פרק ד
עריכהגם בזה תבין רמ"ח מצות עשה ושס"ה מל"ת. כי רמ"ח מצות עשה הם החסדים והוא סוד הליחות שרשיות שבאדם המשקה לכל הגוף כנזכר בס' רפואות ואלו הם המתחלקים להשקות כל רמ"ח איברים ממשים שהם בשר גידין ועצמות ואע"פ שהם נחלקין בסדר משנת טהרות אין כן סדר התחלקות החסדים בכל י"ס כו שידעת סדר התחלקות החסדים בכל י"ס כי בג"ר ששיש מוחין אין צורך כ"כ להם ולכן הם מתחלקות באופן אחר והם על סדר ק"ש מ"ב ברישא ע"ב בגופא נ' בבטן מטבורא ולמטה ע"ב בירכין ותבינהו ממ"ש בענין אונאה איך החסדים מתחלקים לשלישים.
ובזה תבין איך יתיישב מ"ש בתקונים על מנין רמ"ח אתוון דבק"ש עם הרמ"ח דמס' טהרות כי זה באברים וזה בחסדים ושס"ה ל"ת הוא הדם המתפשט בשס"ה גידין והם ה"ג כי גם הם מתחלקין אלא שהוא שס"ה.
ודע כי כ"ז הוא בגופא דז"א כי כבר ידעת כי יורש שניהן חו"ג ולכן חייב בעשה ול"ת אך אשה עיקרה מהגבורות לכן יש לה ל"ת אך מהחסדים אין לה רק הארה לבד מז"א ואינן באים לה תמיד רק כפי הזמן שהיא אצלו לכן אינה חייבת במ"ע שהז"ג.
גם תבין ענין י"ה עם שמי שס"ה ו"ה עם זכרי רמ"ח כי הנה רמ"ח חסדים כמנין אברהם עיקרם מהחזה ולמטה אלא שאח"כ חוזרין בסוד אור חוזר ומקיף סביב המוחין ולא בפנים ומהחזה ולמטה הם ב' אותיות ו"ה ת"ת ומלכות מאחוריו לכן זכרי עם ו"ה הם רמ"ח.
גם תבין כי זכרי הוא שם אדנ"י כי שם ביתה אך הגבורות נשארין למעלה במוחין אשר שם הוא י"ה שהם המוחין דז"א ואינן מתפשטות עד שיתפשטו החסדים תחלה אז נעשה שמי עם י"ה שס"ה נמצא א"כ כי כל המ"ע הם לתקן היצה"ט שהוא מהחסדים כנ"ל וזהו סור מרע ועשה טוב כי הטוב נעשה ונשלם ע"י רמ"ח מ"ע שהם רמ"ח אך היצה"ר אינו נתקן רק ע"י הסרת הרע הנדבק בו כנודע אשר זהו ענין שס"ה ל"ת וזה סור מרע והבן זה היטב. [הגהה - מצות ל"ת בנוק' הנק' אדנ"י ומ"ע בזכר הנקרא הוי"ה והם נרמזין בסור מרע ועשה טוב כי מר"ע ועשה טו"ב גימטריא שס"ה אדנ"י רמ"ח הוי"ה וכבר נתבאר כי הגבורות נקרא רע מפני שהם דינין קשים ודינא דמלכותא דינא וק"ל]:
ובזה תבין כי כפי חלק הניצוץ של נפש האדם כי יש מ"ע פרטיות והם לחלק היצ"ט ומצות ל"ת פרטיות לחלק היצה"ר ועד שהאדם לא יתקן אותן פרטיות אין נפשו מתוקנת.
ובזה תבין מ"ש בתקונים ס"ו "אלו שדין מסטרא דשמאלא ואילין מלאכין מסטרא דימינא". ואין הכונה כי הם יושבין מימין ומשמאל עץ הדעת. אך הענין כי החו"ג הם מתפשטין בכל בחי' עץ הדעת ומהחסדים נעשו מלאכים ומהגבורות נעשו שדין אך נאחזין הם בכל בחינת עץ הדעת כולו.
ובזה תבין ענין לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו כי הלב יש לו ב' חללים ומן א' מהם יוצא רוח החיות של האדם והב' הוא מלוכלך בדם וגם הוא מתפשט בכל הגוף ומלאך היצה"ט מתלבש בחלל ימין ומשם מתפשט בכל הגוף בפנים מלאך היצה"ר הבא מגבורות בחלל השמאל ומשם מתפשט לכל הגוף. וז"ש בתקונים ק"א עץ הדעת מימינא חיי ומשמאלא מותא כי יצה"ט שהוא מן החסד הנקרא ימין הוא גורם חיים לאדם כנ"ל כי הוא דוגמת ליחות השרשים משקה את האילן והיצה"ר הוא החום הטבעי שבאדם המייבש את הליחות השרשים ואז מת האדם וזהו כאשר יעשה ויעבור על שס"ה מל"ת כי אז זה האש של הגבורות יתדבק בהם אש של גהינם הרע וימיתהו.
ובזה תבין מ"ש בתקונים ס"ו כי ממראה מתניו ולמטה הוא רע כי הרי אין בחי' עץ הדעת אלא במקום גלוי. וזהו אומרו וממראה מתניו ולמעלה הוא טוב וממראה מתניו ולמטה הוא רע כי עץ הדעת חציו העליון טוב וחציו התחתון רע. והנה האדם אם הוא זוכה אז הוא לוקח חצי העליון מלאך טוב עזר לא זכה לוקח כנגדו חלק התחתון רע שד וזהו הענין זכה עזר לא זכה כנגדו כי היצה"ר הוא מהגבורות אם זכה נעשה עזר מלאך לא זכה שד כנגדו כי הוא גבו' בחי' נקבה אשה אך יש אשה אחרת מצד פנימית יצה"ר דקדושה והוא ג"כ מהגבורות אשר שם ונקרא ג"כ יצה"ט אע"פ שהוא נוקבא ואחד נקרא עצם והב' נק' בר ואז נקרא ב' שפחות שפחה טבא ושפחה בישא כנז' בתקונים ס"ה ותרין נשין הויין ליה כו'.
נמצא כי כל הרוצה להשלים את נפשו הוא תלוי כפי מה שיתברר מהלבוש הנוגה הראוי לו בחלקו אם בסור מרע בפרט אם בא לידו עבירה וניצול הימנה אז נתקן היצה"ר ואם לאו ח"ו עליו נאמר אל תאמר אשלמה רע אשלים לרע ואם עשה מצוה משלים היצר טוב בסוד בטח בה' ועשה טוב תיקן את הטוב שהוא יצר הטוב ואם לאו ח"ו עליו נאמר אין עושה טוב אין גם אחד ויש שתיקן הלבוש ההיא ואח"כ חטא ותוהה על הראשונות ואז כשנתגלגל הוא או אחר משרשו בן גילו יתלבש בו בלא טורח ועמל בסוד יכין רשע וצדיק ילבש והוא סוד הרשע שחזר בתשובה גמורה ותוהה על הראשונות בסוד כסוי חטא ופתע פתאום נתלבש בטוב אך הגר שאין לו שורש מתחלה הנה אברהם ושרה מתקן נפש לגרים ולפעמים גם לנשמות לוקחים אותן אם הם משרשם ועשו מעשה כיוצא בו :
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |