פרק ג
עריכהואתחיל לבאר ענין ז"א דאצילות בעשר ספירות שבו בבחי' או"פ ואור מקיף:
- הכתר של ז"א:
- החיצון יו"ד. יו"ד ה"י. יו"ד ה"י וי"ו. יו"ד ה"י וי"ו ה"א -- גימטריא קע"ה
- האמצעי יו"ד ה"י וי"ו ה"א -- ס"ג
- הפנימי אל"ף ה"י יו"ד ה"י -- קס"א:
- חכמה
- החיצון יו"ד ה"א וא"ו ה"א -- מ"ה
- האמצעי י' י"ה יה"ו יהו"ה -- ע"ב.
- הפנימי יו"ד ה"י וא"ו ה"א -- נ"ד:
- הבינה
- החיצון אהי"ה -- כ"א
- אמצעי אל"ף ה"א יו"ד ה"א -- קמ"ג.
- הפנימי אל"ף. אל"ף ה"א. אל"ף ה"א יו"ד. אל"ף ה"א יו"ד ה"א -- תק"ח:
- הדעת
- חיצון יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה -- ב"ן.
- האמצעי יו"ד ה"י וא"ו ה"י -- ס"ג
- הפנימי יו"ד ה"י וי"ו ה"י -- ע"ב:
- החסד
- החיצון אל"ף למ"ד -- קפ"ה.
- האמצעי אלו"ה -- מ"ב
- הפנימי א' א"ל אל"ו אלו"ה -- קי"א:
- הגבורה
- החיצון יהו"ה בנקוד אלהים
- אמצעי אל"ף. אל"ף למ"ד. אל"ף למ"ד ה"י. אל"ף למ"ד ה"י יו"ד. אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם -- תתרי"ו[1]
- הפנימי י"ה -- ט"ו:
- הת"ת
- החיצון יהו"ה -- כ"ו
- האמצעי י' י"ה יה"ו יהו"ה -- ע"ב
- הפנימי יו"ד ה"א וא"ו ה"א -- מ"ה:
הנצח והוד הם ב' פלגי גופא דעיבור ויניקה שנקרא חיצון ואמצעי. אמנם הפנימי הוא בגדלות ואינו נקרא פלגי רק כל אחד לעצמו לכן צריך שם בכל אחד:
- הנצח והוד
- החיצון צבאות -- תצ"ט.
- האמצעי צ' צ"ב צבא"א צבא"ו צבאו"ת -- תתע"ג.
- הפנימי נחלק לב' יהו"ה -- כ"ו בנצח, אדנ"י -- ס"ה בהוד:
- היסוד
- החיצון שי"ן דל"ת יו"ד -- תתי"ד.
- האמצעי שי"ן שי"ן דל"ת שי"ן דל"ת יו"ד -- (אל"ף תתקס"ח)
- הפנימי יאהדונה"י -- צ"א.
ואמנם בחי' הנפש ורוח ונשמה ונשמה לנשמה שלהם הוא כך. דע כי לפנים מכל אלו השמות הנ"ל יש בחינת נשמה הפנימית מן הכל שהוא סוד נשמה לכל פרטיות אותה ספירה שהוא כפי הניקוד שלה כנזכר בתקונים ענין אותן י' הויות של י"ס שהם הוי"ה בקמץ בכתר פתח בחכמה צירי בבינה סגול בחסד כו' שורק ביסוד מלכות בלי נקוד כי ד' אותיות הוי"ה ישש בכל ספירה וספירה והיא בחי' נשמה המתלבשת בה ומתחלקת לד' חלקים שהם נר"נ ונשמה לנשמה וזה ענינם:
- הכתר יש בו הוי"ה כולו בקמץ והנה
- י' קמוצה היא בפנים מן הכל והיא נשמה לנשמה
- וה' ראשונה קמוצה היא נשמה פנימית
- ו' קמוצה היא רוח באמצע
- ה' אחרונה קמוצה נפש בחיצון שלו:
- החכמה יש בו הוי"ה בפתח ה'
- י' בפתח פנימי מהכל והוא נשמה לנשמה
- ה' בפתח נשמה הפנימי
- ו' בפתח רוח האמצעי
- ה' האחרונה בפתח נפש בחיצון שלו:
- הבינה הוי"ה בציר"י
- י' בציר"י נשמה לנשמה
- ה' בפנימית נשמה
- ו' באמצע רוח
- ה' אחרונה בחיצון נפש:
- הדעת יש בו סוד שם המפורש והוא סוד שם המפורש הנזכר בכ"מ וזכור זה והוא הוי"ה ונקודו בתנועת אותיוו כנודע
- י' בחולם נשמה לנשמה
- ה' בציר"י נשמה בפנימי
- ו' בקמץ רוח האמצעי
- ה' בציר"י בחיצון נפש:
- החסד הוי"ה בסגול
- י' בסגול נשמה לנשמה
- ה' בסגול היא נשמה בפנימית
- ו' בסגול רוח מלובש באמצע
- ה' אחרונה בסגול נפש בחיצון שלו:
- הגבורה יהוה על דרך הנזכר לעיל בשבא:
- הת"ת יהוה על דרך הנזכר לעיל בחולם:
- הנצח והוד יש בהם בחי' ב' הויו"ת, א' כולה בחירק בנצח, וא' כולה בקבוץ בהוד. והנה יהוהה בנ"ה.
והנה
- י' בחירק היא נשמה לנשמה בנצח
- י' בקיבוץ נשמה לנשמה בהוד
- ה' בחירק נשמה בשם הוי"ה שבנצח
- ה' בקיבוץ נשמה בשם אדנ"י שבהוד כנ"ל
וו בקיבוץ ובחירק בי' רוח אל שם האמצעי. כיצד דע כי באות א' א' מן שם אמצעי הוא א' שבצירוף צבא ונודע כי צורת א' יו"י ב' יודי"ן ו' באמצע והנה אות ו' שבאמצא א' הזו שם הוא מקום התלבשות ב' ווי"ן הנ"ל מנוקדות א' בקיבוץ וא' בחירק בבחי' רוח והם באופן זה כי אות ו' נחלקה לב' ווי"ן בארכה באמצעיתא כזה א' ומשתיהן נעשה ו' אחד לכן יש אלפי"ן בתורה המורה על א' זו וצריכין לעשותן באופן זה כי יעשה אל ו' זו שבתוך א' ב' ראשין א' נוטה לצד מעלה וא' לצד מטה כזה א' א לרמוז ב' ווי"ן אלו הנ"ל שנעשו א' והנה צד הימין שבה הנוטה לצד מטה היא בנצח וצד השמאל למעלה הוא בהוד נמצא שזה השם האמצעי הנ"ל ה' אותיות הראשונים שהם צ' צ"ב צ"ב וכן אות י' ראשונה של א' מן צבא הם בנצח וכן אות י' ב' שבאות א' זו עד סיום השם הוא בהוד ומן אות ו' שבאמצעית א' כולל לשניהן ואות ה"ה אחרונה בקיבוץ ובחירק הוא נפש לשם חיצון דנצח הוד ומתחלקין עד"ז כי השם הוא צבאות ו ה' אחד בחירק מלובשת ב' צ' של צבאות ו' ה' בקיבוץ מלובשת בת' של צבאות:
- היסוד יוהוווהו
- יו בשורק נשמה לנשמה בפנים מן הכל
- הו בשורש נשמה בשם הפנימי
- וו בשורק רוח בשם האמצעי
- הו אחרונה בשורק נפש בשם החיצון.
הרי נתבאר ט"ס שיש לז"א והנוקבא שלו משלימתו לי"ס לכן לא פירש בו בחי' מלכות אלא עד היסוד לבד והבן זה.
ודע כי כמו שבארנו לעיל שמתחלקים י' שמות פנימים דנוקבא דז"א דאצילות בנוקבא דז"א דבריאה, וי' אמצעים ביצירה, וי' חיצונים בעשיה וכולם בסוד נוקבא דז"א דבי"ע -- כן אלו ל' שמות (נ"א כ"ז שמות) שנתבאר בז"א דאצילות הם מתחלקין ומתלבשין בז"א דבי"ע על דרך הנ"ל בנוקבא ממש.
אמנם נבאר אורות מקיפים בז"א דאצילות לכל אחד ואחד מי"ס החיצונים שבו:
- מחוץ לכתר מקיפים ב' שמות אלו[2]
- אל"ף ה"א אל"ף יו"ד ה"י ה"י אל"ף אל"ף ה"י יו"ד יו"ד ה"י אל"ף אל"ף ה"י ה"י יו"ד אל"ף ה"ה אל"ף (שיטה א' שילוב מקיפי חסד במקיף נצח והוא סופו של חסד בראשו של נצח כדלקמן)
- ועוד אל"ף ה"י אל"ף יו"ד ה"ה ה"א אל"ף אל"ף ה"ה יו"ד יו"ד ה"א אל"ף אל"ף ה"ה ה"א יו"ד אל"ף ה"י אל"ף (שיטה ב' מקיפי גבורה בשילוב מקיפי הוד על דרך הנ"ל):
- מחוץ לחכמה אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"י ה"י ה"ה ה"א. אל"ף אל"ף אלל"ף. ה"י ה"י ה"ה ה"א. יו"ד יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"י ה"יה"ה ה"א. יו"ד יו"ד יוו"ד. ה"ה ה"א ה"י ה"י. הוא שילוב ד' שמות קס"א קס"א קנ"א קמ"ג (משולבים) ברבוע חוץ ההי"ן אחרונות והם מקיפים חסד נצח גבורה הוד משולבים כסדר:
- מחוץ לבינה אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"ה ה"א ה"י ה"י. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"ה ה"א ה"י ה"י. יו"ד יו"ד יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"ה ה"א ה"י ה"י. יו"ד יו"ד יו"ד יו"ד. ה"י ה"י ה"ה ה"א. (ג"כ משולבים אלא שקדמו קנ"א לקמ"ג קמ"ג לקס"א ברבוע וההי"ן אחרונות ע"ד הנזכר לכל שם מקיפין של גבורה והוד וחסד ונצח משולבים כסדר):
- מחוץ לדעת אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף. ה"י ה"ה. אל"ף אל"ף. ה"י ה"ה. יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף. ה"י ה"ה. יו"ד יו"ד. ה"ה ה"י. שילוב קס"א וקנ"א ברבוע והם מקיפי חסד וגבורה משולבים כסדר כדלקמן:
- מחוץ לחסד אל"ף. אל"ף ה"י. אל"ף ה"י יו"ד. אל"ף ה"י יו"ד ה"ה. (רבוע קס"א וה' אחרונה בה"ה):
- מחוץ לגבורה אל"ף. אל"ף ה"ה. אל"ף ה"ה יו"ד. אל"ף ה"ה יו"ד ה"י. (רבוע קנ"א וה' אחרונה ביו"ד):
- מחוץ לת"ת אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. יו"ד יו"ד. ה"א ה"י. (שילוב רבוע קס"א וקמ"ג והם מקיפים דנ"ה כדלקמן):
- מחוץ לנצח אל"ף. אל"ף ה"י. אל"ף ה"י יו"ד. אל"ף ה"י יו"ד ה"א. (רבוע קס"א וה' אחרונה באל"ף):
- מחוץ להוד אל"ף אל"ף ה"א. אל"ף ה"א יו"ד. אל"ף ה"א יו"ד ה"י. (רבוע קמ"ג וה' אחרונה ביו"ד):
- מחוץ ליסוד אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. יו"ד יו"ד. ה"ה ה"ה. (שילוב קס"א וקמ"ג אלא שה' אחרונה בההי"ן)
ובכתיבה שלי עצמה ראיתי נוסחא אחרינא בשם זה ושכחתי איזה מהם נכונה וזו היא אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. יו"ד יו"ד. ה"א ה"א. ונ"ל כי הראשון עיקר.
אמנם אורות המקיפים לי"ס אמצעים דז"א הם אלו:
- אהיה בקמץ בכתר
- אהיה בפתח בחכמה
- אהיה בצירי בבינה
- אהיה בסגול בחסד
- אהיה בשבא בגבורה
- אהיה בחולם בת"ת
- אהיה בחירק בנצח
- אהיה בקבוץ בהוד
- אהיה בשורק ביסוד
ואורות המקיפים לכל י"ס דז"א הפנימיות והן מקיפים מחוץ על כולם קמ"ג במלוי מלואו אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף.
ואורות המקיפים בבחי' נשמות לג' חלקי המקיפים שהם אלו עשר עשר עשר הם מתחלקים לי"פ ג' ג' והג' מקיפים שבכתר שם אהי"ה כולו בקמץ א' בקמץ נשמה לנשמה חוץ מכולם ה' בקמץ לפנים ממנה בבחי' הראשונה והוא נשמה י' בקמץ לפנים מן הה' מקיף של בחי' אמצעי בבחי' רוח ה' בקמץ לפנים ממנה בחי' ג' נפש והג' שבחכמה מקיפים שם אהי"ה כולו בפתח ע"ד הנ"ל בכתר וכן עד סוף בט' נקודות הנודעות שהוא ע"ד אהי"ה הנ"ל עד אהי"ה כולו בשורק ביסוד ע"ד הנ"ל:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |