ביאור:בבלי זבחים דף סו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אין צריך להבדיל [1].

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: אלא מעתה, גבי בור, דכתיב (שמות כא לג: וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר) ולא יכסנו [ונפל שמה שור או חמור] - הכי נמי דאין צריך לכסות?

הכי? השתא: התם, כיון דכתיב (שמות כא לד) בעל הבור ישלם [כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו] - עלויה הוא דרמי לכסויי, אבל הכא - מכדי כתיב [2] (ויקרא א טו) 'והקריבוֹ [הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח]’: חלק הכתוב בין חטאת העוף לעולת העוף [3]; [4] לא יבדיל [5] למה לי [6]? - שמע מינה: אין צריך להבדיל [7].

מיצה דם הגוף:

תנו רבנן: [ויקרא א,יז: ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח לה’] עולה - אף על פי שמיצה דם הגוף ולא מיצה דם הראש;

יכול מיצה דם הראש ולא מיצה דם הגוף?

תלמוד לומר: הוא.

מאי תלמודא?

אמר רבינא: מסתברא: דרוב דמים בגוף שכיחי.

הדרן עלך קדשי קדשים


מסכת זבחים פרק שביעי חטאת העוף דף סו,א

משנה:

חטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת [8] לשם חטאת – כשירה; כמעשה חטאת לשם עולה, כמעשה עולה [9] לשם חטאת, כמעשה עולה לשם עולה – פסולה.

עשאה למעלה כמעשה כולן [10] – פסולה;

עולת העוף שעשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה – כשירה; כמעשה עולה לשם חטאת – כשירה, ובלבד שלא עלתה לבעליה;

כמעשה חטאת [11] לשם עולה, כמעשה חטאת לשם חטאת – פסולה;

עשאה למטה כמעשה כולן [12] – פסולה.


עמוד ב

גמרא:

[13] דשָׁני במאי [14]? אילימא דשָׁני במליקה [15] - נימא [16] דלא כרבי אלעזר ברבי שמעון, דאמר שמעתי שמבדילין בחטאת העוף.

[17] ולא אוקימנא דלא כרבי אלעזר ברבי שמעון [18]!?

לא [19], דשָׁני בהזאה [20];

הכי נמי מסתברא [21]: מדקתני סיפא עשאה למעלה כמעשה כולן פסולה ואפילו כמעשה חטאת לשם חטאת; דשָׁני במאי [22]? אילימא דשָׁני במליקה - האמר מר [23] 'מליקה בכל מקום במזבח כשירה'! אלא - לאו דשָׁני בהזאה? ומדסיפא [24] בהזאה - רישא נמי [25] בהזאה [26].

מידי איריא? הא כדאיתא והא כדאיתא [27].

עולת העוף [שעשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה – כשירה; כמעשה עולה לשם חטאת – כשירה, ובלבד שלא עלתה לבעליה]:

דשָׁני במאי [28]? אילימא דשָׁני במליקה [29], מדקתני סיפא כולן אין מטמאין בבית הבליעה ומועלין בהן [30] - נימא דלא כרבי יהושע, דאי כרבי יהושע, האמר [31] אין מועלין?

ואלא במיצוי? [32]? - אימא סיפא: עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת: רבי אליעזר אומר: מועלין בה; רבי יהושע אומר: אין מועלין בה - דשָׁני במאי? אילימא במיצוי - אימר דאמר רבי יהושע דשָׁני במליקה [33], במיצוי מי אמר? ואלא במליקה? רישא וסיפא במליקה [34], ומציעתא במיצוי [35]?

אִין: רישא וסיפא במליקה ומציעתא במיצוי.

משנה:

וכולן [36] - [37] אין מטמאין בבית הבליעה [38], ומועלים בהן [39] חוץ מחטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת [40];

עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת: רבי אליעזר אומר: מועלים בה [41]; רבי יהושע אומר: אין מועלים בה [42].

אמר רבי אליעזר: ומה אם חטאת [43], שאין מועלים בה לשמה [44], כששינה את שמה [45] מועלים בה [46], עולה - שמועלים בה לשמה - כששינה את שמה אינו דין שימעלו בה!?

אמר לו רבי יהושע: לא! אם אמרת בחטאת ששינה את שמה לשם עולה - שכן שינה את שמה לדבר שיש בו מעילה [47] - תאמר בעולה ששינה את שמה לשם חטאת, שכן שינה את שמה לדבר שאין בו מעילה!?

הערות עריכה

  1. ^ הילכך אם הבדיל - לאו שינוי הוא
  2. ^ בעולת העוף
  3. ^ ומינה נפקא לן לר"א ברבי שמעון הבדלה בעולת העוף ב'הכל שוחטין' (חולין דף כא.), ולא דרש 'ומלק [את הראש] והקטיר', כדדרשינן לעיל: מה הקטרה הראש בעצמו כו', דתיפוק ליה הבדלה מהתם; דהך סברא לית ליה שימלוק את כולו, אלא דוקא רוב שנים, ויליף לה מקראי; ואפילו רבנן - דפליגי עליה התם - עיקר הבדלה בעולה לא נפקא להו אלא מוהקריבוֹ - דמשמע חלק את זה מן החטאת
  4. ^ הילכך על כרחך
  5. ^ האמור בחטאת
  6. ^ כלומר: מאי קאמר לן
  7. ^ הילכך נפקא לן העולה מוהקריבוֹ דצריך להבדיל, דהא חלק ביניהן: דאי אזהרה היא בחטאת שלא יבדיל - היכי נפקא לן בעולה מוהקריבוֹ דצריך להבדיל? אינו מוזהר שלא להבדיל - הוא דנפקא לן מחילוקו, ולא שטעון הבדלה; ד"א: האי 'למה לי' - כמו 'מאי היא', לשון קצר: מדאתא והקריבוֹ לחלק - ללמדנו הבדלה בעולה; שמע מינה: ולא יבדיל - אין צריך להבדיל קאמר, ואשמעינן והקריבוֹ דחלק בעולה: דצריך להבדיל (דאי אזהרה היא בחטאת לא שמעי' מוהקריבו אלא דאינו מוזהר מלהבדיל בעולה אבל מצות הבדלה לא נפקא לן)
  8. ^ מליקה בסימן אחד, והזאה ומיצוי
  9. ^ בגמרא מפרש דשני במאי
  10. ^ כלומר: כמעשה אחד מכולן האמורין כאן, ואפילו כמעשה חטאת לשם חטאת
  11. ^ בגמרא מפרש דשני במאי
  12. ^ כמעשה אחד מכל אלו ואפילו כמעשה עולה לשם עולה
  13. ^ א'כמעשה עולה לשם חטאת' קאי, ומיבעי ליה:
  14. ^ איזה דבר בחטאת עשה כמעשה עולה
  15. ^ שהבדיל
  16. ^ הא דקתני פסולה
  17. ^ ומהדר הש"ס:
  18. ^ מאי קשיא לך בהאי? ודאי פליגי רבנן [מתניתין] עליה; ולאו מי אוקמה סתמא דפירקין דלעיל דלא כרבי אליעזר, דקתני 'הבדיל בחטאת פסול'
  19. ^ כלומר: הך - אפילו כרבי אליעזר
  20. ^ שלא הזה אלא מיצה: שהמיצוי היא מעבודת העולה
  21. ^ דכל שינוי דמתניתין - בהזאה הוא
  22. ^ איזהו עבודה עשה למעלה
  23. ^ גבי חטאת העוף בפירקין ד(לעיל דף סג:)
  24. ^ איירי בשינוי למעלה
  25. ^ כי איירי בשינוי מעשיה
  26. ^ מיירי
  27. ^ כל חדא וחדא - במה דהוי שינוי לגביה מיירי: רישא, דמיירי בשינוי מעשיה - איכא למימר דבמליקה נמי איירי; סיפא, דמעשה דמליקה לא הוי שינוי - תיתוקם בהזאה
  28. ^ הני 'מעשה חטאת' דקתני - במאי שני
  29. ^ שלא הבדיל
  30. ^ כלומר: הא דקתני סיפא 'כולן מועלין בהן' וקאי נמי א'עשה כמעשה חטאת לשם חטאת'
  31. ^ במתניתין
  32. ^ ובהא לא פליג רבי יהושע: דטעמיה - כדרב אדא, דאמר: אומר היה רבי יהושע: עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת - נמשכת משם עולה ונעשית חטאת העוף; והאי טעמא ליכא למימר אלא כדשָׁני במליקה, כדמפרש לה רב אשי לקמן, משום דעולה צריכה שני סימנין וחטאת כשירה בסימן אחד; ומליקת עולת העוף למטה ליתא, וזה שמולקה למטה ולשם חטאת בסימן ראשון - השלים בה כל מעשה החטאת! לפיכך יצאתה בה משֵׁם 'עולה', ונעשית 'חטאת', והויא חטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת - שאין בה מעילה; אבל היכא דבמליקה לא שני, ומולקה למעלה וכמעשה עולה - תו לא נמשכת בשינוי דמיצוי: שלא מיצה אלא היזה, כדין חטאת, למטה, למיהוי חטאת העוף
  33. ^ וטעמא כדפרישית
  34. ^ רישא במליקה - משום דבעית לאוקומה דלא כרבי אליעזר ברבי שמעון, כדאיתוקמא סתם באידך פירקין, והך סיפא - פלוגתא דרבי יהושע ע"כ במליקה
  35. ^ דתיתוקמא כרבי יהושע, משום דרבי אליעזר שמותי הוא
  36. ^ אף על פי שנפסלו
  37. ^ מליקתן מטהרתן מידי נבלה
  38. ^ כדין נבלת עוף טהור
  39. ^ ואף בחטאת; הואיל ונפסלו ואין בהן שעת היתר לכהנים - לא יצאו מידי מעילה
  40. ^ דכשירה היא, ויש לה שעת היתר לכהנים, ושוב אין בה מעילה - אפילו לזר
  41. ^ דהא עולה היא, ומי הוציאה ממעילתה? שעת היתר לכהנים אין לה!
  42. ^ דכיון דשינה שמה ומעשיה ומקומה לשם חטאת - נעשית חטאת, כדמפרש בגמרא
  43. ^ העוף
  44. ^ שהרי נאכלת לכהנים
  45. ^ ופסלה, ולא באה לכלל היתר
  46. ^ דהא רבי יהושע גופיה לא פליג עליה
  47. ^ לשם עולה