ביאור:בבלי בבא קמא דף נז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)


[ספרי דברים פיסקא רכב] 'החזירה [1] למקום שיראנה [2] - אינו חייב לטפל בה; נגנבה או אבדה - חייב באחריותה' [3] מאי נגנבה או אבדה? לאו נגנבה מביתו ואבדה מביתו?

לא, ממקום שהחזירה.

והא קתני אינו חייב ליטפל בה?

אמר ליה: הכא במאי עסקינן - כגון שהחזירה בצהרים, ותרתי קתני, והכי קתני: החזירה שחרית [4] למקום שיראנה, ושכיח דעייל ונפיק וחזי לה - אינו חייב ליטפל בה; [5] החזירה בצהרים למקום שיראנה - דלא שכיח דעייל ונפיק [6], דלא חזי לה, ונגנבה או אבדה - חייב באחריותה.

איתיביה [הסיא של ספרי דברים פיסקא רכב]: 'לעולם 'הוא חייב עד שיחזירנה לרשותו [7]; מאי לעולם? לאו 'אפילו מביתו' [8], שמע מינה כשומר שכר דמי?

אמר ליה: מודינא לך בבעלי חיים [9], [10] דכיון דנקטי להו ניגרא [11] ברייתא [12] - בעי נטירותא יתירתא [13].

איתיביה רבה לרב יוסף: ’[דברים כב,א: לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם] השב [תשיבם לאחיך] [14] - אין לי אלא בביתו; לגינתו ולחורבתו מנין [15]? - תלמוד לומר: 'תשיבם' - מכל מקום'; מאי לגינתו ולחורבתו? אילימא לגינתו המשתמרת ולחורבתו המשתמרת - היינו ביתו! אלא פשיטא: לגינתו שאינה משתמרת ולחורבתו שאינה משתמרת; שמע מינה: כשומר חנם דמי!

אמר ליה: לעולם לגינתו המשתמרת ולחורבתו המשתמרת, ודקא קשיא לך היינו ביתו - הא קא משמע לן: דלא בעינן דעת בעלים, כדרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: הכל [16] צריכין דעת בעלים [17] חוץ מהשבת אבידה, שהרי ריבתה בו תורה השבות הרבה.

אמר ליה אביי לרב יוסף: ואת לא תסברא דשומר אבידה כשומר חנם דמי? והא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הטוען טענת גנב באבידה [18] - [19] משלם תשלומי כפל [20]' [21], ואי סלקא דעתא שומר שכר הוי - אמאי משלם תשלומי כפל? קרנא בעי שלומי [22]!?

אמר ליה: הכא במאי עסקינן - כגון שטוען טענת לסטים מזויין [23].

אמר ליה: ליסטים מזויין גזלן הוא [24].

אמר ליה: שאני אומר: לסטים מזויין - כיון דמיטמר מאינשי - גנב הוא [25]. [26]

איתיביה:


עמוד ב


[27] לא! אם אמרת 'בשומר חנם שכן משלם תשלומי כפל - תאמר בשומר שכר שאינו משלם תשלומי כפל? ואי סלקא דעתא 'לסטים מזויין - גנב הוא' נמצא בשומר שכר משלם תשלומי כפל בטוען טענת לסטים מזויין!

אמר ליה: הכי קאמר: 'לא! אם אמרת בשומר חנם שכן משלם תשלומי כפל בכל טענותיו [28] תאמר בשומר שכר שאינו משלם תשלומי כפל [29] אלא בטוען טענת לסטים מזויין!'

איתיביה [דומה למכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כב פסוק יג]: ’[שמות כב,יג: וכי ישאל איש מעם ריעהו] ונשבר 'או מת [בעליו אין עימו שלם ישלם]; אין לי [30] אלא שבורה ומתה [31], גניבה ואבידה מנין? אמרת קל וחומר: ומה שומר שכר, שפטר בו שבורה ומתה [32], חייב בגניבה ואבידה [33] – שואל, שחייב בשבורה ומתה, אינו דין שחייב בגניבה ואבידה! וזהו קל וחומר שאין עליו תשובה ואי סלקא דעתא 'לסטים מזויין - גנב הוא' - אמאי אין עליו תשובה? איכא למפרך: מה לשומר שכר שכן משלם תשלומי כפל בטוען טענת לסטים מזויין [34]!? [35]

אמר ליה: קסבר האי תנא [36] 'קרנא בלא שבועה עדיפא מכפילא בשבועה' [37].

לימא מסייע ליה [38] [תוספתא מסכת בבא מציעא [39] פרק ג הלכה ב]: השוכר 'פרה מחבירו ונגנבה, ואמר הלה: "הריני משלם ואיני נשבע [40]", ואחר כך נמצא הגנב - משלם תשלומי כפל לשוכר [41]';

סברוה [42] כרבי יהודה [43], דאמר: שוכר כנושא שכר דמי; [44], ומדקתני ואמר "הריני משלם ואיני נשבע" - מכלל דאי בעי פטר ליה נפשיה בשבועה [45]; היכי דמי [46]? [47] כגון דקא טעין טענת לסטים מזויין [48], וקתני ואחר כך נמצא הגנב - [49] משלם תשלומי כפל לשוכר, שמע מינה לסטים מזויין - גנב הוא!

אמרי: מי סברת כרבי יהודה, דאמר: שוכר - כנושא שכר דמי? דלמא כרבי מאיר סבירא ליה, דאמר: שוכר - כשומר חנם דמי [50]?

איבעית אימא [51] כדמחליף רבה בר אבוה ותני [52] : שוכר - כיצד משלם? רבי מאיר אומר: כשומר שכר; רבי יהודה אומר: כשומר חנם.

רבי זירא אמר: [53] הכא במאי עסקינן? בטוען טענת לסטים מזויין [54]; ונמצא לסטים שאינו מזויין [55].

נפלה לגינה ונהנית - משלמת מה שנהנית:

אמר רב: [56] בנחבטה [57].

[58] אבל אכלה - אפילו מה שנהנית אינה משלמת [59]? לימא רב לטעמיה, דאמר רב [60] היה לה שלא תאכל! [61]

אמרי: הכי? השתא: אימור דאמר רב התם 'היה לה שלא תאכל' היכא דאיתזקא היא, דמצי אמר ליה מריה דפירי "לא משלמנא! היה לה שלא תאכל"; לאזוקי היא אחריני דפטירה לשלומי - מי אמר? אלא


הערות עריכה

  1. ^ לאבידה
  2. ^ בעליה
  3. ^ שומר חנם פטור מגניבה ואבידה, ושומר שכר חייב [בפרק 'השואל' (בבא מציעא דף צד,ב)]
  4. ^ שכיח איניש בביתיה
  5. ^ אבל
  6. ^ בצהרים מצוי במלאכתו בשדה
  7. ^ של בעלים
  8. ^ אפילו הניחה מוצֵא בביתו וקתני 'חייב'
  9. ^ באבידת בעלי חיים, דחייב המוצא בגניבה ואבידה
  10. ^ ולאו משום שכר מצוה אלא משום דגניבה ואבידה דידהו פשיעותא היא:
  11. ^ 'נגרי' - פסיעות
  12. ^ כיון שראה שמלומדות הן לצאת
  13. ^ ואפילו הוי שומר חנם חייב; אבל שומר אבידה דמטלטלי - פטור מגניבה ואבידה
  14. ^ 'השב' - השבה מעלייתא משמע
  15. ^ דסגי ליה למוצא בהשבתו לגינתן דבעלים
  16. ^ גונב וגוזל או אחד מארבעה שומרין שהחזירו
  17. ^ צריך להודיעו לבעלים, ואם לא הודיעו - חייב המחזיר באחריותן
  18. ^ לפטור עצמו על ידי גנב: שטוען נגנבה הימנו האבידה שמצאתי
  19. ^ ונמצא שבידו הוא
  20. ^ כגנב עצמו, דדרשינן בפרק 'מרובה' (לקמן דף סג,ב) 'אם לא ימצא הגנב' (שמות כב ז): אם לא ימצא כמו שאמר, אלא הוא עצמו גנבו - וכתיב בתריה 'ישלם שנים' (שמות כב ח)
  21. ^ אי אמרת בשלמא שומר אבידה כשומר חנם דמי - משום הכי משלם כפל, דהוי בעי למפטר נפשיה בטענת גנב
  22. ^ מעיקרא כי טעין נגנבה הוה מחייב נפשיה לשלומי קרנא
  23. ^ 'גנב מזויין נטל הימנו בחזקה' דקא פטר נפשיה בטענת אונס
  24. ^ ובטענת אונס פטר נפשיה; וכפל - בטוען טענת גנב הוא, דכתב ביה רחמנא 'וגונב מבית האיש' (שמות כב ו)
  25. ^ ומשלם כפל
  26. ^ וכן הפוטר עצמו בטענת לסטים מזויין; ולענין חיוב: לא מיחייב שומר שכר עליה אם אמת אתו דהא אניס.
  27. ^ מתניתא היא [ולא ידענא היכא תניא]:
  28. ^ כלומר: כל טענות שעל ידי גנב, בין מזויין ובין שאינו מזויין; דהא שומר חנם פטור בגניבה ואבידה, הלכך כשנמצא שקרן - משלם כפל
  29. ^ בטענת גנב שאינו מזויין, אפילו נמצאת בידו, דהא מעיקרא לא הוה פטר נפשיה מקרנא
  30. ^ שיהא שואל חייב
  31. ^ שהן אונס
  32. ^ דכתיב ביה 'ומת או נשבר או נשבה' וכתיב בתריה 'שבועת ה' תהיה בין שניהם' (שמות כב ט-י)
  33. ^ דכתיב ביה 'אם גנב יגנב וגו' [שם פסוק יא]
  34. ^ תאמר בשואל שאין בו כפל לעולם
  35. ^ דהא מיחייב באונסין דכתיב 'ונשבר או מת' (שמות כב יג), וכי נמי טעין 'לסטים מזויין נטלו הימנו' הוה מיחייב נפשיה בקרנא, ומי שאינו בא לגנוב את הקרן - לא ישלם כפל.
  36. ^ ד'ונשבר או מת'
  37. ^ שואל עדיף, שמתחייב בשבורה ומתה בלא שום שבועת שקר, משומר שכר שפטור עליהן; ואף על פי שיש בשומר שכר כפל בטוען טענת לסטים מזויין - אין זה חומר, דכפל אינו בשומרין עד שישבע לשקר שנגנבה הימנו ואחר כך באו עדים! [בפרק 'מרובה' (לקמן דף סג,ב)] הלכך קנסא משום שבועה הוא דקנסיה רחמנא
  38. ^ דלסטים מזויין - גנב הוא
  39. ^ ליברמן
  40. ^ דאי בעינא משתבע דנגנבה - מפטרינא
  41. ^ דכיון דשילם נמצאת הגניבה שלו
  42. ^ רבנן דבעו לסייעיה לרב יוסף מהא
  43. ^ היא
  44. ^ [ב'השוכר את הפועלים' (בבא מציעא צג א)] ומחייב בגניבה
  45. ^ דנגנבה, כדקטעין
  46. ^ דמפטר? הא מיחייב בגניבה
  47. ^ אלא ודאי
  48. ^ "לסטים מזויין גנבה בחזקה"
  49. ^ אותו לסטים
  50. ^ ובגנב שאינו מזויין הוה פטר נפשיה מעיקרא
  51. ^ לעולם רבי יהודה היא, ובגנב שאינו מזויין,
  52. ^ ב'השוכר את הפועלים'
  53. ^ לעולם - כשומר שכר דמי; ואפילו הכי לא תסייעיה; דהאי דקתני כפל - בלסטים שאינו מזויין קאמר; וקתני רישא אינו נשבע - מכלל דאי בעי פטר נפשיה
  54. ^ הלכך אי בעי - איפטר
  55. ^ וכשנמצא הגנב נמצא שאינו מזויין, ובר כפל הוא
  56. ^ האי דקתני 'מה שנהנית משלמת'
  57. ^ כשחבטה על התבואה שיקעתן בקרקע והפסידם והיא נהנית שלא לקתה מקרקע
  58. ^ ופרכינן:
  59. ^ בתמיה
  60. ^ גבי הכניס פירותיו לחצר חבירו שלא ברשות [ב'שור שנגח את הפרה' (לעיל דף מז,ב)] דקתני 'הוזקה בהם בהמה של בעל הבית - חייב בעל הפירות' ואמר רב: כשהוחלקה בהן שנו, אבל אכלה והתריזה - פטור המכניס:
  61. ^ והכא נמי אמר בעל הבהמה: "בירידתה - אנוסה היא, שהרי נפלה; ובאכילתה - היה לה שלא תאכל, ומה אני יכול לעשות"!