ביאור:בבלי בבא קמא דף עב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

דלא אכלי בשרא דתורא ^[1]; ואלא מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא ^[2]?

אמר ליה: רישא קרינא ביה 'וטבחוֹ ^[3]' כולו באיסורא, סיפא לא קרינא ביה 'וטבחוֹ' כולו באיסורא.

השוחט ונמצאת טריפה [... השוחט חולין בעזרה - משלם תשלומי ארבעה וחמשה]:

אמר ליה רב חביבי מחוזנאה לרב אשי: שמע מינה ^[4]: 'אינה לשחיטה אלא לבסוף', דאי 'ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף' - כיון דשחט בה פורתא - אֲסָרָהּ, אידך - לא דמריה קא טבח!?

אמר ליה רב הונא בריה דרבא: כי קא מחייב [בתשלומי ארבעה וחמשה] - אההוא פורתא.

אמר ליה רב אשי: לא תידחי! 'וטבחוֹ' - כולו בעינן, וליכא!

אלא קשיא?

אמר ליה: הכי אמר רב גמדא משמיה דרבא: כגון ששחט מקצת סימנין בחוץ וגמרן בפנים ^[5].

איכא דמתני לה אהא: אמר רב שמעון משום דרבי לוי סבא: אינה לשחיטה אלא לבסוף ^[6], ורבי יוחנן אמר: ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף ^[7];

אמר ליה רב חביבי מחוזנאה לרב אשי: לימא קסבר רבי יוחנן חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא ^[8],

עמוד ב

דאי סלקא דעתך דאורייתא ^[9] - מכי שחיט לה פורתא אסרה, אידך לאו דמרה קא טבח?

אמר ליה רב אחא בריה דרבא: כי קא מחייב ^[10] - נמי אההוא פורתא ^[11].

אמר ליה רב אשי: לא תידחיה! 'וטבחו' כולו בעינן, וליכא!

אלא קשיא?

אמר ליה: הכי אמר רב גמדא משמיה דרבא: כי קא מחייב - כגון ששחט מקצת סימנין בחוץ וגמרן בפנים ^[12].

משנה:

גנב על פי שנים, וטבח ומכר על פיהן, ונמצאו זוממים - משלמין ^[13] הכל ^[14];

גנב על פי שנים, וטבח ומכר על פי שנים אחרים, אלו ואלו נמצאו זוממין - הראשונים משלמין תשלומי כפל, ואחרונים משלמין תשלומי שלשה ^[15];

נמצאו אחרונים זוממין - הוא משלם תשלומי כפל, והן משלמין תשלומי שלשה;

אחד מן אחרונים זוממין - בטלה עדות שניה ^[16];

אחד מן הראשונים זוממין - בטלה כל העדות ^[17], שאם אין גניבה - אין טביחה ואין מכירה ^[18].

גמרא:

איתמר: עד זומם: אביי אמר: למפרע הוא נפסל ^[19]; רבא אמר: מכאן ^[20] ולהבא הוא נפסל.

אביי אמר: למפרע הוא נפסל: מההוא שעתא דאסהיד הוה ליה רשע, והתורה אמרה "אל תשת ^[21] רשע עד" (שמות כג א: לא תשא שמע שוא) אל תשת [ידך עם] רשע [להיֹת] עד [חמס].

רבא אמר: מכאן ולהבא הוא נפסל: עד זומם - חידוש הוא, דהא תרי ותרי נינהו; מאי חזית דציית להני? ציית להני!? הלכך: אין לך בו אלא משעת חידוש ואילך.

איכא דאמרי רבא נמי כאביי סבירא ליה, דאמר 'למפרע הוא נפסל', והכא - היינו טעמיה דרבא:

הערות עריכה

^ לא דקדקתי טעמו של דבר
^ כיון דרישא אפילו לא עמד בדין [קאמר רחמנא] ד'חמשה בקר' ואפילו חמשה חצאי בקר, סיפא כשמת אביו ואחר כך טבח ומכר - למה לא ישלם לאחיו את חלקם
^ כולו משמע
^ מדקתני מתניתין 'השוחט חולין בעזרה חייב'
^ או השלימן לרוב, דבגמר טביחה הוא דאיתסרא, ועד השתא - דמריה קא טבח
^ אין שחיטה נקראת אלא לבסוף; ונפקא מינה לענין המחשב בקדשים חוץ למקומם או חוץ לזמנן, או מחשב שלא לשמן - אינה מחשבה אלא אם כן חישב בסוף שחיטה
^ וכל כמה דחשיב הויא מחשבה
^ פלוגתא היא במסכת קדושין (דף נח,א) אי דאורייתא היא אי דרבנן
^ היכי מתרץ רבי יוחנן למתניתין?
^ בתשלומין
^ מחייב, דכי היכי דהוי שחיטה לענין חולין בעזרה בתחילתה - הוי נמי טביחה לענין תשלומין
^ דאיכא 'וטבחו' כולו קודם שנאסרה בהנאה
^ לו את
^ ובגמרא מוקי לה כשהוזמו תחלה על הטביחה
^ לשור, וכגון שהוזמו אחרונים תחילה; דאי עדי גניבה הוזמו תחילה - בטלה לה עדות טביחה, דדלמא בעלים מכרוהו לו, וכי מיתזמי - אמאי משלמי?
^ והוא משלם כפל משום ראשונים, והן פטורין - דאין עדים משלמין ממון עד שיזומו שניהן
^ והוא פטור והן פטורין
^ ואפילו חזרו והוזמו אחרונים אחרי כן - אין משלמין, שהרי בטלה עדותן כבר, והוכחשו; דכיון דלא גנב - לא טבח, ואהכי לא מחייבו אלא א'עמנו הייתם': שסתרו גופה של עדות. וכל שכן אם הוזמו שנים הראשונים תחילה, שעדות שניה בטלה, אלא שבזמן שלא הוזמו אלא אחד - בטלו שתיהן; אבל כשהוזמו שניהם - לא בטלה עדות ראשונה אלא משלמין כפל
^ העיד בניסן והוזם על עדות זו באייר - כל העדיות שהעיד בינתים פסולות, דמשעה שהעיד עדות זו נפסל
^ משהוזם
^ ידך עם

[1] לא דקדקתי טעמו של דבר

[2] כיון דרישא אפילו לא עמד בדין [קאמר רחמנא] ד'חמשה בקר' ואפילו חמשה חצאי בקר, סיפא כשמת אביו ואחר כך טבח ומכר - למה לא ישלם לאחיו את חלקם

[3] כולו משמע

[4] מדקתני מתניתין 'השוחט חולין בעזרה חייב'

[5] או השלימן לרוב, דבגמר טביחה הוא דאיתסרא, ועד השתא - דמריה קא טבח

[6] אין שחיטה נקראת אלא לבסוף; ונפקא מינה לענין המחשב בקדשים חוץ למקומם או חוץ לזמנן, או מחשב שלא לשמן - אינה מחשבה אלא אם כן חישב בסוף שחיטה

[7] וכל כמה דחשיב הויא מחשבה

[8] פלוגתא היא במסכת קדושין (דף נח,א) אי דאורייתא היא אי דרבנן

[9] היכי מתרץ רבי יוחנן למתניתין?

[10] בתשלומין

[11] מחייב, דכי היכי דהוי שחיטה לענין חולין בעזרה בתחילתה - הוי נמי טביחה לענין תשלומין

[12] דאיכא 'וטבחו' כולו קודם שנאסרה בהנאה

[13] לו את

[14] ובגמרא מוקי לה כשהוזמו תחלה על הטביחה

[15] לשור, וכגון שהוזמו אחרונים תחילה; דאי עדי גניבה הוזמו תחילה - בטלה לה עדות טביחה, דדלמא בעלים מכרוהו לו, וכי מיתזמי - אמאי משלמי?

[16] והוא משלם כפל משום ראשונים, והן פטורין - דאין עדים משלמין ממון עד שיזומו שניהן

[17] והוא פטור והן פטורין

[18] ואפילו חזרו והוזמו אחרונים אחרי כן - אין משלמין, שהרי בטלה עדותן כבר, והוכחשו; דכיון דלא גנב - לא טבח, ואהכי לא מחייבו אלא א'עמנו הייתם': שסתרו גופה של עדות. וכל שכן אם הוזמו שנים הראשונים תחילה, שעדות שניה בטלה, אלא שבזמן שלא הוזמו אלא אחד - בטלו שתיהן; אבל כשהוזמו שניהם - לא בטלה עדות ראשונה אלא משלמין כפל

[19] העיד בניסן והוזם על עדות זו באייר - כל העדיות שהעיד בינתים פסולות, דמשעה שהעיד עדות זו נפסל

[20] משהוזם

[21] ידך עם

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]