פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

לבתר דנפק [1] אמר להו עולא [2]: הכי אמר רבי אלעזר: אפילו מיתמי [3].

אמר רב נחמן: אשתמטין עולא [4].

הוה עובדא בנהרדעא ואגבו דייני דנהרדעא [5]; הוה עובדא בפומבדיתא ואגביה רב חנא בר ביזנא;

אמר להו רב נחמן: זילו אהדורו, ואי לא - מגבינן לכו לאפדנייכו.

אמר ליה רבא לרב נחמן: הא עולא הא רבי אלעזר, הא דייני דנהרדעא והא רב חנא בר ביזנא [6] - מר כמאן סבירא ליה?

אמר ליה: אנא מתניתא ידענא, דתני אבימי: 'פרוזבול [7] חל על הקרקע [8] ואינו חל על העבדים; מטלטלין נקנין עם הקרקע [9] ואינן נקנין עם העבדים [10]' [11].

לימא כתנאי: מכר לו עבדים וקרקעות: החזיק בעבדים - לא קנה קרקעות; בקרקעות - לא קנה עבדים [12]; קרקעות ומטלטלין: החזיק בקרקע - קנה מטלטלין, במטלטלין - לא קנה קרקע; עבדים ומטלטלין: החזיק בעבדים - לא קנה מטלטלין; במטלטלין - לא קנה עבדים.'

והתניא: החזיק בעבדים - קנה מטלטלין'! מאי לאו בהא קמפלגי: דמר סבר עבדים כמקרקעי דמי ומר סבר עבדים כמטלטלין דמי?

אמר רב איקא בריה דרב אמי: דכולי עלמא עבדים כמקרקעי דמי, והדתניא 'קנה' – שפיר; והדתניא 'לא קנה' - בעינן קרקע דומיא דערים מצורות ביהודה [13], דלא ניידי, דתנן [קידושין פ"א מ"ה] 'נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר ובחזקה'.

מנהני מילי?

אמר חזקיה: דאמר קרא (דברי הימים ב כא ג) ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצורות ביהודה [ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור].

איכא דאמרי: אמר רב איקא בריה דרב אידי: דכולי עלמא עבדי כמטלטלין דמי, והדתניא 'לא קנה' – שפיר; הא דתניא 'קנה' - בעודן עליו.

וכי עודן עליו - מאי הוי? חצר מהלכת היא, וחצר מהלכת לא קנה [14]! וכי תימא 'בעומד' - והא אמר רבא: 'כל שאילו מהלך לא קנה - עומד ויושב לא קנה'?

והלכתא [15] - [16] בכפות [17] [ותוספות מוסיף בישן].

והתניא: 'החזיק בקרקע קנה עבדים' [18]?

התם - בעומדין בתוכה [19].

מכלל דהאי 'לא קנה' - כשאין עומדין בתוכה! הניחא להך לישנא דאמר רב איקא בריה דרב אמי [20] 'עבדי כמטלטלי דמי', היינו דאי עומדין בתוכה – אִין, אי לא – לא; אלא להך לישנא דאמר 'עבדי כמקרקעי דמי' - למה לי עומדין בתוכה? הא אמר שמואל: 'מכר לו עשר שדות בעשר מדינות - כיון שהחזיק באחת מהן - קנה כולן'?!

וליטעמיך: להך לישנא דאמר 'עבדי כמטלטלין דמי' - למה לי עומד בתוכה?


עמוד ב

הא קיימא לן [21] דלא בעינן 'צבורין' [22]? אלא מאי אית לך למימר? 'שאני מטלטלי דניידי ממטלטלי דלא ניידי'? [23] הכא נמי: שאני מקרקעי דניידי ממקרקעי דלא ניידי: עבדא - מקרקעי דניידי הוא, התם - סדנא דארעא חד הוא.

נכסים שאין בהן מעילה וכו':

מעילה הוא דלית בהו, הא מקדש קדשי [24]; מאן תנא [25]?

אמר רבי יוחנן: בקדשים קלים [26], ואליבא דרבי יוסי הגלילי, דאמר: ממון בעלים הוא [27], דתניא [28] (ויקרא ה כא) [נפש כי תחטא] ומעלה מעל בה' [וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו] - לרבות קדשים קלים [29] שהן ממונו [30] - דברי רבי יוסי הגלילי. והתנן [קידושין פ"ב מ"ח]: המקדש [31] בחלקו - בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים - אינה מקודשת'?

לימא דלא כרבי יוסי הגלילי.

אפילו תימא רבי יוסי הגלילי: כי אמר רבי יוסי הגלילי [32] – מחיים [33]; אבל לאחר שחיטה - אפילו רבי יוסי הגלילי מודה דכי קא זכו [34] - משלחן גבוה קא זכו.

ומחיים מי אמר? והתנן [מעשר שני פ"א מ"ב]: 'בכור - מוכרין אותו [35] תם: חי ולא שחוט [36], ובעל מום - חי ושחוט, ומקדשין בו [37] את האשה [38]' ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו [39] אלא בכור בזמן הזה: דכיון דלא חזי להקרבה - אית להו לכהנים זכייה בגוייהו [40], אבל בזמן שבית המקדש קיים - דחזי להקרבה - לא.

ואיתיביה רבא לרב נחמן 'ומעלה מעל בה' לרבות קדשים קלים שהן ממונו [41] - דברי רבי יוסי הגלילי'? ומשני רבינא [42] 'בבכור בחו"ל [43], ואליבא דרבי שמעון, דאמר [44] 'אם באו [45] תמימים - יקרבו': אם באו – אִין, לכתחלה לא [46]! ואם איתא דכי אמר רבי יוסי הגלילי 'ממונו הוא מחיים' [47] -

הערותעריכה

  1. ^ רב נחמן
  2. ^ ליושבין לפניו
  3. ^ דעבדא כמקרקעי דמי
  4. ^ נשמט ממני וירא, משום דסבירא לי: עבדא כמטלטלי דמי, ומתיירא הוא שמא אקפחנו בהלכות ובקושיות
  5. ^ אפילו מיתמי
  6. ^ דכולהו סבירי להו כמקרקעי דמו
  7. ^ מפרש בגיטין (דף לו.) שתיקן הלל הזקן פרוזבול כדי שלא תשמט שביעית המלוה
  8. ^ דכיון דלא מחוסרי גוביינא, וזה כתב לו עליהן ש'כל חוב שיש לו עליו שיגבנו כל זמן שירצה' - קיימי ברשותיה דמלוה
  9. ^ אם מכר לו קרקע ומטלטלין והחזיק בקרקע - קנה מטלטלין אף על פי שלא משך
  10. ^ שאם החזיק בעבדים - לא קנה מטלטלין, ויכול מוכר לחזור במטלטלין
  11. ^ אלמא עבדא כמטלטלי
  12. ^ ואף על גב דסבירא ליה להאי תנא עבדים כמטלטלין דמי - אפילו הכי לא קנה אלא אם כן עומד העבד בתוכה בשעה שהחזיק בה, כדמתרץ לקמן: שאני מטלטלי דניידי ממטלטלי דלא ניידי
  13. ^ דמהאי קרא נפקא לן במסכת קדושין דמטלטלין נקנין בחזקת קרקעות, דכתיב (דברי הימים ב כא ג): 'ויתן להם אביהם... מתנות עם ערי מצורות' הלכך בעינן מקרקעי דלא ניידי כי התם
  14. ^ אינה קונה לבעליה כלום דלאו חצר היא במהלכת
  15. ^ הא דמתרצינן דקנה ליה עבד בעודן עליו
  16. ^ כגון
  17. ^ שהעבד כפות שאינו ראוי לילך, דדמי לחצר
  18. ^ ולעיל קתני דלא קנה
  19. ^ וההיא דלעיל בשאין עומדין בתוכה
  20. ^ לעיל לההיא מתניתא
  21. ^ בפרק קמא דקדושין (דף כו.)
  22. ^ דמטלטלין נקנין עם הקרקע ולא בעינן שיהו עומדין לתוכה
  23. ^ והשתא: דבעל כרחך אתית להכי - אפילו תימא לאידך לישנא: דעבדא כמקרקעי דמי, ודקשיא לך דשמואל:
  24. ^ מעילה הוא דבעינן דלא להוי בהו בנכסים שאני חייב בנזקין, הא אי לית בהו מעילה אף על גב דמקדש קדשי [אני] חייב בנזקין
  25. ^ דמחייב בנזקין אם הזיק שורו [את] שור שלמים של חבירו
  26. ^ כגון קדשים קלים שאין בהן מעילה מחיים אלא באימורין לאחר זריקת דם, כדגרסינן במסכת מעילה (דף ז:)
  27. ^ ו'שור רעהו' קרינן ביה
  28. ^ גבי שבועת הפקדון כתיב
  29. ^ שאם הפקיד בהמת שלמים אצל חבירו, וכפר ונשבע והודה - משלם קרן וחומש ואשם; ואף על גב דבקדשי שמים אין נשבעין עליהן, כדגרסינן בפרק 'הזהב' (בבא מציעא דף נו.) - בקדשים קלים נשבעין
  30. ^ של חבירו, וקרינן בהו: בה' וכחש - בעמיתו וכחש
  31. ^ אשה
  32. ^ ממון בעלים הוי
  33. ^ שאחריות הוא עליו
  34. ^ בין כהנים בחזה ושוק, בין בעלים בשאר הבשר
  35. ^ בזמן הזה כדמוקי לה לקמן: מוכרין אותו לכהן
  36. ^ ולוקח ימתין עד שיפול בו מום, וישחטנו; אבל תמים שחוט – לא, דאין לו תקנה אלא קבורה, דאסור בהנאה, דקדשים השחוטין בחוץ הוא
  37. ^ כהנים
  38. ^ דממונן הוא, דבעליו של בכור היינו כהן: דמשנולד הבכור - שלו הוא
  39. ^ דבכור חי הוי ממון בעלים כשהוא תם
  40. ^ מחיים
  41. ^ אפילו בזמן שבית המקדש קיים, דהא קרא דשבועת הפקדון - בזמן שבית המקדש הוא, דמחייב ליה אשם
  42. ^ הכא דקתני דממון בעלים הם
  43. ^ בבכור הנולד בחו"ל בזמן המקדש עסקינן, דלא קאי להקרבה
  44. ^ במסכת תמורה (דף כא.)
  45. ^ בכורות מחו"ל לא"י
  46. ^ אלא ירעו עד שיסתאבו; והלכך כיון דלאו להקרבה קאי - הוי ממון כהן
  47. ^ דמחיים אמר רבי יוסי הגלילי דממון בעלים הן, כדקתני מתניתין דחייבין על נזקן, ואוקימנא כרבי יוסי הגלילי