ביאור:בבלי בבא קמא דף עז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

פרה ^[1] מיטמא טומאת אוכלין, הואיל והיתה לה שעת הכושר ^[2]'

עמוד ב

ואמר ריש לקיש: ^[3] אומר היה רבי שמעון: פרה ^[4] נפדית על גבי מערכתה ^[5]; אלמא 'כל העומד לפדות כפדוי דמי'.

בשלמא רבי יוחנן לא אמר כרבי שמעון בן לקיש, דקא בעי לאוקמה למתניתין אפילו בתמימין ^[6]; אלא ריש לקיש מאי טעמא לא אמר כרבי יוחנן?

אמר לך [ריש לקיש]: (שמות כא לז: כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה) 'וטבחו' ו'מכרו': כל היכא דאיתיה במכירה - איתיה בטביחה, וכל היכא דליתיה במכירה - ליתיה בטביחה; והני קדשים - הואיל דכי מזבין קדשים - לא הויא מכירה ^[7] - ליתנהו בטביחה ^[8] [ולכן אין מדובר בתמימים, אלא בשוחט בעלי מומין בחוץ].

ואזדו לטעמייהו ^[9], דאתמר: המוכר טריפה לדברי רבי שמעון ^[10]: רבי יוחנן אמר 'חייב' וריש לקיש אמר 'פטור':

רבי יוחנן אמר 'חייב' - אף על גב דליתיה בטביחה - איתיה במכירה;

וריש לקיש אמר 'פטור': כיון דליתיה בטביחה - ליתיה במכירה.

איתיביה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש: גנב כלאים ^[11], וטבחה, טריפה ומכרה - משלם תשלומי ארבעה וחמשה ^[12] מאי - לאו רבי שמעון היא ^[13]; אלמא אף על גב דליתיה בטביחה - איתיה במכירה!?

אמר ליה [עונה ריש לקיש לרבי יוחנן]: לא, רבנן.

[שואל רבי יוחנן את ריש לקיש:] אי רבנן - טריפה במכירה איתא, בזביחה ליתא?

[עונה ריש לקיש לרבי יוחנן:] ואלא מאי - רבי שמעון כלאים בטביחה איתא - במכירה ליתא? אלא תנא 'טביחה', והוא הדין למכירה - אימא לרבנן נמי: תנא 'מכירה' והוא הדין לטביחה.

ורבי יוחנן אמר לך: האי מאי? אי אמרת בשלמא רבי שמעון: איידי דתנא טריפה בחדא ^[14] - תנא ^[15] כלאים בחדא ^[16]; אלא אי אמרת רבנן - נערבינהו וניתנינהו: 'גנב כלאים וטריפה, טבחן ומכרן - משלם תשלומי ארבעה וחמשה'?

קשיא.

'כלאים'? 'שה' כתיב, ואמר רבא (חולין עח א-ב): (ויקרא כב כח: ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד) זה בנה אב: כל מקום שנאמר 'שה' אינו אלא להוציא את הכלאים.

שאני הכא ^[17], דאמר קרא 'או' - לרבות את הכלאים.

וכל 'או' - לרבות הוא?: והתניא [ספרא אמור פרשה ח הלכה ג]: ’[ויקרא כב,כז: שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה’]: ’’[שור] או כשב' - פרט לכלאים ^[18]; 'או עז' - פרט לנדמה ^[19]'!?

אמר רבא: הכא מענייניה דקרא והכא מענייניה דקרא: הכא, גבי גניבה, דכתיב (שמות כא לז: כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה): 'שור או שה' ^[20] - שאי אתה יכול להוציא כלאים מביניהם ^[21] – 'או' לרבות כלאים; גבי קדשים דכתיב 'כשב' ו'עז' שאתה יכול להוציא כלאים מביניהם – 'או' למעט הוא!

הערות

^ אדומה
^ לאכול משנשחטה וירדה לה תורת אוכל [ועד לזריקת הדם]
^ איזו שעת הכושר היתה לה? -
^ אפילו נשחטה על המערכה כמשפט, אם מצא אחרת יפה ממנה
^ וזהו שעת הכושר שלה; ואף על פי דלא נפדית - אפילו הכי משוי לה אוכלא, הואיל וראויה לפדות
^ וכל שכן בבעלי מומין בחוץ - דשינויא דחיקא הוא
^ דאין קדשים תמימים יוצאים לחולין
^ הלכך בבעלי מומין עסקינן דאיתנהו בתרוייהו
^ דאיפליגו בה אי בעינן תרוייהו אי לא
^ שפוטר על טביחתה
^ מכבשה ותיש בא
^ ואף על גב דכתיב גבי טביחה 'שה', ואמר רבא לקמן 'כל מקום שנאמר 'שה' אין כלאים במשמע' - הכא מחייב, דאיתרבי בהדיא, כדלקמן
^ מדנקט בטריפה מכירה ולא נקט טביחה
^ דלא מצי לערובי כלאים וטריפה, ולמיתני טביחה ומכירה בתרוייהו בהדדי, ואצטריך למיתני טריפה בחדא: במכירה ולא בטביחה
^ נמי
^ ואף על גב דאיתיה בתרוייהו; ונקט ביה 'טביחה', דפתח ביה קרא ברישא
^ 'שור או שה' דאמר בפרק ד(לעיל דף סז,ב) שור דסיפא ושה דרישא מייתר - הלכך 'או' נמי מייתר
^ דפסול לקרבן
^ דאינו דומה לאביו ולא לאמו: שבא מאיל ורחל ודומה לעז
^ דאי לא הוה כתיב 'או' לרבות
^ לא משתמע כלאים מינייהו: שהרי אין מתעברין זה מזה, שאין עיבורן שוה: דבהמה גסה יולדת לתשעה, ודקה לחמשה; הלכך 'או' לרבויי אתא, ולא להוציא, דהא בלאו הכי לא אתי כלאים במשמעות דקרא

[1] אדומה

[2] לאכול משנשחטה וירדה לה תורת אוכל [ועד לזריקת הדם]

[3] איזו שעת הכושר היתה לה? -

[4] אפילו נשחטה על המערכה כמשפט, אם מצא אחרת יפה ממנה

[5] וזהו שעת הכושר שלה; ואף על פי דלא נפדית - אפילו הכי משוי לה אוכלא, הואיל וראויה לפדות

[6] וכל שכן בבעלי מומין בחוץ - דשינויא דחיקא הוא

[7] דאין קדשים תמימים יוצאים לחולין

[8] הלכך בבעלי מומין עסקינן דאיתנהו בתרוייהו

[9] דאיפליגו בה אי בעינן תרוייהו אי לא

[10] שפוטר על טביחתה

[11] מכבשה ותיש בא

[12] ואף על גב דכתיב גבי טביחה 'שה', ואמר רבא לקמן 'כל מקום שנאמר 'שה' אין כלאים במשמע' - הכא מחייב, דאיתרבי בהדיא, כדלקמן

[13] מדנקט בטריפה מכירה ולא נקט טביחה

[14] דלא מצי לערובי כלאים וטריפה, ולמיתני טביחה ומכירה בתרוייהו בהדדי, ואצטריך למיתני טריפה בחדא: במכירה ולא בטביחה

[15] נמי

[16] ואף על גב דאיתיה בתרוייהו; ונקט ביה 'טביחה', דפתח ביה קרא ברישא

[17] 'שור או שה' דאמר בפרק ד(לעיל דף סז,ב) שור דסיפא ושה דרישא מייתר - הלכך 'או' נמי מייתר

[18] דפסול לקרבן

[19] דאינו דומה לאביו ולא לאמו: שבא מאיל ורחל ודומה לעז

[20] דאי לא הוה כתיב 'או' לרבות

[21] לא משתמע כלאים מינייהו: שהרי אין מתעברין זה מזה, שאין עיבורן שוה: דבהמה גסה יולדת לתשעה, ודקה לחמשה; הלכך 'או' לרבויי אתא, ולא להוציא, דהא בלאו הכי לא אתי כלאים במשמעות דקרא

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]