פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי זבחים דף כד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין; ולמאן דאמר 'מלמדין' - שתויי יין הוה ליה שלישי, ושלשה לדברי הכל אין מלמדין.

'עומד על גבי כלים, על גבי בהמה, על גבי רגלי חבירו – פסול'; - מנלן?

דתנא דבי רבי ישמעאל: הואיל ורצפה מקדשת [1], וכלי שרת מקדשים [2]: מה כלי שרת: לא יהא דבר חוצץ בינו לבין כלי שרת [3], אף רצפה: לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הרצפה.

וצריכא [4]: דאי אשמעינן כלי - משום דלאו מינא דבשר נינהו, אבל בהמה - דמינא דבשר הוא - אימא לא!? ואי אשמעינן בהמה - דלא מינא דאדם הוא [5], אבל חבירו, דאדם הוא - אימא לא?! – צריכא.

תניא: רבי אליעזר אומר: רגלו אחת על הכלי ורגלו אחת על הרצפה, רגלו אחת על האבן [6] ורגלו אחת על הרצפה – רואין: כל שאילו ינטל הכלי ותנטל האבן יכול לעמוד על רגלו אחת ויעבוד - עבודתו כשירה, ואם לאו - עבודתו פסולה.

בעי רבי אמי: נדלדלה האבן [7], ועמד עליה – מהו? היכא דאין דעתו לחברה לא תיבעי לך, דודאי חייצא; כי תיבעי לך דדעתו לחברה – מאי? כיון דדעתו לחברה כמה דמחברה דמיא? או דילמא השתא מיהא הא תלישא?

רבה זוטי בעי לה הכי: בעי רבי אמי: נעקרה האבן [8] ועמד במקומה [9] - מהו?

מאי קא מיבעיא ליה?

כי קדיש דוד רצפה [10], עליונה קדיש? או דילמא עד לארעית דתהומא קדיש?

ותיבעי ליה כל העזרה כולה [11]!?

לעולם פשיטא ליה דעד ארעית דתהומא קדיש, והכי קמיבעיא ליה: דרך שירות בכך [12]? או אין דרך שירות בכך?

תיקו.

קיבל בשמאל פסול, ורבי שמעון מכשיר:

תנו רבנן: (ויקרא ד כה: ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה) באצבע - ולקח [13] - מלמד שלא תהא קבלה אלא בימין; באצבע - ונתן - מלמד שלא תהא נתינה אלא בימין.

אמר רבי שמעון: וכי נאמרה 'יד' בקבלה [14]? אלא [15]: באצבעו ונתן: שלא תהא נתינה אלא בימין [16]; הואיל ולא נאמרה יד בקבלה, קיבל בשמאל – כשר.

ורבי שמעון [17] - ממה נפשך? אי אית ליה גזירה שוה [18] כי לא נאמרה 'יד' בקבלה מאי הוי [19]? ואי לית ליה גזירה שוה - כי נאמרה 'יד' בקבלה מאי הוי?

אמר רב יהודה: לעולם לית ליה גזירה שוה, והכי קאמר: וכי נאמר 'יד ימין' בקבלה? הואיל ולא נאמר 'יד ימין' בקבלה - קבל בשמאל כשר.

אמר ליה רבה: אי הכי, אפילו נתינה נמי!? ועוד: וכי לית ליה לרבי שמעון גזירה שוה? והתניא: 'רבי שמעון אומר: כל מקום שנאמר 'יד' אינה אלא ימין; 'אצבע' אינה אלא ימין'!?

אלא אמר רבא: לעולם אית ליה גזירה שוה, והכי קאמר: 'וכי נאמרה 'יד' בקבלה [20]? הואיל ולא נאמרה 'יד' בקבלה, אלא 'אצבע' - ואי אפשר לקבלה באצבע [21]! - [22] קיבל בשמאל כשר.

אמר ליה רב סמא בריה דרב אשי לרבינא: איפשר דעביד ליה אזן לשפת מזרק [23] ומקבל ביה [24]!

אלא אמר אביי:


עמוד ב

במקרא נדרש לפניו ולאחריו קמיפלגי [25].

אמר אביי: הא דרבי אלעזר ברבי שמעון מפקא מדאבוה [26] ומפקא מדרבנן [27], דתניא: רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: כל מקום שנאמר 'אצבע' בקבלה [28] - שינה בקבלה [29] פסול [30], בנתינה כשר; וכל מקום שנאמר 'אצבע' בנתינה - שינה בנתינה פסול, בקבלה כשר! והיכן נאמר אצבע בנתינה? - דכתיב [31]: (שמות כט יב) ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך [ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח], וקסבר: מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו [32] ולאחריו [33].

