פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ולא קבל עליו שמירת נזקיו [1].

אי הכי - אימא סיפא 'נפרצה בלילה או שפרצוה לסטים ויצתה והזיקה פטור' - הא ביום חייב!? הא לא קבל עליו שמירת נזקיו!?

הכי קאמר: 'אם קבל עליו שמירת נזקיו – חייב; נפרצה בלילה או שפרצוה לסטים ויצתה והזיקה – פטור'.

איני [2]! והא תני רב יוסף: 'חצר השותפים והפונדק [3] חייב בהן על השן ועל הרגל' [4] - תיובתא דרבי אלעזר!

אמר לך רבי אלעזר: ותסברא מתניתא מי לא פליגי [5] כל שהוא רשות לניזק ולא למזיק - חייב בכל [6];

2</ref> דמזיק ולא לניזק - פטור מכל [7];

3</ref> לזה ולזה, כגון חצר השותפים והבקעה - פטור בה על השן ועל הרגל [8], [9] על הנגיחה ועל הנגיפה ועל הנשיכה ועל הרביצה ועל הבעיטה [10]: תם משלם חצי נזק [11] מועד משלם נזק שלם;

4</ref> לא לזה ולא לזה, כגון חצר שאינו של שניהם [12] - חייב בו על השן ועל הרגל [13]; על הנגיחה ועל הנשיכה ועל הנגיפה ועל הרביצה ועל הבעיטה: תם משלם חצי נזק מועד משלם נזק שלם.' [14]

קתני מיהת 'חצר השותפין והבקעה פטור בה על השן ועל הרגל' [15].

[16] קשיא אהדדי! כי תניא ההיא [17] - בחצר מיוחדת לזה ולזה, בין לפירות בין לשוורים [18]; ההיא דרב יוסף - בחצר מיוחדת לפירות ואינה מיוחדת לשוורים: דלגבי שן הויא לה חצר הניזק [19].

דיקא נמי דקתני הכא דומיא דפונדק [20], וקתני התם דומיא דבקעה [21], שמע מינה.

מתקיף לה רבי זירא: כיון דמיוחדת לפירות - הא בעינן 'ובער בשדה אחר' וליכא [22]?

אמר ליה אביי: כיון דאינה מיוחדת לשוורים - 'שדה אחר' קרינא ביה [23].

אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא: לימא: מדמתניתא לא פליגי - אמוראי נמי לא פליגי [24]?

אמר ליה: אִין; ואם תמצא לומר פליגי - בקושיא דרבי זירא ובפירוקא דאביי פליגי [25].

גופא: ארבעה כללות היה רבי שמעון בן אלעזר אומר בנזקין:

'כל שהוא רשות לניזק ולא למזיק חייב בכל'; 'על הכל' לא קתני [26], אלא 'חייב בכל': בכולי נזק (אתא לאשמועינן דחייב נזק שלם); מני? רבי טרפון היא, דאמר [27] 'משונה קרן בחצר הניזק: נזק שלם משלם' [28].

אימא סיפא: 'לא לזה ולא לזה, כגון חצר שאינו של שניהם - חייב בה על השן ועל הרגל'; מאי 'לא לזה ולא לזה'? אילימא: לא לזה ולא לזה כלל, אלא דאַחֵר [29] - והא בעינא 'ובער בשדה אחר' וליכא? אלא פשיטא לא לזה ולא לזה אלא דחד [30], וקתני סיפא 'תם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם' - אתאן לרבנן, דאמרי 'משונה קרן בחצר הניזק חצי נזק הוא דמשלם'; רישא רבי טרפון וסיפא רבנן?

אין, דהא אמר ליה שמואל לרב יהודה [31]: שיננא! שבוק מתניתין [32] ותא אבתראי [33]: רישא רבי טרפון וסיפא רבנן [34].

רבינא משמיה דרבא אמר: כולה רבי טרפון היא, ומאי 'לא לזה ולא לזה'? לא לזה ולא לזה לפירות, אלא דחד [35]; 'לזה ולזה' – לשוורים, דלגבי שן הויא לה חצר הניזק [36], לגבי קרן הויא לה רשות הרבים [37].

אי הכי – 'ארבעה'? שלשה [38] הוו [39]!?

אמר רב נחמן בר יצחק:


עמוד ב

שלשה כללות בארבע מקומות [40].

משנה:

שום כסף שוה כסף בפני בית דין, ועל פי עדים בני חורין בני ברית; והנשים בכלל הנזק; והניזק והמזיק בתשלומין [41].

גמרא:

מאי 'שום כסף'?

אמר רב יהודה: שום זה [42] - לא יהא אלא בכסף [43].

תנינא [44] להא, דתנו רבנן [45]: פרה שהזיקה טלית [46] וטלית שהזיקה פרה [47]: אין אומרים 'תצא פרה בטלית וטלית בפרה [48]', אלא שמין אותה בדמים [49].

שוה כסף:

דתנו רבנן 'שוה כסף' [50]: מלמד שאין בית דין נזקקין [51] אלא לנכסים שיש להן אחריות [52]; אבל אם קדם ניזק ותפס מטלטלין - בית דין גובין לו מהן.

אמר מר: '"שוה כסף": מלמד שאין בית דין נזקקין אלא לנכסים שיש להן אחריות' מאי משמע?

אמר רבה בר עולא: דבר השוה כל כסף [53];

[54] מאי ניהו [55]?

דבר שאין לו אונאה [56]?

[57].

עבדים ושטרות [58] - נמי אין להן אונאה [59]?

אלא אמר רבה בר עולא: דבר הנקנה בכסף [60].

עבדים [61] ושטרות נמי נקנין בכסף [62]?

אלא אמר רב אשי: 'שוה כסף' [63] - [64] ולא כסף [65]; והני כולהו [66] כסף נינהו [67].

רמי ליה רב יהודה בר חיננא לרב הונא בריה דרב יהושע: תנא '"שוה כסף": מלמד שאין בית דין נזקקין אלא לנכסים שיש להן אחריות' והתניא (שמות כא לד) [בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו] 'ישיב' - לרבות שוה כסף, ואפילו סובין [68]!?

הכא במאי עסקינן – ביתמי [69].

אי ביתמי - אימא סיפא: 'אם קדם ניזק ותפס מטלטלין - בית דין גובין לו מהן' אי ביתמי - אמאי בית דין גובין לו מהן?

כדאמר רבא אמר רב נחמן [70]: 'שתפס מחיים [71]' הכא נמי שתפס מחיים.

בפני בית דין:

[72]: פרט למוכר נכסיו [73] ואחר כך הולך לבית דין [74]; שמע מינה לוה ומכר נכסיו ואחר כך בא לבית דין - אין בית דין גובין לו מהן [75]?!

אלא [76]: פרט לבית דין הדיוטות [77].

על פי עדים:

[78] - פרט למודה בקנס ואחר כך באו עדים, שהוא פטור.

הניחא למאן דאמר 'מודה בקנס ואחר כך באו עדים - פטור' אלא למאן דאמר 'מודה בקנס ואחר כך באו עדים – חייב' מאי איכא למימר [79]?

סיפא אצטריך ליה:

