ביאור:בבלי כתובות דף ב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת כתובות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב | הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

כתובות פרק ראשון 'בתולה נישאת'

משנה:

בתולה נשאת ליום הרביעי ^[1] ואלמנה ליום החמישי; ^[2] שפַּעֲמַיִּם בשבת בתי דינין יושבין בעיירות: ביום השני^[3] וביום החמישי ^[4] - שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין ^[5]. ^[6]

גמרא:

אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי? לפי ששנינו: ^[7] הגיע זמן ולא נישאו ^[8] - אוכלות משלו ^[9] ואוכלות בתרומה ^[10]'; יכול הגיע זמן באחד בשבת יהא מעלה לה מזונות? לכך שנינו בתולה נשאת ליום הרביעי ^[11].

אמר רב יוסף: ^[12] מריה דאברהם ^[13]! תלי תניא ^[14] בדלא תניא ^[15]!?

^[16] הי 'תניא' והי 'לא תניא'? הא תניא והא תניא ^[17]!

אלא תלי תניא דמפרש טעמא בדתניא דלא מפרש טעמא ^[18].

אלא אי איתמר הכי איתמר: אמר רב יהודה אמר שמואל:

[[דומה לתוספתא כתובות פ"א ה"א [ליברמן]] מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי? שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין; ותינשא באחד בשבת, שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין [ביום שני]? – שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה שלשה ימים אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת, וברביעי כונסה

ועכשיו ששנינו שקדו ^[19] אותה ששנינו הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה - הגיע זמן באחד בשבת, מתוך שאינו יכול לכנוס - אינו מעלה לה מזונות ^[20]; ^[21] לפיכך ^[22] - חלה הוא או שחלתה היא, או שפירסה נדה - אינו מעלה לה מזונות.

ואיכא דבעי לה מיבעיא: חלה הוא – מהו?: התם, טעמא מאי? משום דאניס - והכא נמי הא אניס!? או דלמא התם - אניס בתקנתא דתקינו ליה רבנן, הכא לא!? ואם תמצי לומר 'חלה הוא' - מעלה לה מזונות, חלתה היא מהו? מצי אמר לה: אנא הא קאימנא ^[23]? או דלמא מציא אמרה ליה: נסתחפה שדהו ^[24]?! ואם תמצי לומר אמרה ליה 'נסתחפה שדהו' - פירסה נדה מהו? בשעת ווסתה לא תיבעי לך

עמוד ב

דלא מציא אמרה ליה 'נסתחפה שדהו'; כי תיבעי לך שלא בשעת ווסתה – מאי? כיון דלא בשעת ווסתה - הויא מציא אמרה ליה 'נסתחפה שדהו'? או דלמא כיון דאיכא נשי דקא משנייא ווסתייהו - כשעת ווסתה דמי?

פשיט רב אחאי ^[25]: הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה: 'לא נָשְאוּ' לא קתני ^[26], אלא 'לא נִישאו' ^[27]; היכי דמי? אי דקא מעכבן אינהי - אמאי אוכלות משלו ואוכלות בתרומה? אלא לאו - דאיתניס כי האי גוונא, וקתני אוכלות משלו ואוכלות בתרומה!

אמר רב אשי: לעולם אימא לך: כל אונסא לא אכלה, ודקא מעכבי אינהו; ובדין הוא דאיבעי ליה למיתני 'לא נָשְאוּ' ואיידי דתנא רישא בדידהי ^[28] - תנא נמי סיפא בדידהי.

אמר רבא ^[29]: ולענין גיטין אינו כן ^[30].

אלמא קסבר רבא: אין ^[31] אונס בגיטין ^[32]!? מנא ליה לרבא הא?

אילימא מהא: דתנן [גיטין פ"ז מ"ח]: '"הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש", ומת בתוך שנים עשר חדש - אינו גט ^[33]; מת - הוא דאינו גט ^[34], הא חלה הרי זה גט!

^[35]

ודלמא לעולם אימא לך: חלה נמי אינו גט, והיא גופא קא משמע לן ^[36]: דאין גט לאחר מיתה ^[37].

'אין גט לאחר מיתה'? הא תנא ליה רישא [גיטין פ"ז מ"ג]: ^[38] "הרי זה גיטיך אם מתי"; ^[39] "הרי זה גיטיך מחולי זה" ^[40]; "הרי זה גיטיך לאחר מיתה" - לא אמר כלום ^[41]!?

דלמא ^[42] לאפוקי מדרבותינו ^[43], דתניא: ורבותינו התירוה להנשא ^[44], ואמרינן: מאן רבותינו? - אמר רב יהודה אמר שמואל: בי דינא דשרו משחא; סברי לה כרבי יוסי, דאמר: זמנו של שטר מוכיח עליו ^[45] [ומכאן אין ראיה לרבא שאין אונס בגט והגט חל]; ואלא מסיפא [גיטין פ"ז מ"ח] ^[46]: "מעכשיו 'אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש" ומת בתוך שנים עשר חדש - הרי זה גט ^[47]; "מת" - והוא הדין לחלה [וכך נאנס]!

דלמא "מת" דוקא ^[48]: דלא ניחא ליה דתפול קמי יבם ^[49]?

אלא מהא: דההוא דאמר להו "אי לא אתינא מיכן ועד תלתין יומין ליהוי גיטא"; אתא בסוף תלתין יומין, ופסקיה מברא ^[50]. אמר להו: "חזו דאתאי ^[51]! חזו דאתאי!" - אמר שמואל: לאו שמיה מתיא [זה לא נקרא שבא] ^[52].

ודלמא אונסא דשכיח שאני: דכיון דאיבעי ליה לאתנויי ולא אתני - איהו דאפסיד אנפשיה?!

אלא רבא סברא דנפשיה קאמר: משום צנועות ומשום פרוצות: משום צנועות: דאי אמרת לא להוי גט

הערות

^ תקנת חכמים היא שתנשא ברביעי בשבת, כדמפרש טעמא
^ אבתולה קאי:
^ Kesuvos 002: Beis Din sits on "Monday" and Thurday
If the takanah is to get married on wednesday why doesnt the mishnah only tell me that beis din comes to session on thursday, why bother telling me about Monday?
----------------------------------------------
The Kollel replies:
The Mishnah may be hinting to the fact that the Takanah applies only where Ezra's Takanah of Monday and Thursday was practiced, and not where Beis Din sits every day Gemara 4a.

If it had said "because Beis Din sits on Thursday" we would have thought that even in places where they sit other days as well, the Rabanan already instituted a Takanah and said "Lo Plug," you must get married on Wed. The
Mishnah therefore hints that the Takanah, from the start, was only instituted for places where Beis Din meets *only* on Monday and Thursday.
See Shitah Mekubetzes at the end of the Mishnah, who finds a different inference in the Mishnah to this Halachah -- from the word "*Hayah* Mashkim." -Mordecai Kornfeld
^ אחת מעשר תקנות שתקן עזרא; בבבא קמא בפרק 'מרובה' (פב,א) מפרש לכולהו; ולכך תקנו שתנשא ברביעי:
^ בעוד כעסו עליו [ואם יש שהות בינתים יש לחוש] שמא יתפייס ותתקרר דעתו ויקיימנה, ושמא היא זינתה תחתיו ונאסרה עליו, כדילפינן (סוטה כח א) מ'ונסתרה והיא נטמאה' (במדבר ה יג); ומתוך שיבא לבית דין - יתברר הדבר, כשיצא הקול שמא יבואו עדים
^ ובגמרא פריך: ותינשא באחד בשבת?
'^ לקמן בפרק 'אף על פי' [פרק ה משנה ב] תנן: נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל, והזהיר על הנישואין, לפרנס עצמה בתכשיטין. 'לפרנס' - קנדיר"ר בלע"ז; ולאלמנה שלשים יום;
^ לחופה; לקמן מפרש שעכב הבעל
^ שהבעל חייב במזונות אשתו, מתקנת בית דין, כדלקמן בפרק 'נערה' (מו,ב)
^ אם כהן הוא והיא בת ישראל, שהכהן מאכיל את אשתו תרומה, כדיליף (לקמן נז,ב) מ'וכהן כי יקנה נפש' (ויקרא כב יא); לקמן מקשי עלה
^ להודיע שתקנת חכמים מעכבתו מלכנוס, ואין עכבה זו שלו
^ תמה על דברי רבו ואמר:
^ מה זה היה לשמואל לומר כן? ועוד שחלה רב יוסף, ושכח תלמודו, ותוהה על דבריו הראשונים
^ תולה טעם משנה שנויה
^ במשנה שאינה שנויה
^ ומקשינן לרב יוסף:
^ זו שנויה וזו שנויה
^ משנתינו - טעמא מפורש בתוכה: כדי שישכים לבית דין; 'והגיע זמן' - אין שום טעם מפורש בה לומר מפני מה אם הגיע זמן באחד בשבת אינו מעלה לה מזונות
^ ובשביל תקנה זו הוא מעוכב מלכנוס באחד בשבת - מעתה
^ כולה רב יוסף קאמר לה [שמשמיה דדרב יהודה אמר שמואל]
^ רב יוסף מסיים לה משמיה דנפשיה ומסבריה, ואמר:
^ הואיל ולמדנו שהמעוכב מחמת אונס אינו חייב לזונה
^ הנני מזומן
^ לשון מטר סוחף (משלי כח ג): נשטפה שדך, כלומר: מזלך גרם, כי מהיום אני מוטלת עליך לזון
^ הך בעיא ממתניתין, דקתני
^ דלישתמע שהבעלים מעכבים
^ לא נישאו הן לבעלים: תלה העכבה בנשים
^ 'נותנין לבתולה שנים עשר חדש ולאלמנה שלשים יום'
^ אלפיכך קאי, דאשמעינן שעכבת האונס פוטרתו מן המזונות
^ לענין גיטין אין טענת אונס מועלת: אם נתן גט לאשתו על מנת 'אם לא אבא עד זמן פלוני יהא גט', [ונאנס] ולא בא - הרי זה גט ואינו יכול לומר 'אנוס הייתי'
^ טענת
^ ולקמיה מפרש טעמא
^ ואם אין לה [צריך להיות: 'לו’] בנים זקוקה ליבם
^ דהא לא שויא גיטא עד שנית עשר חדש והוא מת בתוך הזמן, ומאן קא מגרש לה מהשתא? אין המתים מגרשים!
^ [לשון שניה ברש"י:] 'מת' - הוא דאינו גט: משום דאין גט לאחר מיתה אבל משום אונס אחרינא - לא מפקע גיטא, אלמא אין אונס בגטין! דאי סלקא דעתך חלה נמי אינו גט - ניתני חלה, וכל שכן מת, שאין אונס גדול מזה!
^ כלומר: האי דתנא 'מת' - לאו לדיוקא דילה תניה, למידק 'הא חלה הרי זה גט', אלא לאשמעינן היא גופא:
^ ואפילו בלא תנאי, כגון 'האומר לאשתו "הרי זה גיטיך לאחר מותי"' אינו גט לפוטרה מן היבם
^ שכיב מרע שכתב גט לאשתו באחד מן הלשונות הללו:
^ או
^ משיפסוק חולי זה (מעלי) משמע והוא מת מאותו חולי
^ שהרי משפסק - אינו בחיים, ואינו יכול לגרש
'^ הא דאיצטריך סיפא אם לא באתי וכו'
^ איצטריך, דפליגי עלה, ואמרי: ד'אין גט לאחר מיתה' - הוא דכיון דכתוב בגט זמן כתיבתו - הוא מוכיח שכך אמר לה: "אם לא באתי לאותו זמן יהא גט למפרע מהיום", דאי לא משוה גיטא עד שנים עשר חדש [אם הכוונה שאין לגט ערך עד ליום בואו] - למה כתב יום כתיבת הגט בתוכו? לכתוב 'אם לא באתי לראש חודש פלוני יהא גט'
^ בלא חליצה לההיא ד"אם לא באתי"
^ לא לחנם נכתב זמנו לתוכו: אם לא להודיע שמיום הכתיבה והמסירה הוא מגרשה אם לא יבא לאותו זמן; הלכך, אף על גב דלא כתב "זה גיטך מהיום אם לא באתי כו'" - כמאן דכתב 'מהיום' דמי; ובבבא בתרא (דף קלו,א) אמרה רבי יוסי, דתנן [בבא בתרא פ"ח מ"ז]: הכותב נכסיו לבנו צריך שיכתוב מהיום 'ולאחר מיתה', ואם לא כתב 'מהיום' - אינה מתנה; רבי יוסי אומר: אינו צריך
^ גמר רבא דאין אונס בגיטין
^ ואף על גב דאין אונס גדול ממיתה - אלמא אין אונס בגיטין
^ דכל עצמו שכתב לה גט - מחמת כן כתב לה
^ שאם ימות יהיה גט למפרע, שלא תיזקק ליבם; ובהאי אונסא לא ניחא ליה למיבטל גיטא, אבל באונסא אחרינא, דניחא ליה - לבטולי גיטא ביה; אימא לך יש אונס בגיטין
^ הנהר הפסיקו שהיתה המעבורת מצד העיר ולא יכול לעבור
^ שבאתי
^ והוי גיטא, ואם רצתה תינשא לאחר; וגם לכהונה נפסלת מהיום

[1] תקנת חכמים היא שתנשא ברביעי בשבת, כדמפרש טעמא

[2] אבתולה קאי:

[3] Kesuvos 002: Beis Din sits on "Monday" and Thurday
If the takanah is to get married on wednesday why doesnt the mishnah only tell me that beis din comes to session on thursday, why bother telling me about Monday?
----------------------------------------------
The Kollel replies:
The Mishnah may be hinting to the fact that the Takanah applies only where Ezra's Takanah of Monday and Thursday was practiced, and not where Beis Din sits every day Gemara 4a.

If it had said "because Beis Din sits on Thursday" we would have thought that even in places where they sit other days as well, the Rabanan already instituted a Takanah and said "Lo Plug," you must get married on Wed. The
Mishnah therefore hints that the Takanah, from the start, was only instituted for places where Beis Din meets *only* on Monday and Thursday.
See Shitah Mekubetzes at the end of the Mishnah, who finds a different inference in the Mishnah to this Halachah -- from the word "*Hayah* Mashkim." -Mordecai Kornfeld

[4] אחת מעשר תקנות שתקן עזרא; בבבא קמא בפרק 'מרובה' (פב,א) מפרש לכולהו; ולכך תקנו שתנשא ברביעי:

[5] בעוד כעסו עליו [ואם יש שהות בינתים יש לחוש] שמא יתפייס ותתקרר דעתו ויקיימנה, ושמא היא זינתה תחתיו ונאסרה עליו, כדילפינן (סוטה כח א) מ'ונסתרה והיא נטמאה' (במדבר ה יג); ומתוך שיבא לבית דין - יתברר הדבר, כשיצא הקול שמא יבואו עדים

[6] ובגמרא פריך: ותינשא באחד בשבת?

[7] '^ לקמן בפרק 'אף על פי' [פרק ה משנה ב] תנן: נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל, והזהיר על הנישואין, לפרנס עצמה בתכשיטין. 'לפרנס' - קנדיר"ר בלע"ז; ולאלמנה שלשים יום;

[8] לחופה; לקמן מפרש שעכב הבעל

[9] שהבעל חייב במזונות אשתו, מתקנת בית דין, כדלקמן בפרק 'נערה' (מו,ב)

[10] אם כהן הוא והיא בת ישראל, שהכהן מאכיל את אשתו תרומה, כדיליף (לקמן נז,ב) מ'וכהן כי יקנה נפש' (ויקרא כב יא); לקמן מקשי עלה

[11] להודיע שתקנת חכמים מעכבתו מלכנוס, ואין עכבה זו שלו

[12] תמה על דברי רבו ואמר:

[13] מה זה היה לשמואל לומר כן? ועוד שחלה רב יוסף, ושכח תלמודו, ותוהה על דבריו הראשונים

[14] תולה טעם משנה שנויה

[15] במשנה שאינה שנויה

[16] ומקשינן לרב יוסף:

[17] זו שנויה וזו שנויה

[18] משנתינו - טעמא מפורש בתוכה: כדי שישכים לבית דין; 'והגיע זמן' - אין שום טעם מפורש בה לומר מפני מה אם הגיע זמן באחד בשבת אינו מעלה לה מזונות

[19] ובשביל תקנה זו הוא מעוכב מלכנוס באחד בשבת - מעתה

[20] כולה רב יוסף קאמר לה [שמשמיה דדרב יהודה אמר שמואל]

[21] רב יוסף מסיים לה משמיה דנפשיה ומסבריה, ואמר:

[22] הואיל ולמדנו שהמעוכב מחמת אונס אינו חייב לזונה

[23] הנני מזומן

[24] לשון מטר סוחף (משלי כח ג): נשטפה שדך, כלומר: מזלך גרם, כי מהיום אני מוטלת עליך לזון

[25] הך בעיא ממתניתין, דקתני

[26] דלישתמע שהבעלים מעכבים

[27] לא נישאו הן לבעלים: תלה העכבה בנשים

[28] 'נותנין לבתולה שנים עשר חדש ולאלמנה שלשים יום'

[29] אלפיכך קאי, דאשמעינן שעכבת האונס פוטרתו מן המזונות

[30] לענין גיטין אין טענת אונס מועלת: אם נתן גט לאשתו על מנת 'אם לא אבא עד זמן פלוני יהא גט', [ונאנס] ולא בא - הרי זה גט ואינו יכול לומר 'אנוס הייתי'

[31] טענת

[32] ולקמיה מפרש טעמא

[33] ואם אין לה [צריך להיות: 'לו’] בנים זקוקה ליבם

[34] דהא לא שויא גיטא עד שנית עשר חדש והוא מת בתוך הזמן, ומאן קא מגרש לה מהשתא? אין המתים מגרשים!

[35] [לשון שניה ברש"י:] 'מת' - הוא דאינו גט: משום דאין גט לאחר מיתה אבל משום אונס אחרינא - לא מפקע גיטא, אלמא אין אונס בגטין! דאי סלקא דעתך חלה נמי אינו גט - ניתני חלה, וכל שכן מת, שאין אונס גדול מזה!

[36] כלומר: האי דתנא 'מת' - לאו לדיוקא דילה תניה, למידק 'הא חלה הרי זה גט', אלא לאשמעינן היא גופא:

[37] ואפילו בלא תנאי, כגון 'האומר לאשתו "הרי זה גיטיך לאחר מותי"' אינו גט לפוטרה מן היבם

[38] שכיב מרע שכתב גט לאשתו באחד מן הלשונות הללו:

[39] או

[40] משיפסוק חולי זה (מעלי) משמע והוא מת מאותו חולי

[41] שהרי משפסק - אינו בחיים, ואינו יכול לגרש

[42] '^ הא דאיצטריך סיפא אם לא באתי וכו'

[43] איצטריך, דפליגי עלה, ואמרי: ד'אין גט לאחר מיתה' - הוא דכיון דכתוב בגט זמן כתיבתו - הוא מוכיח שכך אמר לה: "אם לא באתי לאותו זמן יהא גט למפרע מהיום", דאי לא משוה גיטא עד שנים עשר חדש [אם הכוונה שאין לגט ערך עד ליום בואו] - למה כתב יום כתיבת הגט בתוכו? לכתוב 'אם לא באתי לראש חודש פלוני יהא גט'

[44] בלא חליצה לההיא ד"אם לא באתי"

[45] לא לחנם נכתב זמנו לתוכו: אם לא להודיע שמיום הכתיבה והמסירה הוא מגרשה אם לא יבא לאותו זמן; הלכך, אף על גב דלא כתב "זה גיטך מהיום אם לא באתי כו'" - כמאן דכתב 'מהיום' דמי; ובבבא בתרא (דף קלו,א) אמרה רבי יוסי, דתנן [בבא בתרא פ"ח מ"ז]: הכותב נכסיו לבנו צריך שיכתוב מהיום 'ולאחר מיתה', ואם לא כתב 'מהיום' - אינה מתנה; רבי יוסי אומר: אינו צריך

[46] גמר רבא דאין אונס בגיטין

[47] ואף על גב דאין אונס גדול ממיתה - אלמא אין אונס בגיטין

[48] דכל עצמו שכתב לה גט - מחמת כן כתב לה

[49] שאם ימות יהיה גט למפרע, שלא תיזקק ליבם; ובהאי אונסא לא ניחא ליה למיבטל גיטא, אבל באונסא אחרינא, דניחא ליה - לבטולי גיטא ביה; אימא לך יש אונס בגיטין

[50] הנהר הפסיקו שהיתה המעבורת מצד העיר ולא יכול לעבור

[51] שבאתי

[52] והוי גיטא, ואם רצתה תינשא לאחר; וגם לכהונה נפסלת מהיום

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]