ביאור:בבלי בבא קמא דף טו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

'^[1] בני חורין ובני ברית': 'בני חורין' - למעוטי עבדים; 'בני ברית' - למעוטי עובדי כוכבים; וצריכא: דאי אשמעינן עבד - משום דאין לו יחס ^[2], אבל נכרי - דיש לו יחס ^[3] - אימא לא!? ואי אשמעינן נכרי - משום דלא שייך במצות, אבל עבד דשייך במצות ^[4] - אימא לא? – צריכא.

והנשים בכלל הנזק:

מנהני מילי?

אמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: אמר קרא (במדבר ה ו) [דבר אל בני ישראל] איש או אשה כי יעשו מכל חטאת [האדם למעל מעל בה' ואשמה הנפש ההִוא] - השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה;

דבי רבי אלעזר תנא (שמות כא א) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ^[5] - השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה;

דבי חזקיה ורבי יוסי הגלילי תנא: אמר קרא (שמות כא כט) [ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו] והמית איש או אשה [השור יסקל וגם בעליו יומת] - השוה הכתוב אשה לאיש לכל מיתות שבתורה.

וצריכי: דאי אשמעינן קמייתא ^[6] - התם הוא דחס רחמנא עלה, כי היכי דתהוי לה כפרה ^[7], אבל דינין: איש, דבר משא ומתן – אִין, אשה – לא; ואי אשמעינן דינין כי היכי דתיהוי לה חיותא ^[8] אבל כפרה – 'איש' דבר מצוה ^[9] – אִין, אשה - דלאו בת מצוה – לא! ואי אשמעינן הני תרתי - הכא משום כפרה והכא משום חיותא, אבל לענין קטלא: איש, דבר מצוה - לשלם כופר, אשה – לא! ואי אשמעינן כופר - משום דאיכא איבוד נשמה; אבל הני תרתי דליכא איבוד נשמה, אימא לא - צריכא.

הניזק והמזיק בתשלומין:

אתמר: פלגא נזקא: רב פפא אמר: ממונא ^[10] [ועוד נפקא מינה: שאין דנים בקנסא בבבל!]; רב הונא בריה דרב יהושע אמר: קנסא.

רב פפא אמר 'ממונא': קסבר סתם שוורים לאו בחזקת שימור קיימן ^[11], ובדין הוא דבעי לשלומי כוליה, ורחמנא הוא דחס עליה, דאכתי לא אייעד תוריה;

רב הונא בריה דרב יהושע אמר 'קנסא': קסבר סתם שוורים בחזקת שימור קיימי, ובדין הוא דלא לשלם כלל, ורחמנא הוא דקנסיה כי היכי דלנטריה לתוריה.

תנן: הניזק והמזיק בתשלומין ^[12] בשלמא למאן דאמר 'פלגא נזקא ממונא' - היינו דשייך ניזק בתשלומין ^[13]; אלא למאן דאמר 'פלגא נזקא קנסא' - השתא דלאו דידיה שקיל - בתשלומין איתיה ^[14]?

לא נצרכא אלא לפחת נבילה ^[15].

'פחת נבילה'? הא תנא ליה רישא ^[16]: ’’תשלומי נזק' - מלמד שהבעלים מטפלין בנבילה ^[17]'!? חדא בתם וחדא במועד, וצריכא: דאי אשמעינן תם - משום דאכתי לא אייעד, אבל מועד – אימא לא; ואי אשמעינן מועד - משום דקא משלם כוליה, אבל תם אימא לא – צריכא.

תא שמע [בבא קמא פ"א מ"ד, (להלן טז,ב)]: 'מה בין תם למועד? שהתם משלם חצי נזק מגופו ^[18], ומועד משלם נזק שלם מן העלייה ^[19]', ואם איתא ^[20] - ליתני נמי הא 'תם אינו משלם על פי עצמו ^[21], מועד ^[22] משלם על פי עצמו'?

תנא ושייר.

מאי שייר דהאי שייר?

שייר חצי כופר ^[23].

אי משום חצי כופר - לאו שיורא הוא; הא מני? רבי יוסי הגלילי היא, דאמר ^[24] תם משלם חצי כופר. ^[25].

תא שמע [כתובות פ"ג מ"ט]:

עמוד ב

"המית שורי את פלוני" או "שורו של פלוני" - הרי זה משלם על פי עצמו; מאי - לאו בתם ^[26]?

לא, במועד.

אבל תם מאי? הכי נמי דאין משלם על פי עצמו? אי הכי, אדתני סיפא [המשך המשנה בכתובות פ"ג מ"ט] "המית שורי את עבדו של פלוני" ^[27] - אין משלם על פי עצמו - לפלוג וליתני בדידיה ^[28]: 'במה דברים אמורים? במועד, אבל בתם אינו משלם על פי עצמו'!?

כולה במועד קמיירי ^[29].

תא שמע [סוף המשנה כתובות פ"ג מ"ט]: זה הכלל: כל המשלם יותר על מה שהזיק ^[30] - אינו משלם על פי עצמו מאי – לאו הא פחות ממה שהזיק ^[31] – משלם ^[32]?

לא! הא כמה שהזיק ^[33] משלם, אבל פחות מאי? הכי נמי דלא משלם.

אי הכי, אדתני זה הכלל: כל המשלם יותר על מה שהזיק אינו משלם על פי עצמו, ליתני 'זה הכלל: כל שאינו משלם כמה שהזיק - דמשמע פחות ומשמע יותר'?

תיובתא.

והלכתא פלגא נזקא קנסא.

תיובתא והלכתא?

אִין: טעמא מאי הויא תיובתא? משום דלא קתני 'כמו שהזיק' ^[34]: לא פסיקא ליה ^[35]: כיון דאיכא חצי נזק צרורות ^[36], דהלכתא גמירא לה, דממונא הוא ^[37]; משום הכי לא קתני.

והשתא דאמרת פלגא נזקא קנסא, האי כלבא דאכל אימרי ^[38] ושונרא דאכלה תרנגולא - משונה הוא ^[39] ולא מגבינן בבבל ^[40]; והני מילי ברברבי ^[41], אבל בזוטרי אורחיה הוא;

ואי תפס ^[42] לא מפקינן מיניה;

ואי ^[43]אמר "קבעו לי זימנא דאזלינא ^[44] לארעא דישראל" - קבעינן ליה;

ואי לא אזיל - משמתינן ליה;

ובין כך ובין כך משמתינן ליה ^[45] עד דמסלק הזיקא ^[46] מדרבי נתן, דתניא: 'רבי נתן אומר: מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? - תלמוד לומר: (דברים כב ח: כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך; ו)לא תשים דמים בביתך [כי יפל הנפל ממנו]’.

משנה:

חמשה תמין וחמשה מועדין:

הבהמה אינה מועדת -

1</ref>לא ליגח ^[47]

2</ref>ולא ליגוף ^[48]

3</ref>ולא לשוך

4</ref>ולא לרבוץ

5</ref>ולא לבעוט ^[49].

[וחמשה המועדים:]

1</ref>השן - מועדת לאכול את הראוי לה

2</ref>הרגל - מועדת לשבור בדרך הילוכה

3</ref>ושור המועד ^[50]

4</ref>ושור המזיק ברשות הניזק ^[51]

5</ref>והאדם ^[52] ^[53].

הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש - הרי אלו מועדין ^[54].

רבי אלעזר אומר: בזמן שהן בני תרבות ^[55] אינן מועדין; והנחש מועד לעולם.

גמרא:

[אין משנתנו כאן מציינת דינים בפועל אלא רק את המעמעד. השן מועדת – ואם כן האם היא חייבת? לא נאמר שהיא חייבת; והרי ברשות הרבים היא פטורה! אך הגמרא מתיחסת כאן גם למשנה הבאה: מה בין תם למועד? אלא שהתם משלם חצי נזק מגופו, ומועד משלם נזק שלם מן העלייה; ולפי המשנה להלן הגמרא מפרשת את משנתנו: שכל מה שבמשנתו נחשב ל'תם' – ישלם חצי נזק; ומועד – תמיד ישלם נזק שלם. לפי זה אין הגמרא מפרשת את המשנה כעומדת בפני עצמה, אלא ככרוכה עם המשנה הבאה; ולכן ומתחילה בניתוח המצבים בהם נאמרו אימרות המשנה: כיצד אפשר לפרש את משנתנו לפי הדינים שבמשנה הבאה?]

מדקתני השן מועדת לאכול' [שהרי לפי המשנה להלן: אם אומרת המשנה 'מועדת' – הכוונה שמשלמת נזק שלם]- מכלל דבחצר הניזק עסקינן, וקתני בהמה אינה מועדת ^[56]'?

לשלם כוליה [אינה מועדת], אבל חצי נזק משלמת ^[57].

מני?

רבנן היא, דאמרי: משונה קרן בחצר הניזק - חצי נזק הוא דמשלם.

אימא סיפא: שור המועד, ושור המזיק ברשות הניזק, והאדם: אתאן לרבי טרפון, דאמר [(להלן כד,ב) במשנה]: משונה קרן בחצר הניזק - נזק שלם 'הוא דמשלם; רישא רבנן וסיפא רבי טרפון?

אִין, דהאמר ליה שמואל לרב יהודה: "שיננא! שבוק מתניתין ותא אבתראי: רישא רבנן וסיפא רבי טרפון".

רבי אלעזר משמיה דרב אמר:

הערות

^ שיהו העדים
^ דאמרינן בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף סב.) הכל מודים בעבד שאין לו יחס כדכתיב עם החמור עם הדומין לחמור
^ כדמפרש התם דכתיב הדרימון בן טברימון בן חזאל
^ שהנשים חייבות בהן, דגמר לה לה מאשה
^ כולן בכלל
^ 'איש או אשה כי יעשו' דמשתעי בקרבן
^ דתיהוי כאיש לענין כפרה
^ דאי לא הואי בכלל דינין הוי פרשי תגרי מינה
^ משלם בעל השור כופר ליורשים משום דבטליה ממצות
^ דין הוא שישלמנו, ואינו קנס; ונפקא מינה דאי מודה מקמי דאתו סהדי לא מיפטר
^ שרגילין בנגיחה וצריכין שמירה
^ משמע דשניהן מפסדי ממון בתשלומין: שזה משלם מחצה וזה מפסיד מחצה
^ כלומר מפסיד ממה שהיה ראוי לו, דבעי למשקל כוליה, שזה פשע בשורו שלא שמרו
^ בתמיה: דמשמע שמפסיד מדינו
^ דכל פחת נבילה - דניזק הוא, והיינו דשייך ניזק בתשלומין: שאפילו אותו קנס שזיכתה לו תורה - אינו נוטל כולו
^ 'חבתי בתשלומי נזקו', וקתני עלה
^ ואמרינן: לא נצרכא אלא לפחת נבילה
^ ואם אינו שוה חצי נזק - מפסיד הניזק, כדכתיב (שמות כא לה) 'וחצו את כספו'
^ אם אינו שוה כנגד כל הנזק - נוטל נכסים מביתו
^ דקנסא
^ שחצי נזקו של תם קנס ואינו משלם ע"פ עצמו
^ הוי ממון
^ מועד שהמית את האדם - משלם כופר ליורשים, ותם אפילו חצי כופר לא משלם
^ בפרק 'שור שנגח את הפרה' (לקמן דף מב,א)
^ וליכא שיורא: דאי משום דהאי משלם כופר שלם והאי לא משלם אלא פלגא כופר - לאו שיורא הוא דהא תני לה 'תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם' וכופר בכלל
^ והכי קאמר: "המית שורי את פלוני" - משלם חצי כופר ע"פ עצמו, ורבי יוסי הגלילי היא; או "שורו של פלוני המית" - משלם על פי עצמו חצי נזק"; אלמא ממונא הוא
^ הא - קנסא הוא, דמשלם שלשים סלעים, ואפילו אינו שוה אלא דינר
^ בקמייתא גופיה, ד"המית שורי שורו של פלוני" מצי לפלוגי
^ וחילוקים דמועד בעי לאשמועינן
^ כגון שלשים של עבד
^ כגון חצי נזק דתם
^ על פי עצמו
^ נזק שלם דמועד
^ הא - לאו תיובתא היא
^ למיתני 'כמה שהזיק' דליהוי משמע: דפחות אינו משלם על פי עצמו
^ דאינו משלם כמה שהזיק
^ ואפילו הכי משלם על פי עצמו
^ כבשים
^ דאין דרכן בכך והוי תולדה דקרן לשלם חצי נזק
^ דאין דנין דיני קנסות אלא בסמוכין ובבבל אין סמיכה
^ תרנגולים וכבשים גדולים דאין דרך כלב וחתול להורגן
^ ניזק בבבל
^ לא תפיס ניזק, ו
^ דליתי בהדי [שיבוא בעל השור המזיק אתי ונלך יחד]
^ להרוג את הכלב ואת החתול
^ שיהרגם
^ בקרן
^ דחיפת גוף
^ וכולהו הוי תולדה דקרן, ומשלמין חצי נזק; הרי חמשה תמין
^ שלש פעמים ליגח או לגוף או לרבוץ או לבעוט או לשוך - הרי הן חמשה מועדין לשלם נזק שלם; ולגבי מועד חשיב להו חד: דעל ידי העדאה דעדים אתי בהו חיוב נזק שלם, הלכך חדא מילתא הוא
^ ואפילו קרן תמה הוי כמועד לשלם נזק שלם
^ הרי חמשה; ובבעלי חיים קמיירי, להכי לא חשיב בור ואש
^ ולקמן פריך: אמאי לא חשיב הארי והדוב כו' [דלהלן:]
^ אפילו בנשיכה, ובכל נזקין ומשלמין בעלים שלהן נזק שלם
^ שגידלן אדם בביתו
^ לא ליגח ולא לגוף
^ אלמא קרן בחצר הניזק - חצי נזק הוא דמשלם

[1] שיהו העדים

[2] דאמרינן בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף סב.) הכל מודים בעבד שאין לו יחס כדכתיב עם החמור עם הדומין לחמור

[3] כדמפרש התם דכתיב הדרימון בן טברימון בן חזאל

[4] שהנשים חייבות בהן, דגמר לה לה מאשה

[5] כולן בכלל

[6] 'איש או אשה כי יעשו' דמשתעי בקרבן

[7] דתיהוי כאיש לענין כפרה

[8] דאי לא הואי בכלל דינין הוי פרשי תגרי מינה

[9] משלם בעל השור כופר ליורשים משום דבטליה ממצות

[10] דין הוא שישלמנו, ואינו קנס; ונפקא מינה דאי מודה מקמי דאתו סהדי לא מיפטר

[11] שרגילין בנגיחה וצריכין שמירה

[12] משמע דשניהן מפסדי ממון בתשלומין: שזה משלם מחצה וזה מפסיד מחצה

[13] כלומר מפסיד ממה שהיה ראוי לו, דבעי למשקל כוליה, שזה פשע בשורו שלא שמרו

[14] בתמיה: דמשמע שמפסיד מדינו

[15] דכל פחת נבילה - דניזק הוא, והיינו דשייך ניזק בתשלומין: שאפילו אותו קנס שזיכתה לו תורה - אינו נוטל כולו

[16] 'חבתי בתשלומי נזקו', וקתני עלה

[17] ואמרינן: לא נצרכא אלא לפחת נבילה

[18] ואם אינו שוה חצי נזק - מפסיד הניזק, כדכתיב (שמות כא לה) 'וחצו את כספו'

[19] אם אינו שוה כנגד כל הנזק - נוטל נכסים מביתו

[20] דקנסא

[21] שחצי נזקו של תם קנס ואינו משלם ע"פ עצמו

[22] הוי ממון

[23] מועד שהמית את האדם - משלם כופר ליורשים, ותם אפילו חצי כופר לא משלם

[24] בפרק 'שור שנגח את הפרה' (לקמן דף מב,א)

[25] וליכא שיורא: דאי משום דהאי משלם כופר שלם והאי לא משלם אלא פלגא כופר - לאו שיורא הוא דהא תני לה 'תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם' וכופר בכלל

[26] והכי קאמר: "המית שורי את פלוני" - משלם חצי כופר ע"פ עצמו, ורבי יוסי הגלילי היא; או "שורו של פלוני המית" - משלם על פי עצמו חצי נזק"; אלמא ממונא הוא

[27] הא - קנסא הוא, דמשלם שלשים סלעים, ואפילו אינו שוה אלא דינר

[28] בקמייתא גופיה, ד"המית שורי שורו של פלוני" מצי לפלוגי

[29] וחילוקים דמועד בעי לאשמועינן

[30] כגון שלשים של עבד

[31] כגון חצי נזק דתם

[32] על פי עצמו

[33] נזק שלם דמועד

[34] הא - לאו תיובתא היא

[35] למיתני 'כמה שהזיק' דליהוי משמע: דפחות אינו משלם על פי עצמו

[36] דאינו משלם כמה שהזיק

[37] ואפילו הכי משלם על פי עצמו

[38] כבשים

[39] דאין דרכן בכך והוי תולדה דקרן לשלם חצי נזק

[40] דאין דנין דיני קנסות אלא בסמוכין ובבבל אין סמיכה

[41] תרנגולים וכבשים גדולים דאין דרך כלב וחתול להורגן

[42] ניזק בבבל

[43] לא תפיס ניזק, ו

[44] דליתי בהדי [שיבוא בעל השור המזיק אתי ונלך יחד]

[45] להרוג את הכלב ואת החתול

[46] שיהרגם

[47] בקרן

[48] דחיפת גוף

[49] וכולהו הוי תולדה דקרן, ומשלמין חצי נזק; הרי חמשה תמין

[50] שלש פעמים ליגח או לגוף או לרבוץ או לבעוט או לשוך - הרי הן חמשה מועדין לשלם נזק שלם; ולגבי מועד חשיב להו חד: דעל ידי העדאה דעדים אתי בהו חיוב נזק שלם, הלכך חדא מילתא הוא

[51] ואפילו קרן תמה הוי כמועד לשלם נזק שלם

[52] הרי חמשה; ובבעלי חיים קמיירי, להכי לא חשיב בור ואש

[53] ולקמן פריך: אמאי לא חשיב הארי והדוב כו' [דלהלן:]

[54] אפילו בנשיכה, ובכל נזקין ומשלמין בעלים שלהן נזק שלם

[55] שגידלן אדם בביתו

[56] לא ליגח ולא לגוף

[57] אלמא קרן בחצר הניזק - חצי נזק הוא דמשלם

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]