הערותעריכה

  1. ^ אם יזיק הוא את אחרים
  2. ^ אדרבי אלעזר פריך
  3. ^ בית גדול שרגילין אורחים ואכסנאין ללון בו; ואם הזיק זה את זה
  4. ^ ולא הוי כרשות הרבים, דהואיל ואינו מיוחד לבני רשות הרבים אלא לאותן הדרין בו – כ'שדה אחר' קרינן ביה, שהרי על ידי שכירות הם דרים שם
  5. ^ דליכא ברייתא דקאי כוותי? והתניא [תוספתא פ"א מ"ו]: ארבעה כללות היה רבי שמעון בן אלעזר אומר בנזקין: 1
  6. ^ לקמן מפרש שאפילו קרן תמה משלם נזק שלם, הואיל ונכנס לרשותו והזיקה
  7. ^ דאמר ליה "תורך ברשותי מאי בעי"
  8. ^ דלא קרינן ביה 'בשדה אחר' דמשמע שיהא מיוחד לניזק
  9. ^ אבל
  10. ^ שהן תולדותיו של קרן
  11. ^ דכרה"ר הוא שהרי לשניהן רשות בו
  12. ^ אלא של אחד מהן: של ניזק
  13. ^ נזק שלם
  14. ^ ולקמן פריך: 'הא תנא רישא דבחצר הניזק אפילו קרן תמה משלם נזק שלם?'
  15. ^ והיינו כר' אלעזר
  16. ^ וקפריך גמרא:
  17. ^ דפטור
  18. ^ דהויא ליה חצר השותפין לגבי שן ולגבי קרן; הלכך בשן פטור ברשות הרבים ובקרן תמה חצי נזק ברשות הרבים משלם
  19. ^ שלא היה לו להכניס שם שוורים, ולא דמי לרשות הרבים
  20. ^ פונדק אינו מיוחד לשוורים, לפי ששם מונחת פרגמטיא של סוחרים, ואינן מניחין ליכנס שם שוורים שלא ידחפו ויטנפו כליהם
  21. ^ רועים שם שוורים
  22. ^ שהרי יש למזיק רשות בה להכניס פירותיו
  23. ^ שהרי נכנס שלא ברשות שלא היה לו רשות לשוורים
  24. ^ דהא דרב חסדא בשאינה מיוחדת לשוורים, ודרבי אלעזר במיוחדת אף לשוורים
  25. ^ ובחצר המיוחדת לפירות ולא לשוורים רב חסדא כאביי, דכיון דאינה מיוחדת לשוורים - 'שדה אחר' קרינא ביה; ורבי אלעזר כרבי זירא: כיון דיש למזיק רשות בה לפירות - לא קרינא ביה שדה אחר
  26. ^ דליהוי משמע 'על השן והרגל ועל הקרן', אלא 'חייב בכל' דמשמע על הקרן אף על גב שהוא תם
  27. ^ לקמן בפרק כיצד (דף כד:)
  28. ^ קרן תמה וכל תולדותיה קרי 'משונה', הואיל ושינו את וסתן, שלא היו דרכן לכך
  29. ^ שאינו לא ניזק ולא מזיק, וקתני 'חייב על השן'
  30. ^ כלומר דניזק
  31. ^ לקמן גבי חמשה תמין
  32. ^ לא תטרח לשנויי כחד תנא
  33. ^ ואימא כוותי, דאוקי אנא רישא
  34. ^ וארבע כללות דקאמר רבי שמעון - תרי מינייהו בחד דוכתא: חד כרבי טרפון וחד כרבנן
  35. ^ דניזק
  36. ^ וחייב המזיק בנזקי שן, שהרי לגבי פירות אינה אלא דניזק
  37. ^ שהרי ברשות הכניס שם שורו, ומשום הכי הוא משלם חצי נזק ותו לא
  38. ^ כללות
  39. ^ דהאי כללא בתרא שמעינן ליה מקמאי: דכיון דלגבי שן הויא חצר הניזק - למה ליה למתני 'חייב על השן'? הא תנא ליה רישא: 'כל שהוא רשות לניזק ולא למזיק - חייב בכל'; וקרן בחצר השותפין - הא תנא ליה רישא: 'כגון חצר השותפין והבקעה - על הנגיחה ועל הנגיפה תם משלם חצי נזק'
  40. ^ דאין כאן אלא שלשה דינין: ברשות הניזק - חייב בכל; ברשות המזיק פטור מכל; בחצר השותפים חייב בחצי נזק בקרן, ופטור על השן והרגל; אבל ארבעה מקומות הן, שאינן דינן שוה: דיש חצר השותפין שהוא חייב בה על השן, כגון דמיוחדת לחד לפירות ולשניהן לשוורין
  41. ^ כולה מתניתין מפרש בגמרא
  42. ^ של נזקין
  43. ^ שיהו בית דין שמין כמה שוה הנזק: מנה או מאתים, וכך ישלם לו
  44. ^ במתניתין
  45. ^ בברייתא [תוספתא פ"א מ"ב]; ושמע מינה דהא ברייתא עיקר היא
  46. ^ שדרסה עליה בחצר הניזק
  47. ^ ברשות הרבים, כגון שנתקלה בהמה בטלית ונשבר רגל פרה
  48. ^ יטול את הפרה שהזיקה טליתו, ולא תהא נשומית, אלא הן חסר והן יותר - יטלנה
  49. ^ שמין הניזקין בכסף, ולפי מה שהזיק את חבירו (יותר) - ישלם
  50. ^ כלומר שוה כסף יפרע לו
  51. ^ ליפרע מן המזיק
  52. ^ אלא אם כן יש לו קרקע דהיינו 'שוה כסף' דמתניתין; ולקמן מפרש מאי משמע
  53. ^ שנותנין עליו
  54. ^ וקפריך:
  55. ^ מאי 'כל כסף' דקאמרת
  56. ^ שאפילו קנאן ביותר מדמיהן שתות - אין מוכר חייב להחזיר לו
  57. ^ כדקאמרינן בפרק 'הזהב' (בבא מציעא דף נו.): 'העבדים והשטרות והקרקעות אין להן אונאה אפילו קנאן ביותר מדמיהן'
  58. ^ אם מכר שטרות לחבירו
  59. ^ אין יכול לוקח לתבוע ממנו אונאה
  60. ^ בלא משיכה: דקרקע נקנה בכסף - בפרק קמא דקדושין (דף כו.)
  61. ^ עבד נמי נקנה בכסף כדקתני בקדושין (דף יד.)
  62. ^ שטרות דנקנות בכסף לא איתפרש היכא
  63. ^ דהיינו קרקעות
  64. ^ והכי משמע: 'שוה כסף' ישלם
  65. ^ עצמו
  66. ^ מטלטלים ועבדים ושטרות
  67. ^ דמצי לאמטויינהו ממתא למתא ומזדבני
  68. ^ אלמא דמטלטלין נמי גבינן לניזקין
  69. ^ ביתמי קאמרינן, דאי שבק להו אבוהון המזיק מקרקעי - גבי מינייהו; אבל ממטלטלי - לא, דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב, דאיכא למימר לאחר מיתת אביהן קנאום
  70. ^ במסכתא כתובות בפרק 'הכותב'
  71. ^ דאבוהון
  72. ^ הכי משמע מתניתין: שוה כסף בפני בית דין: שיהו קרקעותיו בפני בית דין
  73. ^ וכילה המעות
  74. ^ שאין בית דין נפרעין מן הלקוחות
  75. ^ בתמיה! והא קיימא לן דאתי מלוה וטריף
  76. ^ להכי אתא מתניתין
  77. ^ דבית דין מומחין דנין דיני קנסות, ולא בית דין הדיוטות
  78. ^ על פי עדים שיעידו על הנזק בבית דין שזה הזיקו
  79. ^ פלוגתא הוא לקמן בפרק 'מרובה' (דף עה.)