פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)


הא לאו הכי - הדר בעיניה.

אמר רב יוסף: מריש - שמו עליו, דתניא: [1] ’[יחזקאל מא,כו: וחלונים אטמות ותמרים מפו ומפו אל כתפות האולם וצלעות הבית והעבים] 'צלעות הבית' אלו המלטטין [2]; 'והעובים' אלו המרישות [3].

רבי זירא אמר: [4] שינוי החוזר לברייתו [5], בשינוי השם לא הוי שינוי [6].

ושינוי השם שאינו חוזר לברייתו - מי הוי שינוי? והרי צינור דמעיקרא קציצתא [7] והשתא 'צינורא', ותניא [תוספתא מקוואות [8] פרק ד הלכה א]: צינור שחקקו ולבסוף קבעו [9] - פוסל את המקוה [10]; קבעו ולבסוף חקקו [11] - אינו פוסל את המקוה ואי אמרת שינוי השם מילתא היא - אפילו קבעו ולבסוף חקקו נמי ליפסל!

שאני שאיבה, דמדרבנן היא [12].

אי הכי - אפילו דרישא נמי?

התם איכא תורת כלי עליו בתלוש, הכא אין תורת כלי עליו בתלוש.

מיתיבי [תוספתא מסכת תרומות [13] פרק א הלכה ו]: הגנב והגזלן והאנס [14]: הקדישן הקדש [15] ותרומתן תרומה [16] ומעשרותן מעשר [17]!

אמרי: התם איכא שינוי השם: דמעיקרא 'טיבלא' והשתא 'תרומה'; הקדש מעיקרא 'חולין' והשתא 'הקדש'.

אמר רב חסדא אמר רבי יונתן: מניין לשנוי שהוא קונה? - שנאמר (ויקרא ה כג: והיה כי יחטא ואשם) והשיב את הגזלה אשר גזל [או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא]; מה תלמוד לומר 'אשר גזל'? - אם כעין שגזל, יחזיר, ואם לאו - דמים בעלמא בעי שלומי.

האי 'אשר גזל' מיבעי למעוטי גזל אביו: שאינו מוסיף חומש על גזל אביו. [18]

אם כן ניכתוב רחמנא 'והשיב את גזילו [19]'; 'אשר גזל' למה לי למכתב? שמע מינה תרתי.

ואיכא דאמרי אמר רב חסדא אמר רבי יונתן: מניין לשנויי שאינו קונה? שנאמר (ויקרא ה כג: והיה כי יחטא ואשם) והשיב את הגזלה אשר גזל [או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא] מכל מקום; והא כתיב 'אשר גזל'? - ההוא מיבעי ליה: על גזילו שלו - מוסיף חומש, ואין מוסיף חומש על גזל אביו.

אמר עולא: מניין ליאוש שאינו קונה? - שנאמר (מלאכי א יג: ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר ה' צבאות והבאתם גזול ואת הפִּסֵחַ ואת החולה) והבאתם גזול את הפסח ואת החולה [והבאתם את המנחה הארצה אותה מידכם אמר ה’] גזול דומיא דפסח: מה פסח דלית ליה תקנתא כלל -


עמוד ב


אף גזול דלית ליה תקנתא, לא שנא לפני יאוש ולא שנא אחר יאוש.

רבא אמר: מהכא: ’[ויקרא א,ג: אם עולה] קרבנו [מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני ה’] - ולא הגזול'; אימת? אילימא לפני יאוש – פשיטא! למה לי קרא!? אלא - לאו לאחר יאוש, ושמע מינה יאוש לא קני?

שמע מינה.

והא רבא הוא דאמר דגזל קרבן דחבריה!?

איבעית אימא: הדר ביה, ואיבעית אימא: חד מינייהו - רב פפא אמרה.

ומדת תשלומי ארבעה וחמשה [אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד, שנאמר (שמות כא לז) כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו [חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה]]:

ואמאי? נילף שור שור משבת: מה להלן חיה ועוף כיוצא בהן - אף כאן חיה ועוף כיוצא בהן!?

אמר רבא: אמר קרא 'שור ושה' 'שור ושה' שני פעמים; שור ושה – אִין, מידי אחרינא - לא.

אמרי: הי מייתר? אילימא שור ושה דסיפא [חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה] מייתר, דניכתוב רחמנא 'כי יגנב שור או שה וטבחו ומכרו חמשה בקר ישלם תחתיו וארבע צאן תחתיו' - אי כתב רחמנא הכי הוה אמינא בעי שלומי תשעה לכל אחד ואחד! וכי תימא 'הא כתיב 'תחתיו' 'תחתיו' [20], חד 'תחתיו' מייתר [21]' [22] - ההוא מיבעי ליה לדרשה אחרינא, דתניא: 'יכול גנב שור שוה מנה - ישלם תחתיו נגידין [23]? תלמוד לומר 'תחתיו' 'תחתיו’’;

אלא 'שור ושה' דרישא מיותר, דנכתוב רחמנא 'כי יגנב איש וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה';

אי כתב רחמנא הכי - הוה אמינא עד דגניב תרי וטבח להו!?

'וטבחו' כתיב: לחד.

ואימא: עד דגניב תרוייהו, ומזבין להו!?

'ומכרו' כתיב – לחד!

ואימא: הוה אמינא עד דגניב תרי וטבח חד ומזבין חד!? [24]

'או מכרו' כתיב [25];

ואכתי הוה אמינא עד דגניב תרוייהו [26] וטבח חד ומשייר חד, או מזבין חד ומשייר חד!?

אלא שור דסיפא ושה דרישא מייתר, דניכתוב רחמנא 'כי יגנב איש שור, וטבחו ומכרו - חמשה בקר ישלם תחתיו, וארבע צאן תחת השה'; שור דסיפא ושה דרישא למה לי? שמע מינה שור ושה – אִין, מידי אחרינא - לא.

אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל:

אמר רב: לא שנו אלא לפני יאוש, אבל לאחר יאוש – קנאו גנב ראשון, וגנב שני משלם תשלומי כפל לגנב ראשון.

אמר רב ששת: אמינא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא, דתניא [תוספתא בבא קמא [27] פרק ז הלכה ב, רק בשם רבי יהודה]: 'אמר רבי עקיבא: מפני מה אמרה תורה 'טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה'? - מפני שנשתרש [28] בחטא [29]'; אימת? אילימא לפני יאוש [30] -


הערותעריכה

  1. ^ קרא כתיב גבי בית עולמים:
  2. ^ 'המלטי' כדאמרינן ב'השותפין' (בבא בתרא דף ו,א): שנותנים נסרים סביב פתחי חלונות ופתחין ובמקום חורי קיבוע הקורות
  3. ^ אלמא בתר הכי קרי להו נמי מרישות
  4. ^ מריש - היינו טעמא דלא מקניא בשינוי השם
  5. ^ משום דחוזר לברייתו הוא
  6. ^ אם יסתר הוי 'כשורא' כדמעיקרא; אבל אברזין - תו לא מקרי 'משכא'
  7. ^ שקודם שחקקו נקרא קציצת עץ בעלמא
  8. ^ צוקרמאנדל
  9. ^ והמשיך בו מי גשמים או מי נהר למקוה
  10. ^ משום 'מים שאובין'
  11. ^ לאו כלי הוא אלא ארעא סמיכתא היא
  12. ^ מה שמקוה נפסל בשלשה לוגין מים שאובין - מדרבנן הוא
  13. ^ ליברמן
  14. ^ חמסן דיהיב דמי
  15. ^ ואסור ליהנות
  16. ^ אסור לזרים
  17. ^ אלמא קני ליה לגזילה ביאוש
  18. ^ ב'הגוזל' (לקמן דף קד,ב) מפרש לה: אפילו נשבע אביו לשקר; אבל אקרן - מחייב ליה קרא, כדאמרינן התם.
  19. ^ וממילא אימעוט גזל אביו
  20. ^ תרי זימני
  21. ^ דמישתמעי חד אשור וחד אשה
  22. ^ דאי תרוייהו אחד קיימי - הכי איבעי ליה למיכתב: 'חמשה בקר וארבעה צאן ישלם תחתיו' - לאו מילתא היא, דאיכא למימר 'חד תחתיו אייתר לדרשה אחרינא' ואכתי תשעה משתמעי, בין אשור בין אשה
  23. ^ גויעים, כדמתרגמינן 'ויגוע' (בראשית מט לג) – 'ואיתנגיד', כלומר: כחושין וקרובין למות
  24. ^ להכי אצטריך שור או שה דרישא: למימר דאף על גב דחד הוא דגנב מחייב!
  25. ^ דמשמע או טביחה או מכירה, דהא כתיב 'או' לחלק
  26. ^ כדכתיב בסיפא: 'תחת השור' 'תחת השה', ולהכי אצטריך שור או שה דרישא
  27. ^ ליברמן
  28. ^ עשה שרשין, כלומר נתחזק
  29. ^ שקנאו, ומהנו מעשיו
  30. ^ מכרו