פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)


מכור [1], הקדישו - מוקדש [2], שחטו - בשרו מותר;

החזירו שומר לבית בעליו - מוחזר [3];

משנגמר דינו:

מכרו - אינו מכור, הקדישו - אינו מוקדש [4], שחטו - בשרו אסור; החזירו שומר לבית בעליו - אינו מוחזר.

רבי יעקב אומר: אף משנגמר דינו, החזירו שומר לבעליו – מוחזר'.

לימא בהא קמיפלגי: דרבנן סברי 'אין אומרין באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך"' [5], ורבי יעקב סבר 'אומרין באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך"'!?

אמר רבה: דכולי עלמא 'אומרין באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך"' דאם כן [6] - נפלוג [7] לענין חמץ בפסח [8]!

אלא הכא - בגומרין דינו של שור שלא בפניו קמיפלגי: דרבנן סברי 'אין גומרין דינו של שור אלא בפניו', דאמר ליה "אי אהדרתיה ניהלי הוה מערקנא ליה לאגמא; השתא אתפשתיה לתוראי בידא דלא יכילנא לאשתעויי דינא בהדיה"; ורבי יעקב סבר: 'גומרין דינו של שור שלא בפניו', דאמר ליה "סוף סוף מיגמר הוו גמרי ליה לדינא" [9].

[10]

מאי טעמא דרבנן?

(שמות כא כט: ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה) השור יסקל וגם בעליו יומת: כמיתת הבעלים כך מיתת השור: מה בעלים בפניהם [11] - אף שור בפניו.

ורבי יעקב?

בשלמא בעלים - בני טענה נינהו, אלא שור - בר טענתא הוא?

מסרו לשומר חנם ולשואל [לנושא שכר ולשוכר - נכנסו תחת הבעלים: מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק]:

תנו רבנן: 'ארבעה נכנסו תחת הבעלים, ואלו הן: שומר חנם, והשואל, נושא שכר, והשוכר.

הרגו תמין - נהרגין ופטורין מן הכופר; מועדין - נהרגין ומשלמין את הכופר;

וחייבין להחזיר דמי שור לבעליו - חוץ משומר חנם';

אמרי: היכי דמי? אי דנטריה [12] - אפילו כולהו נמי ליפטרו [13]!? ואי דלא נטריה - אפילו שומר חנם ניחייב!?

אמרי: הכא במאי עסקינן? - דנטריה שמירה פחותה [14] ולא נטריה שמירה מעולה: שומר חנם כלתה לו שמירתו [15], הנך לא כלתה שמירתן [16].

אמרי: כמאן?: אי כרבי מאיר [17]


עמוד ב


דאמר [18] 'שוכר - כשומר חנם דמי' - ליתני 'חוץ משומר חנם והשוכר'!? ואי כרבי יהודה [19], דאמר 'שוכר - כנושא שכר דמי' - ניתני 'חוץ משומר חנם; וכולן במועדין פטורין לענין כופר'?

אמר רב הונא בר חיננא: הא מני? - רבי אליעזר היא, דאמר [20] אין לו שמירה [21] אלא סכין [22], ולענין שוכר סבר לה כרבי יהודה, דאמר 'שוכר - כנושא שכר דמי'. [23]

אביי אמר: לעולם כרבי מאיר, וכדמחליף רבה בר אבוה ותני: 'שוכר - כיצד משלם? רבי מאיר אומר: כשומר שכר; רבי יהודה אומר: כשומר חנם.

אמר רבי אלעזר: מסר שורו לשומר חנם: הזיק – חייב, הוזק – פטור'; אמרי: היכי דמי? אי דקביל עליה שמירת נזקיו - אפילו הוזק נמי ליחייב!? ואי דלא קביל עליה שמירת נזקיו - אפילו הזיק נמי ליפטר?!

אמר רבא: לעולם שקיבל עליו שמירת נזקיו, והכא במאי עסקינן? - כגון שהכיר בו שהוא נגחן; וסתמא דמילתא [24] דלא אזיל איהו ומזיק אחריני קביל עליה; [25] דאתי אחריני ומזקי ליה לדידיה - לא אסיק אדעתיה [26].

משנה:

קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי [27] ויצא והזיק: אחד תם ואחד מועד – חייב, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר: תם חייב ומועד פטור, שנאמר [28] 'ולא ישמרנו בעליו' (שמות כא כט: ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת) [29], ושמור הוא זה;

רבי אליעזר אומר: אין לו שמירה [30] אלא סכין [31].

[32]

גמרא:

מאי טעמא דרבי מאיר?

קסבר סתם שוורים לאו בחזקת שימור קיימי [33] ואמר רחמנא: תם ניחייב, דניבעי ליה שמירה פחותה; הדר אמר רחמנא 'ולא ישמרנו' גבי מועד - דנבעי ליה שמירה מעולה; ויליף נגיחה לתם נגיחה למועד [34].

רבי יהודה סבר: סתם שוורים בחזקת שימור קיימי [35]; אמר רחמנא: 'תם נשלם' [36] דניבעי ליה שמירה מעולה; הדר אמר רחמנא 'ולא ישמרנו' גבי מועד, דנעביד ליה שמירה מעולה; הוי 'ריבוי אחר ריבוי', ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט: מיעט הכתוב לשמירה מעולה; וכי תימא 'נגיחה לתם נגיחה למועד' [37]? - הא מיעט רחמנא 'ולא ישמרנו' - לזה ולא לאחר.

והא [38] מיבעי ליה ללאו [39]?

אם כן נכתוב רחמנא 'ולא ישמור'; מאי 'ולא ישמרנו'? לזה [40], ולא לאחר.

תניא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: אחד תם ואחד מועד ששמרו שמירה פחותה – פטור; מאי טעמא? סבר לה כרבי יהודה, דאמר 'מועד בשמירה פחותה סגי ליה', ויליף נגיחה לתם ונגיחה למועד.

אמר רב אדא בר אהבה: לא פטר רבי יהודה אלא צד העדאה שבו, אבל צד תמות במקומה עומדת [41].

אמר רב: מועד לקרן ימין אינו מועד לקרן שמאל.

אמרי: אליבא דמאן [42]?:

אי אליבא דרבי מאיר - האמר [43] אחד תם ואחד מועד שמירה מעולה בעי?

[44]

אי אליבא דרבי יהודה [45] - מאי אריא 'קרן שמאל' [46]? אפילו [47] בימין נמי אית ביה צד תמות ואית ביה צד מועדת [48]!?

אמרי: לעולם כרבי יהודה, ולא סבירא ליה דרב אדא בר אהבה [49], והכי קאמר: כי האי גוונא הוא דמשכחת ביה צד תמות ומועדת [50],


הערותעריכה

  1. ^ הוא לרדיא
  2. ^ ונפקא מיניה דאי מיתהני מיניה מעל
  3. ^ ואף על גב דשקלי ליה בי דינא - הוי שומר פטור, דהא כשהחזירו - שור מעליא הוא
  4. ^ דלאו ברשותיה דמריה קאי לאקדושיה
  5. ^ ונפקא מיניה לגזל חמץ ועבר עליו הפסח והחזירו - אינו מוחזר
  6. ^ דלרבנן אין אומרין
  7. ^ רבנן
  8. ^ ולימרו דחייב! - ואנן קיימא לן ב'הגוזל עצים' (לקמן דף צח,ב) דלרבנן אומר לו "הרי שלך לפניך", דקתני: 'גזל חמץ ועבר עליו הפסח והחזירו, וכן שור עד שלא נגמר דינו - אומרין לו "הרי שלך לפניך", אבל משנגמר – לא; והא סברא לרבנן הוא דשמיעא להו, וקתני דבחמץ בפסח מודו דאמרינן באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך"; אלא דכולי עלמא אמרינן באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך" היכא דאיסורא ממילא אתא ליה, כגון חמץ בפסח, ולא מצי אמר ליה "האי - לאו מידי הוא"
  9. ^ הלכך הוה ליה הזיקא דממילא ולא בידים
  10. ^ אבל הכא, משום הכי אמרי רבנן 'אינו מוחזר': דאמר ליה "אתפסתיה לתוראי כו'", והזיקא דבידים הוא שהביאו לבי דינא. והאי דנקט "אי אהדרתיה ניהליה" - לאו משום דחיובא דלא אהדריה הוא, דאם כן בחמץ בפסח נמי לימא ליה "אי אהדרתיה ניהלי הוה אכילנא ליה"! ועוד: לרבי יעקב נמי: נהי דגומרים דינו של שור שלא בפניו - נימא ליה "אי אהדרתיה ניהלי - הוה שחיטנא ליה"! אלא אדלא אהדריה לא מחייבי ליה רבנן, דהא קמהדר ליה השתא ואמרינן באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך; אלא חיוביה משום דהוליכו לבית הדין בידים, והכי קאמר ליה: "לא היה לך להוליכו לבית הדין, דאי הוה בידי - הוה מערקנא ליה מינייהו".
  11. ^ כדכתיב 'עד עמדו לפני העדה למשפט' (במדבר לה יב)
  12. ^ שמירה מעולה
  13. ^ מדמי שור בר משואל דהא אנוסין הם
  14. ^ דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה
  15. ^ דאין עליו להתחזק בשמירתו, ודי בכך, ולאו פשיעה היא; הלכך לגבי בעלים פטור מדמי שור, דהא סגי ליה בשמירה פחותה, ובעי כפרה
  16. ^ שחייבין היו להתחזק בשמירתו: שיהא שמור לבעליו ופשיעה היא, מידי דהוה אגניבה ואבידה
  17. ^ דאמר במתניתין: מועד לא סגי ליה בשמירה פחותה, ומשום הכי נמי קתני 'משלמין כופר'
  18. ^ בבבא מציעא ב'השואל', דף צה,ב
  19. ^ היכא דשמרו שמירה פחותה - אמאי משלמים כופר? האמר רבי יהודה מועד סגי ליה בשמירה פחותה
  20. ^ במתניתין [להלן]
  21. ^ למועד
  22. ^ ואפילו שמירה מעולה, וכל שכן האי דשמירה פחותה נטריה, ומשום הכי משלמין כופר
  23. ^ ולענין דמי שור נמי חייבין, דעליהן לשומרו שמירה מעולה הואיל ונושאי שכר הן, ובדנטריה שמירה מעולה - לא מצי מוקים לה אפילו לרבי אליעזר: דאף על גב דלענין כופר חייבין - דלא סגי ליה בשמירה מעולה - לענין דמי שור לבעלים – פטורין, דהא נטרוהו, ומאי הוה להו למיעבד?
  24. ^ שור נגחן, כי מקבל איניש נטירותיה עליה - למה שהוא מוחזק מקבל עליה:
  25. ^ אבל
  26. ^ שהרי אין שור מתיצב לנגדו מפחדו
  27. ^ היינו שמירה פחותה: דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה: לקמן ב'הכונס' (דף נה,ב)
  28. ^ במועד:
  29. ^ מיעט הכתוב לשמירה מועטת, כדמפרש בגמרא
  30. ^ למועד
  31. ^ ואפילו שמרו שמירה מעולה והפיל הכותל ויצא – חייב
  32. ^ ושלש מחלוקות בדבר: לרבי מאיר: בשמירה פחותה – חייב, ובמעולה – פטור; ולרבי יהודה בפחותה נמי פטור, ולרבי אליעזר: במעולה נמי חייב.
  33. ^ אין אדם משמר שורו כלל, אלא מניחו ויוצא
  34. ^ מגזירה שוה, דלבעי נמי תם שמירה מעולה
  35. ^ אין לך אדם שאינו משמר שורו שמירה פחותה
  36. ^ וחייב הכתוב בתם
  37. ^ נילף נגיחה - נגיחה דתם נמי לסגי ליה בפחותה
  38. ^ 'לא ישמרנו'
  39. ^ כלומר: לגופיה: דאם לא שמרו שמירה מעולה – ליחייב, ודרשינן ביה ריבוי אחר ריבוי, ומיעוטא דתם מנא ליה
  40. ^ מיעטתי לפחותה
  41. ^ דלא סגי ליה בפחותה, ומשלם חצי נזק
  42. ^ כלומר: הא - ודאי לענין תשלומין לא אצטריך ליה לרב לאשמועינן דלימין נזק שלם ולשמאל שלא הועד לה משלם חצי נזק, דהא כי האי גוונא טובא תנן: דאפילו מועד לאדם אינו מועד לבהמה, וכל שכן מועד לקרן ימין שהוא צד חזקה שבו - אינו מועד לשמאל! אלא ודאי רב - לענין שמירה אשמועינן [ואליבא דמאן]
  43. ^ כי הדדי נינהו:
  44. ^ לא גרסינן 'אי אליבא דרבי מאיר פשיטא'; ואי גרסינן - הכי מפרש: אי אליבא דרבי מאיר: ולענין שמירה - לא אשמעינן רב, דהא אין חילוק בשמירתו; אלא לענין תשלומין אשמעינן? - פשיטא! דהא כי האי גוונא טובא תנן!
  45. ^ ואשמועינן רב דאם שמרו שמירה פחותה, ויצא והזיק בקרן ימין שהועד לה – פטור, דמועד בשמירה פחותה סגיא ליה, ואם נגח בשמאל – חייב, דתם לא אמעיט לשמירה פחותה
  46. ^ דאי נגח בה חייב חצי נזק
  47. ^ כי נגח
  48. ^ לחציו פטור ולחציו חייב, דהא 'צד תמות במקומה עומדת', ואשתכח דהכא נמי חצי נזק משלם, ומאי נפקא לן מדרב
  49. ^ אלא לגמרי פטר ביה רבי יהודה, ואשמעינן רב:
  50. ^ ולענין שמירה: דאם שמרו שמירה פחותה והזיק בקרן ימין - פטור לגמרי, ואם בשמאל משלם חצי נזק