ביאור:בבלי זבחים דף סו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

אין צריך להבדיל ^[1].

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: אלא מעתה, גבי בור, דכתיב (שמות כא לג: וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר) ולא יכסנו [ונפל שמה שור או חמור] - הכי נמי דאין צריך לכסות?

הכי? השתא: התם, כיון דכתיב (שמות כא לד) בעל הבור ישלם [כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו] - עלויה הוא דרמי לכסויי, אבל הכא - מכדי כתיב ^[2] (ויקרא א טו) 'והקריבוֹ [הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח]’: חלק הכתוב בין חטאת העוף לעולת העוף ^[3]; ^[4] לא יבדיל ^[5] למה לי ^[6]? - שמע מינה: אין צריך להבדיל ^[7].

מיצה דם הגוף:

תנו רבנן: [ויקרא א,יז: ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח לה’] עולה - אף על פי שמיצה דם הגוף ולא מיצה דם הראש;

יכול מיצה דם הראש ולא מיצה דם הגוף?

תלמוד לומר: הוא.

מאי תלמודא?

אמר רבינא: מסתברא: דרוב דמים בגוף שכיחי.

הדרן עלך קדשי קדשים

מסכת זבחים פרק שביעי חטאת העוף דף סו,א

משנה:

חטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת ^[8] לשם חטאת – כשירה; כמעשה חטאת לשם עולה, כמעשה עולה ^[9] לשם חטאת, כמעשה עולה לשם עולה – פסולה.

עשאה למעלה כמעשה כולן ^[10] – פסולה;

עולת העוף שעשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה – כשירה; כמעשה עולה לשם חטאת – כשירה, ובלבד שלא עלתה לבעליה;

כמעשה חטאת ^[11] לשם עולה, כמעשה חטאת לשם חטאת – פסולה;

עשאה למטה כמעשה כולן ^[12] – פסולה.

עמוד ב

גמרא:

^[13] דשָׁני במאי ^[14]? אילימא דשָׁני במליקה ^[15] - נימא ^[16] דלא כרבי אלעזר ברבי שמעון, דאמר שמעתי שמבדילין בחטאת העוף.

^[17] ולא אוקימנא דלא כרבי אלעזר ברבי שמעון ^[18]!?

לא ^[19], דשָׁני בהזאה ^[20];

הכי נמי מסתברא ^[21]: מדקתני סיפא עשאה למעלה כמעשה כולן פסולה ואפילו כמעשה חטאת לשם חטאת; דשָׁני במאי ^[22]? אילימא דשָׁני במליקה - האמר מר ^[23] 'מליקה בכל מקום במזבח כשירה'! אלא - לאו דשָׁני בהזאה? ומדסיפא ^[24] בהזאה - רישא נמי ^[25] בהזאה ^[26].

מידי איריא? הא כדאיתא והא כדאיתא ^[27].

עולת העוף [שעשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה – כשירה; כמעשה עולה לשם חטאת – כשירה, ובלבד שלא עלתה לבעליה]:

דשָׁני במאי ^[28]? אילימא דשָׁני במליקה ^[29], מדקתני סיפא כולן אין מטמאין בבית הבליעה ומועלין בהן ^[30] - נימא דלא כרבי יהושע, דאי כרבי יהושע, האמר ^[31] אין מועלין?

ואלא במיצוי? ^[32]? - אימא סיפא: עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת: רבי אליעזר אומר: מועלין בה; רבי יהושע אומר: אין מועלין בה - דשָׁני במאי? אילימא במיצוי - אימר דאמר רבי יהושע דשָׁני במליקה ^[33], במיצוי מי אמר? ואלא במליקה? רישא וסיפא במליקה ^[34], ומציעתא במיצוי ^[35]?

אִין: רישא וסיפא במליקה ומציעתא במיצוי.

משנה:

וכולן ^[36] - ^[37] אין מטמאין בבית הבליעה ^[38], ומועלים בהן ^[39] חוץ מחטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת ^[40];

עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת: רבי אליעזר אומר: מועלים בה ^[41]; רבי יהושע אומר: אין מועלים בה ^[42].

