ביאור:בבלי בבא קמא דף עז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)


פרה [1] מיטמא טומאת אוכלין, הואיל והיתה לה שעת הכושר [2]'


עמוד ב


ואמר ריש לקיש: [3] אומר היה רבי שמעון: פרה [4] נפדית על גבי מערכתה [5]; אלמא 'כל העומד לפדות כפדוי דמי'.

בשלמא רבי יוחנן לא אמר כרבי שמעון בן לקיש, דקא בעי לאוקמה למתניתין אפילו בתמימין [6]; אלא ריש לקיש מאי טעמא לא אמר כרבי יוחנן?

אמר לך [ריש לקיש]: (שמות כא לז: כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה) 'וטבחו' ו'מכרו': כל היכא דאיתיה במכירה - איתיה בטביחה, וכל היכא דליתיה במכירה - ליתיה בטביחה; והני קדשים - הואיל דכי מזבין קדשים - לא הויא מכירה [7] - ליתנהו בטביחה [8] [ולכן אין מדובר בתמימים, אלא בשוחט בעלי מומין בחוץ].

ואזדו לטעמייהו [9], דאתמר: המוכר טריפה לדברי רבי שמעון [10]: רבי יוחנן אמר 'חייב' וריש לקיש אמר 'פטור':

רבי יוחנן אמר 'חייב' - אף על גב דליתיה בטביחה - איתיה במכירה;

וריש לקיש אמר 'פטור': כיון דליתיה בטביחה - ליתיה במכירה.

איתיביה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש: גנב כלאים [11], וטבחה, טריפה ומכרה - משלם תשלומי ארבעה וחמשה [12] מאי - לאו רבי שמעון היא [13]; אלמא אף על גב דליתיה בטביחה - איתיה במכירה!?

אמר ליה [עונה ריש לקיש לרבי יוחנן]: לא, רבנן.

[שואל רבי יוחנן את ריש לקיש:] אי רבנן - טריפה במכירה איתא, בזביחה ליתא?

[עונה ריש לקיש לרבי יוחנן:] ואלא מאי - רבי שמעון כלאים בטביחה איתא - במכירה ליתא? אלא תנא 'טביחה', והוא הדין למכירה - אימא לרבנן נמי: תנא 'מכירה' והוא הדין לטביחה.

ורבי יוחנן אמר לך: האי מאי? אי אמרת בשלמא רבי שמעון: איידי דתנא טריפה בחדא [14] - תנא [15] כלאים בחדא [16]; אלא אי אמרת רבנן - נערבינהו וניתנינהו: 'גנב כלאים וטריפה, טבחן ומכרן - משלם תשלומי ארבעה וחמשה'?

קשיא.

'כלאים'? 'שה' כתיב, ואמר רבא (חולין עח א-ב): (ויקרא כב כח: ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד) זה בנה אב: כל מקום שנאמר 'שה' אינו אלא להוציא את הכלאים.

שאני הכא [17], דאמר קרא 'או' - לרבות את הכלאים.

וכל 'או' - לרבות הוא?: והתניא [ספרא אמור פרשה ח הלכה ג]: ’[ויקרא כב,כז: שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה’]: ’’[שור] או כשב' - פרט לכלאים [18]; 'או עז' - פרט לנדמה [19]'!?

אמר רבא: הכא מענייניה דקרא והכא מענייניה דקרא: הכא, גבי גניבה, דכתיב (שמות כא לז: כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה): 'שור או שה' [20] - שאי אתה יכול להוציא כלאים מביניהם [21] – 'או' לרבות כלאים; גבי קדשים דכתיב 'כשב' ו'עז' שאתה יכול להוציא כלאים מביניהם – 'או' למעט הוא!


הערות עריכה

  1. ^ אדומה
  2. ^ לאכול משנשחטה וירדה לה תורת אוכל [ועד לזריקת הדם]
  3. ^ איזו שעת הכושר היתה לה? -
  4. ^ אפילו נשחטה על המערכה כמשפט, אם מצא אחרת יפה ממנה
  5. ^ וזהו שעת הכושר שלה; ואף על פי דלא נפדית - אפילו הכי משוי לה אוכלא, הואיל וראויה לפדות
  6. ^ וכל שכן בבעלי מומין בחוץ - דשינויא דחיקא הוא
  7. ^ דאין קדשים תמימים יוצאים לחולין
  8. ^ הלכך בבעלי מומין עסקינן דאיתנהו בתרוייהו
  9. ^ דאיפליגו בה אי בעינן תרוייהו אי לא
  10. ^ שפוטר על טביחתה
  11. ^ מכבשה ותיש בא
  12. ^ ואף על גב דכתיב גבי טביחה 'שה', ואמר רבא לקמן 'כל מקום שנאמר 'שה' אין כלאים במשמע' - הכא מחייב, דאיתרבי בהדיא, כדלקמן
  13. ^ מדנקט בטריפה מכירה ולא נקט טביחה
  14. ^ דלא מצי לערובי כלאים וטריפה, ולמיתני טביחה ומכירה בתרוייהו בהדדי, ואצטריך למיתני טריפה בחדא: במכירה ולא בטביחה
  15. ^ נמי
  16. ^ ואף על גב דאיתיה בתרוייהו; ונקט ביה 'טביחה', דפתח ביה קרא ברישא
  17. ^ 'שור או שה' דאמר בפרק ד(לעיל דף סז,ב) שור דסיפא ושה דרישא מייתר - הלכך 'או' נמי מייתר
  18. ^ דפסול לקרבן
  19. ^ דאינו דומה לאביו ולא לאמו: שבא מאיל ורחל ודומה לעז
  20. ^ דאי לא הוה כתיב 'או' לרבות
  21. ^ לא משתמע כלאים מינייהו: שהרי אין מתעברין זה מזה, שאין עיבורן שוה: דבהמה גסה יולדת לתשעה, ודקה לחמשה; הלכך 'או' לרבויי אתא, ולא להוציא, דהא בלאו הכי לא אתי כלאים במשמעות דקרא