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום שנאמר 'אצבע' וכהונה [34] - אינה אלא ימין.

קא סלקא דעתין תרתי בעינן [35], כדכתיב [36]: (ויקרא ד לג) ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו [ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח], ויליף ממצורע, דכתיב (ויקרא יד טז) וטבל הכהן את אצבעו הימנית [מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני ה’] [37].

והרי קמיצה, דלא כתיב בה אלא כהונה ותנן [מנחות פ"א מ"ב]: 'קמץ בשמאל - פסול'!?

אלא אמר רבא: או אצבע או כהונה

אמר ליה אביי: הרי הולכת אברים לכבש, דכתיב בהו כהונה, דכתיב (ויקרא א יג) [והקרב והכרעים ירחץ במים] והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה [עלה הוא אשה ריח ניחח לה’], ואמר מר: זו הולכת אברים לכבש, ותנן [תמיד פ"ד מ"ד] 'הרגל של ימין בשמאלו [38] ובית עורה לחוץ [39]'!?

כי אמרינן 'או אצבע או כהונה' - בדבר המעכב כפרה [40], דומיא דמצורע.

והרי קבלה, דכתב בהו כהונה [41] ודבר המעכב בכפרה הוא, ותנן [במשנתנו] 'קבל בשמאל - פסול, ורבי שמעון מכשיר'?

רבי שמעון - תרתי בעי.

מי בעי רבי שמעון תרתי? והתניא: רבי שמעון אומר: כל מקום שנאמר 'יד' - אינו אלא ימין; 'אצבע' - אינו אלא ימין'

אצבע לא בעיא כהונה, כהונה בעיא אצבע.

ואלא 'כהן' למה לי [42]?

בכיהונן [43].

והרי זריקה, דלא כתב בהו אלא כהונה, ותנן: 'זרק בשמאל פסול', ולא פליג רבי שמעון?

אמר אביי: פליג בברייתא, דתניא: קיבל בשמאל פסול, ורבי שמעון מכשיר; זרק בשמאל פסול, ורבי שמעון מכשיר [44]'.

אלא הא דאמר רבא [45]: יד' 'יד' - לקמיצה [46]; 'רגל' 'רגל' – לחליצה [47]; 'אזן' 'אזן' – לרציעה; למה לי [48]? מדרבה בר בר חנה נפקא [49]?

חד לקומֵץ, וחד לקידוש קומץ [50].

הערותעריכה

  1. ^ לעמוד לשרת (דברים יח ה) - שהרי דוד קידשה בשתי תודות ובשיר של פגעים, כדאמרינן לקמן בשמעתין: 'כי קדיש דוד כו'
  2. ^ כדכתיב וימשחם ויקדש אותם (במדבר ז א)
  3. ^ בקבלת הדם, כדכתיב ולקח הכהן [מדם הפר] (ויקרא ד ה): שתהא לקיחה בעצמו של כהן
  4. ^ למיתני במתניתין חציצת כלים, ובהמה, ורגל חבירו - לפי הסדר שנשנו בה
  5. ^ וכיון דאינו ממין אדם כלל - הוי 'מין בשאינו מינו', וחוצץ
  6. ^ שמוטלת על הרצפה ואינה מן הרצפה
  7. ^ אבן אחת מאבניה מקביעותה ברצפה ומתנענעת לכאן ולכאן
  8. ^ לגמרי, והגומא נראית שם
  9. ^ ועמד בגומא ועבד
  10. ^ שהיה מקדש אותה בשתי תודות ובשיר של פגעים, כדתנן במסכת שבועות (דף יד. טו:)
  11. ^ שנטלה רצפה שלה
  12. ^ מי הוי אורח ארעא ומיקרי שירות או לא
  13. ^ הטילו הכתוב לאצבע בין קבלה לזריקה, דורשהו לפניו ולאחריו לומר שלא יהיו אלא בימין, דילפינן לקמן בשמעתין 'כל מקום שנאמר אצבע - אינו אלא ימין'
  14. ^ קסלקא דעתא דאם נאמרה בה 'יד' הוה רבי שמעון מודה בה, אבל באצבע לא יליף בה ימין; לקמן בעי לה ומשנינן לה
  15. ^ בהא מודינא לך:
  16. ^ דזריקת חטאת בעיא ימין
  17. ^ דאמר אי הוה כתיב בה 'יד' הוה יליף לה ימין, ומ'אצבע' לא יליף
  18. ^ דילפינן 'יד' 'יד' דקמיצה ממצורע, דכתיב ביה על בהן ידו הימנית (ויקרא יד יד,יז,כה, כח) אף כל מקום שנאמר יד אינה אלא ימין
  19. ^ הרי נאמר בה אצבעו ונילף אצבע אצבע נמי מהתם, דכתיב במצורע וטבל הכהן את אצבעו הימנית (ויקרא יד טז)
  20. ^ אי הוה כתב 'יד' שהיה ראויה לאחוז בכלי ולקבל הדם הוא - איכא למידרש נמי אקבלה
  21. ^ ואי אפשר לקבל דם בכלי באצבע לבדה
  22. ^ על כרחך משום נתינה הוא דכתיב בה, שהוא ראוי לה, ולא משום קבלה; נמצא שאף אצבע לא נאמר בו, לפיכך
  23. ^ כמו שעושים לכדים של חרס, שקורין מאניק"ו
  24. ^ בההוא אוזן מקבל את הדם באצבע: שתוחב אצבעו לתוכה, ונושא את המזרק ומקבל
  25. ^ רבי שמעון סבר מקרא נדרש לאחריו ולא לפניו, הילכך אצבע - אונתן דכתיב בתריה קאי, ולא אולקח דכתיב לקמיה; ורבנן סברי מקרא נדרש לפניו ולאחריו
  26. ^ מוצאת מכלל דברי אביו
  27. ^ ומכלל דברי חכמים
  28. ^ ולא בנתינה, כגון האי קרא דלעיל, דרבי אלעזר בן רבי שמעון דריש 'אצבע' אולקח, דהיינו לפניו, ולא אונתן
  29. ^ שקיבל בשמאל, וקאמר לך:
  30. ^ במקום שנכתב - שם תתננו, ולא במה שלא נכתב בו
  31. ^ בפר המילואים
  32. ^ דלא דריש להאי באצבע[ך] דמילואים אולקחת
  33. ^ ולא לאחריו: דלא דריש להאי באצבעו דחטאת יחיד אונתן (ויקרא ד ל: ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח); והיינו פליג אדאבוה: דאבוה סבר לאחריו ולא לפניו, ואדרבנן: דאינהו סברי בין לפניו בין לאחריו
  34. ^ כגון 'הכהן' או 'הכהנים'
  35. ^ אצבע וכהונה
  36. ^ האי קרא דכתיב גבי זריקת חטאת
  37. ^ וקאמר רבי יוחנן: דהכא - ימין בעי, דגמר ממצורע עשיר, דכתיב ביה אצבע וכהונה, ומפרש ביה ימנית
  38. ^ הרגל של ימין נושא ביד שמאל לכבש, משום דרגל ימין קרבה תחילה עם הראש, כדקיימא לן בפ"ב דסדר יומא (דף כה.); והילכך מוליך הראש בימין, שהוא חשוב, והרגל בשמאל
  39. ^ כלפי העם, ומקום החתך כלפי המוליך, דהכי שפיר: שלא יראה החתך
  40. ^ דומיא דהזאה של מצורע, כגון קמיצה; אבל הולכת איברים - דלא מעכבא כפרה, דהוא עצמו שלא הוקטרו אימורין כשר - לא בעיא ימין
  41. ^ דכתיב והקריבו בני אהרן הכהנים (ויקרא א ה), ואמר מר: זו קבלת הדם
  42. ^ בקבלה? הא כתיב בני אהרן - אי לאו לאגמורי אימין אתא
  43. ^ בבגדי כהונה
  44. ^ אשאר כל הזבחים דלא כתב בהו 'אצבע', אלא וזרקו הכהנים, אבל בזריקת חטאת מודה רבי שמעון, כדאמר לעיל: באצבעו ונתן - שלא תהא נתינה אלא בימין
  45. ^ במנחות בפ"ק (דף י.)
  46. ^ בפרשת מצורע עשיר כתיב על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית [ויקרא יד,פסוקים יד, יז], וקרא יתירא הוא, כדמפרש התם, וקאמר רבא: יד דמצורע אתי לגזירה שוה: למיגמר יד דקמיצה מינה, שתהא בימין; והיכא כתב יד בקמיצה? - וימלא כפו ממנה (ויקרא ט יז)
  47. ^ שתהא בימין
  48. ^ יד בקמיצה
  49. ^ דהא כהונה כתיב
  50. ^ בכלי שרת שיהא בימין: שיאחז הכלי שהוא מקדש בו בידו הימנית