פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי זבחים דף צו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אלא קדירות של מקדש - אמאי ישברו [1]? נהדרינהו לכבשונות [2]?

אמר רבי זירא: לפי שאין עושין כבשונות בירושלים [3].

אמר אביי: וכי עושין אשפתות [4] בעזרה?

אישתמיטתיה הא דתני שמעיה בקלנבו [5] 'שברי כלי חרס נבלעין במקומן'.

אלא הא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: 'תנור של מקדש - של מתכת הוה' - נעביד דחרס, דהסיקו מבפנים הוא?

דכיון דאיכא שתי הלחם ולחם הפנים, דאפייתן בתנור וקדושתן בתנור [6] - הוה ליה 'כלי שרת', וכלי שרת דחרס לא עבדינן;


עמוד ב

ואפילו רבי יוסי ברבי יהודה [7] לא קאמר אלא דעץ, אבל דחרס – לא [8].

רב יצחק בר יהודה הוה רגיל קמיה דרמי בר חמא; שבקיה ואזיל לרב ששת; יומא חד - פגע ביה [9], אמר ליה: אלקפטא נקטן ריחא אתי לה ליד משום דאזלת לך לקמיה דרב ששת הוית לך כי רב ששת [10]

אמר ליה: לאו [11]! משום הכי: מר, כי בעינא מילתא - פשיט לי מסברא; כי משכחנא מתניתא [12] - פרכא לה [13]! רב ששת, כי בעינא מילתא מיניה - פשיט לי ממתניתא [14]; דכי נמי משכחת מתניתא ופרכא - מתניתא ומתניתא היא!

אמר ליה: בעי מיני מילתא דאיפשיט לך כי מתניתא [15]!

בעא מיניה: בישל במקצת כלי - טעון מריקה ושטיפה או אין טעון?

אמר ליה: אינו טעון, מידי דהוה אהזאה [16].

והא לא תנא הכי [17]!?

אמר ליה: מסתברא כבגד [18]: מה בגד אינו טעון כיבוס אלא מקום הדם - אף כלי אינו טעון מריקה ושטיפה אלא במקום בישול.

אמר ליה: מי דמי? דם לא מפעפע [19], בישול מפעפע! ועוד – תניא: חומר בהזאה [20] ממריקה ושטיפה, וחומר במריקה ושטיפה מבהזאה; חומר בהזאה: שהזאה ישנה בחטאות החיצונות ובחטאות הפנימיות וישנה לפני זריקה, מה שאין כן במריקה ושטיפה [21]; חומר במריקה ושטיפה: שהמריקה ושטיפה נוהגת בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים; בישל במקצת הכלי - טעון מריקה ושטיפה כל הכלי, מה שאין כן בהזאה

אמר ליה: אי תניא – תניא.

וטעמא מאי?

אמר קרא (ויקרא ו כא) [וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר] ואם בכלי נחשת בושלה [ומרק ושטף במים] - ואפילו במקצת כלי.

אחד קדשי קדשים [ואחד קדשים קלים - טעונין מריקה ושטיפה; רבי שמעון אומר: קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה]:

תנו רבנן: (ויקרא ו יח: דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני ה' קדש קדשים הוא) ’[ה]חטאת' - אין לי אלא חטאת, כל הקדשים מנין? תלמוד לומר: 'קדש קדשים היא' [22] [23];

יכול שאני מרבה את התרומה?

תלמוד לומר: 'אותה' [24] - פרט לתרומה [שמותרת גם לנשי הכהנים, בנותיהם ועבדיהם], דברי רבי יהודה.

רבי שמעון אומר: קדשי קדשים טעונין מריקה ושטיפה, קדשים קלים אינן טעונין מריקה ושטיפה, דכתיב 'קדש קדשים': קדשי קדשים – אִין, קדשים קלים – לא!

מאי טעמא דרבי יהודה?

מדאיצטריך 'אותה' למעוטי תרומה - מכלל דקדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה;

ורבי שמעון אמר לך: 'אותה' - כדאמרינן [25].

ותרומה לא בעיא שטיפה ומריקה? והתניא [תוספתא תרומות פ"ח מ"יב]: 'קדרה שבישל בה בשר - לא יבשל בה חלב, ואם בישל - בנותן טעם; תרומה - לא יבשל בה חולין, ואם בישל - בנותן טעם [26]' [27]!

אמר אביי: [28]לא צריכא [29] אלא לדאמר מר [30]: 'בישל במקצת - כלי טעון מריקה ושטיפה כל הכלי' [31], הא תרומה לא צריך אלא מקום בישול.

רבא אמר: לא צריכא אלא לדאמר מר [32]: '[33] במים - ולא ביין, במים - ולא במזוג [34]' - הא [35] - אפילו ביין ואפילו במזוג [36].

רבה בר עולא אמר: [37] לא צריכא אלא לדאמר מר (לקמן דף צז.)</ref>: 'מריקה ושטיפה בצונן' - הא אפילו בחמין.

הניחא למאן דאמר 'מריקה ושטיפה בצונן' [38], אלא למאן דאמר 'מריקה – בחמין [39], ושטיפה - בצונן' - מאי איכא למימר [40]?

[41] שטיפה יתירתא [42].

משנה:

רבי טרפון אומר: בישל מתחילת הרגל - יבשל בו כל הרגל [43];

וחכמים אומרים: עד זמן אכילה [44].

מריקה ושטיפה: מריקה - כמריקת הכוס [45], ושטיפה כשטיפת הכוס [46];

מריקה ושטיפה בצונן;

הערותעריכה

  1. ^ הואיל ואית להו תקנתא בליבון? הא אוקימנא דטעמא משום בלוע היא, ולא אבישול קפיד קרא, דנימא 'גזירת הכתוב היא'; ונהי דבמשכן כתיב 'ישבר' - לפי שלא היו קבועין להיות להם כבשונות לצרף כלי חרס, אבל במקדש -
  2. ^ שהיוצר צורפן בהם ויתלבנו
  3. ^ משום קוטרא, כדאמרינן בבבא קמא (דף פב:)
  4. ^ משברי כלי חרס
  5. ^ שם מקום שנקרא על שם עבודת כוכבים, כדכתיב (ישעיהו מו א) קרס נבו
  6. ^ שאין נעשין בכלי שרת, לפי שאין טעונין שמן, כדאמרינן בפרק 'שתי הלחם' (מנחות צה:) 'לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים': דתנור מקדש להו
  7. ^ במסכת סוכה בפרק 'החליל' (דף נ:)
  8. ^ כדאמרינן התם 'מאי מיעט? - מיעט חרס'
  9. ^ רמי בר חמא ברב יצחק
  10. ^ משל הוא על גסי הרוח: משתדלין לעמוד במקום גדולים, ואמר הדוכוס: אחזני בידי וריח המלוכה נקלט לתוך ידי; 'אלקפטא' = דוכוס במסכת שבועות (דף ו:)
  11. ^ לא לגאוה נתכוונתי
  12. ^ דלא אמרה הכי
  13. ^ למילתיה דמר: דשמעתא דאמורא במקום מתניתא - ליתא
  14. ^ שמשניות סדורות בפיו, כדאמרינן בעירובין (דף סז.): רב חסדא מרחשן שיפוותיה ממתניתיה דרב ששת
  15. ^ מסברא איפשוט לך, וכי תדוק במתניתא - תשכח כוותאי
  16. ^ דם חטאת שניתז על הבגד, דתנן במתניתין 'אין טעון כיבוס אלא מקום הדם'
  17. ^ הא לא אשכחן מתניתא דקאי כוותך, ואת אמרת דתפשוט כי מתניתא
  18. ^ דמתניתין היא
  19. ^ מתפשט בכל הכלי
  20. ^ בדם חטאת שניתז על הבגד
  21. ^ מריקה ושטיפה אינה בפנימיות ואינה לפני זריקה: שאין הכתוב מדבר אלא בנאכלות, דסמיך ליה (ויקרא ו כב) 'כל זכר בכהנים יאכל אותה'
  22. ^ הכי גרסינן בתורת כהנים: כל הקדשים מנין? תלמוד לומר: קדש קדשים היא, וסמיך ליה כל זכר בכהנים יאכל אותה – אין לשון זו במדויק בספרא שבידנו
  23. ^ ולקמן מפרש דקדש קדשים לאו דוקא: מדאיצטריך 'אותה' למעוטי תרומה; דאי קדש קדשים דוקא – 'אותה' למעוטי מאי אתא? לאו לקדשים קלים איצטריך, וכל שכן לתרומה?
  24. ^ ’[ויקרא ו,כב: כל זכר בכהנים] יאכל אותה [קדש קדשים הוא] - בתר מריקה ושטיפה כתיב
  25. ^ 'אותה' כשרה, ולא פסולה; דאפקיה רבי שמעון (לעיל דף צג.): חטאת שהיתה לה שעת הכושר ונפסלה
  26. ^ נאסרין החולין לזרים
  27. ^ אלמא בעי הגעלה לפלוט איסור הנבלע בכלי, שלא יאסר
  28. ^ מודינן דהגעלה בעי, ו
  29. ^ האי דאימעיט מתורת מריקה ושטיפה
  30. ^ הא דאמרינן בקדשים
  31. ^ גזירת הכתוב היא בדת מריקה ושטיפה
  32. ^ בתורת כהנים [ספרא צו פרשתא ג פרק ז משנה ג]
  33. ^ 'ומורק ושוטף במים'
  34. ^ מים ויין כאחד: שני חלקי מים ואחד יין
  35. ^ תרומה
  36. ^ דלא קפדינן אלא אהגעלת איסור הנבלע בו
  37. ^ הכי גרסינן:
  38. ^ בר מהגעלת חמין; הא דתרומה - דאימעיט מתורת מריקה ושטיפה - סגי לה בהגעלת חמין לחודייהו
  39. ^ והיא 'הגעלה' שלהן
  40. ^ מהשתא ממאי אימעיט תרומה
  41. ^ ומשני:
  42. ^ שטיפה יתירתא בצונן איכא בקדשים, בתר מריקה - דהוא הגעלת חמין; ותרומה לא בעי שטיפת צונן
  43. ^ בלא מריקה ושטיפה, ולבסוף הרגל ימרוק וישטוף; וטעמא מפרש בגמרא
  44. ^ מפרש בגמרא מאי קאמר
  45. ^ מבפנים, ככוס של ברכה, כדאמרינן בברכות (דף נא.) שטעון הדחה בפנים
  46. ^ ושטיפה מבחוץ