ביאור:בבלי בבא קמא דף פב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

והא: כי אתא רבי אבין אמר רבי יוחנן: אחד אילן הנוטה לתוך שדה חבירו ואחד אילן הסמוך למצר - מביא וקורא, שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ ^[1]!?

אלא מאן תנא עשרה תנאין שהתנה יהושע? - רבי יהושע בן לוי הוא ^[2].

רב גביהה מבי כתיל מתני לה בהדיא: רבי תנחום ורבי ברייס אמרי משום זקן אחד, ומנו? - רבי יהושע בן לוי: עשרה תנאין התנה יהושע.

עשרה תקנות תיקן עזרא: 1</ref>שקורין במנחה בשבת 2</ref>וקורין בשני ובחמישי 3</ref>ודנין בשני ובחמישי 4</ref>ומכבסים ^[3] בחמישי בשבת 5</ref>ואוכלין שום בערב שבת ^[4] 6</ref>ושתהא אשה משכמת ^[5] ואופה ^[6] 7</ref>ושתהא אשה חוגרת בסינר ^[7] 8</ref>ושתהא אשה חופפת ^[8] וטובלת ^[9], 9</ref>ושיהו רוכלין ^[10] מחזירין בעיירות ^[11] 10</ref>ותיקן טבילה לבעלי קריין.

1</ref> שיהו קוראין במנחה בשבת - משום יושבי קרנות ^[12];

2</ref> ושיהו קוראין בשני ובחמישי' - עזרא תיקן? והא מעיקרא הוה מיתקנא, דתניא: ’[שמות טו,כב: ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור] וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים; דורשי רשומות ^[13] אמרו: אין מים אלא תורה, שנאמר (ישעיהו נה א) הוי כל צמא לכו למים [ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב]: כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה – נלאו; עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת כדי שלא ילינו שלשה ימים בלא תורה.!?

מעיקרא תקנו חד גברא תלתא פסוקי; אי נמי תלתא גברי תלתא פסוקי, כנגד כהנים לוים וישראלים; אתא הוא תיקן תלתא גברי ועשרה פסוקי כנגד עשרה בטלנין ^[14];

3</ref> ודנין בשני ובחמישי – דשכיחי, דאתו למקרא בסיפרא;

4</ref> ושיהו מכבסין בחמישי בשבת - משום כבוד שבת;

5</ref> ושיהו אוכלין שום בערב שבת - משום עונה ^[15], דכתיב (תהלים א ג: והיה כעץ שתול על פלגי מים) אשר פריו יתן בעתו [ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח], ואמר רב יהודה ואיתימא רב נחמן, ואיתימא רב כהנא ואיתימא רבי יוחנן: זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת.

תנו רבנן: חמשה דברים נאמרו בשום: משביע, ומשחין ^[16], ומצהיל פנים, ומרבה הזרע, והורג כנים שבבני מעיים; ויש אומרים מכניס אהבה ^[17] ומוציא את הקנאה;

6</ref> ושתהא אשה משכמת ואופה - כדי שתהא פת מצויה לעניים;

7</ref> ושתהא אשה חוגרת בסינר - משום צניעותא ^[18];

8</ref> ושתהא אשה חופפת וטובלת'? - דאורייתא היא, דתניא: ’[ויקרא יד,ט: והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו] ורחץ את בשרו במים [וטהר] - שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים ^[19], 'את בשרו' - את הטפל לבשרו, ומאי ניהו - שער?!

אמרי: דאורייתא – לעיוני, דלמא מיקטר; אי נמי מאוס ^[20] מידי, משום חציצה;

עמוד ב

ואתא איהו תיקן חפיפה ^[21];

9</ref> ושיהו רוכלין מחזרין בעיירות - משום תכשיטי נשים, כדי שלא יתגנו על בעליהם;

10</ref> ותיקן טבילה לבעלי קריין? - דאורייתא הוא, דכתיב (ויקרא טו טז) ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ את בשרו במים!? דאורייתא הוא לתרומה וקדשים; אתא הוא תיקן אפילו לדברי תורה ^[22];

עשרה דברים נאמרו בירושלים: 1</ref>אין הבית חלוט בה ^[23] 2</ref>ואינה מביאה עגלה ערופה 3</ref>ואינה נעשית עיר הנדחת 4</ref>ואינה מטמאה בנגעים 5</ref>ואין מוציאין בה זיזין ^[24] וגזוזטראות ^[25] 6</ref>ואין עושין בה אשפתות 7</ref>ואין עושין בה כבשונות ^[26] 8</ref>ואין עושין בה גנות ופרדסות, חוץ מגנות וורדין שהיו מימות נביאים הראשונים ^[27] 9</ref>ואין מגדלים בה תרנגולין 10</ref>ואין מלינין בה את המת ^[28].

