:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |