פתיחת התפריט הראשי

פרק אעריכה

דרוש מעוט הירח ודרוש הכסא ובו יתבאר מאמר ר"מ בפ' בא דמ"ג וז"ל ולבתר עביד משמשין לאילין מאנין כורסייא בד' סמכין ושית דרגין לכורסייא הא עשרה וכולא איהו כורסייא ע"כ. והדברים תמוהים כי אם מספר רגלי הכסא הם ד' ודרגין דיליה הם ו' הרי י"ס א"כ מהו הכסא עצמו אבל הענין הוא דע כי כל עולם ועולם מאבי"ע הוא בחי' י' ויש בו בחי' י"ג ג"כ והנה בריאה יש בה י"ס והם הנקרא שית דרגין לכורסייא שהם ו' היכלות שיש מלבנת הספיר עד היכל הרצון וד' רגלין דכורסיא הם בהיכל ק"ק ואלו הד' רגלין הם ההיכל ז' דבריאה והנה היכל זה כולל ד' היכלין כחב"ד דבריאה ואלו הן ד' רגלין דכורסייא. ואמנם אע"פ שהם ד' רגלין אינן נחשבין במנין רק במספר ג' היכלין שהם כח"ב לפי שהדעת שהוא הד' אינו עולה במנין כי הוא נעלם מאד בין חו"ב ונודע כי אמא מקננא בכורסייא בג' ספיראן דבריאה והם ג' אורות שירדו מאמא מקננא בג' ספיראן והם נשמה דבריאה הנקרא כסא הכבוד ואלו הג' אורות שהם הכסא נקרא ק"ק קודש חד קדשים תרי הא תלת והם מתלבשים בהיכל הז' העליון הכולל ד' היכלין שהם ד' רגלים שהם ד' מוחי הבריאה ולכן נקרא היכל זה היכל ק"ק ר"ל היכל שבו מתלבשים ג' אורות הכסא הנקרא ק"ק והרי עתה נשלם מ"ש למעלה כי עולם הבריאה הוא בחי' עשר והוא בחי' י"ג שהם י"ס ועוד ג' אורות הנקרא כסא המתלבשין בו. והנה ענין כסא זה הוא כי הנה אמרו בתיקונים דאמא מקננא בג' ספירן עילאין דבריאה וכבר נודע כי מתנה"י דז"א נתהוה אור ד' מוחין של הנקבה עליונה אשר באצילות וכל הי"ס שבה ולעולם שיעור קומתה בד"ס תנה"י דז"א לבד כי לכך היא נקרא ד' כנודע לכן גם ממנה נתהוה אור א' כלול מד' אורות ונתהוה מתנה"י שהם ד' אורות האלו ואלו הם יורדין ומתלבשים בהיכל העליון הז' בד' היכלות אשר בו כנ"ל. ואל תאמר כי תנה"י עצמן דמלכות דאצילות הם עצמן נעשים מוחין למטה רק מאירין ד' אורות הנ"ל והם היורדין למטה בהיכל הנ"ל והם הנקרא כסא והם נשמת הבריאה המתלבשים בכחב"ד דבריאה הנקרא ד' היכלין שבהיכל הז' העליון הנ"ל ומזה תבין כי כל העולמות הם כסדר א' כי כמו שתנה"י דבינה הם מוחין דז"א כן תנה"י דז"א הם מוחין דנוקבא וכן תנה"י דמלכות הם מוחין דבריאה והבן זה וכבר נתבאר שאין תנה"י עצמן נעשים מוחין למטה בבריאה רק האורות שלהם כנ"ל:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


פרק בעריכה

ואחר שנתבאר ענין הכסא שהוא אותן הד' אורות נבאר עתה ענין מיעוט הירח והוא כי הנה בתחלה היתה הנוקבא במקומה למעלה באחורי ז"א מהחזה ולמטה שהם ד"ס תנה"י דז"א ובעת מיעוט הירח נטרדה ממקומה העליון שבאצילות וירדה למטה בהיכל ק"ק דבריאה וכל שיעור קומה שלה וכל כללותיה בכל י"ס שלה הם מתלבשין תוך אותן ד' אורות שנתהוו מתנה"י שלה כנ"ל הנקרא כסא נמצא כי מה שהיתה תחלה למעלה מקומה בד"ס תנה"י דז"א כנ"ל היא עתה כלולה תוך כסא הזה שגם היא בחי' ד' אורות והכסא הזה מתלבש בכל ד' היכלות הנכללים בהיכל ק"ק וא"כ שיעור קומת המלכות היא בכל ג"ר שבהיכל שביעי העליון הזה דבריאה וזהו ענין שבעה ושבעה מוצקים לא כתיב אלא מוצקות והוא הנזכר בזוהר פ' בראשית לאתחברא שביעאה בשביעאה והם הנקרא ז' ימים וז' ימים והענין כי כל אלו הי"ד הם נוקבין כי הם ז' דמלכות דאצילות וז' דהיכל ק"ק שהם ד' היכלין שהם כללות כל היכל הז' וג' אורות המתלבשים בתוכה הרי ז' והז' שבמלכות שכחתי עניינם אמנם במ"ש שמיעוט הירח גרם ירידת מלכות דאצילות בהיכל ק"ק דבריאה כן יהיה ג"כ בשאר עולמות כי המלכות דבריאה ירדה בהיכל ק"ק דיצירה ומלכות דיצירה ירדה בהיכל ק"ק דעשיה וכנזכר אצלינו כי זה הוא הסדר לעולם שהמלכות של זה יהיה בכתר של זה כי כל זה הענין הוא מיעוט הירח וירידתה למטה. אמנם יש שינוי א' בין העולמות והוא כי המלכות דאצילות כל כללותה בכל י"ס שבה מתלבשים בכסא הנ"ל המלובש תוך ראש דבריאה כנ"ל אמנם בשאר עולמות אינו כן אמנם חלק הי' דמלכות דבריאה לבד מתלבש בהיכל הז' העליון דיצירה וכן חלק הי' דמלכות דיצירה היא לבד מתלבש בהיכל עליון הז' דעשיה וא"כ נמצא כי בד' עולמות אבי"ע יש בכל עולם מהן ב' מציאות כאשר הם עולין ונכללין תחתון בעליון בעולם שלמעלה הימנו והוא מציאות א' והוא בחי' ו' היכלין תחתונים שבכל עולם מהם כי אלו הם נכללין זה בזה למעלה דרך כללות לבד כנזכר אצלינו בענין הקדישים. ומציאות הב' שהוא היכל ז' דק"ק אינו כך אמנם הוא נכלל למעלה והוא חוזר ממש כמציאותו של עולם העליון שלמעלה ממנו. המשל בזה כי מבריאה נעשה אצילות ומיצירה בריאה אמנם נבאר עתה ענין ז' היכלין דבריאה מה ענינם ותחלה צריך שתבין מ"ש בזוהר פ' בראשית וז"ל בההוא זמנא מתפתחין ז' היכלין כו' ותחלה צריך שתדע כי יש ז' היכלות באצילות והם אלו ההיכלות הנזכר כאן באומרו בההוא זמנא אתפתחין ז' היכלין ויש ז' היכלין בבריאה והם אותם הנזכר פ' פקודי ויש ז' היכלות ביצירה והם אותן ההיכלות הנזכר בפרקי מרכבה בספר היכלות דר"י כי שם היתה השגתן ועלייתם של העולים בפרדס והנה גם בקליפה יש ענין ז' היכלות דמסאבותא הנזכר פ' פקודי והם בבריאה ואותן ז' מדורין הנזכר פ' בראשית הם היכלי הקליפות דיצירה כי ביצירה מדורין ובבריאה היכלין ואמנם צריך שתדע. כי נתבאר בדרוש הקודם כי בכל עולם יש ה' פרצופים והנה בכל פרצוף יש בו ז' היכלין חלוקים זה מזה הכוללים י"ס וכולם נקראים ז' היכלין כוללים כל העולם ההוא עד"ז מ"ש בפרטות כמ"ש בע"ה והנה בבריאה יש בה כל אלו הבחי' ז' דאבא וז' דאמא ז' דז"א וז' דנוקבא וכולם בסוד שבעה ושבעה מוצקות והנה הז' היכלות הנזכר פ' פקודי הם דז"א דבריאה כוללין י"ס שבו כמ"ש והם ז' היכלות ברכת יוצר דשחרית כנזכר פרשה פקודי והז' היכלות של ערבית הם ז' היכלין דנוקבא דבריאה הכוללים י"ס שבה וז' היכלין דיוצר דשבת ז' היכלין דאו"א שאינן נפתחים אלא בשבת כמבואר אצלינו ביוצר דשבת:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


פרק געריכה

דע כי ז' היכלות אלו דבריאה כפולים ומכופלים הם. וכמ"ש קצת בהיכל ק"ק שבו, בהיכל רצון שבו.

והנה ז' היכלות אלו הם י' ספירות דז"א, רק שהם נכללין ז' בז', והם באופן זה:

כי היכל התחתון נקרא לבנת הספיר, כולל יסוד ומלכות.

והיכל הב' - עצם השמים, הוד.

והיכל ג' - היכל נוגה, נצח.

והד' - היכל זכות, גבורה.

והה' - היכל אהבה, חסד.

והו' - היכל רצון, ת"ת.

והיכל הז' - ק"ק, כולל כח"ב כנ"ל.

ושם נתבאר, כי גם יש בו דעת, אלא שאינו עולה ונזכר בשם לרוב העלמו בין חו"ב, והרי הם ז' היכלין כוללים י"ס זכר דבריאה.

אמנם דע, כי היכל ל"ה דז"א דבריאה איננו היכל המלכות. כי הרי נת"ל (בפ"ב) כי המלכות דבריאה נקודה בכתר היכל ק"ק דיצירה, וכן בשאר עולמות. אבל הענין הוא, כי האמת הוא שאינו רק בחי' יסוד לבד. ולא כאשר חשבו קצת מקובלים מחכמי דורינו שהיא כוללת יסוד ומלכות (בסוד מיעוט הירח), (אבל אינו רק יסוד לבד). והראי' לזה ממה שהקשינו עתה, כי המל' לעולם יורדת בעולם שלמטה הימנו, בסוד מיעוט הירח.

ועוד, כי הנה בזוהר עצמו נתבאר ענין זה שאינו רק יסוד לבד. כי אמרו שם, יוסף הצדיק נטל היכל דספיר כו', ואע"ג דכתיב "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר". כי הנה הרגלים הם נ"ה, ולהיות בחי' יסוד מקום צנוע ומכוסה לא פרסמו הכתוב, רק בדרך רמז ביאר מקומו שהוא תחת רגליו. כי היסוד למטה מנ"ה, וזה היסוד הוא "כמעשה לבנת הספיר", נמצא כי פסוק זה נאמר בבריאה באלו היכלות.

ואמנם היותו נקרא שם א' מצורף מב' שמות "לבנת הספיר", הוא לב' סבות:

הא', כי הנה היסוד מכריע בין נ"ה, והוא כלול משניהן, ולכן נקרא "לבנת הספיר", לבנת - בחי' נצח, ו"ספיר" - בחי' הוד.

והסבה הב', כי היסוד לעולם כלול מזכר ונקבה, כנזכר בזוהר פ' לך לך בפסוק "צדיק כתמר יפרח" - "מה תמר לא סליק אלא זכר ונקבה". והנוקבא שבו, בחי' העטרה של ראש היסוד כנודע. כי אין העטרה בחי' מלכות עצמה, כי המל' אינה רק פרצוף בפ"ע, נקרא "רחל אשת יעקב". אמנם העטרה הוא בחי' כללות מלכות מי"ס דדכורא כנודע. כי "מבשרי אחזה אלוה". ולסבה זו נקרא יסוד "לבנת הספיר", "לבנת" נגד עטרת היסוד, נקבה, ו"ספיר" - יסוד עצמו. וז"ש לעיל כי היכל ל"ה כולל ב' ספירות, וסוד מלכות דז"א הוא בחי' עטרה שבו.

והנה היכל הו' נקרא היכל הרצון דז"א דבריאה, הוא היכל ששי, ועכ"ז נכללין בו ו' היכלין, כנזכר בפרשה בראשית: "האי רוחא אתכליל בשית". פי', כי יש מתתא לעילא ו' היכלין, שהם ל"ה, ו"עצם השמים", נוגה, זכות, אהבה ורצון, שהוא הששי - עליון מכולם. וז"ש "האי רוחא אתכליל בשית", פי', כאשר אלו הה' היכלין תתאין מיניה עולין עד מקומו ונכללין בו, אז "האי רוחא אתכליל בהו", והם עמו ו' היכלין, וזהו "אתכליל בשית".

ואמנם הוא עצמו יש בו בחי' כל הו' היכלין תמיד בגויה, והם השרשין של ו' היכלין תתאין, וכנגד אלו אמר "וקיימא בשית", כי תמיד "קאים בהו וקיימין ביה". אבל "תתאין אתכלילן ביה" לבד. אבל אינם מצד עצמותו.

והנה ב' בחי' אלו - סוד ו"ו כפולה, ב' ווין, לרמז לזה. עוד יש בחי' אחרת אל ב' ווין הללו, והוא מ"ש בפסוק "וקרא זה אל זה", כי הת"ת נקרא "זה" נגד י"ב פרקין שיש בו, והם כמנין ז"ה, ומתחלקים לב' ווין, גדולה וקטנה.

והנה ת"ת ו' גדולה, בבחי' ו"ק, נגד ו' פרקין דאית בב' זרועיו. והיסוד גם כן ו' זעירא, בבחי' ו"ק כנגד ו' פרקין דאית בב' ירכין.

וז"ש פ' בראשית "האי רוחא אתכליל בשית", כי יש בהיכל רצון ו' היכלין כלולין בו, כי לעולם יש בחי' זאת בת"ת ויסוד ו' בכל חד וחד.

והנה היכל הז' העליון דבריאה כבר בארנו לעיל בריש דרוש זה כל ענינו, שהוא כחב"ד די"ס דבריאה. אמנם דע, כמו שבהיכל הרצון יש בו כללות הו' היכלין תתאין כנ"ל, כך בהיכל ק"ק הזה יש בו כללות כל אלו, ויש בו ג"כ היכל אהבה אחר, יותר עליון מכולם, וכמ"ש בברכת אבות במלת באהבה, יעו"ש :


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


פרק דעריכה

דרוש היכלות מ"ת:עריכה

דע כי ז' היכלות דבריאה אין המלכות דבריאה בכללן כי המלכות נקודה בכתר דיצירה בהק"ק וכן הוא בשאר עולמות והנה ההיכל הא' הוא היכל לבנת הספיר והוא ביסוד דבריאה וז"ש ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר כי רגליו הם נ"ה ותחתיהן הוא היסוד וז"ש פרשה בראשית דמ"ה ע"א יוסף הצדיק נטל היכל לבנת הספיר ואף על גב דכתיב ותחת רגליו בגין יקרא דמלכא פי' כי היסוד הוא ענין שצריך להיותו מכוסה ונעלם ולכן בגין יקרא דמלכא לא פרסמו בשמא רק ברמז ביאר את מקומו שהוא נתון תחת רגליו כנ"ל. והנה היסוד הוא זכר ונקבה לפי (שיש בחי' עטרה שבו כי) אין בחי' העטרה בחי' מלכות עצמה רק כללות מל' הזכר שיהיה כלול מי"ס כי המלכות האמיתית היא רחל אשת יעקב ואיננה העטרה שביסוד ואמנם מבשרי אחזה אלוה לכן נקרא לבנת הספיר לבנת עטרה נוקבה הספיר יסוד זכר. למעלה ממנו היכל עצם השמים הוד. למעלה ממנו היכל נוגה נצח. למעלה ממנו היכל זכות גבורה. למעלה ממנו היכל אהבה חסד. למעלה ממנו היכל רצון ת"ת למעלה ממנו היכל ק"ק והוא הג"ר שהם א"א ואו"א דבריאה וזהו קדש חד קדשים תרין וכבר הודעתיך כמה פעמים כי ז' היכלות דבריאה הנרמזין ביוצר אור דשחרית כנזכר פ' פקודי הנה הם ז' היכלות דז"א דבריאה שהם כוללין י"ס דז"א עצמו כנ"ל כי לבנת הספיר כלול מן ב' היכלות לבנת הספיר כי לבנת הספיר אינו כולל יסוד ומלכות כמו שחשבו רבים אמנם אינו רק היכל יסוד יען הוא מכריע בין נ"ה כלול דין ורחמים לכן הוא מורכב מב' שמות לבנת הספיר והיכל ק"ק כלול מג' היכלין הרי הם י' היכלות שהם י"ס דז"א דבריאה רק שהם נכללין בז' היכלות בלבד ואלו הם ז' דיוצר דשחרית הנזכר בפרשה פקודי בזהר וכנגדן יש ז' היכלות דנוקבא דז"א והם דיוצר דערבית והרי הן ז' היכלין דכורין וז' נוקבין. ועוד יש בבריאה ז' היכלין עלאין דאבא דבריאה שהם דכורין והן היכלין דיוצר דשחרית דשבת. וז' היכלין דנוקבא דאמא דבריאה דערבית דשבת והם באופן זה כי כולן כפולים הם בסוד ז' וז' מוצקות ועוד ז' היכלין עלאין דא"א דבריאה הכוללין י"ס כי כבר גם בבריאה ידעת כי יש ה' פרצופים א"א ואו"א וזו"נ. עוד צריך לדעת כי ז' היכלין של כל א' וא' מהן הם כפולים ומכופלים כי הנה כמו שיש ו' היכלין מתתא לעילא עד היכל הרצון דיוצר שחרית דחול שהם דז"א. עוד יש בהיכל רצון עצמו שהוא ת"ת דז"א יש בו ג"כ ו' היכלין אחרים בתוכו וז"ס ו"ו כפולה וכן בהיכל ק"ק שהם כח"ב שלו יש שם כללות כל אלו ג"כ ויש שם היכל אהבה א' יותר עליון נמצא כי יש היכל אהבה תחתון והיכל אהבה עליון. עוד דע כי כמו שנתבאר שיש בהיכל רצון שית היכלות אחרים כלולין בו כן יש בהיכל ק"ק שהוא עליון מכולם ז' היכלין וזה ענינם:


מ"ב ד' רגלין דבריאה הם כחב"ד ונקרא כסא וו"ק דבריא' הם ו' מעלות לכסא והמלכות דבריאה נקרא כסא דין וכן כסא כבוד דבריאה הם ג' אורות המתנוצצין מכח"ב דאצי' ומתלבשין בג"ר שבכל פרצוף ופרצוף מה' פרצופים דבריאה שהם כח"ב דא"א דבריאה וכח"ב דאבא דבריאה וכח"ב דאמא דבריאה וכח"ב דז"א דבריאה וכח"ב דנוקבא דבריאה ויש הפרש באלו כי א"א ואו"א דבריאה הם מתגלים כל הג' אורות הנקרא כסא כנ"ל בג"ר שלהם אך בג"ר דז"א דבריאה אין אור הכתר (וחכמה) דכסא מתגלייא בהם (נ"א בו בג"ר שלו) רק או"ר החו"ב (נ"א אור הבינה) לבד של הכסא מתגלים בג"ר דז"א דבריאה וכן הענין בנוקבא דז"א דבריאה וכבר כתבנו שמותיהן כנ"ל. ונלע"ד שאלו הג' אורות הנקרא כסא כנ"ל שנתנוצצו מכח"ב דאצילות הן עצמן ירדו עד תנה"י דנוק' דאצילות ונתלבשו שם ואח"כ אלו הג' עם בחי' לבושיהן שהם נה"י דנוקבא דאצילות ירדו ונעשו מוחין בסוד נשמה ממש לבריאה לכל ה' פרצופים כנזכר במ"א. הנוקבא ברדתה בבריאה נקרא כסא והיא שם אדנ"י ועם י"ב אותיות המילוי וד' פשוטות כמנין כסא. וענין ג' בחי' אלו הם מספר ד' אותיות ומספר אותיות המילוי ומספר שם עצמו והוא שג' בחי' אלו ירדו בבריאה בסוד כסא גם יש בחי' אחרת והוא ב' מוחין דילה י"ה גימטריא ט"ו ואדנ"י ס"ה עם הכולל כמנין כסא:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


פרק העריכה

ודע כי כל עולם ועולם מד' עולמות אבי"ע הוא סוד עשר ויש בו גם כל בחינת י"ג עם נה"י שלמעלה שמתלבשת בו והנה עולם הבריאה הוא עשר ספירות ויש בו סוד ו' דרגין דכורסייא והם סוד ו' היכלין שיש מן לבנת הספיר עד היכל הרצון וד' רגלין דכורסייא הם בהיכל ק"ק ואלו הד' רגלים הם ההיכל הז' עצמו והרי הם י'. ובזה תבין מ"ש פרשה בא בזוהר כי שית דרגין לכורסייא וד' רגלין אית ליה לכורסייא וכולא איהו כורסייא ודברים אלו צ"ע כי אם הדרגין והרגלין הם י' א"כ מה הוא הכורסייא עצמו אמנם סוד הענין הוא כי אלו הז' הכלין בחי' שית דרגין וד' רגלין הם כנ"ל ואלו י' הם נקרא בריאה ואמנם יש בחי' ג' אורות שיורדים מן אמא עלאה היא מל' דאצילות דמקננא בג' ספיראן דבריאה שהם אותן ג' אורות שהם נשמת הבריאה והם הנקרא כסא ואלו הג' אורות נקרא ק"ק והם מתעלמין ומתלבשין בהיכל הז' העליון הכולל ד' רגלין דכורסייא ולכן נקרא היכל הז' העליון ק"ק ר"ל היכל שמתעלמים בתוכו ג' אורות עליונים הנקרא ק"ק ונמצא בחי' הבריאה הם י"ס ועוד יש ג' אורות עליונים שהם נה"י הנקרא כסא שהם נשמה להם והרי הם י"ג בין כולם. והנה היכל הז' הזה הכולל ד' היכלות הם כחב"ד של הבריאה ובאלו הד' מתלבשין ג' אורות הנ"ל הנקרא כסא והנה הם נמשכים מן המלכות העליונה דאצילות ולפי שהיא בחי' ד' להיות שיעור קומתה ד' ספירות שהם תנה"י לכן מתאצל מן שיעור קומתה אור א' וגם הוא בסוד ארבעה ונגנזין בד' היכלות דבריאה שבהיכל הז' העליון. והנה בזה תבין כי כמו שהוחין דז"א דאצילות הם תנה"י של הבינה וכן המוחין דמלכות שהיא נוקבא הם תנה"י דז"א וגם ד' מוחין דבריאה הם תנה"י דמלכות והבן איך כל העולמות הם בסדר א' והבן זה מאד. אמנם אע"פ שהם ד' היכלות אינן נמנין אלא לג' לפי שהד' שהוא דעת אינו לעולם במנין כי הוא נעלם מאד בין חו"ב והנה כל מציאות הנ"ל אינו שתנה"י העליונים דמלכות דאצילות הם עצמן מוחין למטה בבריאה רק שהם מאירין שם כנ"ל והרי איך מתנה"י של ז"א נתהוו אור ד' מוחין דנוקבא דז"א העליונה שבאצילות וכל מציאות י"ס שבה ולפי שלעולם הוא שיעור קומתה בד"ס אלו ולכן גם ממנה נתהוו מתנה"י שלה ד' אורות בהיכל ק"ק דבריאה והם בחי' הכסא ונקרא נשמת הבריאה ואותן הד' אורות שהם מתנה"י הם מאירי בד' היכלין הכלולים בהיכל ק"ק הנ"ל שהן ד' בחי' ד' מוחין דבריאה וו"ק הבריאה הם בו' היכלין תחתונים מן היכל הרצון עד היכל ל"ה ואמנם היכל ל"ה אינו רק יסוד לבד המכריע בין נ"ה וזהו לבנת הספיר ולא כמו שחשבו רבים שהוא כולל יסוד ומלכות אמנם בחינת המלכות של הבריאה הוא בהיכל הז' העליון דיצירה כמ"ש במ"א כי תמיד זהו הסדר כי המלכות של זה הוא כתר לזה כי כ"ז הוא סוד מיעוט הירח וירידתה למטה. אמנם יש הפרש א' והוא כי כל כללות מלכות דאצילות בכל י"ס דילה הם מתלבשים בכסא שהוא בראש הבריאה באותן ד' אורות הנקרא כסא כנ"ל אבל בשאר העולמות אינו כן כי אי כל המלכות מתלבשת רק חלק עשירית שבה לבד היא מתלבשת בהיכל הז' העליון של עולם שלמטה ממנו. ובזה תבין ענין ז' וז' מוצקות מוצקים לא כתיב אלא מוצקות וגם ז"ס מ"ש בזוהר לאכללא שביעאה בשביעאה גם נזכר בזוהר שנקרא שבעת ימים ושבעת ימים. והענין הוא כי הנה כל אלו הי"ד הם נוקבין כי הם ז' דמלכות דאצילות וז' דבריאה כי הנה ד' היכלין כנ"ל יש בהיכל ק"ק של בריאה ועוד ג' אורות הנקרא כסא המתלבשים בהיכל הנ"ל הם ז' דבריאה ועוד נשארו ז' ספירות עליונות דמלכות דאצילות שהם כחב"ד חג"ת זהו הנקרא אדם יושב על הכסא הרי ז' מתלבשות (בז' אלו) וז"ס שבעה וז' מוצקות. וזהו ענין מיעוט הירח שנאמר בה לכי ומעטי את עצמך והענין כי תחלה היתה המלכות עם ת"ת למעלה במקומה מאחורי החזה שלו כנודע ושיעור כל קומתה מראשה ועד רגליה היתה שיעור נה"י של הזכר עד סופם והנה כבר הודעתיך ובארנו איך מתנוצץ אור של כל הספירה בבריאה וביצירה ובעשיה אמנם הוא האור המתפשט מהם ולא הם עצמם האמנם בחי' המל' שהיתה תחלה בנה"י הנ"ל הנה בעת מיעוט הירח ירדה היא עצמה בהיכל ק"ק דבריאה ושם באותו היכל נכללו בה כל חלקיה וכל שיעור קומה שלה שהוא שיעור נה"י שלו הם עתה בהיכל זה הז' הנ"ל אשר הוא כללות ג"ר דבריאה ושם תופסת שיעור קומה ההוא של ג"ר דבריאה תמורת ג"ס נה"י של הזכר שהיתה עמדת כנגדן כנ"ל ומזה תקיש אל השאר כי גם מל' דבריאה יורדת בהיכל ק"ק דיצירה כן מלכות דיצירה בהיכל ק"ק דעשיה אלא שיש הפרש א' ביניהן בין מלכות דאצילות לשאר מלכיות דבי"ע כי מלכות דאצי' כל חלקיה יורדין בבריאה אך מל' דבי"ע אינן יורדין כל חלקיה רק חלק הי' לבד ודי בזה:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


פרק ועריכה

ודע כי היכלי זו"נ דבריאה הם נקראים ז' נערות אסתר לפי שהן נוקבין בערך אותן ז' היכלין דאו"א דבריאה אבל הם נקראים שבעת הסריסים המשרתים ונקרא דוכרין וזה שמעתי פ"א. דע כי בבריאה יש בה כל הה' פרצופים כנודע ויש שם שבעה היכלין נגד תו"מ והם שבעה דכורין וז' נוקבין והכל נקרא ז' היכלות דבריאה הנזכר בזוהר פ' פקודי והם סוד ז' וז' מוצקות וכנגדן למעלה באו"א דבריאה עצמו יש ז' היכלות זכרים ונקבות שבעה בשבעה והנה העליונים הם נפתחים ביום השבת בלבד ואלו הם ההיכלין הנזכר בזוהר פ' בראשית דכ"ג ע"ב בהאי זמנא מתפתחין שבעה היכלין היכל קדמאה היכל דאהבה היכלא תניינא היכלא דיראה וכו' הנה אלו עליונים שהם מצד החו"ב הם עלמא דדכורא ונקרא ז' סריסים המשרתים את פני המלך ונקראו סריסים ע"ש כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי כי אלו המסרסים את עצמן בימי החול ואינם נפתחין אלא ביום השבת והיכלות התחתונים דפ' פקודי הם המשמשין בימי החול ומזדווגים אז ואלו הם נוקבין כי הם בסוד המלכות עלמא דנוקבא ואלו נקראים ז' נערות אסתר הראויות לתת לה. ודע כי סוד אסתר הוא (סוד נוק' מלכות דאצילות כד נחית מבחי') נקודה מלכות דאצילות בסוד לכי ומעטי את עצמך והיא מסתתרת בראש הבריאה לכן נק' אסתר וז"ס בזוהר כי תצא דרע"ו ובג"ד אסתר לישנא דסתרא כו' ודא באיתתא מאילנא אבל אם היא משכינתא לית לה שינוי הה"ד אני ה' לא שניתי וכבודי לאחר לא אתן כנודע כי פסוק זה לא נאמר אלא באצילות כי בבריאה יכול לאתערבא עמיה קליפין כנזכר שם דרע"ז ובתיקונים. ודע כי היכ לבנת הספיר שבכל עולם עולם מן ג' עולמות בי"ע הם בסוד היסוד והוא כולל ימין ושמאל כנזכר בזוהר פ' בראשית דמ"א ע"ב באותן היכלות אשר שם ופ' פקודי דר"ז וזהו לבנת הספיר אמנם בחי' המל הוא למטה כיצד הנה מלכות דבריאה היא בהיכל ק"ק דיצירה ומלכות דיצירה הוא בהיכל ק"ק דעשיה אשר הענין הזה הוא סוד סמיכת גאולה לתפלה כמבואר אצלינו במקומו. ודע כי המלכות של אצילות היא עומדת בק"ק דבריאה ועומדת ע"ג ג' ראשונות של הבריאה וכן מלכות דבריאה הוא בהיכל ק"ק דיצירה ועומדת ע"ג ג' ראשונות דיצירה וכן מלכות דיצירה בק"ק דעשיה ע"ג ג"ר דעשיה. והנה שם יאהדונה"י אשר בהיכל לבנת הספיר הנזכר פ' פקודי הנה הוא נמשך מן הדעת העליון שבאותו העולם כפי מה שהוא והוא יורד ומתגלה למטה ביסוד שהוא בחינת לבנת הספיר בסוד נשמת היכל זה בסוד הדעת שהוא נשמת ו' קצוות כנודע:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


