ביאור:בבלי בבא קמא דף קח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

ובאו עדים אקמייתא ^[1], והודה ^[2] אבתרייתא – מאי ^[3]?: ממון המחייבתו כפל פוטרו מן החומש - והא איחייב ליה עילויה כפילא ^[4]? או דלמא שבועה המחייבתו כפל פוטרתו מן החומש ^[5], והא שבועה בתרייתא, הואיל דלא קא מחייבא ליה כפילא - תחייביה חומשא ^[6]? ^[7]

אמר רבא: תא שמע: 'אמר לאחד מן השוק ^[8] "היכן שורי שגנבת"? והוא אומר "לא גנבתי"! - "משביעך אני" ואמר "אמן" והעדים מעידים אותו שגנבו - משלם תשלומי כפל, ואם הודה מעצמו - משלם קרן וחומש ואשם ^[9]'; והא הכא עדים הוא דמחייבי ליה כפילא: הודה מעצמו - אִין, אבל הודה אחר עדים – לא; ואי סלקא דעתך 'שבועה המחייבתו כפל פוטרתו מן החומש' - אמאי הודה אחר עדים לא? מכדי הא שבועה לא קא מיחייבא ליה כפילא - תחייביה חומשא?! אלא לאו שמע מינה 'ממון המחייבו כפל פוטרתו מן החומש'?

שמע מינה.

בעי רבינא: חומש וכפילא בתרי גברי – מאי?

היכי דמי? כגון שמסר שורו לשני בני אדם, וטענו בו טענת גנב: חד נשבע והודה וחד נשבע ובאו עדים – מאי? מי אמרינן בחד גברא קפיד רחמנא דלא משלם חומשא וכפילא, האי נשלם כפילא והאי נשלם חומשא? או דלמא עלויה חד ממונא קפיד רחמנא דלא נשלם עלה חומשא וכפילא, והכא נמי חד ממונא הוא?

תיקו.

בעי רב פפא: תרי חומשי או תרי כפילי בחד גברא ^[10] – מאי?

היכי דמי? שטען טענת אבד, ונשבע, והודה, וחזר וטען טענת אבד, ונשבע והודה; אי נמי כגון שטען טענת גנב, ונשבע, ובאו עדים, וחזר וטען טענת גנב ונשבע ובאו עדים – מאי? מי אמרינן תרי גווני ממונא קאמר רחמנא דלא נשתלמו עילוי חד ממונא, והכא חד גוונא הוא? או דלמא תרי ממונא אמר רחמנא דלא לשתלמו עילוי חד ממונא, והכא נמי תרי ממונא נינהו?

תא שמע דאמר רבא (ויקרא ה כד: או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו) וחמישיתו יוסיף עליו [לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו]; התורה ריבתה חמישיות הרבה לקרן אחת ^[11] - שמע מינה.

תבעוהו בעלים לשומר ^[12] ונשבע ^[13], ^[14] ושילם ^[15] והוכר הגנב - כפל למי?

אביי אמר: לבעל הפקדון;

רבא אמר: למי שהפקדון אצלו.

אביי אמר 'לבעל הפקדון': כיון דאטרחיה בשבועה ^[16] - לא מקני ליה ^[17] כפילא ^[18];

רבא אמר 'למי שהפקדון אצלו': כיון דשילם - מקני ליה כפילא.

וקא מיפלגי בדיוקא דמתניתין, דתנן [בבא מציעא פ"ג מ"א]: המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים ונגנבו או שאבדו: שילם ולא רצה לישבע ^[19], שהרי אמרו 'שומר חנם נשבע ויוצא', נמצא הגנב - משלם תשלומי כפל, טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה; למי הוא משלם? למי שהפקדון אצלו; נשבע ולא רצה לשלם ונמצא הגנב, משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה; למי הוא משלם? לבעל הפקדון.' אביי דייק מרישא, רבא דייק מסיפא: אביי דייק מרישא, דקתני שילם ולא רצה לישבע [... למי הוא משלם? למי שהפקדון אצלו]’; טעמא - דלא רצה לישבע,

עמוד ב

הא נשבע, אף על פי ששילם, ^[20], למי משלם ^[21]? - לבעל הפקדון ^[22];

רבא דייק מסיפא: 'נשבע ולא רצה לשלם [... למי הוא משלם? לבעל הפקדון]’ - טעמא דלא רצה לשלם, הא שילם - אף על פי שנשבע - למי משלם? למי שהפקדון אצלו.

לאביי קשיא סיפא!?

אמר לך אביי: הכי קתני: נשבע ולא רצה לשלם - קודם השבועה, אלא לאחר השבועה – למי משלם? לבעל הפקדון.

לרבא קשיא רישא!?

אמר לך רבא: הכי קתני: שילם ולא רצה לעמוד 'בשבועתו - אלא שילם... - למי משלם? למי שהפקדון אצלו.

