פרק ה
עריכהז"א דבריאה שלשים לבושים הנקרא גוף דז"א דבריאה הפנימים הם ל'.
- י' פנימים הם י' צרופי הוי"ה, חוץ מן ב' צרופים הראשונים, והם כסדרן ממעלה למטה:
(דפוס קארעץ)
|
(דפוס ירושלים)
|
- האמצעית הם י' צרופי שם אדנ"י מן י"ב הראשונים וחוץ מצירוף א' וב':
(דפוס קארעץ)
|
(דפוס ירושלים)
|
- הי' חיצונים הם י' צרופי ראשונים שיש בשם אלהי"ם:
(דפוס קארעץ)
|
(דפוס ירושלים)
|
הנשמה של ז"א דבריאה
לפנים מכולם הם י"ס הכלים הפנימים מג' בחינות כלים שיש בז"א דאצילות. והרוחין והנפשין הם אותן הרוחין הנזכר בהיכלות פר' פקודי שהם ז' היכלות דז"א דבריאה הכוללים י' ספירות שבו (שהם יסוד - היכל לבנת הספיר וכו', עד היכל העליון דק"ק שהם ג' ראשונות), ובכל היכל מהם נזכר שם הרוחין אשר שם, והנפשין שהם נקראו חיות. וכנזכר שם בהיכל לבנת הספיר שהרוחין סטוטרי"א אדירי"ה סנוני"ה והחיה שהיה נפש הוא נקרא בז"ק. וכיוצא בזה בכל היכל והיכל תמצא שם, והם דז"א דבריאה. אבל הרוחין והנפשין שבז' היכלות דנוקבא דז"א דבריאה לא הוזכרו שם וגם אנכי לא ידעתי.
וכל אלה בחינת של רוחין ונפשין ולבושים נקרא "עולם הפירוד", זולת בחינת נשמה שלהם.
ענין המקיפים דז"א דבריאה שהם אלו הי' מקיפים לכל א' מי' ספירות.
- החיצון שלו הם י' צרופים שיש בשם אהי"ה: איה"ה אהה"י האי"ה היא"ה האה"י יהא"ה יאה"ה יהה"א ההי"א ההא"י חוץ מצירוף הא' והאחרון כי הם י"ב צרופים כנודע
- י' מקיפים אמצעים הם י' צרופים שם אהי"ה הנ"ל אלא שהם במלוי ההי"ן.
- י' מקיפים של י"ס פנימים הם י' צרופים שם אהי"ה הנ"ל אלא שהם במלוי אלפי"ן.
נשמת ג' חלקי המקיפים הנ"ל הם שם אהי"ה הנ"ל במילוי יודי"ן, בכל א' מן ג' חלקי בחי', כל א' וא' כפי הצורה הנ"ל בכל א' וא', והם י' צרופים כנ"ל:
נוקבא דז"א דבריאה פנימית דבריאה שהם ל'.
- י' הפנימיות הם י' צרופים שיש בשם אהי"ה חוץ מב' צרופים הראשונים שעמהם הם י"ב צרופים כנודע
- י' אמצעים הם י' צרופים של שם אדנ"י מן הי"ב אחרונים ניא"ד נאי"ד נדי"א ניד"א יאד"נ ידא"נ ינא"ד יאנ"ד ידנ"א ינד"א חוץ מן ב' ראשונות שבהם.
- י' החצוניות הם י' צרופי אלקים השניים ואלו הם אהימ"ל אהיל"ם אילה"ם איהל"ם אימל"ה אילמ"ה איהמ"ל אימה"ל אמלה"י אמהל"י נשמת נוקבא דז"א דבריאה.
לפנים מכולם הם י"ס הפנימים שיש בנוקבא דז"א דאצילות מן הג' בחי' (כלים) שיש בה. והרוחין והנפשין הם שם בהיכלי הנוקבא והם ביוצר דערבית דוגמת היכלי ז"א ביוצר דשחרית. ולא נזכר בזוהר ולא קבלתי ממורי זלה"ה.
[ל' מקיפים]
- י' מקיפים לכל אחד מי"ס החיצונים שלה הם צירוף אהי"ה ואדנ"י בשילוב כזה א' א"א אא"ה אאה"ד אאהד"י אאהדי"נ אאהדינ"ה אאהדינה"י.
- י' מקיפים לי"ס אמצעים הם י' צרופי אדנ"י הנ"ל חוץ מב' הראשונים שבהן אלא שהם כולם בסוד מלוי ואינם פשוטים.
- י' מקיפים לי"ס פנימים שבה הם י' צרופי אהי"ה הנ"ל חוץ מב' הראשונים אלא שהם במילוי אלפי"ן.
נשמת ג' חלקי המקיפים הנ"ל של הנוקבא הוא י' צרופי שם אהי"ה הנ"ל אלא שהם במלוי יודי"ן בכל א' מג' חלקי בחינותיה כפי הצירוף הנ"ל בכל אחד ואחד מהם, והם י' צרופים כנ"ל.
או"מ לשניהן לזו"נ, המקיף לשני חלקי מקיפים הוא חיבור שם הוי"ה ואהי"ה משולבים כזה: י' י"א יא"ה יאה"ה יאהה"ו יאההו"י יאההוי"ה יאההויה"ה
עשרה צרופים שיש בשם אלהים השלישיות וי' רביעיות וי' חמשיות הם בא"א ובאו"א בי"ס החצונים שבהם בעולם היצירה:
ז"א דיצירה (הפנימים) הם שלשים.
- י' פנימים הם ו' צרופים שהוא שם יה"ו פשוט יה"ו יו"ה הי"ו הו"י וי"ה וה"י הם ח"י אותיות והם סוד ט"ט דמטטרון ט' מלמעלה למטה וט' מלמטה למעלה והם כך י"י ה"ה ו"ו ה"ו ו"י י"ה ו"ה י"ו ה"י.