פרק זעריכה

דע כי מטטרו"ן גימטריא שד"י שהוא ביסוד העליון הנקרא ח"י ואלו הם סוד ט"ט מן מטטרו"ן ושאר אותיות הם רמו"ן גימטריא נוריא"ל וזה סוד והחיות רצוא ושוב פי' כי החיות הם ביצירה סוד רצוא ושוב כי רצוא גימ' נוריא"ל שהוא סוד אותיות רמו"ן של מטטרו"ן ושוב גימטריא שד"י שהוא כל שם של מטטרו"ן והנה סנדלפו"ן הוא בעולם העשיה שהוא כנגד מלכות שיש בה הה"ג שהם ה' אותיות מנצפ"ך והם גימטריא פ"ר כמנין סנדלפו"ן הנמשך מכחם ולכן נקרא שם זה המלאך שר היער כי הוא שר היונק מן היער שהם ה"ג הנ"ל דמנצפ"ך שהם גימטריא יע"ר פ"ר. ענין שם מ"ב שיש בכל עולם מן ג' עולמות אב"י משא"כ בעולם עשיה כנזכר בכת"י בחסרון התקונים והנה אלו הם שם מ"ב דאצילות הוא ד' אותיות פשוטים דהוי"ה וי' אותיות מילוי אלפין שהם ג' מ"ה וכ"ח אותיות מילוי דמילוי דאלפין. שם מ"ב דבריאה הם ב' שמות אהי"ה יה"ו וכן אהי"ה אשר אהי"ה שהוא גימטריא מ"ב ושם מ"ב דיצירה הם שם מ"ב הרמוז בר"ת אנא בכח שהוא אבגית"ץ כו'. (גם צריך שתדע כי ד' הויות הם א' הוי"ה דע"ב דיודין באצילות והוי"ה דס"ג בבריאה ודמ"ה ביצירה ודב"ן בעשיה והנה בכל הוי"ה מן הג"ר הנ"ל דאב"י יש בהם סוד מ"ב אתוון כנ"ל כי ד' אותיות הפשוטים וי' אותיות המילוי וכ"ח אותיות דמילוי המילוי הרי מ"ב דהוי"ה דע"ב ודהוי"ה דס"ג ודהוי"ה דמ"ה אבל בהוי"ה דב"ן שהוא בעשיה אין בה מ"ב אתוון) וצריך לבאר טעם הדבר והענין הוא כי הנה סוד מ"ב הוא ג"פ י"ד וג"פ י"ד גימטריא מ"ב והם סוד ג' ידים שהם י"ד הגדולה מימינא יד החזקה משמאלא יד הרמה באמצעיתא כנזכר בתקונים והם סוד חג"ת ובהם נכללין ד' תחתונים נהי"ם כי הנה שם מ"ב יש בו ז' שמות כנודע לפי שהוא בז"ת אמנם שרשו אינו נקרא רק בחג"ת לבד. והנה אדם דיצירה יש לו ג' ידים שהם סוד שם מ"ב דאנא בכח כדי לאחוז עמהם את עולם העשיה להעלותן למעלה כמבואר אצלינו בסוד הקדישים ובתפלת השחר על אנא בכח הנאמר בעת הקרבנות. ואח"כ אדם דבריאה גם הוא אוחז בג' ידיו שהוא שם מ"ב שבו את עולם היצירה ומעלהו לבריאה ואח"כ אדם דאצילות גם הוא אוחז בג' ידיו שהוא שם מ"ב שבו את עולם הבריאה ומעלהו אותו אמנם העשיה שהוא עולם התחתון מכולם ואין עולם אחר למטה ממנו כדי שיצטרך להעלותו עמו לכן אין בו בחי' הג' ידים הנ"ל ואין בו בחי' מ"ב:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל