פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)


הא דמסיק ביה כשיעור ארעא ושבחא, הא דלא מסיק ביה אלא כשיעור ארעא.

אמר ליה: הניחא למאן דאמר 'אי אית ליה זוזי ללוקח לא מצי מסלק ליה לבעל חוב' – שפיר; אלא למאן דאמר 'אי אית ליה זוזי ללוקח - מצי מסלק ליה לבעל חוב' לימא ליה "אי הוו לי זוזי הוה מסלקינא לך מכוליה ארעא, השתא הב לי גריוא דארעא שיעור שבחאי!"?

אמר ליה: הכא במאי עסקינן? כגון דשויה ניהליה אפותיקי: דאמר ליה "לא יהא לך פרעון אלא מזה [1]".

אמר רבא: גזל והשביח ומכר, וגזל והשביח והוריש - מה שהשביח מכר, מה שהשביח הוריש [2].

בעי רבא: השביח לוקח מהו?

בתר דבעיא - הדר פשטה: מה מכר ראשון לשני? כל זכות שתבא לידו [3].

בעי רבא: השביח עובד כוכבים מהו?

אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא: תקנתא לעובד כוכבים ניקו ונעבוד?

אמר ליה: לא, צריכא כגון דזבניה לישראל.

סוף סוף 'הבא מחמת עובד כוכבים הרי הוא כעובד כוכבים'?

לא, צריכא כגון דגזל ישראל, וזבנה ניהליה, והשביחה עובד כוכבים, והדר עובד כוכבים וזבנה לישראל – מאי? מי אמרינן כיון דמעיקרא ישראל והדר ישראל - עבדי רבנן תקנתא? או דלמא כיון דאיכא עובד כוכבים באמצע - לא עבדו ליה רבנן תקנתא?

תיקו.

אמר רב פפא: האי מאן דגזל דיקלא מחבריה וקטליה [4] - אף על גב דשדיא מארעא לארעא דידיה [נ"א: אף על גב דקטליה ושדייה בארעא דידיה] - לא קני [5];

- מאי טעמא? מעיקרא דיקלא מיקרי, והשתא נמי דיקלא מיקרי [6];

דיקלא ועביד גובי [7] - לא קני;

- השתא מיהת 'גובי דדיקלא' מיקרי;

גובי ועבדינהו כשורי – קני;

כשורי רברבי ועבדינהו כשורי זוטרי - לא קני;

עבדינהו קצוצייתא [8] – קני.

אמר רבא: האי מאן דגזל לוליבא ועבדינהו הוצי [9] – קני, דמעיקרא 'לוליבא' מיקרי, והשתא 'הוצי';

הוצי ועבדינהו חופיא [10] – קני: מעיקרא 'הוצי' והשתא 'חופיא' [11];

חופיא ועבדיה שרשורא [12] - לא קני; מאי טעמא? דהדר סתר ליה והוי חופיא.

בעי רב פפא: נחלקה התיומת [13] - מהו?

תא שמע, דאמר רבי מתון אמר רבי יהושע בן לוי: 'ניטלה התיומת פסול'


עמוד ב


מאי לאו הוא הדין ל'נחלקה' [14]?

לא, ניטלה שאני, דהא חסר לה.

איכא דאמרי: תא שמע: דאמר רבי מתון אמר רבי יהושע בן לוי: 'נחלקה התיומת - נעשה כמי שנטלה, ופסול' - שמע מינה.

אמר רב פפא: האי מאן דגזל עפרא מחבריה, ועבדיה לבינתא - לא קני; מאי טעמא? דהדר משוי ליה עפרא.

לבינתא ועבדיה עפרא – קני;

מאי אמרת: דלמא הדר ועביד ליה לבינתא? האי - לבינתא אחריתי הוא, ופנים חדשות באו לכאן [15].

ואמר רב פפא: האי מאן דגזל נסכא [16] מחבריה ועביד זוזי - לא קני;

מאי טעמא? הדר עביד להו נסכא [17];

זוזי ועבדינהו נסכא – קני;

מאי אמרת: הדר עביד להו זוזי? - פנים חדשות באו לכאן.

שחימי [18] ועבדינהו חדתי [19] - לא קני [20];

חדתי ועבדינהו שחימי – קני;

מאי אמרת: הדר עביד להו חדתי? - מידע ידיע שיחמייהו.

זה הכלל: כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה:

<זה הכלל> [כל] לאתויי מאי?

לאתויי הא דאמר רבי אלעא: גנב טלה ונעשה איל, עגל ונעשה שור - נעשה שינוי בידו, וקנאו [21]: [22] טבח ומכר - שלו הוא טובח, שלו הוא מוכר [23].

ההוא גברא דגזל פדנא דתורי [24] מחבריה; אזל כרב בהו כרבא [25], זרע בהו זרעא, לסוף אהדרינהו למריה; אתא לקמיה דרב נחמן, אמר להו: זילו שומו שבחא דאשבח.

אמר ליה רבא: תורי אשבח, ארעא לא אשבח?

אמר ליה: מי קאמינא נשיימו כוליה? פלגא קאמינא.

אמר ליה: סוף סוף גזילה הוא, וקא הדרה בעינא, דתנן: כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה!?

אמר ליה: לא אמינא לך: כי יתיבנא בדינא לא תימא לי מידי, דאמר הונא חברין עלאי: 'אנא ושבור מלכא [26] - אחי בדינא'! האי אינש - גזלנא עתיקא הוא, ובעינא דאיקנסיה.

משנה:

גזל בהמה והזקינה, עבדים והזקינו - משלם כשעת הגזלה.

רבי מאיר אומר: בעבדים - אומר לו "הרי שלך לפניך" [27].

גזל מטבע ונסדק [28], פירות והרקיבו, יין והחמיץ [29]- משלם כשעת הגזלה.

מטבע ונפסל, תרומה ונטמאת, חמץ ועבר עליו הפסח, בהמה ונתעבדה בה עבירה [30], או שנפסלה מעל גבי המזבח [31], או שהיתה יוצאה ליסקל - אומר לו "הרי שלך לפניך".

גמרא:

אמר רב פפא: לא 'הזקינה' = הזקינה ממש, אלא אפילו כחשה [32].

והא אנן הזקינה תנן?

'כחשה' - כגון הזקינה, דלא הדר בריא.

אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: הכי קאמרי משמיה דרבי יוחנן: 'אפילו גנב טלה ונעשה איל, עגל ונעשה שור - נעשה שינוי בידו, וקנאו: טבח ומכר - שלו הוא טובח, שלו הוא מוכר'.

אמר ליה: לאו אמינא לך לא תחליף גברי? ההוא משמיה דרבי אלעא איתמר.

רבי מאיר אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך.

אמר רב חנינא בר אבדימי אמר רב: הלכה כרבי מאיר.

ורב שביק רבנן ועביד כרבי מאיר?

אמרי: משום דברייתא - איפכא תניא [33].

ורב שביק מתניתין ועביד כברייתא?

רב מתניתין נמי איפכא תני.

ומאי טעמיה [נ"א: דוחקיה] דרב דאפיך מתניתין מקמי דברייתא? אדרבה! ניפוך לברייתא מקמי מתניתין?!

אמרי: רב נמי מתניתין איפכא אתניה [34].

ואי בעית אימא: כי לא אפיך חדא מקמי חדא [35] - [36] חדא מקמי תרתי אפיך [37], דתניא [דומה לפ"ח מ"ט בבא מציעא]: 'המחליף פרה בחמור וילדה, וכן המוכר שפחתו [38] וילדה [39]: זה אומר "ברשותי ילדה" והלה שותק - זכה בה [40]; זה אומר "איני יודע" וזה אומר "איני יודע" – יחלוקו; זה אומר "ברשותי" וזה אומר "ברשותי" - ישבע המוכר שברשותו ילדה [41], לפי שכל הנשבעין שבתורה - נשבעין ולא משלמין [42] - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: אין נשבעין לא על העבדים ולא על הקרקעות [43] [44].

האי - הלכה כרבי מאיר? [שאלה זו לא גרס רש"י אלא: אי הכי [45] -] הלכה כרבנן מיבעי ליה!?

הכי קאמר: למאי דאפכיתו ותניתו - הלכה כרבי מאיר.


הערותעריכה

  1. ^ ואי נמי הוו ליה זוזי ללוקח - לא מצי מסלק ליה
  2. ^ ושקיל לוקח מחצה או שליש או רביע, וכן יורש; אי נמי כוליה שבחא, כמתניתין, מפני תקנת השבים, כדאמרן לעיל בשמעתא קמייתא
  3. ^ וכי היכי דגזלן: אי אשבח הוה שקיל מחצה או שליש או רביע - הכי נמי כי אשבח לוקח - שקיל מחצה או שליש או רביע; ואליבא דרבי שמעון
  4. ^ קצצו
  5. ^ לשלומי דמי, אלא יהיב ליה דיקלא גופיה
  6. ^ דליכא שנוי השם למקנייה
  7. ^ בלע"ז טרינקיי"ש [גזע הדקל, לאחר קציצת נופו ושורשיו]
  8. ^ קרשים
  9. ^ שנִתְקָן עלה עלה מן השדרה
  10. ^ אשקוב"א [מטאטא], שבו מכבדים את הבית, וחולק כל הוצא לשנים
  11. ^ דתו לא הדרא
  12. ^ חבל
  13. ^ כף תומר [צ"ל: העלה] האמצעי העליון – 'תיומת' היא
  14. ^ וכיון דלענין פסול מפסלא - לענין מקנה נמי שינוי הוא וקני
  15. ^ לא זו היא לבינה הראשונה, אלא זו לבינה אחרת, שהוצרך תיקון וגיבול בפני עצמה, ומשונה היא מהראשונה, דאי אפשר לצמצם או גדולה או קטנה
  16. ^ פלטא של כסף
  17. ^ אם ירצה, ושינוי החוזר לברייתו הוא; והכא ליכא למימר 'פנים חדשות', דאין אדם מקפיד על רבועה ותקונה, אלא שתהא חתיכה בעלמא
  18. ^ שחורין כעין ישנים
  19. ^ שליבנה
  20. ^ שסופן לחזור ליושנן
  21. ^ לכך
  22. ^ דאם
  23. ^ ואין משלם אלא כפל
  24. ^ תרגום של 'צמד בקר'; ו'פדן ארם' על שם ששני ארמים היו: ארם נהריים וארם צובה
  25. ^ חרישה
  26. ^ [כנוי ל]שמואל [יש אומרים כי שמואל היה בידידות עם שבור מלכא הראשון, מלך פרס]
  27. ^ דכקרקע דמי וברשותיה דמריה קיימי
  28. ^ שינוי הניכר הוא, [וקנייה בשנוי]
  29. ^ [נשתנה ריחו וטעמו ולא מצי למימר ליה "הרי שלך לפניך"]
  30. ^ נרבעת או נעבדה - פסולה לקרבן, [כדתניא ב'שור שנגח ארבעה וחמשה' (לעיל דף מ:)]
  31. ^ במום שאין ניכר [נוסח אחר: במום אף על פי שניכר], כדוקין שבעין [גירסת רש"י: 'פטורין',] דכל בהמות לאו למזבח קיימי
  32. ^ דלא הוי שינוי כולי האי, דלא אישתני כולי גופה
  33. ^ רבי מאיר אומר: כשעת הגזלה; וחכמים אומרים: בעבדים - אומר לו "הרי שלך לפניך"; וקאמר רב: הלכה כרבי מאיר דמתניתין דהיינו רבנן דברייתא
  34. ^ [למד מ]רבותיו
  35. ^ מתניתין מקמי ברייתא
  36. ^ אבל
  37. ^ חדא משנה מקמי תרתי ברייתא מפיך, והכא תרתי איכא: חדא הא דאמרן לעיל 'ברייתא איפכא תניא' ואידך - הא
  38. ^ עבד כנעני נקנה בכסף, ואף על גב שאין לפנינו בשעת מתן מעות
  39. ^ להכי נקט 'מחליף' גבי בהמה, ולא תנא 'מוכר' כדנקט בשפחה: דבהמה אינה נקנית בכסף עד שימשוך, וכי משך - דבר הנראה לעינים הוא אם ילדה אם לאו, ואין כאן ספק; אבל בחליפין מתוקמא, כגון שלא משך בעל החמור את הפרה, אלא בעל הפרה משך את החמור, ונקנית הפרה אל בעל החמור במשיכת החמור בכל מקום שהיא, כדתנן [קדושין (דף כח.)] 'כל הנעשה דמים באחר - כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפין' ולא ידעינן השתא אי כבר ילדה פרה בשעת משיכת החמור, וברשות מוכר ילדה, או לאחר משיכת החמור, וברשות לוקח [ילדה]
  40. ^ ברי ושמא ברי עדיף
  41. ^ דאיכא הודאה במקצת, ואיכא שבועה דאורייתא דקטע לידיה: דאם קתבע ליה האי לוקח "שפחה שלימה יש לי בידך עם וְלַדָהּ" וזה אומר "אִין, שפחה שלימה יש לך בידי, אבל לא ולדה" דמודה ליה במקצת, ומשום 'הילך' לא מפטר, דהא קטע ידה ולאו הילך הוא; והכי מוקי לה ב'השואל'
  42. ^ מי שתובעים אותו - ישבע ויפטר, דכתיב (שמות כב י) 'ולקח בעליו ולא ישלם': מי שעליו לשלם - הוא נשבע, ולא נשבע התובע ויטול
  43. ^ [גירסת רש"י: 'אין נשבעין', ולא גרס 'לא על העבדים ולא על הקרקעות’] וברשות מוכר תעמוד עד שיביא לוקח ראיה; אלמא לרבנן עבדא כמקרקעי דמי
  44. ^ אין נשבעין על הקרקעות בפרק 'הזהב' (בבא מציעא דף נו,א)
  45. ^ דמתניתין נמי בעינן למיתנא איפכא