- י' אמצעים ו' צרופים שם שד"י פשוט שד"י שי"ד די"ש דש"י יש"ד יד"ש והם ג"כ ח"י אותיות בסוד ט"ט כנ"ל ג"כ ש"ש ד"ד י"י ש"ד י"ש ד"י ד"ש ש"י י"ד.
- י' חיצוניות הם י' צרופים הששיים שיש בשם אלהים לפי שהשלישים והרביעים והחמשים הם בא"א ואו"א דיצירה בי' חיצוניות שבכ"א מהם:
נשמת ז"א דיצירה הם י"ס אמצעים יש בז"א דאצילות. ורוחין והנפשין הם אותן שיש בהיכלות פרקי ר"ע ור' ישמעאל כשנכנסו לפרדס שהם היכלי ז"א דיצירה.
המקיפים בי"ס חצוניות שלו הם צירופי אהי"ה ואלהים משולבים ברבוע כזה: א' א"א אא"ה אאה"ל אאהל"י אאהלי"ה אאהליה"ה אאהליהה"י אאהליההי"ם.
מקיפים אמצעים -- ו' צירופי שד"י כולם מלאים ע"ד הפנימים האמצעים
מקיפים פנימים הם ו' צירופים שם יה"ו במלוי אלפי"ן נשמת ג' חלקי מקיפים אלו דז"א דיצירה הוא יה"ו הנ"ל במלוי יודי"ן מצורף כפי המקיפין:
נוקבא דז"א דיצירה הפנימים הם ל'.
- הפנימים הם י' צירופים שיש בי"ב צירפים ראשונים של שם אלוה אהל"ו אלה"ו אוה"ל אהו"ל לאו"ה לוא"ה להא"ו לאה"ו לוה"א להו"א חוץ מב' ראשונים שבהם.
- האמצעים הם י' אותיות המלוי דאלוה כזה אל"ף למ"ד ו"ו ה"ה אות א' בכל ספירה וספירה מהן.
- החיצונית הם י' צירופים השביעים שיש בשם אלהים:
נשמת נוקבא דז"א דיצירה הם י"ס אמצעית שיש בנוק' דז"א דאצילות המקיפין החיצונים הם צירוף אדנ"י אלהי"ם משולבים כזה א' א"א אא"ד אאד"ל אאדל"נ אאדלנ"ה אאדלנה"י אאדלנהי"י אאדלנהיי"ם הקיפים האמצעים שם אלו"ה במלוי יודי"ן כזה אל"ף למ"ד וי"ו ה"י. מקיפים פנימים הם ו' צירופים שם יה"ו במלוי ההי"ן כזה יו"ד ה"ה ו"ו יו"ד ו"ו ה"ה ה"ה יו"ד ו"ו ה"ה ו"ו יו"ד ו"ו יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה יו"ד נשמת ג' חלקי המקיפים הנ"ל הוא שם יה"ו במלוי אלפי"ן כזה יו"ד ה"א וא"ו מצורף כפי המקיפין י' צירופים השמניים ותשעיים והעשיריים שבשם אלהים הם בא"א ובאו"א דעשיה בי"ס החיצוניות שבהם:
ז"א דעשיה הפנימים הם י' צירופים שיש בי"ב צירופים אחרונים של שם אלוה וץ מן הב' צירופים הראשונים שבהן האמצעים שם אלי מצורף ו' פעמים החיצונים הם י' צירופים אלהים האחד עשר כי הפ' והצ' והק' הם בא"א ואו"א דנשיה בי"ס חיצונים שבכל א' מהם:
נשמת ז"א דעשיה הם י"ס החיצונים של ז"א דאצי' והרוחין ונפשין נלע"ד ששמעתי ממורי זלה"ה שהם בז' רקיעים הנזכר פרשה ויקהל המקיפים דז"א דעשיה הם אלו המקיפין החצונים הוא צירוף אלוה ואלהים משולבים ברבוע כזה א' א"א אא"ל אאל"ל אאל"ו אאללו"ה אאללוה"ה אאלוהה"י אאללוההי"ם המקיפים לאמצעים שם יה"ה במלוי ההי"ן כזה יו"ד ה"ה ה"ה מקיפים לפנימים הם ט' אותיות אל"י במלוי כזה אל"ף למ"ד יו"ד אות א' בכל ספירה וספירה מהם נשמת ג' חלקי המקיפים הם שם יה"ו כזה יו"ד ה"י ו"ו (נ"א וי"ו: נוקבא דז"א דעשיה הפנימים הם ל' הפנימים הם י' צירופים שם הוי"ה חוץ מב' צירופים הראשונים שבהם האמצעים עשר אותיות הוי"ה הנזכר במלוי כזה ה"ה ו"ו יו"ד יו"ד החיצונים הם י' צירופים אחרונים שיש בק"ך צירופי שם אלקים נשמת נוקבא דז"א הם י"ס החצונים שיש בנוקבא דז"א דאצילות המקיפים החצונים הם שילוב ב' שמות אל"י אלו"ה כזה א' א"א אא"ל אאל"ל אאלל"י אאללי"ו אאלליו"ה האמצעים הם ט' אותיות יו"ד וי"ו וי"ו אות א' בכל ספירה הפנימים הם יו"ד אותיות ה"י ו"ו יו"ד (כי האות החסרה מאמצעים מתמלאה מפנימית) נשמת ג' חלקי המקיפים הם יו"ד ה"א וא"ו:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |
- ^ בדפוס קארעץ מופיע רק 9 שמות - ויקיעורך