תבעוהו בעלים לשומר ונשבע, והוכר הגנב, תבעו שומר והודה, תבעוהו בעלים וכפר והביאו עדים - מי נפטר הגנב ^[23] בהודאת שומר ^[24]? או לא נפטר הגנב בהודאת שומר ^[25]?

אמר רבא: אם באמת נשבע ^[26] - נפטר הגנב בהודאת שומר ^[27]; אם בשקר נשבע ^[28] - ^[29] לא נפטר הגנב בהודאת שומר.

בעי רבא: עמד לישבע בשקר ולא הניחוהו – מהו ^[30]?

תיקו.

^[31]

רב כהנא מתני הכי.

רב טביומי מתני: בעי רבא: נשבע לשקר מהו ^[32]? תיקו.

תבעוהו בעלים לשומר ושילם והוכר הגנב, תבעוהו בעלים [את הגנב] והודה, תבעו שומר [את הגנב] וכפר, והביא עדים; נפטר גנב בהודאת בעלים או לא? מי אמרינן מצי אמר ליה שומר לבעלים "אתון, כיון דשקליתו לכו דמי - אסתליקתו לכו מהכא!"? או דלמא מצי אמרי ליה "כי היכי דאת עבדת לן מילתא ^[33] - ^[34] אנן נמי עבדינן לך ^[35]: טרחינן בתר גנבא ^[36] [הלכך] שקלנא אנן דידן, ושקול את דידך"!

תיקו.

אתמר: נגנבה באונס ^[37] והוכר הגנב ^[38]:

אמר אביי: אם שומר חנם הוא, רצה ^[39] - עושה עמו דין ^[40], רצה - נשבע ^[41]; אם שומר שכר הוא ^[42] - עושה עמו דין ואינו נשבע ^[43].

רבא אמר: אחד זה ואחד זה עושה עמו דין ^[44], ואינו נשבע.

לימא ^[45] פליגא אדרב הונא בר אבין: דשלח רב הונא בר אבין: 'נגנבה באונס והוכר הגנב: אם שומר חנם הוא - רצה עושה עמו דין רצה נשבע, ואם שומר שכר הוא - עושה עמו דין ואינו נשבע'.

אמר לך רבא: הכא במאי עסקינן? - כגון שקדם ונשבע ^[46].

והא 'רצה עושה עמו דין, רצה נשבע' קאמר?

הכי קאמר: רצה שומר חנם - עומד בשבועתו, רצה - עושה עמו דין.

רבה זוטי בעי לה הכי: נגנבה באונס והחזיר גנב בבית שומר, ומתה בפשיעה – מהו? מי אמרינן כיון דנגנבה באונס - כליא ליה שמירתו? או דלמא כיון דהדרה - הדרה לשמירתו?

תיקו.

משנה:

"היכן פקדוני?" אמר לו: "אבד"; - "משביעך אני"! ואמר "אמן", והעדים מעידים אותו שאכלוֹ - משלם קרן ^[47];

[הודה מעצמו - משלם קרן וחומש ואשם.]

"היכן פקדוני?" אמר לו: "נגנב"; - "משביעך אני"! ואמר "אמן", והעדים מעידים אותו שגנבוֹ - משלם תשלומי כפל;

הודה מעצמו - משלם קרן חומש ואשם.

הגוזל את אביו ונשבע לו ומת ^[48] - הרי זה משלם קרן וחומש ואשם לבניו ^[49] או לאחיו ^[50], ואם אינו רוצה ^[51] או שאין לו ^[52] – לוה ^[53], ובעלי חוב באין ונפרעים ^[54].

האומר לבנו "קונם אי אתה נהנה משלי" - אם מת ירשנו;