אמר רבי אליעזר: ומה אם חטאת ^[43], שאין מועלים בה לשמה ^[44], כששינה את שמה ^[45] מועלים בה ^[46], עולה - שמועלים בה לשמה - כששינה את שמה אינו דין שימעלו בה!?

אמר לו רבי יהושע: לא! אם אמרת בחטאת ששינה את שמה לשם עולה - שכן שינה את שמה לדבר שיש בו מעילה ^[47] - תאמר בעולה ששינה את שמה לשם חטאת, שכן שינה את שמה לדבר שאין בו מעילה!?

הערות

^ הילכך אם הבדיל - לאו שינוי הוא
^ בעולת העוף
^ ומינה נפקא לן לר"א ברבי שמעון הבדלה בעולת העוף ב'הכל שוחטין' (חולין דף כא.), ולא דרש 'ומלק [את הראש] והקטיר', כדדרשינן לעיל: מה הקטרה הראש בעצמו כו', דתיפוק ליה הבדלה מהתם; דהך סברא לית ליה שימלוק את כולו, אלא דוקא רוב שנים, ויליף לה מקראי; ואפילו רבנן - דפליגי עליה התם - עיקר הבדלה בעולה לא נפקא להו אלא מוהקריבוֹ - דמשמע חלק את זה מן החטאת
^ הילכך על כרחך
^ האמור בחטאת
^ כלומר: מאי קאמר לן
^ הילכך נפקא לן העולה מוהקריבוֹ דצריך להבדיל, דהא חלק ביניהן: דאי אזהרה היא בחטאת שלא יבדיל - היכי נפקא לן בעולה מוהקריבוֹ דצריך להבדיל? אינו מוזהר שלא להבדיל - הוא דנפקא לן מחילוקו, ולא שטעון הבדלה; ד"א: האי 'למה לי' - כמו 'מאי היא', לשון קצר: מדאתא והקריבוֹ לחלק - ללמדנו הבדלה בעולה; שמע מינה: ולא יבדיל - אין צריך להבדיל קאמר, ואשמעינן והקריבוֹ דחלק בעולה: דצריך להבדיל (דאי אזהרה היא בחטאת לא שמעי' מוהקריבו אלא דאינו מוזהר מלהבדיל בעולה אבל מצות הבדלה לא נפקא לן)
^ מליקה בסימן אחד, והזאה ומיצוי
^ בגמרא מפרש דשני במאי
^ כלומר: כמעשה אחד מכולן האמורין כאן, ואפילו כמעשה חטאת לשם חטאת
^ בגמרא מפרש דשני במאי
^ כמעשה אחד מכל אלו ואפילו כמעשה עולה לשם עולה
^ א'כמעשה עולה לשם חטאת' קאי, ומיבעי ליה:
^ איזה דבר בחטאת עשה כמעשה עולה
^ שהבדיל
^ הא דקתני פסולה
^ ומהדר הש"ס:
^ מאי קשיא לך בהאי? ודאי פליגי רבנן [מתניתין] עליה; ולאו מי אוקמה סתמא דפירקין דלעיל דלא כרבי אליעזר, דקתני 'הבדיל בחטאת פסול'
^ כלומר: הך - אפילו כרבי אליעזר
^ שלא הזה אלא מיצה: שהמיצוי היא מעבודת העולה
^ דכל שינוי דמתניתין - בהזאה הוא
^ איזהו עבודה עשה למעלה
^ גבי חטאת העוף בפירקין ד(לעיל דף סג:)
^ איירי בשינוי למעלה
^ כי איירי בשינוי מעשיה
^ מיירי
^ כל חדא וחדא - במה דהוי שינוי לגביה מיירי: רישא, דמיירי בשינוי מעשיה - איכא למימר דבמליקה נמי איירי; סיפא, דמעשה דמליקה לא הוי שינוי - תיתוקם בהזאה
^ הני 'מעשה חטאת' דקתני - במאי שני
^ שלא הבדיל
^ כלומר: הא דקתני סיפא 'כולן מועלין בהן' וקאי נמי א'עשה כמעשה חטאת לשם חטאת'
^ במתניתין
^ ובהא לא פליג רבי יהושע: דטעמיה - כדרב אדא, דאמר: אומר היה רבי יהושע: עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת - נמשכת משם עולה ונעשית חטאת העוף; והאי טעמא ליכא למימר אלא כדשָׁני במליקה, כדמפרש לה רב אשי לקמן, משום דעולה צריכה שני סימנין וחטאת כשירה בסימן אחד; ומליקת עולת העוף למטה ליתא, וזה שמולקה למטה ולשם חטאת בסימן ראשון - השלים בה כל מעשה החטאת! לפיכך יצאתה בה משֵׁם 'עולה', ונעשית 'חטאת', והויא חטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת - שאין בה מעילה; אבל היכא דבמליקה לא שני, ומולקה למעלה וכמעשה עולה - תו לא נמשכת בשינוי דמיצוי: שלא מיצה אלא היזה, כדין חטאת, למטה, למיהוי חטאת העוף
^ וטעמא כדפרישית
^ רישא במליקה - משום דבעית לאוקומה דלא כרבי אליעזר ברבי שמעון, כדאיתוקמא סתם באידך פירקין, והך סיפא - פלוגתא דרבי יהושע ע"כ במליקה
^ דתיתוקמא כרבי יהושע, משום דרבי אליעזר שמותי הוא
^ אף על פי שנפסלו
^ מליקתן מטהרתן מידי נבלה
^ כדין נבלת עוף טהור
^ ואף בחטאת; הואיל ונפסלו ואין בהן שעת היתר לכהנים - לא יצאו מידי מעילה
^ דכשירה היא, ויש לה שעת היתר לכהנים, ושוב אין בה מעילה - אפילו לזר
^ דהא עולה היא, ומי הוציאה ממעילתה? שעת היתר לכהנים אין לה!
^ דכיון דשינה שמה ומעשיה ומקומה לשם חטאת - נעשית חטאת, כדמפרש בגמרא
^ העוף
^ שהרי נאכלת לכהנים
^ ופסלה, ולא באה לכלל היתר
^ דהא רבי יהושע גופיה לא פליג עליה
^ לשם עולה

[1] הילכך אם הבדיל - לאו שינוי הוא

[2] בעולת העוף

[3] ומינה נפקא לן לר"א ברבי שמעון הבדלה בעולת העוף ב'הכל שוחטין' (חולין דף כא.), ולא דרש 'ומלק [את הראש] והקטיר', כדדרשינן לעיל: מה הקטרה הראש בעצמו כו', דתיפוק ליה הבדלה מהתם; דהך סברא לית ליה שימלוק את כולו, אלא דוקא רוב שנים, ויליף לה מקראי; ואפילו רבנן - דפליגי עליה התם - עיקר הבדלה בעולה לא נפקא להו אלא מוהקריבוֹ - דמשמע חלק את זה מן החטאת

[4] הילכך על כרחך

[5] האמור בחטאת

[6] כלומר: מאי קאמר לן

[7] הילכך נפקא לן העולה מוהקריבוֹ דצריך להבדיל, דהא חלק ביניהן: דאי אזהרה היא בחטאת שלא יבדיל - היכי נפקא לן בעולה מוהקריבוֹ דצריך להבדיל? אינו מוזהר שלא להבדיל - הוא דנפקא לן מחילוקו, ולא שטעון הבדלה; ד"א: האי 'למה לי' - כמו 'מאי היא', לשון קצר: מדאתא והקריבוֹ לחלק - ללמדנו הבדלה בעולה; שמע מינה: ולא יבדיל - אין צריך להבדיל קאמר, ואשמעינן והקריבוֹ דחלק בעולה: דצריך להבדיל (דאי אזהרה היא בחטאת לא שמעי' מוהקריבו אלא דאינו מוזהר מלהבדיל בעולה אבל מצות הבדלה לא נפקא לן)

[8] מליקה בסימן אחד, והזאה ומיצוי

[9] בגמרא מפרש דשני במאי

[10] כלומר: כמעשה אחד מכולן האמורין כאן, ואפילו כמעשה חטאת לשם חטאת

[11] בגמרא מפרש דשני במאי

[12] כמעשה אחד מכל אלו ואפילו כמעשה עולה לשם עולה

[13] א'כמעשה עולה לשם חטאת' קאי, ומיבעי ליה:

[14] איזה דבר בחטאת עשה כמעשה עולה

[15] שהבדיל

[16] הא דקתני פסולה

[17] ומהדר הש"ס:

[18] מאי קשיא לך בהאי? ודאי פליגי רבנן [מתניתין] עליה; ולאו מי אוקמה סתמא דפירקין דלעיל דלא כרבי אליעזר, דקתני 'הבדיל בחטאת פסול'

[19] כלומר: הך - אפילו כרבי אליעזר

[20] שלא הזה אלא מיצה: שהמיצוי היא מעבודת העולה

[21] דכל שינוי דמתניתין - בהזאה הוא

[22] איזהו עבודה עשה למעלה

[23] גבי חטאת העוף בפירקין ד(לעיל דף סג:)

[24] איירי בשינוי למעלה

[25] כי איירי בשינוי מעשיה

[26] מיירי

[27] כל חדא וחדא - במה דהוי שינוי לגביה מיירי: רישא, דמיירי בשינוי מעשיה - איכא למימר דבמליקה נמי איירי; סיפא, דמעשה דמליקה לא הוי שינוי - תיתוקם בהזאה

[28] הני 'מעשה חטאת' דקתני - במאי שני

[29] שלא הבדיל

[30] כלומר: הא דקתני סיפא 'כולן מועלין בהן' וקאי נמי א'עשה כמעשה חטאת לשם חטאת'

[31] במתניתין

[32] ובהא לא פליג רבי יהושע: דטעמיה - כדרב אדא, דאמר: אומר היה רבי יהושע: עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת - נמשכת משם עולה ונעשית חטאת העוף; והאי טעמא ליכא למימר אלא כדשָׁני במליקה, כדמפרש לה רב אשי לקמן, משום דעולה צריכה שני סימנין וחטאת כשירה בסימן אחד; ומליקת עולת העוף למטה ליתא, וזה שמולקה למטה ולשם חטאת בסימן ראשון - השלים בה כל מעשה החטאת! לפיכך יצאתה בה משֵׁם 'עולה', ונעשית 'חטאת', והויא חטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת - שאין בה מעילה; אבל היכא דבמליקה לא שני, ומולקה למעלה וכמעשה עולה - תו לא נמשכת בשינוי דמיצוי: שלא מיצה אלא היזה, כדין חטאת, למטה, למיהוי חטאת העוף

[33] וטעמא כדפרישית

[34] רישא במליקה - משום דבעית לאוקומה דלא כרבי אליעזר ברבי שמעון, כדאיתוקמא סתם באידך פירקין, והך סיפא - פלוגתא דרבי יהושע ע"כ במליקה

[35] דתיתוקמא כרבי יהושע, משום דרבי אליעזר שמותי הוא

[36] אף על פי שנפסלו

[37] מליקתן מטהרתן מידי נבלה

[38] כדין נבלת עוף טהור

[39] ואף בחטאת; הואיל ונפסלו ואין בהן שעת היתר לכהנים - לא יצאו מידי מעילה

[40] דכשירה היא, ויש לה שעת היתר לכהנים, ושוב אין בה מעילה - אפילו לזר

[41] דהא עולה היא, ומי הוציאה ממעילתה? שעת היתר לכהנים אין לה!

[42] דכיון דשינה שמה ומעשיה ומקומה לשם חטאת - נעשית חטאת, כדמפרש בגמרא

[43] העוף

[44] שהרי נאכלת לכהנים

[45] ופסלה, ולא באה לכלל היתר

[46] דהא רבי יהושע גופיה לא פליג עליה

[47] לשם עולה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]