1</ref> אין הבית חלוט בה - דכתיב (ויקרא כה ל: ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה) וקם הבית [אשר בעיר] אשר לו חומה לצמיתות לקונה אותו לדורותיו [לא יצא ביבל], וקסבר: לא נתחלקה ירושלים לשבטים;

2</ref> ואינה מביאה עגלה ערופה - דכתיב (דברים כא א) כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלהיך נותן לך לרשתה [נפל בשדה לא נודע מי הכהו] - וירושלים לא נתחלקה לשבטים;

3</ref> ואינה נעשית עיר הנדחת - דכתיב (דברים יג יג: כי תשמע באחת) עריך [אשר ה' אלקיך נתן לך לשבת שם לאמר] ^[29] - וירושלים לא נתחלקה לשבטים;

4</ref> ואינה מטמאה בנגעים - דכתיב (ויקרא יד לד: כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה) ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם - וירושלים לא נתחלקה לשבטים;

5</ref> ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות - מפני אהל הטומאה ^[30], ומשום דלא ליתזקו עולי רגלים;

6</ref> ואין עושין בה אשפתות - משום שקצים ^[31];

7</ref> ואין עושין בה כבשונות - משום קוטרא ^[32];

8</ref> ואין עושין בה גנות ופרדסין - משום סירחא ^[33];

9</ref> ואין מגדלין בה תרנגולין - משום קדשים ^[34];

10</ref> ואין מלינין בה את המת – גמרא ^[35].

אין מגדלין חזירים בכל מקום.

תנו רבנן: 'כשצרו בית חשמונאי זה על זה, היה הורקנוס מבפנים ואריסטובלוס מבחוץ ^[36], ובכל יום ^[37] היו משלשים ^[38] להם ^[39] בקופה דינרין ^[40] והיו מעלין להם תמידים. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית, אמר להם: "כל זמן שעוסקין בעבודה - אין נמסרים בידכם". למחר שילשלו דינרין בקופה - והעלו להם חזיר; כיון שהגיע לחצי החומה - נעץ ^[41] צפרניו ^[42] בחומה, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה; באותה שעה אמרו "ארור האיש שיגדל חזירים וארור האדם שילמד את בנו חכמת יוונית"; ועל אותה שעה שנינו ^[43]: 'מעשה שבא עומר ^[44] מגנות הצריפין ^[45] ושתי הלחם מבקעת עין סוכר ^[46]'.

וחכמת יוונית - מי אסירא? והתניא: 'אמר רבי: בארץ ישראל -

הערות

^ ומתניתא הויא תיובתא, דקתני 'עשרה' ותו לא! ורבי יוחנן - אמורא הוא וקשיא ליה מתניתא
^ רבי יהושע בן לוי אמרינהו, ולא מתניתא; דרבי יהושע בן לוי אמורא הוה, ורבי יוחנן פליג עליה
^ בגדיהם לכבוד שבת
^ לקמן מפרש טעמא
^ ביום שהיא צריכה לאפות
^ שחרית, כדמפרש: שתהא פת מצויה לעני המחזר
^ דוגמת מכנסים קטנים
^ במסרק
^ ביום טבילתה, משום חציצה; לקמן פריך: הא - דאורייתא היא?
^ מביאים בשמים לנשים להתקשט בהם
^ ולא יוכלו בני העיירות לעכב עליהם
^ יושבי חניות: כל ימות החול עוסקין בסחורה, ואין קורין בשני ובחמישי - תקון בגינייהו קריאה יתירה
^ מקראות
^ בני אדם כשירים, בטלין ממלאכתן לעסוק בצרכי ציבור, ולבא קודמין לבית הכנסת כדי שיהיו מצוין עשרה לעת התפלה, ומתפרנסים משל צבור
^ שמצות עונה בלילי שבת, כדרב יהודה, והשום מרבה את הזרע, כדלקמן
^ מחמם את הגוף
^ מתוך שמשמח את הלב
^ להתרחק מן העבירה
^ 'בשרו במים' משמע שיגע בשרו למים
^ מלוכלך
^ במסרק, להרחקה דמילתא
^ שלא ישנה עד שיטבול
^ כדין בתי ערי חומה, אלא גאולה תהיה לו - אם ירצה לגאול; ואם יגיע יובל - יוצא ביובל כבתי ערי חצרים
^ קורות יוצאין מן הכתלים
^ אולדליו"ר בלע"ז; על פני העלייה, מבחוץ
^ משרפות סיד לקדירות
^ 'גינת ורדין' - כך שמה; והיא היתה צריכה לקטורת; והיינו 'כיפת הירדן' [כריתות (דף ו,א)] על שם שדרך הורד לגדל על שפת הירדן
^ מת בה אדם - באותו היום קוברים אותו מיד
^ 'עריך' משמע: שאתה יודע למי מיוחדת היא
^ שמא יהא כזית מן המת מוטל בארץ, והגזוזטראות מאהילות עליו ועל אנשים הרבה, ונמצאת מרבה את הטומאה
^ גירסת רש"י: 'משום שרצים': דרכן ליגדל באשפה, ומרבים טומאה לפי שמתים שם ומטמאים הקדשים שבירושלים
^ עשן שמשחיר את החומה, וגנאי הוא
^ [גירסת רש"י: 'סרחון': עשבים רעים הגדילים שם וזורקין בחוץ, ועוד דרך גנות לזבלן - ויש סרחון
^ שתרנגולין מנקרין באשפה, ומביאים בשר שרצים בפיהם, ומטמאין את הקדשים
^ מסורת היא בידינו, ואין טעם לדבר
^ הורקנוס ואריסטובלוס - אחים היו, ומריבין על דבר המלוכה
^ אותם שבפנים
^ מורידין מעל החומה
^ לאותן שבחוץ
^ דינרין מתרומת הלשכה בקופה, לקנות תמידין
^ תקע
^ שכן דרך חזיר כשגוררין אותו
^ במנחות סד,ב
^ שהיה רגיל לבא מן הקרוב לירושלים - אותה שעה בא
^ רחוק מירושלים לפי שהחריבו בני המצור את תבואות השדה
^ שם מקום

[1] ומתניתא הויא תיובתא, דקתני 'עשרה' ותו לא! ורבי יוחנן - אמורא הוא וקשיא ליה מתניתא

[2] רבי יהושע בן לוי אמרינהו, ולא מתניתא; דרבי יהושע בן לוי אמורא הוה, ורבי יוחנן פליג עליה

[3] בגדיהם לכבוד שבת

[4] לקמן מפרש טעמא

[5] ביום שהיא צריכה לאפות

[6] שחרית, כדמפרש: שתהא פת מצויה לעני המחזר

[7] דוגמת מכנסים קטנים

[8] במסרק

[9] ביום טבילתה, משום חציצה; לקמן פריך: הא - דאורייתא היא?

[10] מביאים בשמים לנשים להתקשט בהם

[11] ולא יוכלו בני העיירות לעכב עליהם

[12] יושבי חניות: כל ימות החול עוסקין בסחורה, ואין קורין בשני ובחמישי - תקון בגינייהו קריאה יתירה

[13] מקראות

[14] בני אדם כשירים, בטלין ממלאכתן לעסוק בצרכי ציבור, ולבא קודמין לבית הכנסת כדי שיהיו מצוין עשרה לעת התפלה, ומתפרנסים משל צבור

[15] שמצות עונה בלילי שבת, כדרב יהודה, והשום מרבה את הזרע, כדלקמן

[16] מחמם את הגוף

[17] מתוך שמשמח את הלב

[18] להתרחק מן העבירה

[19] 'בשרו במים' משמע שיגע בשרו למים

[20] מלוכלך

[21] במסרק, להרחקה דמילתא

[22] שלא ישנה עד שיטבול

[23] כדין בתי ערי חומה, אלא גאולה תהיה לו - אם ירצה לגאול; ואם יגיע יובל - יוצא ביובל כבתי ערי חצרים

[24] קורות יוצאין מן הכתלים

[25] אולדליו"ר בלע"ז; על פני העלייה, מבחוץ

[26] משרפות סיד לקדירות

[27] 'גינת ורדין' - כך שמה; והיא היתה צריכה לקטורת; והיינו 'כיפת הירדן' [כריתות (דף ו,א)] על שם שדרך הורד לגדל על שפת הירדן

[28] מת בה אדם - באותו היום קוברים אותו מיד

[29] 'עריך' משמע: שאתה יודע למי מיוחדת היא

[30] שמא יהא כזית מן המת מוטל בארץ, והגזוזטראות מאהילות עליו ועל אנשים הרבה, ונמצאת מרבה את הטומאה

[31] גירסת רש"י: 'משום שרצים': דרכן ליגדל באשפה, ומרבים טומאה לפי שמתים שם ומטמאים הקדשים שבירושלים

[32] עשן שמשחיר את החומה, וגנאי הוא

[33] [גירסת רש"י: 'סרחון': עשבים רעים הגדילים שם וזורקין בחוץ, ועוד דרך גנות לזבלן - ויש סרחון

[34] שתרנגולין מנקרין באשפה, ומביאים בשר שרצים בפיהם, ומטמאין את הקדשים

[35] מסורת היא בידינו, ואין טעם לדבר

[36] הורקנוס ואריסטובלוס - אחים היו, ומריבין על דבר המלוכה

[37] אותם שבפנים

[38] מורידין מעל החומה

[39] לאותן שבחוץ

[40] דינרין מתרומת הלשכה בקופה, לקנות תמידין

[41] תקע

[42] שכן דרך חזיר כשגוררין אותו

[43] במנחות סד,ב

[44] שהיה רגיל לבא מן הקרוב לירושלים - אותה שעה בא

[45] רחוק מירושלים לפי שהחריבו בני המצור את תבואות השדה

[46] שם מקום

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]