הערות

^ דכשנשבע היתה אצלו, לחייב כפל
^ והדר הודה איהו
^ מיחייב חומש אהך שבועה בתרייתא או לא
^ עליה דהאי ממון
^ כגון אי הוה מודה השתא אקמייתא, אחר העדאת עדים - הוה מיפטר מחומש
^ אבל השתא: דאבתרייתא אודי, והך שבועה לא חייבתיה כפילא - תחייביה חומשא
'^ והכא ליכא למימר 'יצא ידי בעלים בשבועה ראשונה', דכי אמרינן ליה - היכא דאתו סהדי אשבועה שניה, דאמרינן: אשבועת חנם לא מחייבי כפילא, אבל היכא דאודי עלה - קיימא לן (לעיל דף קו,א) השביע עליו חמשה פעמים כו' - דלענין חומש ואשם, לא שאני ליה בין שבועת עצמו לשבועת דיינין, ובלבד שיכפור ממון!
^ שאין שומר על שורו
^ משום הודה מעצמו, דסיפא נקט אבל משום כפל בלאו שבועה נמי מיחייב
^ הכי גרסינן
^ אם כפר וחזר וכפר וה"ה לתרין כפילי
^ חנם
^ שנגנבה, ונפטר
^ ואחר כך
^ לפנים משורת הדין
^ שומר לבעלים עד שהביאוהו לבית דין ונשבע, אף על גב דהדר שילם
^ בעלים לשומר
^ בשעת תשלומים
^ ויכול היה ליפטר בשבועה
^ כיון דאטרחיה בשבועה
^ גנב כפל
^ כטעמיה דאביי דלעיל
^ מן הכפל כשאר מודה בקנס
^ בהודאה שהודה לשומר
^ דכיון דנשבע שומר תחילה – נסתלק, ושוב אינה בשמירתו, ולא הויא הודאה
^ השומר שטען נגנבה באונס ונמצא כן
^ דכיון דנאמן הוא, אנן סהדי דאי הוה משתכחא בהמה - ניחא ליה למריה דתיהוי בידיה דהאיך, הלכך על שומר זה לחזר אחריה, ותביעתו תביעה, והודאת גנב הודאה
^ שטוען 'מת' או 'נשבר' או 'נשבה' או 'נגנבה באונס', ובא ונמצא שאינו כן
^ דכיון דמגליא מילתא דשקרן הוה - אנן סהדי דלא ניחא ליה למרה דליהוי תו שומר עלה, ותביעתו אינה תביעה, [הלכך]
^ מדלא נשבע - נאמן הוא עדיין לבעלים? או דלמא כיון דעמד לישבע - תו לא מהימני ליה לבעלים
^ אית דגרס: 'אם באמת נשבע' דלא פשע - לא נפטר הגנב, דכיון דבאמת נשבע - אפטר ליה שומר, ותו לא רמיא עליה למתבעיה לגנב; ואם לשקר נשבע - כגון דפשע - נפטר הגנב בהודאת שומר, דאכתי עליה רמיא לשלומי; וראשון שמעתי, ועיקר הוא, דהכא איכא לאקשויי: אם כן מאי בעי רבא 'עמד לישבע לשקר ולא הניחוהו - מהו?' השתא נשבע ממש - דאסתלק ליה מבי דינא, דתו לא רמיא עליה לא שבועה ולא פרעון עד שיבאו עדים שפשע - אמרינן דנפטר הגנב, דאכתי אשומר רמיא למתבעיה, כל שכן היכא דלא נשבע, דעליה רמיא לשלומי!?
^ מי אמרינן אכתי עליה רמיא, דכיון דלשקר נשבע - סופו להתחרט ולשלם, הלכך תביעתו תביעה? או לא
^ טובה, ששילמת לפנים משורת הדין הלכך על דידן נמי
^ הלכך
^ רמיא למיעבד מילתא דטיבותא
^ לאהדורי בתר גנבא ולמתבעיה ותביעתן תביעה
^ בלסטים מזויין, דשומר שכר פטור בו
^ ואחר כך הוכר הגנב ויכול לכופו ולהוציא מידו
^ משלם לבעלים
^ והוא יפרע מן הגנב
^ והבעלים יפרעו מן הגנב
^ אף על גב דפטור בלסטים מזויין, הכא - הואיל והוכר הגנב ולא יפסיד כלום
^ עליו לטרוח אחריה, לפיכך הוא ישלם לבעלים, ויחזור ויפרע מן הגנב
^ ישלם [את הקרן לבעלים], דמצוה עליו לחזר אחר האבידה
^ דרבא
^ קודם שהוכר הגנב
^ דאין חומש ואשם אלא אם הודה, דכתיב בגזל הגר בפרשת נשא 'והתוודה'
^ ואחר מיתת האב הודה
^ של אביו
^ של אביו
^ להפסיד חלקו
^ נכסים כל כך שיכול לוותר על חלקו
^ מאחרים ומשיב לאחיו, לקיים מצות השבה
^ מן ההשבה [ספרים אחרים: מן הירושה; ספרים אחרים: מן שליש הירושה] את חלקו, כגון: אם היו שנים אחין והוא שלישי: נפרעים בעלי חובים מן (ההשבה שליש החוב) והשאר יגבו ממנו

[1] דכשנשבע היתה אצלו, לחייב כפל

[2] והדר הודה איהו

[3] מיחייב חומש אהך שבועה בתרייתא או לא

[4] עליה דהאי ממון

[5] כגון אי הוה מודה השתא אקמייתא, אחר העדאת עדים - הוה מיפטר מחומש

[6] אבל השתא: דאבתרייתא אודי, והך שבועה לא חייבתיה כפילא - תחייביה חומשא

[7] '^ והכא ליכא למימר 'יצא ידי בעלים בשבועה ראשונה', דכי אמרינן ליה - היכא דאתו סהדי אשבועה שניה, דאמרינן: אשבועת חנם לא מחייבי כפילא, אבל היכא דאודי עלה - קיימא לן (לעיל דף קו,א) השביע עליו חמשה פעמים כו' - דלענין חומש ואשם, לא שאני ליה בין שבועת עצמו לשבועת דיינין, ובלבד שיכפור ממון!

[8] שאין שומר על שורו

[9] משום הודה מעצמו, דסיפא נקט אבל משום כפל בלאו שבועה נמי מיחייב

[10] הכי גרסינן

[11] אם כפר וחזר וכפר וה"ה לתרין כפילי

[12] חנם

[13] שנגנבה, ונפטר

[14] ואחר כך

[15] לפנים משורת הדין

[16] שומר לבעלים עד שהביאוהו לבית דין ונשבע, אף על גב דהדר שילם

[17] בעלים לשומר

[18] בשעת תשלומים

[19] ויכול היה ליפטר בשבועה

[20] כיון דאטרחיה בשבועה

[21] גנב כפל

[22] כטעמיה דאביי דלעיל

[23] מן הכפל כשאר מודה בקנס

[24] בהודאה שהודה לשומר

[25] דכיון דנשבע שומר תחילה – נסתלק, ושוב אינה בשמירתו, ולא הויא הודאה

[26] השומר שטען נגנבה באונס ונמצא כן

[27] דכיון דנאמן הוא, אנן סהדי דאי הוה משתכחא בהמה - ניחא ליה למריה דתיהוי בידיה דהאיך, הלכך על שומר זה לחזר אחריה, ותביעתו תביעה, והודאת גנב הודאה

[28] שטוען 'מת' או 'נשבר' או 'נשבה' או 'נגנבה באונס', ובא ונמצא שאינו כן

[29] דכיון דמגליא מילתא דשקרן הוה - אנן סהדי דלא ניחא ליה למרה דליהוי תו שומר עלה, ותביעתו אינה תביעה, [הלכך]

[30] מדלא נשבע - נאמן הוא עדיין לבעלים? או דלמא כיון דעמד לישבע - תו לא מהימני ליה לבעלים

[31] אית דגרס: 'אם באמת נשבע' דלא פשע - לא נפטר הגנב, דכיון דבאמת נשבע - אפטר ליה שומר, ותו לא רמיא עליה למתבעיה לגנב; ואם לשקר נשבע - כגון דפשע - נפטר הגנב בהודאת שומר, דאכתי עליה רמיא לשלומי; וראשון שמעתי, ועיקר הוא, דהכא איכא לאקשויי: אם כן מאי בעי רבא 'עמד לישבע לשקר ולא הניחוהו - מהו?' השתא נשבע ממש - דאסתלק ליה מבי דינא, דתו לא רמיא עליה לא שבועה ולא פרעון עד שיבאו עדים שפשע - אמרינן דנפטר הגנב, דאכתי אשומר רמיא למתבעיה, כל שכן היכא דלא נשבע, דעליה רמיא לשלומי!?

[32] מי אמרינן אכתי עליה רמיא, דכיון דלשקר נשבע - סופו להתחרט ולשלם, הלכך תביעתו תביעה? או לא

[33] טובה, ששילמת לפנים משורת הדין הלכך על דידן נמי

[34] הלכך

[35] רמיא למיעבד מילתא דטיבותא

[36] לאהדורי בתר גנבא ולמתבעיה ותביעתן תביעה

[37] בלסטים מזויין, דשומר שכר פטור בו

[38] ואחר כך הוכר הגנב ויכול לכופו ולהוציא מידו

[39] משלם לבעלים

[40] והוא יפרע מן הגנב

[41] והבעלים יפרעו מן הגנב

[42] אף על גב דפטור בלסטים מזויין, הכא - הואיל והוכר הגנב ולא יפסיד כלום

[43] עליו לטרוח אחריה, לפיכך הוא ישלם לבעלים, ויחזור ויפרע מן הגנב

[44] ישלם [את הקרן לבעלים], דמצוה עליו לחזר אחר האבידה

[45] דרבא

[46] קודם שהוכר הגנב

[47] דאין חומש ואשם אלא אם הודה, דכתיב בגזל הגר בפרשת נשא 'והתוודה'

[48] ואחר מיתת האב הודה

[49] של אביו

[50] של אביו

[51] להפסיד חלקו

[52] נכסים כל כך שיכול לוותר על חלקו

[53] מאחרים ומשיב לאחיו, לקיים מצות השבה

[54] מן ההשבה [ספרים אחרים: מן הירושה; ספרים אחרים: מן שליש הירושה] את חלקו, כגון: אם היו שנים אחין והוא שלישי: נפרעים בעלי חובים מן (ההשבה שליש החוב) והשאר יגבו ממנו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]